איך דוד המלך מחל על כבודו?

[אלישר]

איתא במסכת בבא מציעא , ששאלוהו לדוד המלך בזו הלשון: "דוד, הבא על אשת איש מיתתו במה". כלומר, באיזו מיתה דנים את הבא על אשת איש, וכו'.

והקשה רבי יוסף חיים מבאגדד זצ"ל בספרו בן יהוידע , האיך היו קוראים לדוד המלך בשמו בלבד ולא בתואר מלך?

וביאר, שדוד היה נוהג עצמו בענווה בבית המדרש, וגזר שכל עת שהוא יושב בבית המדרש עם החכמים והתלמידים יזכירו את שמו בלי תואר המלכות, כשם שנהג ענוה בישיבתו בבית המדרש שלא ישב על הכסא אלא על הקרקע.

ודבריו צריכים ביאור, שהרי שנינו בקידושין : "מלך שמחל על כבודו - אין כבודו מחול, שנאמר: שום תשים עליך מלך, שתהא אימתו עליך".
וא"כ הכיצד היה דוד המלך מוחל על כבודו, והרי אין כבודו מחול?

[כותב]

יש כמה אחרונים שסוברים דמלך וחכם יכול למחול על כבודו, ולפי"ז אתי שפיר.

[כותב]

ועי' בעיון יעקב על העין יעקב (סנהדרין יט) דמה"ט מלכי בית דוד היו יכולים למחול, כיון דהמלכות שלהם ולזרעם אחריהם, ומה"ט מחל דוד המלך לשמעי בן גרא.

[היא שיחתי]

יש כמה אחרונים שסוברים דמלך וחכם יכול למחול על כבודו, ולפי"ז אתי שפיר.

אין נראה כלל דהא דרשה דקרא היא שום תשים עליך מלך (קידושין לא: ? כתובות טז?)

[כותב]

יש כמה אחרונים שסוברים דמלך וחכם יכול למחול על כבודו, ולפי"ז אתי שפיר.

אין נראה כלל דהא דרשה דקרא היא שום תשים עליך מלך (קידושין לא: ? כתובות טז?)

עיין כאן מראש העמוד ואילך:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?9 ... KS&page=29

[יאיר]

יש כמה אחרונים שסוברים דמלך וחכם יכול למחול על כבודו, ולפי"ז אתי שפיר.

אין נראה כלל דהא דרשה דקרא היא שום תשים עליך מלך (קידושין לא: ? כתובות טז?)

אז?

לא הייתי מבטל במחי יד תורה של גדולים במיוחד ללא בדיקה..

[היא שיחתי]

הדבר קשה להפליא ומזכיר את הואיל ואישתרי אישתרי ביבמות ז: והואיל ומתיר עצמו משחיטה ביצה ו. ולא בדקתי למרכה"מ בפנים

[שמואל ברמה]

עדששאלת על זה שאל על משה ששמובא ביתרו שהיה עומד ומשמשם ולא מבעיא לדעת הרמב"ם דהיה מלך אלא אף אם היה נשיא מה הגמרא שם מביאה מרבן גמליאל.

[כותב]

ראה נא בהקישור שהבאתי שכן הקשה בספר מרכבת המשנה על המכילתא (פ' יתרו), עיי"ש.

[שליטא]

אולי אפשר לתרץ..
שבענין התורה חוסר הכבוד מצד האמת זה זה זה הכבוד האמיתי, ואת הכבוד הזה המלך יכול להעדיף מאשר את הכבוד של מלך כי כידוע כשמתיחסים לאדם כמלך קשה לחלוק על דבריו מפאת הכבוד אבל דוד המלך אמר מה אהבתי תורתך כו' כלומר הוא מעדיף את הכבוד של התורה שלא ישאו לו פנים יותר מהכבוד של מלך כו' כך שזה שהוא מוחל על כבודו הוא בעצם מקבל כבוד אחר שלמען האמת זה כבוד בהרבה יותר גדול מצד ההרגשה הפנימית ועל זה חזל לא דברו כוו שעדיפה טפי..

וכמו שכתוב ַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ, למה? כי זה הכבוד האמיתי, יותר ממה שיחשבו המלכים שדוד מחשיב את עצמו כמותם ח"ו אלא אומר אפילו שאסור ליהודי לגעת במוקצה ואפילו אסור להעצים לו את העיניים בשבת אם נפטר ואומר את זה בפני כל המלכים בעולם ולא אבוש, למה?? כי זה עדותיך!!

כזה היה דוד ו"לכן" זכה להיות מלך ומשיח צדקנו..

[ביליצר]

אחד מדיני כיבוד אב המוזכרים ברמבם הוא דלא יקרא לו בשמו ,
במלך לא מצאנו דין זה ,
רמב"ם הלכות מלכים פרק ב
הלכה א
כבוד גדול נוהגין במלך, ומשימין לו אימה ויראה בלב כל אדם, שנאמר שום תשים שתהא אימתו עליך, אין רוכבין על סוסו, ואין יושבין על כסאו, ואין משתמשין בשרביטו, ולא בכתרו, ולא באחד מכל כלי תשמישיו, וכשהוא מת כולן נשרפין לפניו, וכן לא ישתמש בעבדיו ושפחותיו ושמשיו אלא מלך אחר, לפיכך אבישג היתה מותרת לשלמה ואסורה לאדוניה.

הלכה ב
אבל אשתו של מלך אינה נבעלת לאחר לעולם, אפילו המלך אינו נושא אלמנתו או גרושתו של מלך אחר.

הלכה ג
ואסור לראותו כשהוא ערום ולא כשהוא מסתפר, ולא כשהוא בבית המרחץ, ולא כשהוא מסתפג, ואינו חולץ, שנאמר וירקה בפניו וזה בזיון, ואפילו רצה אין שומעין לו, שהמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, והואיל ואינו חולץ אינו מיבם, וכן [אם מת הוא] כיון שאי אפשר ליבם את אשתו כך אין חולצין לה, אלא תשב לעולם בזיקתה.

הלכה ד
מת לו מת אינו יוצא מפתח פלטרין שלו, וכשמברין אותו כל העם מסובין על הארץ והוא מיסב על הדרגש, ואם נכנס לעזרה והיה מזרע דוד ישב, שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד, שנאמר ויבא המלך דוד וישב לפני ה /ה'/.

עוד אנו למדים מהרמבם דדיני מחילה מכוונים בביזיון ולא באי נתינת כבוד,
ובכל זאת שואל הבן יהוידע הייתכן שקראו לו בשמו הרי מ"מ אין זה כבוד למלך ,וע"ז מתרץ וכו,