במצוות פו"ר

[עובדיה חן]

אדם שקיים מצוות פרו ורבו, בבן ובת ,כעת מצוותו רק משום בערב על תנך ידיך,מאידך אדם שיש לו רק בן או בת שעדיין לא קיים מצות פו"ר נמצא שכל מצוה שהוא מקיים הרי זה מצוות פו"ר כעוסק במצוה זו, ולא רק כהכשר מצוה עד שיהיה לו בן ובת שאז מצוותו הושלמה.האם זה פשוט וברור מה שאני אומר?

[ספרים וועלט]

ברור ופשוט לנו, אבל מנ"ח הבין אחרת, עיי"ש.

[דרומי]

זה לא כ"כ פשוט וברור. יש סברא לומר שגם בילדים הבאים מקיים מצוה מדאורייתא ממש, ובדוגמת מי שנותן צדקה לאחר שהשלים חיובו שבוודאי מקיים מצוה מדאורייתא.

[עובדיה חן]

ברור ופשוט לנו, אבל מנ"ח הבין אחרת, עיי"ש.

היכן ומה אומר המנ"ח

[קראקובער]

זה לא כ"כ פשוט וברור. יש סברא לומר שגם בילדים הבאים מקיים מצוה מדאורייתא ממש, ובדוגמת מי שנותן צדקה לאחר שהשלים חיובו שבוודאי מקיים מצוה מדאורייתא.

לא תאמץ את לבבך לא קשור למעשר כספים שהוא רק מדרבנן.

[ביליצר]

ברור ופשוט לנו, אבל מנ"ח הבין אחרת, עיי"ש.

היכן ומה אומר המנ"ח

מצוה א פרו ורבו ,

מצות פרו ורבו מקיים כשיש לו בן ובת והעיסוק בו הוי הכשר
על כל פנים בודאי הוי הכשר מעין מצוה כפי שכתבו התוספות בגטין וליתי עשה דפרו ורבו ולדחי לא תעשה,

,אכן מקיים גם מצות עונה דאורייתא,
וטוב לדעת את התוספות בבבא בתרא דף ס עמוד ב

[יעקב כץ]

דעת המנחת חינוך א יד שהיא הכשר מצוה ולא מצווה ממש, מאידך דעת ר' משה פיינשטין להביא מדברי התוס' ב"ב יג א שיש מצוה בכל ביאה וביאה.

[בר ישראל]

ראיתי בשו״ת הליכות אליהו להרה״ג אליהו פיינשטיין (מפרוזין), שחידש שאין בעצם הולדת בנים ובנות שום קיום בפו״ר כלל (שהרי איננו תלוי בבחירתו של אדם ואינו נכנס בגדר ציווי), וכל המצוה הוא לעסוק בפו״ר, לא פו״ר עצמה - אלא שיש דין שכל מי שיש לו בן ובת פטור ממצווה זו (וע״פ זה הסביר הדין של בני גר שנתיים)

[ביקורת תהיה]

דוגמא לדבר, מצות בנין בית הבחירה: קיום המצוה של 'ועשו לי מקדש' הוא העסק בבנין הבית (ועל עסק זה נָסָב הדיון על אודות עשה דוחה לא תעשה), וכאשר נכון הבנין נשלם קיום המצוה.
כמו כן מצות פריה ורביה: קיום המצוה של 'פרו ורבו' הוא העסק בפריה ורביה (ועל עסק זה נָסָב הדיון על אודות עשה דוחה לא תעשה), וכאשר הוליד בן ובת 'נתקיימה המצוה בידו' (כלשון הרמב"ם אישות טו ד).