כשמתפלל ביחיד, יאמר בריתא זו: 'אמר רבי עקיבא בכל יום שחרית מלאך ה' פותח פיו ואומר: ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד' עד שמגיע לברכו, וכשמגיע לברכו: 'חיה אחת עומדת ברקיע ושמה ישראל וחקוק על מצחה ישראל, עומדת באמצע הרקיע ואומרת: ברכו את ה' המבורך. וכל גדודי מעלה עונים ואומרים: ברוך ה' המבורך לעולם ועד
וזאת לאור המובא בשו"ת הרמ"ע מפאנו (סימן פד):
... וכל כך למה משום מאי דאתמר בספרי דאגדתא כי במה נחשב הוא בכל בקר האדם אשר נשמה באפו ולא מתישבא גביה עד דעני ברכו
לפי זה, האם המתפלל באותו יום שחרית וערבית ביחידות, מספיק אם יאמר בשחרית את הברייתא הנ"ל ודי בזה, או שעליו לומר גם בערבית?