עמוד 1 מתוך 1

בעניין אמירת ברייתת 'חיה אחת עומדת ברקיע' למתפלל ביחידות

פורסם: ב' יולי 02, 2018 2:40 pm
על ידי ארזי הלבנון
בספר צפורן שמיר (ב, כו) כתב רבינו החיד"א:
כשמתפלל ביחיד, יאמר בריתא זו: 'אמר רבי עקיבא בכל יום שחרית מלאך ה' פותח פיו ואומר: ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד' עד שמגיע לברכו, וכשמגיע לברכו: 'חיה אחת עומדת ברקיע ושמה ישראל וחקוק על מצחה ישראל, עומדת באמצע הרקיע ואומרת: ברכו את ה' המבורך. וכל גדודי מעלה עונים ואומרים: ברוך ה' המבורך לעולם ועד

וזאת לאור המובא בשו"ת הרמ"ע מפאנו (סימן פד):
... וכל כך למה משום מאי דאתמר בספרי דאגדתא כי במה נחשב הוא בכל בקר האדם אשר נשמה באפו ולא מתישבא גביה עד דעני ברכו


לפי זה, האם המתפלל באותו יום שחרית וערבית ביחידות, מספיק אם יאמר בשחרית את הברייתא הנ"ל ודי בזה, או שעליו לומר גם בערבית?

Re: בעניין אמירת ברייתת 'חיה אחת עומדת ברקיע' למתפלל ביחידות

פורסם: ג' יולי 03, 2018 9:40 am
על ידי תוכן
כתוב 'שחרית ו'בקר', אז משמע דוקא אז. ואולי זה קשור להא דאמרינן דהקב"ה כועס כל בוקר כשרואה מלכי אוה"ע משתחוים לשמש כו'.

Re: בעניין אמירת ברייתת 'חיה אחת עומדת ברקיע' למתפלל ביחידות

פורסם: ג' יולי 03, 2018 9:47 am
על ידי ארזי הלבנון
תוכן כתב:כתוב 'שחרית ו'בקר', אז משמע דוקא אז. ואולי זה קשור להא דאמרינן דהקב"ה כועס כל בוקר כשרואה מלכי אוה"ע משתחוים לשמש כו'.


בבן איש חי (שנה ראשונה, פרשת ויגש סעיף יח) התייחס גם לערבית:
כתבו האחרונים: כשמתפלל ביחיד, יאמר ברייתא זו אחר ישתבח: אמר רבי עקיבא: חיה אחת עומדת ברקיע, ושמה ישראל, וחקוק על מצחה ישראל, עומדת באמצע הרקיע ואומרת: ברכו את ה' המבורך; וכל גדודי מעלה עונים ואומרים: ברוך ה' המבורך לעולם ועד.
ובספרי הק' "מקבציאל" כתבתי, דאין להפסיק באגדה זו בין ישתבח ליוצר, אפילו באונס גדול, ודלא כמו שכתב ב"חסד לאברהם", אלא יאמר אגדה זו קודם עלינו לשבח, וכן בריש תפילת ערבית קודם הברכה:

Re: בעניין אמירת ברייתת 'חיה אחת עומדת ברקיע' למתפלל ביחידות

פורסם: ג' יולי 03, 2018 9:52 am
על ידי ארזי הלבנון
ארזי הלבנון כתב:
תוכן כתב:כתוב 'שחרית ו'בקר', אז משמע דוקא אז. ואולי זה קשור להא דאמרינן דהקב"ה כועס כל בוקר כשרואה מלכי אוה"ע משתחוים לשמש כו'.


בבן איש חי (שנה ראשונה, פרשת ויגש סעיף יח) התייחס גם לערבית:
כתבו האחרונים: כשמתפלל ביחיד, יאמר ברייתא זו אחר ישתבח: אמר רבי עקיבא: חיה אחת עומדת ברקיע, ושמה ישראל, וחקוק על מצחה ישראל, עומדת באמצע הרקיע ואומרת: ברכו את ה' המבורך; וכל גדודי מעלה עונים ואומרים: ברוך ה' המבורך לעולם ועד.
ובספרי הק' "מקבציאל" כתבתי, דאין להפסיק באגדה זו בין ישתבח ליוצר, אפילו באונס גדול, ודלא כמו שכתב ב"חסד לאברהם", אלא יאמר אגדה זו קודם עלינו לשבח, וכן בריש תפילת ערבית קודם הברכה:


בפרט לפי מה שכתב הראב"ן (סימן עג):
שאלני אחי ר' חזקיה: הקורא בתורה למה אומר לציבור 'ברכו את ה' המבורך'? יברך ברכת התורה ודיו!
והשבתי לו, לפי שעזרא תיקן לישראל שיהו קורין בתורה בב' וה' ובשבת והקורא בתורה מוציא את הציבור ידי חובתן מקריאה, לפיכך הרי הוא אומר לציבור אתם צריכין לברך ולקרות כמוני, תסכימו לקריאתי ולברכתי ותברכו עמי, והם עונים ומברכין.
וכן ש"ץ אומר ביוצר ומעריב לפי שהוא מוציא את הציבור ידי חובתן ואומר להם תסכימו לקריאתי ולברכתי ותברכוהו עמי, והם עונים ומברכין ויוצאין ידי חובתן.
וכן המברך ברכת המזון לפי שהוא מוציא בני הסעודה אומר להם תסכימו, ולכולם סמכו חכמים שתיקנו ממשה שאמר 'כי שם ה' אקרא' ואתם 'הבו גודל לאלקינו' ותברכוהו אתי.

שלטעמו אמירת 'ברכו' ודאי שייכת רק בציבור, ואם כן האחרונים שהמליצו לומר את ברייתת 'חיה אחת' היא בכדי שהנשמה תתיישב בגוף, וכנ"ל.
ולפ"ז יספיק לומר רק פעם אחת.