מעוברת שדרכה על ציפורן - מה תעשה?

[החושב]

א. לא כתוב בגמרא שהאשה וודאי תפיל כך שלא מובן למה יש קושיה ממקרה שאינה מפילה.

כאמור יש להסתפק בזה, אם כוונת הגמרא שמא תעבור ושמא תפיל, או שמא תעבור וודאי תפיל.

פלא עליכם שאתם דנים בזה מסברא, וכנראה שנעלם מכם לפי שעה דברי חשוקי חמד המפורשים:

חשוקי חמד נדה - הערות דף יז עמוד א הערה לד
וגיסי הגר"ח קניבסקי שליט"א העיר על דברי הגמרא שלכן הזורק ציפורניו לרשות הרבים דמו בראשו מפני שאשה מעוברת עוברת עליהן ומפלת. ומלשון הגמרא משמע שכל אשה העוברת עליה תפיל, וקשה שהרי בעינינו ראינו שפעמים הרבה אין המעוברת מפילה ואם כן למה כתבה הגמרא בלשון ודאי, וצ"ע.

[החושב]

כך שאם מישהו ירצה לטעון שהעניין של הציפורניים - זה איזה סוד נורא שקשור לסתרי תורה וקבלה - עליו להביא ראיה. וכל עוד שלא הביא ראוי לומר שכך חשבו אנשים לפני אלפיים שנה ותו לא מידי.

התולעת יעקב שהביאו האחרונים וודאי הבין שזה מסתרי תורה.

אכן, כך נראה לדעת התולעת יעקב.
וכמדומה הביאו עוד לעיל מדברי הר"ן שמפרש באופנים אחרים.

[יודקרת]

והכלל הפשוט הוא לכל מי שרגיל בלימוד הגמרא והראשונים שכשאפשר לפרש דבר בשני אופנים אי אפשר לעשות מזה קושיה.

ברור

פלא עליכם שאתם דנים בזה מסברא, וכנראה שנעלם מכם לפי שעה דברי חשוקי חמד המפורשים:

חשוקי חמד נדה - הערות דף יז עמוד א הערה לד
וגיסי הגר"ח קניבסקי שליט"א העיר על דברי הגמרא שלכן הזורק ציפורניו לרשות הרבים דמו בראשו מפני שאשה מעוברת עוברת עליהן ומפלת. ומלשון הגמרא משמע שכל אשה העוברת עליה תפיל, וקשה שהרי בעינינו ראינו שפעמים הרבה אין המעוברת מפילה ואם כן למה כתבה הגמרא בלשון ודאי, וצ"ע.

באמת פלא..

[חלמישצור]

ע"ע להורות נתן, ח"ז, סי' קלד, 'במי שנטל צפורניו בשיניו, וזרקו לכלי שבו אשפה, ואשה מעוברת שלקחה את כלי האשפה כדי להשליכו חוצה, נתקלה רגלה במדרגות הבית, ונפלה ונשבר רגלה, והפילה עוברה, ונפשו בשאלתו אם יש לתלות את המכשול בבעל הצפורן ואם צריך תשובה ע"ז'.

וביחס לחשוקי חמד, ראו שכותב כי 'יש להסתפק באשה מעוברת האם תדרוך על צפרנים כדי להגיש עזרה לאשה שהתעלפה' (ברכות נא, א).

[זאב ערבות]

לא... אלא שהאם הפילה, והבן שעשה זאת מתוך זלזול, לא במזיד, אינו מוצא מנוח לנפשו.

ומנין לו שאמו הפילה? בד"כ אנ"ש שומרים זאת בשקט, כמו שהאמה לא מספרת לילדים שהיא בהריון עד שניכר הדבר ומי שמבין מבין בעצמו, ונניח שנודע לו בדרך כלשהיא שהפילה, אז מדוע תולה זאת בציפורניים דווקא? הלא מעשים שבכל יום שנשים מפילות בשל סיבות שונות ומשונות.
ובקשר למה שכתב תוכן שילד בן 14 פיזר לאמו ציפורניים וכו', ממתי ילד חרדי בן 14 היום יודע מציפורניים והפלות? ואם כבר יודע, אז מן הסתם יודע מעוד דברים ואין להתפלא שירד, הירידה כבר התחילה לפני כן וזה רק נתן לו תירוץ עלוב.

[אפרקסתא דעניא]

ילד שבשביל לבדוק מה יקרה הרשה לעצמו לנסות לגרום לאמו הפלה, כבר היה די מקולקל עוד לפני כשלון הניסוי...

[אוצר החכמה]

והכלל הפשוט הוא לכל מי שרגיל בלימוד הגמרא והראשונים שכשאפשר לפרש דבר בשני אופנים אי אפשר לעשות מזה קושיה.

ברור

פלא עליכם שאתם דנים בזה מסברא, וכנראה שנעלם מכם לפי שעה דברי חשוקי חמד המפורשים:

חשוקי חמד נדה - הערות דף יז עמוד א הערה לד
וגיסי הגר"ח קניבסקי שליט"א העיר על דברי הגמרא שלכן הזורק ציפורניו לרשות הרבים דמו בראשו מפני שאשה מעוברת עוברת עליהן ומפלת. ומלשון הגמרא משמע שכל אשה העוברת עליה תפיל, וקשה שהרי בעינינו ראינו שפעמים הרבה אין המעוברת מפילה ואם כן למה כתבה הגמרא בלשון ודאי, וצ"ע.

באמת פלא..

רק אסביר. אכן פלא על מרן שר התורה וגם על גיסו המפורסם בגדלותו שהתייחסו לגמרא בנדה יז והתעלמו מלשון הגמרא מו"ק יח שהובאה כאן על ידי יודקרת ובה כתוב שמא תעבור ותפיל.

בעיני פלא הקושיה הזאת ממקום אחר. ומה במקום שאמרה תורה בפירוש והיתה האשה לאלה וצבתה ירכה וגו איכא למ"ד שיש זכות תולה ואפילו אין ניכר בה. בעניין זה לא יכולה זכות לתלות?

[יודקרת]

האם יש הבדל בין ציפרני ידיים ורגליים?

העירוני שבגמרא בנדה אמרו מתחילה 'ולא אמרן אלא דשקיל דידיה ודכרעיה', והסיקו שם 'ולא היא, לכולה מילתא חיישינן'. ואם כן משמע שגם ציפרני הרגליים לבד.
אך עדיין אפשר לומר בדוחק שלמסקנא אין צריך צפרני ידיים ורגליים יחד כדי שיזיקו אלא די בידיים לבד. ואכתי צפרני רגליים לבד לא שמענו. אבל ראה תוס' שם שכן הוא בכל דבר בא מהגוף.

[יודקרת]

רק אסביר. אכן פלא על מרן שר התורה וגם על גיסו המפורסם בגדלותו שהתייחסו לגמרא בנדה יז והתעלמו מלשון הגמרא מו"ק יח שהובאה כאן על ידי יודקרת ובה כתוב שמא תעבור ותפיל.

בעיני פלא הקושיה הזאת ממקום אחר. ומה במקום שאמרה תורה בפירוש והיתה האשה לאלה וצבתה ירכה וגו איכא למ"ד שיש זכות תולה ואפילו אין ניכר בה. בעניין זה לא יכולה זכות לתלות?

אולי להיפך, מזה שבמקום אחד כתוב בלשון וודאי, אם כן פשוט שמה שכתוב במו"ק 'שמא תעבור ותפיל', היינו שמא תעבור וודאי תפיל.

[קראקובער]

ע"ע להורות נתן, ח"ז, סי' קלד, 'במי שנטל צפורניו בשיניו, וזרקו לכלי שבו אשפה, ואשה מעוברת שלקחה את כלי האשפה כדי להשליכו חוצה, נתקלה רגלה במדרגות הבית, ונפלה ונשבר רגלה, והפילה עוברה, ונפשו בשאלתו אם יש לתלות את המכשול בבעל הצפורן ואם צריך תשובה ע"ז'.

לגבי פח שזז אן זה בכלל כיון דאשתני אשתני יש לדמותו לשאלת רבא בריש שבת אגוז בכלי וכלי צף ע"ג מים בתר אגוז אזלינן והא נייח או דילמא דבתר כלי אזלינן והא לא נייח דנייד.

[ונתנו ידידים]

חשבתי שכתוב מפורש שאם הציפרניים אינם במקומם שנפלו אינן זיקים, וא"כ כמעט כל האשכול אינו נוגע למעשה כי מסתמא רוב המקרים הוזזו ממקומם ולכן גם אין ראי' ממה שרואים הרבה שאינם מפילים, אמנם לגופו של ענין וודאי צודק הרב אוצר דשייך זכות תולה וכדו' ושפי' הגמ' הוא 'שמא'

[יודקרת]

חשבתי שכתוב מפורש שאם הציפרניים אינם במקומם שנפלו אינן זיקים, וא"כ כמעט כל האשכול אינו נוגע למעשה כי מסתמא רוב המקרים הוזזו ממקומם ולכן גם אין ראי' ממה שרואים הרבה שאינם מפילים, אמנם לגופו של ענין וודאי צודק הרב אוצר דשייך זכות תולה וכדו' ושפי' הגמ' הוא 'שמא'

ברוב המקרים הוזזו ממקומם?
אני פתחתי את האשכול על מקרה שמישהו גזז ציפורן על הרצפה מבלי להיזהר ותיכף אח"כ הלכה שם מעוברת. למה זה אינו נוגע למעשה?
מה גם שי"א דווקא אם הוזזו לחדר אחר כמו שמביא במשנ"ב.

[פלפלת בחכמה]

מה שהובא בשם החזון איש דכיום יש הסתר פנים ואין רואים שהצפרניים יזיקו למעוברת, יש לציין מה שמסופר בספר קול חוצב(תולדות רבי שלום מרדכי שבדרון זצ״ל) עמוד294 על חילוני אחד שאשתו הפילה הרבה והחזון איש אמר לו שיזהר מלזרוק את הצפרניים על בארץ ומאז פסקו ההפלות עיי״ש עוד, הרי שנקט דגם בזמנינו יש הסכנה, וצ״ע.

[יאיר]

ביקשת מקורות ואין הזמן נותן על כן אכתוב מסברא
מסברא יש לומר שצפורני הידים טומאתם חמורה יותר, שהרי כמבואר בפוסקים שהאדם ישן ומתעורר נשאר הרוח רעה על ציפורני הידיים, הרי שטומאתם חמורה יותר.

לא היא. מובא דהטומאה נשארת בין באצבעות ידיו ובין באצבעות רגליו אלא שברגליו הטומאה היא כ"כ גדולה שגם נטילה לא תעזור [עי"ל דברגליו לא נוגע בנקביו ובאוכלין ולכך לא הצריכו נטילה ויש לדחות דעיקר הנטילה היא כדי שלא תשרה ר"ר עליו (ולכן יש להזדרז בנטילה זו) ומה לי ידיו, מה לי רגליו] ולכן סברו הגר"ע יוסף ועוד דהנוגע ברגליו צריך ליטול ג"פ (ולהגר"א ד"פ).

[יאיר]

יש לי חבר כשאמא שלו היתה בהריון הוא פיזר את צפרניו מתחת לרגליה, והיא לא הפילה את הולד. (בסופו של דבר יצא בשאלה לגמרי, וזה היה אחד הדברים שערער את האמונה שלו.)

והרי הפילה ולד אחר...

[בתבונה]

האם יש הבדל בין ציפרני ידיים ורגליים?

העירוני שבגמרא בנדה אמרו מתחילה 'ולא אמרן אלא דשקיל דידיה ודכרעיה', והסיקו שם 'ולא היא, לכולה מילתא חיישינן'. ואם כן משמע שגם ציפרני הרגליים לבד.
אך עדיין אפשר לומר בדוחק שלמסקנא אין צריך צפרני ידיים ורגליים יחד כדי שיזיקו אלא די בידיים לבד. ואכתי צפרני רגליים לבד לא שמענו. אבל ראה תוס' שם שכן הוא בכל דבר בא מהגוף.

1. רק צפורניים מזיק ולא על כל דבר הבא מן הגוף, בתוס' מדובר ששריפת כל דבר הבא מן הגוף יכולה להזיק
תוס' שם בנדה דף יז עמוד א
שורפן חסיד - דליכא למיחש שמא יתגלו ובערוך [ערך שלש] פירש ששרפת צפורן מזקת לאדם וכן כל דבר הבא מן האדם כדאמר בס"פ כלל גדול (שבת דף עה:) גבי דם הנדה איידי דחלשא לא מצנעה לשונרא ולכך הוא חסיד שמחמיר לשורפן אף על גב שמזיק לו.

2. בגמ' שם "והנוטל צפרניו וזורקן לרשות הרבים... ולא אמרן אלא דשקיל דידיה ודכרעיה... ולא היא, לכולה מילתא חיישינן" למה לפרש בגמ' שדי בידיים בלבד אולי די ברגליים בלבד.
3. הגמ' בהו"א הבינה שרק אם נטל צפורני רגליו וידיו גם יחד, ובמסקנה אין תנאי כזה, אבל לא נמצא צד או לשון בגמ' שרק צפורני הרגליים או רק ציפורני הידיים בלבד, אלא כל מה שנקרא צפורניים אסור לזרוק לרה"ר

[פולסברג]

על דרך הפשט נראה (כפי שעולה מחידושי הר"ן במועד קטן שם) שראיית ציפורניים שמישהו זרק עלולה לעורר תחושת אי נעימות עד כדי גועל נפש, ובגלל הרגישות המיוחדת של הריון, בפרט בתחילתו, חששו חכמים אפילו לחשש רחוק של נזק, שמא תעבור אישה הרה שהיא איסטניסית במיוחד ושאט הנפש שלה יגרום לזעזוע עד כדי הפלה חלילה.
מבחינה רעיונית, יש מסבירים שציפורניים גזורות, שהן דבר מיותר הגדל בתחילה כאילו הוא חלק ממשי מהגוף ואחר כך צריך להיפטר ממנו, מציינות את יחסו של האדם לדברים בעייתיים ומיותרים שיש בעולם: האם הוא טורח להיאבק בדברים רעים שהוא פוגש, או משאיר אותם כמו שהם (דרשות ר"י אבן שועיב, פרשת אמור). יש לכך הסבר אחר גם על דרך הסוד (של"ה, מסכת שבת, פה).
להלכה, בפוסקים הראשונים יש שהביאו דין זה (הרי"ף והרא"ש), ויש שהתעלמו ממנו לגמרי (הרמב"ם, המאירי, הטור והשולחן ערוך). כנראה אלו שהתעלמו ממנו ראו שבזמנם מתייחסים לצפורניים כאל לכלוך רגיל ולא מעבר לכך ולכן הסיקו שאין צורך להחמיר בעניין זה. אולם בספרי ההלכה של האחרונים התקבלה יותר הדעה המחמירה (מגן אברהם סי' רס, ומשנה ברורה שם ס"ק ו).

---------------------
האם יש מאמר/ספר העוסק בעניני גזיזת הצפרנים, סדר האצבעות השלכתן וכו'?
יש''כ!

[רציני]

על סדר קציצת הצפרנים יש מאמר ארוך מאוד בקובץ נחלת אבות ה עמוד רנב

[פולסברג]

אכן מאמר מקיף ומחכים. תודה רבה!