אמירת פרק קי"ט מתהלים לפי אותיות שם החולה

[גם זו לטובה]

אשמח למ"מ האם מותר לומר תהילים בכה"ג, ומה המקור לכ"ז.

שמעתי שהיה לפני כמה שנים מאמר ע"ז בקובץ עץ חיים (באבוב)

[אישצפת]

אשמח למ"מ האם מותר לומר תהילים בכה"ג, ומה המקור לכ"ז

מרן החיד"א לא הסתפק בפרק קי"ט לצורך חולה אלא יתירה מזו אסף פסוקים שאינם בסדר עוקב בפרק אחד רק שמתחילים באותה אות (כל פסוקי התהלים שמתחילים באות א' ב' וכו') וכתב לקרותם לצורך חולה או צרה וכי"ב מה שמכונה כיום תהלים החיד"א

[גם זו לטובה]

אשמח למ"מ האם מותר לומר תהילים בכה"ג, ומה המקור לכ"ז

מרן החיד"א לא הסתפק בפרק קי"ט לצורך חולה אלא יתירה מזו אסף פסוקים שאינם בסדר עוקב בפרק אחד רק שמתחילים באותה אות (כל פסוקי התהלים שמתחילים באות א' ב' וכו') וכתב לקרותם לצורך חולה או צרה וכי"ב מה שמכונה כיום תהלים החיד"א

אכן הנהגה זו מחודשת טפי, דבאמירת קיט' יש עכ"פ משמעות לכל קבוצת פסוקים בפני עצמה, אבל תהלים החיד"א אינו אלא אמירת פסוק אחר פסוק בלא שום משמעות ותוכן.

[אספקלריא]

אשמח למ"מ האם מותר לומר תהילים בכה"ג, ומה המקור לכ"ז

מרן החיד"א לא הסתפק בפרק קי"ט לצורך חולה אלא יתירה מזו אסף פסוקים שאינם בסדר עוקב בפרק אחד רק שמתחילים באותה אות (כל פסוקי התהלים שמתחילים באות א' ב' וכו') וכתב לקרותם לצורך חולה או צרה וכי"ב מה שמכונה כיום תהלים החיד"א

ראה בספר "אגרות והסכמות רבינו חיד"א", תולדות חיים, עמ' מ"ז, הערה 283, שספר זה לא נתחבר כלל ע"י מרן החיד"א, ונדפס באשכנז לפני שהוא נולד, והשם המקורי של הספר הוא "לקוטי תהלים", ונדפס לראשונה בווילמרשדארף תע"ז.
[ובשנים האחרונות מכנים אותו בטעות "תהלים החיד"א"].
מרן החיד"א מזכיר את ס' לקוטי תהלים בס' עבודת הקודש, (ראה כף אחת סי' ה', סנסן ליאיר סי' י"ב).

[מהעבר]

עיין בספר גנזי יהודה (מאנדל) שהביא תשובה מכת"י השב יעקב ז"ל שהספר ליקוטי תהלים צריך לגונזו (ועשו כן הכרזה בביה"כ בפרנקפורט )

[אישצפת]

אשמח למ"מ האם מותר לומר תהילים בכה"ג, ומה המקור לכ"ז

מרן החיד"א לא הסתפק בפרק קי"ט לצורך חולה אלא יתירה מזו אסף פסוקים שאינם בסדר עוקב בפרק אחד רק שמתחילים באותה אות (כל פסוקי התהלים שמתחילים באות א' ב' וכו') וכתב לקרותם לצורך חולה או צרה וכי"ב מה שמכונה כיום תהלים החיד"א

ראה בספר "אגרות והסכמות רבינו חיד"א", תולדות חיים, עמ' מ"ז, הערה 283, שספר זה לא נתחבר כלל ע"י מרן החיד"א, ונדפס באשכנז לפני שהוא נולד, והשם המקורי של הספר הוא "לקוטי תהלים", ונדפס לראשונה בווילמרשדארף תע"ז.
[ובשנים האחרונות מכנים אותו בטעות "תהלים החיד"א"].
מרן החיד"א מזכיר את ס' לקוטי תהלים בס' עבודת הקודש, (ראה כף אחת סי' ה', סנסן ליאיר סי' י"ב).

יישר כח על התיקון החשוב. ומ"מ מרן החיד"א הסכים לדרכו שהרי כתב להשתמש בו.

[החושב]

ראיתי פעם שלרב אשר וייס יש שיעור בעניין זה.
http://www.torahbase.org/%D7%A4%D7%A8%D ... %A8%D7%94/

[פרנצויז]

אשמח למ"מ האם מותר לומר תהילים בכה"ג, ומה המקור לכ"ז.
שמעתי שהיה לפני כמה שנים מאמר ע"ז בקובץ עץ חיים (באבוב)

קובץ עץ חיים (באבוב) גליון ט"ז עמ' ט"ז והלאה, מאמר ר"י גולדהבר, הוא מדבר גם על לקוטי תהלים
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?169627&p ... 6962700018

[פרנצויז]

עיין בספר גנזי יהודה (מאנדל) שהביא תשובה מכת"י השב יעקב ז"ל שהספר ליקוטי תהלים צריך לגונזו (ועשו כן הכרזה בביה"כ בפרנקפורט )

viewtopic.php?f=17&t=25137&p=308007&hilit=#p308007
התשובה הזו מכת"י השב יעקב, נדפסה גם בקובץ עץ חיים (באבוב) גליון ט"ז הנ"ל, עמ' יג-יד.

[גם זו לטובה]

אשמח למ"מ האם מותר לומר תהילים בכה"ג, ומה המקור לכ"ז.
שמעתי שהיה לפני כמה שנים מאמר ע"ז בקובץ עץ חיים (באבוב)

קובץ עץ חיים (באבוב) גליון ט"ז עמ' ט"ז והלאה, מאמר ר"י גולדהבר, הוא מדבר גם על לקוטי תהלים
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... 6962700018

יש"כ
האם מישהו יכול להעלות את המאמר לכאן?

[עושה חדשות]

זה נמצא ב-40 עמ' הראשונים.