טומאת מעל"ע שבנידה לעניין חולין שנעשו עטה"ק - יש תקדים

[פרי יהושע]

בגמ' ריש נידה מבואר שטומאת מעל"ע שבנידה לל"ב הוא בין בתרומה בין בקודש,
אבל בחולין שנעשו על טהרת התרומה אינה נוהגת ורק בחולין שנעשו על טהרת הקודש היא נוהגת, שאלתי האם מצינו לכך תקדים?

כי להפך מצינו שיש דברים שאינן בחולין שנעשו עטה"ק (לכה"פ לכמה סוגי', וכן דעת הרמב"ם),
וכן נמצאים בחלוין שנעשו עטה"ת
אבל להפך כמדומה זה מקרה נדיר
לא כן?

[פרי יהושע]

אולי זה מוכיח שאין כאן אלא ניהוג של טומאה, ולא טומאה בחפצא,
ולכן לעניין זה חמור חולין הנעשים עטה"ק שנהגו הנוהגים בהן סלסול גדול יותר
מאשר חולין שנשען עטה"ת שמצד החפצא יותר קל להתפיס, ולכן איכא בהן דין שלישי,
משא"כ בנעשים עטה"ק, אבל מצד הניהוג שבהן הוא קל יותר

[שייף נפיק]

אברהם אבינו אוכל חולין בטהרה ועיין בספר משנת חיים שטינברג מש"כ בפרשת וירא

[פרי יהושע]

אכן המהרש"א בנידה ו כותב בח"א על השאלה הלא לא פרסה נידה עוד כשלשה את העוגות
שנטמאת מעל"ע, ואברהם היה אוכל חולין על טהרת הקודש
ולכאורה מדבריו יוצא שלא כמש"כ
כיון ונזהר גם על המלאכים
ולדברינו שאינו רק זהירות כלפי הגברא
מהכי תיתי להזהר גם על המלאכים.

[שייף נפיק]

כתבתי בזה (אולי תחפש כאן כי אפילו החיפוש אצלי חסום) על פי דברי הרמב"ן המפורסמים בוישלח על טומאת נידה שזה היה ענין של סכנה, ועל דרך דרוש דרשו שאברהם היה אוכל עם אורחיו, וכיון שלא אכל מזה לא נתן להם.
ובזמנו כתבתי לרב משנ"ח שהוא ש"ב של אשתי תחי' מכתב בענין הנ"ל אולי אמצאנו ואפרסם

[פרי יהושע]

דוקא נראה שלא אכל עימם 'והוא עומד עליהם'.
אבל גם אני חשבתי בשבת על הכיוון הזה, שמשהו שאל איך אפשר לשמור על נידה לפני שחל שם נידה
(ע"ד הגרי"ז בערלה וכדו')
שאז כולם הקפידו מפני הסכנה ע"ד הרמב"ן
ואולי לפי זה לא הלכו בתר חזקה כי חמירא סכנתא
ואם כן אפי' בחולין היה כן
ודפח"ח

[שייף נפיק]

20181030_144305.jpg (1.7 MiB) נצפה 2064 פעמים

[פרי יהושע]

יישר כוח
אגב עם רח"מ אני לומד יום יום בבית מדרשינו