נטילת ידיים לסירוגין לסעודה

[אבני גזית]

אמש שמעתי עדות על אחד מגדולי הדור הקודם שנהג ליטול לסעודה לסירוגין, ולאחר מכן עשה שפיכה אחת על שתי הידיים בו זמנית בצורה פעלולנית משהו.
כך טען בנו של אותו גדול, וגם הוא נוטל כך.

האם מישהו מכיר שיטה כזו בפוסקים, או שזו עדות שהתעוותה?

[יאיר]

לסירוגין עוד ניתן להבין שחשש לכך שהוא צריך ליטול לרוח רעה אבל שפיכה בו זמנית לא נראה שיש בזה ענין יותר מסירוגין (להגר"א נטילה רביעית אחרי שינה יכולה להיות בו זמנית משום שהיא להעברת המים הטמאים מהידיים).

[שמואל_הקטן]

הפוך, בבת אחת יש לזה ודאי טעם עי' קסב ד, ואף במים שניים, כדי להרויח שלא יטמא מהמים שבאוזן הכלי (ועי' במצוין במ"ב דרשו הערה 38). אבל מה פתאום נחה עליו רוח רעה דווקא כשרצה לאכול.

[יאיר]

תודה. חידשת לי. אני מתכוון שהנטילה לסירוגין הוא שמא לא שם לב או לא זוכר ונצרך לנטילה משום ר"ר.

[יאיר]

הפוך, בבת אחת יש לזה ודאי טעם עי' קסב ד, ואף במים שניים, כדי להרויח שלא יטמא מהמים שבאוזן הכלי (ועי' במצוין במ"ב דרשו הערה 38). אבל מה פתאום נחה עליו רוח רעה דווקא כשרצה לאכול.

סעיף ד

"שפך מים על ידו אחת ושפשפה בחברתה לא עלתה לו נטילה אפילו שפך באחרונה על שתי ידיו לפי שהמים ששפך על ידו אחת נטמאו וכששפשפה נטמאת חברתה ואין מים שניים מטהרים אלא המים שנטמאו מחמת היד עצמה ולא הבאים מחמת היד האחרת הלכך השופך מהכלי על ידו אחת ושפשף בחברתה צריך לנגב ידיו ולחזור וליטלם כראוי לפיכך הנוטל ידיו צריך שישפוך לו אחר עליהם ואם אין לו אחר יאחוז הכלי בראשי אצבעותיו וישפוך על שתי ידיו כאחד או ישפוך על כל אחת רביעית ואחר כך ישפשפם שהשופך רביעית כאחד אין צריך מים שניים לטהרם שעשו רביעית בבת אחת כמו טבילה שאין צריך שטיפה ב' פעמים. אם נגע בהם אחר שלא נטל ידיו בעודן לחות מן המים צריך לנגבם ולחזור וליטול שהרי זה טמאם על ידי המים שעליהם לכך צריך ליזהר כששופך מים שלישית שהם שניים לבד מהראשונים שלא יגע יד בחברתה עד שישפוך גם זה על השניה או שישפוך מתחלה על שתיהן כאחד ואם נטל כל יד מרביעית אין צריך לכל זה."

נשמח אם תכתוב בקצרה מה שהובא במ"ב דרשו.

[שמואל_הקטן]

אאריך קצת במקום שאמרו לקצר:

כתב המ"ב ס"ק מט: "כתבו האחרונים אם נטל הכלי בידו הלחה [היינו ביד הימין ששפך עליה מתחלה פעם אחת בידו השמאלית] נטמא אזן הכלי מהמים שיש על ידו דמים הראשונים טמאים הם ואם חזר ואחזו בידו השמאלית ליטול פעם שניה על הימין נטמא ידו עי"ז וצריך לנגבה והעצה לזה שיטיל רביעית בב"א על כל יד ויד או שישפוך מים ראשונים ושניים על כל יד ויד בפ"ע"

ובשעה"צ מא כתב: "ראיתי בפתחי תשובה שכ' שלכתחילה יזהר שיהא אוזן הכלי נגוב לגמרי, שאם הוא לח א"כ כשנוטל ידו אחת נטמא המים שעל הכלי, וכשיחזור ויגע בה בהיד שכבר נטל תטמא אותו היד, עכ"ל וכ"כ בספר שולחן שלמה, ומשמע מלשונם שבפעם ראשונה שנוטל הכלי בידיו יזהר שיהא אוזן הכלי נגוב, דאל"ה תטמא תכף ע"י היד. ובאמת משמע באחרונים (המחצה"ש והגר"ז) דעי"ז לא נטמא המים, דהוי כמו שנגע בידו במים שבכלי שלא בשעת נטילה, דמבואר לעיל קס יא דלא נפסלו המים עי"ז, והכ"נ הרי אותה היד לא נטל עדיין, וכ"מ בל"ח המובא שם במג"א, וזהו שכתבנו בדיוק במ"ב "ששפך עליה מתחילה" וכו' דזו כבר שעת נטילה היא, ויש עליה מים טמאים משפיכה ראשונה שהיתה פחות מרביעית".עכ"ד

ועדיין במקום שהיה הספל רטוב ממי שנטל קודם שלא כדין (וכמש"כ המחצה"ש טז שכיום רבים לא יודעים ליטול) לא מועילה סברת המ"ב שאין ידו מטמאת את המים שלא בשעת נטילה דהא הם טמאים ועומדים ממי שנטל קודם שלא כדין, ולכאו' בכה"ג צריך לנגב את אוזן הכלי וכ"ד הגריש"א (אבני ישפה א סי' לב), ולזה מועילה לכאו' ג"כ שפיכה בב"א ומיד לעזוב את הכלי ואפשר שזו הפעלולנות שהביא מוסר העדות שליט"א בשם גדול זיע"א.

ובהערה 38 הנ"ל הביאו שמועה מהחזו"א שאפשר להקל שאחר גמר נטילת יד אחת נחשב לגביה שלא בשעת נטילה ולא נטמאת, אכן הוסיפו שבספר חזו"א בכמה מקומות (כה יג, כד כג,) נראה בהדיא לא כך, אלא כל שלא ניגב חשיב שעת נטילה.

[יאיר]

יישר כח עצום!!!

[מקדש מלך]

ראיתי פעם שאם אין במים טופח על מנת להטפיח אין בהם טומאה, ואינם מעבירים טומאה.
ובזה לימוד זכות גדול על מנהג העולם שנוטלים בזה אחר זה מספל רטוב.
אכן תמהתי מדוע כשנוטלים בטעות באופן לא ראוי ונטמאו הידים נוהגים להקפיד לנגבם היטב, והרי די שלא יהיה טופח ע"מ להטפיח.

[שמואל_הקטן]

ראיתי פעם שאם אין במים טופח על מנת להטפיח אין בהם טומאה, ואינם מעבירים טומאה.
ובזה לימוד זכות גדול על מנהג העולם שנוטלים בזה אחר זה מספל רטוב.

שיעור טופח ע"מ להטפיח נמצא במחצה"ש ס"ק טז גבי מפה (מגבת), שאם יש בה טעמ"ל יש להזהר מחמת הנוטלים שלא כדין, אבל נראה לי שספל רטוב הוא כמעט תמיד ע"מ להטפיח.