ניחום אבלים באמצעות הטלפון והדואר אלקטרוני

[ההוא דאמר]

יש לדון, האם אדם המנחם את חברו בימי השבעה רח"ל, באמצעות הטלפון או האימייל, מקיים בזה מצוות ניחום אבלים.
או שמא דבכדי לקיים מצות תנחומים, צריך לנחמו פנים אל פנים.

ויהיו ד"ת אלו לע"נ של אבי הרב בברכה משולשת.
ששון ושמחה ישיגו ונס יגון ואנחה.

[מקדש מלך]

עיין במצו"ב

[דרומי]

מתוך הספר 'שולחן מנחם' (מכתב ניחומים ששלח האדמור מחבד להגרי"ד מבוסטון)


בנוגע לניחום אבלים ע"י מכתב:

לכאורה מובן מצות נחום אבלים הוא כשמה – שהאבל ינוחם עי"ז, ובפרט ע"פ מש"כ (רמב"ם הל' אבל רפי"ד) שזהו גמ"ח, וגמ"ח ישנה אפילו כשבא בכתב. גם מהא דאפשר ע"י שליח (ש"ב י, ג) מוכח דלא הוי ענין (מצוה) דבגופי' דוקא – ומש"כ ברמב"ם (שם) ואלו הן גמ"ח שבגופו – לא אתי אלא להבדילה מצדקה (שנזכרה שם ה"ג). ולתת על הכתף (דמוסרים לכתפיים) יוכיח. ויש לחזק זה ע"פ ההמשך שם (פי"ד ה"ו) שזהו גמ"ח עם החיים ועם המתים, והרי למתים אין נפק"מ בין דבור למכ', ועיין שבת (קנב, סע"א) מת שאין לו כו' – שאפ"ל נחום אבלים שהוא גמ"ח רק למתים (וי"ל דבזה פליגי הראב"ד והרמב"ם – הל' אבל פי"ג ה"ד. ואכ"מ).

ואף שצ"ל פתיחה תחלה ע"י האבל – מילתא דמסתברא לומר שאין צ"ל פתיחה לכאו"א ביחוד , וכיון שפתח לא' גם שאר הנוכחים מנחמים, וכפשטי' דקרא בצורך הפתיחה: ואין דובר גו' כי גדל הכאב מאד אח"כ (כאשר) פתח איוב גו' (והדר) ויען אליפז (איוב ספ"ב מו"ק בסופה). ועוד ועיקר – באם המכתב נפתח ע"י האבל (אף שיודע שתוכנו – ניחום) והאבל פותח לקרוא בו – אין לך פתיחה גדולה מזו.

עפ"י כהנ"ל – זה שמסיבות שאינן תלויות בו, הרי למרות רצונו וחפצו, אי אפשר לו לבוא בעצמו לנחם אבלים, שתי דרכים לפניו: ע"י שליח (דהנ"ל בכתוב), ע"י מכתב (וכמדומה שנמצא בכו"כ שו"ת שמסיימים או מתחילים בנוסח דניחום אבלים), ויש בזה מה שאין בזה – שניהם יחדיו.

[כדכד]

מבחינה הלכתית איני יודע.
היו לי כמה חברים במהלך השנים שבנסיבות שונות לא הלכתי לנחמם ושלחתי הודעות תנחומים תוך התנצלות על כך שלא באתי בפועל וברובם ענו לי שהניחום הועיל ושאין צורך להתנצל.

בעבר היה דיון בפורום אם שייך כלפי ניקים אונאת דברים וכה"ג והיה מי שרצה להוכיח מכך שבאותה עת היה אשכול תנחומים לאחד מרבני הפורום שניתן להתייחס לכתיבת הודעה כאל דבור איש אל רעהו והרב בברכה המשולשת ינחמהו ה' כתב ששם היה ידוע במי מדובר. לפי זה גם כאן ידוע במי מדובר אז לשיטתו לכאורה שייך לנחם בכתיבה כאן.

[ההוא דאמר]

בדברי סופרים מביא את תשובת רבי משה פיינשטיין זצ"ל [אגרו"מ או"ח ח"ד סי' מ' אות יא] שמחלק בין החסד עם המתים שאינו שייך בטלפון, לבין החסד עם החיים ששייך בטלפון. ומכריע שמי שיכול לבוא לנחם, צריך לטרוח ולנחם. אמנם מי שאינו יכול לנחם את האבל פנים אל פנים, מחויב הוא לטלפן ולנחמו. מצו"ב.
ובפני ברוך מצו"ב. הביא תשובה שאין ניחום אבלים בטלפון. אולם כאמור יתכן שזהו רק ביחס לניחום אבלים חסד עם המתים.
ובלע המות לנצח ומחה ה"א דמעה מעל כל פנים ונאמר אמן.

[יואל שילה]

מכתב שקיבלתי מידיד בימי אבלי על אמי ע"ה.
ברור שיש בזה כדי שיעור ניחום ברווח.

[ההוא דאמר]

מכתב שקיבלתי מידיד בימי אבלי על אמי ע"ה.
ברור שיש בזה כדי שיעור ניחום ברווח.

דברים חוצבי להבות אש.
מנחמים המה את החיים, בהעמידם אלומת אור בוקעת ספירים, אלי חיים נצחיים, בהזניחם את מרוצת החיים החולפים, באוושת מרוץ עדרים, כאשר האמת ניצבת במלוא זוהרה, שבעתיים בנוגהה מזהירה, ללמדנו ולאלפנו בינה, לנתב ולפלס דרך חיינו למקור האורה הממלא כל עלמין.

[עובדיה חן]

לא יודע למה אבל כמה וכמה אמרו לי שזה שלא באו ידידים בשמחות הם לא החשיבו את זה, אבל זה שהחברים הטובים לא באו לנחם קשה להם עם זה.

[יואל שילה]

מנסיוני כאחד שישב פעמיים, על אמא ואח, היתה גם תחושה שדוקא החברים הקרובים מעט מפריעים, שהרי זו ההזדמנות לפגוש בני משפחה שלא ראיתי עשרות שנים, וגם לא אראה בהמשך, ועם החברים ניתן להפגש גם אחר כך.

[כדכד]

אני חושב שזה מאד משתנה מאדם לאדם
יש מי שיעדיף לדבר עם חבריו ויש עם קרוביו ולפחות החברים לא יכולים לדעת מראש. מה גם יתכן אדם שאין לו הרבה קרובים או חברים ואם אלו שיש לו יפחדו לבוא כדי לא להפריע לאלו שאין לו אז יצא קרח מכאן ומכאן