מתי עבד נהיה גדול?

[יהודה בן יעקב]

האם עבד כנעני נחשב גדול בגיל י"ג ככל ישראל, או שכיון שהוקש לאשה נחשב גדול בגיל י"ב.
כמובן שיתכן שאם החילוק בגדלות בין איש לאשה זה ענין של מציאות, לא שייך להקיש עבד לאשה.

[הוה אמינא]

גדלות זה לא מצוה, הוא חייב במצוות כאשה ופטור ממצוות כאיש. אבל מועד הגדלות זה הלמ"מ דין בפנ"ע ולא מצוה ומהיכי תיתי שישנו בזה? אולי בזה נשאר כגוי??

[תוכן]

כיון דקיי"ל שעבד כנעני יצא מכלל עכו"ם ולכלל ישראל לא בא אלא שחייב במצות כאשה מדין גזירה שוה, ומכיון שדין גדלות הוא הלמ"מ ואינו דין אלא גדר, אז אפשר שעבד נהיה גדול כשהוא בר דעת ואינו תלוי בשנים כלל, וכמו שכתב החת"ס לגבי בן נח.

[לענין]

האריך בזה בשו"ת שדה יצחק (רבי יצחק חיות) סי' ט'.

וראה דברי הגר"ח שמואלביץ, בספר הזכרון-

הגר''ח שמואלביץ.PNG (66.53 KiB) נצפה 3604 פעמים

[יהודה בן יעקב]

שו"ת זרע אברהם [לופטביר] סימן טו

כב) והנה יש לעיין בהא דקי"ל דקטן עד בן י"ג וקטנה עד בת י"ב ויום א' פטורין מן העונשין. בעבד קטן מה דינו אם לאשה מדמינן לי' ובן י"ב הוי כגדול כיון דלכל מילי ילפינן מאשה או דילמא דבעי י"ג שנים:
ונראה מסברא דבודאי דיינין לי' כתינוק לפמ"ש רמב"ם ז"ל דלענין הקפה אף דאשה אינה בבל תקיף מ"מ עבד ישנו בבל תקיף דהא הטעם דאין לה זקן וזה ל"ש בעבד. א"כ ה"ה לענין זה כיון דהדבר תליא משום בינה יתירה וכמבואר בנדה (דף מה ב) וא"כ עבד לא עדיף מאיש. והנה לפמ"ש האחרונים דגבי בן נח תלוי הכל אם הוא בר דעת אז הוי גדול דלא ניתנו שיעורין לב"נ משא"כ בישראל לא תלוי בדעת ובעי דוקא בן י"ג שנים דהוי בכלל שיעורין שנאמרו למשה מסיני וכמ"ש בתשובת הרא"ש כלל ט"ז יעו"ש. ולפי"ז הא אמרינן בסנהדרין (דף נח ב) עבד מותר באמו וכו' יצא מכלל ב"נ ולכלל ישראל לא בא יעו"ש א"כ נראה דלענין עבד בעינן שיהי' פקח ובר דעת ובן י"ג שנים כחומרת שניהם ועדיין צ"ע:

קובץ הערות סימן יא אות ג

(וצ"ע לענין שנות גדלות, מי נימא דדינו כאשה שיהא גדול בי"ב שנה כאשה. ושמא שם טעם החלוק בין איש לאשה הוא בטבע בריאתם, ובזה לא שייך להקיש עבד לאשה)

[ביקורת תהיה]

עבד כנעני חייב במצות כאשה מדין גזירה שוה.

הלימוד מגז"ש 'לה' 'לה' לחייב עבד ושפחה במצוות הוא מפליא ביותר.
הכנסת גוי לעול תורה ומצוות, כולל חיובו בכל העונשים האמורים בתורה לעוברי עבירה, מכוח גזירה שוה האמורה בענין גט שחרור וגט פיטורין – כמוה כתליית הר בשׂערה.
הדעת נותנת, כי עצם החיוב של עבדים במצוות ידוע הוא ממקום אחר, ומגזירה שוה ד'לה' 'לה' לא ילפינן כי אם שאין הם חייבים במצוות כאיש אלא כאשה. וכן הוא לשון הגמרא בריש חגיגה: כָּל מִצְוָה שֶׁהָאִשָּׁה חַיֶּבֶת בָּהּ, עֶבֶד חַיָּב בָּהּ; כָּל מִצְוָה שֶׁאֵין הָאִשָּׁה חַיֶּבֶת בָּהּ, אֵין הָעֶבֶד חַיָּב בָּהּ, דְּגָמַר 'לָהּ' 'לָהּ' מֵאִשָּׁה.
אך לא כן משמע מלשון רש"י בהחובל (ובשאר מקומות וכ"ה הלשון בתוספות): כָּל מִצְוָה שֶׁאִשָּׁה חַיֶּבֶת בָּהּ עֶבֶד חַיָּיב בָּהּ, דְּגָמַר 'לָהּ' 'לָהּ' מֵאִשָּׁה. כלומר, עצם חיוב העבד במצוות שהאשה חייבת בהן נלמד מגז"ש ד'לה' 'לה'.
אך בהחולץ כתב רש"י וז"ל: מִשָּׁעָה שֶׁטּוֹבֵל לְשֵׁם עַבְדוּת שַׁיָּךְ בְּמִצְוֹת, דִּכְתִיב 'לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ'. וְעוֹד, דְּגָמְרִינַן 'לָהּ' 'לָהּ' מֵאִשָּׁה. והדברים צריכים העמקה.

[יהודה בן יעקב]

ציונים לתורה [הגר"י ענגיל] לב

ציונים לתורה לב.png (229.76 KiB) נצפה 3564 פעמים

וע"ע בספר חשבונות של מצוה להגאון האדר"ת בקונ' יגדיל תורה אות ג ס"ק יח באריכות.

[ההוא דאמר]

הרבנים לענין ויהב"י שליט"א, הוכיחו שגדלותו של עבד הינה בי"ג שנה.
וצ"ע, אם נחבר ב' הנחות א' את דברי שו"ת הרא"ש הנודעים, כי מה שקטן ישראל נעשה גדול בן י"ג שנה ויום אחד זהו מהלכה למשה מסיני.
ב' אם נצרף כעת את דברי הרמב"ם שעבד יצא מכלל ב"נ ולכלל ישראל לא בא.
אם כן בפשוטו לא נאמרה בו ההלכה לממ"ס של גדלות בגיל י"ג, דהלא לא נכנס לקדושת ישראל. ואם כן מדוע שגדלותו תהיה תלויה בגיל י"ג.

[סגי נהור]

הרבנים לענין ויהב"י שליט"א, הוכיחו שגדלותו של עבד הינה בי"ג שנה.
וצ"ע, אם נחבר ב' הנחות א' את דברי שו"ת הרא"ש הנודעים, כי מה שקטן ישראל נעשה גדול בן י"ג שנה ויום אחד זהו מהלכה למשה מסיני.
ב' אם נצרף כעת את דברי הרמב"ם שעבד יצא מכלל ב"נ ולכלל ישראל לא בא.
אם כן בפשוטו לא נאמרה בו ההלכה לממ"ס של גדלות בגיל י"ג, דהלא לא נכנס לקדושת ישראל. ואם כן מדוע שגדלותו תהיה תלויה בגיל י"ג.

הנחה נוספת מובלעת בדבריך - שההלממ"ס של גדלות תלויה בקדושת ישראל, שלכן אם לא נכנס לקדושה ישראל לא נאמרה בו הלכה זו.
הנחה זו מנין לך? כמו ששאר דיני התורה (שחייב בהם) אמורים בו אע"פ שלא נכנס לקדושת ישראל, כך גם הלכה זו.

[הוה אמינא]

זו הנחה פשוטה שכבר נמצאת בדברי כל קודמיו, וכבר ציינו את החת"ס.
המקור הוא שגיל י"ג הוא ככל השיעורים שמהלכה למשה מסיני, ולא נאמרו כי אם ליהודי ולא למי שאינו בכלל זה.
קודם העבר צריך להיחשב יהודי ולא כנעני החייב במצוות, ורק אח"כ יוכל להיחשב בכלל ההללממ"ס.

[סגי נהור]

גם מצות שבת אמורה רק לישראל, וביני ובין בני ישראל אות היא לעולם, ובכל זאת העבד חייב בה.
איני רואה למה אם כל דיני התורה אמורים על העבד, דווקא הלכה זו דורשת קדושת ישראל.

[הוה אמינא]

גדלות זה לא מצוה, הוא חייב במצוות כאשה ופטור ממצוות כאיש. אבל מועד הגדלות זה הלמ"מ דין בפנ"ע ולא מצוה ומהיכי תיתי שישנו בזה? אולי בזה נשאר כגוי??

[סגי נהור]

גדלות זה לא מצוה, הוא חייב במצוות כאשה ופטור ממצוות כאיש. אבל מועד הגדלות זה הלמ"מ דין בפנ"ע ולא מצוה ומהיכי תיתי שישנו בזה? אולי בזה נשאר כגוי??

אכן יש לשאול - "אולי". ועל זה השיבו בראיות.
אבל אין מה לבוא ולהקשות אחר הראיות איך יתכן שנעשה גדול, מתוך הנחה שהגדלות תלויה דוקא בקדושת ישראל ולא בחיוב במצוות. הנחה זו צריכה תימוכין.

[עזריאל ברגר]

עבד שאכל אבר מן החי - לוקה עליו בכזית?
מסתמא כן, שהרי עבד הוקש לאשה ואשה לאיש.

והרי לא ניתנו שיעורין לבני נוח?!

אלא ודאי שבא לכלל ישראל לכל דבר חוץ מעניני עריות וכיו"ב.

[עושה חדשות]

האם מישהו מכיר התייחסות של הרעק"א היכן-שהו לנושא האשכול?

[יוסף חיים אוהב ציון]

עיין יעלת חן לרב אחאי עמ' קנד.