פורום אוצר החכמה

האם זה מותר לחקור בנושא זה ,ואת"ל שמותר כמה יש לזה משמעות בהלכה?

להלכה אין סומכין על בדיקת d.n.a. לענין דברים הצריכין עדות, אך לענין התרת עגונות כיון דסגי ב'סימן מובהק' אז סומכין להקל, אך לא לענין ממזרות וכדו'.
יש תשובה מהג"ר אשר ווייס שליט"א בענין זה.

ראיתי באחד הקבצים, ואיני זוכר כעת את שמו, שאף לענין עגונות קשה לסמוך על זה,
והטעם הוא שהראשונים אומרים שאפילו מאה סימנים בינוניים אינם מצטרפים לסימן מובהק אחד.
ושיטת בדיקת הדי אן איי היא שמפרקים את התא של הבעל לכמה חלקים [אולי 17. איני זוכר בדיוק], ומאידך לוקחים תא של בנו [למשל] ומתאימים כל חלק. אבל הסיכוי שחלק אחד יתאים גם לאנשים אחרים הוא גדול, אלא שכשכל החלקים מתאימים בדיוק לבנו, זה סיכוי של אחד ל...
וממילא זה בגדר הרבה סימנים שאינם מובהקים שאינם מצטרפים.

מעניין אם מישהו ענה על טענה זו.

אחר הפיגוע במגדלי התאומים לענין העגונות שזהות בעליהן הוקבעו ע"י בדיקת דנ"א היה דיונים בזה, אני מצרף היתר אחד. הגאון בעל שבט הלוי לא סמך על בדיקה זו

ישראל אליהו כתב:ראיתי באחד הקבצים, ואיני זוכר כעת את שמו, שאף לענין עגונות קשה לסמוך על זה,
והטעם הוא שהראשונים אומרים שאפילו מאה סימנים בינוניים אינם מצטרפים לסימן מובהק אחד.
ושיטת בדיקת הדי אן איי היא שמפרקים את התא של הבעל לכמה חלקים [אולי 17. איני זוכר בדיוק], ומאידך לוקחים תא של בנו [למשל] ומתאימים כל חלק. אבל הסיכוי שחלק אחד יתאים גם לאנשים אחרים הוא גדול, אלא שכשכל החלקים מתאימים בדיוק לבנו, זה סיכוי של אחד ל...
וממילא זה בגדר הרבה סימנים שאינם מובהקים שאינם מצטרפים.

מעניין אם מישהו ענה על טענה זו.

הגאון רבי אליהו לעווין מתייחס לטענה זו בתשובתו לשאלה הנ"ל בהתרת עגונות של הנעדרים במגדלי התאומים

כמעט כל סימן מובהק אפשר לפרק למאה סימנים קטנים...
כגון "נקב יש בו בצד אות פלונית" הנקב לבד אינו סימן והאות לבד אינה סימן...

לפני זמן מה יצא ספר "ברור יהדות לאור מחקרים גנטיים" מאת הרב ישראל ברמבאום והרב זאב ליטקה.

http://www.sgenetics.co.il

ראה גם במאמר המצ"ב (מאת ידידי הרב הראל דביר וערן הנדל). פורסם באסיא.

כמדומה יש מאמר של הד"ר הרב אברהם שטיינברג, לא זוכר היכן.

בעיתון משפחה בשבוע האחרון התפרסמה כתבה ע"ז, והשבוע בעיתון הדרך.

וראו גם את המצ"ב, מאת הרב פרופ' דב פרימר, מספרו נדיב לב שנמצא כולו באתר 'אסיף' ומשם הבאתיו.

יש נפ"מ ברור בין לקבוע זהות ויחוס ע"י בדיקה, שע"ז ההסתייגויות של הפוסקים כיון שזה רק סיכויים או בנוסח אחר, לבין לשלול זהת ע"י בדיקה, שזה 100% של תוצאה, כי אם אין התאמה בין אדם לאדם ברור שהוא לא יכול להיות אביו / אחיו וכו'.

לגבי השאלה שבכותרת צריך להבהיר שיתכנו שתי שאלות בזה ואין התשובה עליהן אחת.

עובדיה חן כתב:האם זה מותר לחקור בנושא זה ,ואת"ל שמותר כמה יש לזה משמעות בהלכה?

שתי שאלות שאלת, אך רק השניה זכתה להתייחסות. וכך מן הדין, היא החשובה יותר וגם הפופולרית יותר.

ובכל זאת, ארחיב מעט את השאלה הראשונה, שכן לא ראיתי שמדברים על כך, ובעבר ניסיתי באשכול אחר שלא זה היה נושאו ושמא כאן יהיה יותר מענה.

לאחרונה יש טרנד עולמי של בדיקות גנטיות ככלי עזר לבניית אילנות יוחסין - לצורך מחקרי/משפחתי ולא לצרכים הלכתיים. (היות שאין זה לצרכים הלכתיים, התקיפות ההלכתית של הבדיקות לכאורה אינה רלוונטית לשאלה זו). בישראל בדיקות כאלו אסורות על פי חוק - בעקבות החששות ההלכתיים שעשויים להתעורר מתגליות לא רצויות. שלא להרבות ממזרים בעם ישראל. חוק זה הוא על פי דרישת הרבנות - אך לא רק.

[למרבה האבסורד, אחת החברות הגדולות בעולם בתחום זה היא myHeritage הישראלית (שנודעה לאחרונה כשהעמידה את הידע שלה לצורך פתיחת מעבדת קורונה בארץ), היא מספקת שירותי בדיקות DNA לכל העולם - מלבד לישראלים, שאסור להם על פי חוק]

השאלה היא האם יש מניעה הלכתית אמיתית ללכת ולהיבדק על מנת לחקור את ייחוסם של אבותיך. למרות שברמה הציבורית ניתן להבין את האיסור שהוטל בחוק על פי דרישת הרבנות אך לכאורה אין כאן יותר מאשר גדר ציבורי מתבקש שלא להרבות פסולים.
האם לאדם הפרטי יש מניעה לחקור או שהוא צריך לחשוש מפסולים שימצאו (או חששות אחרים שנעלמו ממני)?

דוד נ.א. כתב:השאלה היא האם יש מניעה הלכתית אמיתית ללכת ולהיבדק על מנת לחקור את ייחוסם של אבותיך. למרות שברמה הציבורית ניתן להבין את האיסור שהוטל בחוק על פי דרישת הרבנות אך לכאורה אין כאן יותר מאשר גדר ציבורי מתבקש שלא להרבות פסולים.
האם לאדם הפרטי יש מניעה לחקור או שהוא צריך לחשוש מפסולים שימצאו (או חששות אחרים שנעלמו ממני)?

אם הוריו וזקניו מוחזקים בכשרות, לא מובן מה הצד לאסור. וב"ה כבר נפתרו ע"י בדיקות כאלו תעלומות גנאלוגיות שונות...

הוגה ומעיין כתב:אם הוריו וזקניו מוחזקים בכשרות, לא מובן מה הצד לאסור. וב"ה כבר נפתרו ע"י בדיקות כאלו תעלומות גנאלוגיות שונות...

כל עם ישראל מוחזק בכשרות כל עוד לא ידוע לנו אחרת.
אבל מה לעשות, שאם בDNA מוצאים חששות ממזרות, אפילו בלי להיכנס להכרעת ההלכה, הרי ודאי וכפי שהובא כאן בטוב טעם יש מקום לחוש לזה הלכתית, ולחשוש להתירו בקהל. ואפי' לא היינו אוסרים, גם חשש לעז הוא חמור ביוחסין.
איני בא להיות דובר של הרבנות ואיני מכיר את צדדי הנושא, אך למיטב ידיעתי האיסור בחוק הוא על פי דרישתם, וזה על דעת גדולי ישראל, ומהטעמים הנ"ל.
ומצאנו כבר מקומות בהלכה שככל שיש מקום לגלות פסול - לא בודקים בלי סיבה. מאידך אולי כפי שאתה אומר אין לחוש כאן כל שהוא יודע שאבותיו מוחזקים בכשרות, וכל מה שחששו זה רק כהוראה לציבור.

הרב צביקה רייזמן הוציא לאחרונה ספר עב כרס בנוגע להפריות וכו' ושם יש בהרחבה לגבי DNA

ישראל אליהו כתב:ראיתי באחד הקבצים, ואיני זוכר כעת את שמו, שאף לענין עגונות קשה לסמוך על זה,
והטעם הוא שהראשונים אומרים שאפילו מאה סימנים בינוניים אינם מצטרפים לסימן מובהק אחד.
ושיטת בדיקת הדי אן איי היא שמפרקים את התא של הבעל לכמה חלקים [אולי 17. איני זוכר בדיוק], ומאידך לוקחים תא של בנו [למשל] ומתאימים כל חלק. אבל הסיכוי שחלק אחד יתאים גם לאנשים אחרים הוא גדול, אלא שכשכל החלקים מתאימים בדיוק לבנו, זה סיכוי של אחד ל...
וממילא זה בגדר הרבה סימנים שאינם מובהקים שאינם מצטרפים.

מעניין אם מישהו ענה על טענה זו.

אם הצירוף של מאה סימנים בינוניים נותן מהימנות של סימן מובהק הרי יש לך מהימנות של סימן מובהק וזה מה שאתה צריך ,והראשונים אומרים כנראה שלא מגיעים למהימנות של סימן מובהק כהי גוונא. אבל בבדיקות גנטיות הרי מגיעים למהימנות עודי יותר גבוה מסימן מובהק רגיל וממילא למה לא להסתמך?