לא מעט עסקו רבותינו הגאונים בבירור שמות התנאים והאמוראים ופירושי כינוייהם. בין השאר ערכו רשימות שונות והציבו סימנים כדי שלא נטעה בין חכם לחכם.
מתוך רשימות השמות ששרדו, בולטות במיוחד 'רשימת רבה ורבא' ו'רשימת בני פפא'. רב האי מסר רשימה מדויקת של חכמים ששמם 'רבה', לעומת החכמים ששמם – דומה אך שונה – 'רבא', לפי מה שמצא בספרים ישנים מוגהים. הרשימה פותחת בשאלת השואל: "מצינו בפירושים: כל רבה ל"ח וסימניך לח ולוז וערמון, וכל רבא י"ז וסימניך ויוסף בן שבע עשרה שנה, ואית דאמרי ויז נצחם... אלא כמדומין אנו שיש טעות בספר שלנו, בבקשה מלפני גאון שיכתבם לנו וינקוד אותם". והשיב להם רב האי: "כך הם...", והביא את שמות האמוראים ששמם 'רבה' ובנפרד אלה ששמם 'רבא'.
עורך הרשימה התכוון ככל הנראה להודיע, שאם נמצא בתלמוד 'רבה' ו'רבא' אחרים שלא נמנו ברשימה, נדון אותם בטעות סופר ותו לא, לפי שאין יותר משבעה עשר 'רבא' ושלשים ושמונה 'רבה'.
רשימה אחרת מצאו הגאונים לנכון למסור לנו, היא רשימת החכמים שנקראים 'פלוני בר פפא', כדי לדעת שאין חכמים אחרים שנקראים '...בר פפא'. אם נמצא למשל 'חייא בר פפא' וכדומה, נדע שאינו אלא טעותו של המעתיק ושלא היה ולא נברא חכם בשם זה. [כנראה ערכו גם רשימות אחרות כיוצא באלו].
עוד בימי הגאונים העתיקו המעתיקים את 'רשימת בני פפא' בסוף התלמוד, כדי לזכור מי הוא באמת 'בר פפא' ומי לא, והיו רושמים שטוב לזכור את שמות החכמים הללו כדי שלא לטעות בהם. משם היתה דרך קצרה לקביעתה של 'רשימת בני פפא' בתוך נוסח 'סיום מסכת'.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 160 אורחים