טוב וחסד כתב:במנחות (דף כט, ע"ב) מסופר: "בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו: רבש"ע, מי מעכב על ידך? אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות". איך זה שלא נמצא זכר לכך בתלמוד בבלי וירושלמי, הרי הקב"ה העיד על כך בפני משה רבינו ע"ה?!
אוצר החכמה כתב:אני לא מבין את השאלה הזאת.
לאן נעלמו ארבע מאות פרקים של ע"ז? ושלוש מאות הלכות במגדל הפורח באויר וןמה ששנתה בורויה בדברי הימים ועוד דברי תורה רבים שהיו לרבותיו של ר"א שלא חיסר מהם ועוד ועוד.
והעיקר איני מבין ואם הקב"ה לא היה מעיד בפני משה רבינו על זה לא היית מאמין?
אוצר החכמה כתב:אני לא מבין את השאלה הזאת.
לאן נעלמו ארבע מאות פרקים של ע"ז? ושלוש מאות הלכות במגדל הפורח באויר וןמה ששנתה בורויה בדברי הימים ועוד דברי תורה רבים שהיו לרבותיו של ר"א שלא חיסר מהם ועוד ועוד.
והעיקר איני מבין ואם הקב"ה לא היה מעיד בפני משה רבינו על זה לא היית מאמין?
ארזי הלבנון כתב:אוצר החכמה כתב:אני לא מבין את השאלה הזאת.
לאן נעלמו ארבע מאות פרקים של ע"ז? ושלוש מאות הלכות במגדל הפורח באויר וןמה ששנתה בורויה בדברי הימים ועוד דברי תורה רבים שהיו לרבותיו של ר"א שלא חיסר מהם ועוד ועוד.
והעיקר איני מבין ואם הקב"ה לא היה מעיד בפני משה רבינו על זה לא היית מאמין?
אין הכי נמי,
והשאלה שלו הרבה יותר פשוטה -
יש עדויות לכל מיני מספרים אסטרונומיים של דיוקים והלכות כפי שציינת אליהם, והשאלה היא מאד תמימה - מדוע אין להן זכר? מדוע לא ראו לנכון חכמי אותו דור לכתוב אותן?
אוצר החכמה כתב:ואי ההבנה שלי עוד יותר פשוטה. בקושי יש אחד בדור מאיתנו שמצליח לדעת את מה שכן כתבו לנו ואיך היית יודע כמויות "אסטרונומיות" כהגדרתך של לימודים.
החושב כתב:הכתרים של האותיות אינם משתנים ממקום למקום. ובעצם זה מבחינה מסוימת זהו חלק מצורת האות.
עזריאל ברגר כתב:החושב כתב:הכתרים של האותיות אינם משתנים ממקום למקום. ובעצם זה מבחינה מסוימת זהו חלק מצורת האות.
אולי זה שנוי במחלוקת ראשונים.
להרמב"ם (הלכות תפילין ב,ט) יש לפעמים תגים מיוחדים לאותיות מסוימות.
וכן ראיתי בבעל הטורים שמביא לפעמים תגים על אותיות מסוימות.
ולמעשה יש סופרים שמתייגים ע"פ מסורות שונות מלבד ג התגים שבשעטנ"ז ג"ץ ומלבד התג שבבד"ק חי"ה.
סעדיה כתב:בפשטות הדרשות של ר' עקיבא היו על התגין המיוחדים שבספר תגי.
תלמוד בבלי מסכת שבת דף פט עמוד א
בשעה שעלה משה למרום מצאו להקדוש ברוך הוא שהיה קושר כתרים לאותיות.
רש"י מסכת שבת דף פט עמוד א
קושר כתרים - כגון הנך דאמרינן בפרק הבונה (שבת קד, א): תגא דקו"ף לגבי רי"ש, וכן שעטנ"ז ג"ץ שצריכין כל אות שלשה זיונים כדאמרינן (במנחות כט, ב), ראש הזיי"ן נמתח לימין ולשמאל בגגו מעט, וכן ראש השי"ן השמאלי, וכן כל ראשי שבע אותיות הללו בכל מקום שהן.
החושב כתב:סעדיה כתב:בפשטות הדרשות של ר' עקיבא היו על התגין המיוחדים שבספר תגי.
יתכן באמת שכך היה ראוי לומר מסברא בפשטות. אלא שרש"י לא פירש כך.תלמוד בבלי מסכת שבת דף פט עמוד א
בשעה שעלה משה למרום מצאו להקדוש ברוך הוא שהיה קושר כתרים לאותיות.
רש"י מסכת שבת דף פט עמוד א
קושר כתרים - כגון הנך דאמרינן בפרק הבונה (שבת קד, א): תגא דקו"ף לגבי רי"ש, וכן שעטנ"ז ג"ץ שצריכין כל אות שלשה זיונים כדאמרינן (במנחות כט, ב), ראש הזיי"ן נמתח לימין ולשמאל בגגו מעט, וכן ראש השי"ן השמאלי, וכן כל ראשי שבע אותיות הללו בכל מקום שהן.
אוצר החכמה כתב:אני לא מבין את השאלה הזאת.
לאן נעלמו ארבע מאות פרקים של ע"ז? ושלוש מאות הלכות במגדל הפורח באויר וןמה ששנתה בורויה בדברי הימים ועוד דברי תורה רבים שהיו לרבותיו של ר"א שלא חיסר מהם ועוד ועוד.
אוצר החכמה כתב:ואת זה לא ידע מרע"ה וכל החכמים שאחריו עד ר"ע?
ארזי הלבנון כתב:אוצר החכמה כתב:ואי ההבנה שלי עוד יותר פשוטה. בקושי יש אחד בדור מאיתנו שמצליח לדעת את מה שכן כתבו לנו ואיך היית יודע כמויות "אסטרונומיות" כהגדרתך של לימודים.
קשה לי לקבל טיעון שכזה. וכי זו סיבה מספקת בעיניך שיאבדו חידושי תורה אדירים שכאלה? כי לנו (לך ולי?) יהיה קשה ללמוד?
בל נשכח שמדובר על דיוקים הלכתיים ולא קבליים/רעיוניים וכו' לפי מה שאני מבין מדברי הגמ'.
וא"כ כמו שקבלו המשניות וברייתות איש מפי איש כך קבלו הטעמים על כל הלכה והלכה. והיינו בלי פלפול, כדמוכח מדאמרינן בנדרים דף ל"ח דהפלפול לא ניתן רק למשה ולזרעו. ומשום הכי נמי גם בימיהם לא היו זהירים לזכור בעל פה רק ההלכות בטעמיהן ולא הפלפול, שלא היו חוזרים עליו כל כך, כדאשכחן ברב ששת ורב יהודה דכל תלתין יומין מהדרי תלמודייהו, ואילו רב אשי גמר תלמודו פעם אחת לשלשים שנה במהדורא קמא וכן במהדורא בתרא, כדפירש רשב"ם בב"ב דף קנ"ז, והיינו משום רוב עיון ופלפול. ומשום הכי נמי נשכח כל פלפול התנאים והאמוראים הראשונים, ולא הובא ממנו בתלמוד כי אם מעט מזעיר, כדאשכחן בפ"ב דשבת ברשב"י דעל כל קושיא דרבי פנחס בן יאיר מהדר ליה כ"ד פירוקי, ולא נמצא כזה בכולי תלמוד[א], וריש לקיש הוה פריך כ"ד קושיות על כל מימרא דר' יוחנן ולא אשכחן בכל התלמוד כ"ד קושיות אמימרא דר' יוחנן כי אם ז' וח' לכל היותר, והשאר נשכחו, משום שאין חיוב לחזור עליהן מאחר שלא ניתן הפלפול רק למשה. ומשום הכי נמי לא יתאחר מלישא אשה בשבילו לפ"ד רש"י, שהתלמוד נחלק לב' חלקים.
עושה חדשות כתב:חשבתי היום,
שמא זה שייך לענין של פטירת תלמידי ר"ע, והעולם ששמם.
ודאי קדמוני.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 256 אורחים