הודעהעל ידי הוה אמינא » א' דצמבר 09, 2018 4:10 pm
אדרבה, ביקור טכנאי כשהזמינוהו לתקן ולא היה יכול, בעיה שלו. ולא צריכים לשלם לו כלום. כי לא עשה כלל מה שנדרש ממנו.
אלא אם כן התנו בפירוש שאינו יודע מהי הבעיה וגובה על הביקור לזהות מהי הבעיה, גם אם תהיה זו בעיה שאינו יודע לתקנה.
מה שאין כן שיעור ממורה פרטי כשדובר על סדרת שיעורים, אם לא התנו שזה שיעור נסיון, לא שיך לומר על זה "לא הצליח לתקן", מה שנדרש ממנו זהו להעביר שיעור מסויים בחומר לימודי מסויים, וזה מה שעשה! הוא כן הצליח לעשות מה שנדרש ממנו, רק שהבן לא "התחבר" אליו, ולכן אם זה מנהג המקום / הנושא הנלמד / תחום חינוך מיוחד וכדו' רק אז הוי כמו שדברו בפירוש שזה נסיון בלבד, ואם המנהג הוא שעל נסיון בלבד לא משלמים כלום - פטור. ומסברא למה שיהיה כזה מנהג שפטור לגמרי? מה חייב המלמד לבזבז זמנו לחינם??
ואם יש שאלה הרי היא לאידך גיסא לגמרי:
האם חייב רק על השיעור שניתן או על כל סדרת השיעורים!
שהרי בע"ה ששכר פועל או קבלן למלאכה אם חוזר בו באמצע ידו על התחתונה, ויש מקרים שהפועל יכול לומר לו הא קאימנא, תביא לי בן ואלמד איתו, ודורש כל שכרו, שכבר היה ע"ז קנין על ההתחייבות המלאה ע"י תחילת המלאכה.
ואם הפועל [המלמד הפרטי] יכול להשיג לזמן המבוטל תלמיד אחר, זה דין אחד. אבל אם לא יכול למלא את הזמן בשכירות אחרת [ולולא תחילת השכירות ביניהם היה משיג תלמיד אחר וכעת הפסיד כל הזמן או חלקו] זה דין אחר.
וידועה ההלכה המפורשת ב"חלה הנער", ועוד.
ואכמ"ל.