פורום אוצר החכמה

האם רוחות מבטלות זו את זו?
לדוג' האם אפשר ליטול ידיו שחרית ממים שהיו תחת המיטה?

לצאת יד"ח פטפוטי דאורייתא...
הרוח של נט"י נקראת שיבתא, ומה לה ולחברתה שבאה למה שתחת המיטה?
כלומר, זו אינה אותה רוח, ומדוע שזו לא תסייע להפטר מחברתה [כמו שאיסור מסייע לבטל איסור אחר].

זו גם היתה סברתי, אך החברותא שלל מכל וכל בכוח סברתו שלו.
ולכן פניתי אל יושבי ביהמ"ד לשמוע ראיות לכאן ולכאן.

נ.ב. אינני יודע האם סברות עובדות על רוח רעה. וידוע המעשה עם המלמד והפסוק ולא יחרץ כלב לשונו שלא ידע האם הכלב מכיר את הסגולה

אוהב עמו כתב:האם רוחות מבטלות זו את זו?
לדוג' האם אפשר ליטול ידיו שחרית ממים שהיו תחת המיטה?

יש ספר כאן באוצר בשם נקיות וכבוד בתפילה,בדף ט ובהערה 39 מביא מר"נ קרליץ דאפשר ,ורבי חיים אומר שיש מקפידים ע"ז,
עיין מהרש"ל שאין היום חשש רוח רעה כלל,

הרי מי חטאת שיש בהם טומאה מעבירים טומאת מת. חזינן דדבר טמא מעביר דבר טמא.

עי' הע' 134

תוכן כתב:הרי מי חטאת שיש בהם טומאה מעבירים טומאת מת. חזינן דדבר טמא מעביר דבר טמא.

א. מי חטאת אינם טמאים אלא מטמאים.
ב. על זה אמר שלמה "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני", ואיך נלמד מכאן לענינים אחרים?

עזריאל ברגר כתב:

תוכן כתב:הרי מי חטאת שיש בהם טומאה מעבירים טומאת מת. חזינן דדבר טמא מעביר דבר טמא.

א. מי חטאת אינם טמאים אלא מטמאים.
ב. על זה אמר שלמה "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני", ואיך נלמד מכאן לענינים אחרים?

אני לא חילק ידענא ולא בילק ידענא אנא שמעתא ידענא כלים פ"א מ"א: 'אבות הטומאות השרץ כו' ומי חטאת שאין בהן כדי הזיה'.

תוכן כתב:

עזריאל ברגר כתב:

תוכן כתב:הרי מי חטאת שיש בהם טומאה מעבירים טומאת מת. חזינן דדבר טמא מעביר דבר טמא.

א. מי חטאת אינם טמאים אלא מטמאים.
ב. על זה אמר שלמה "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני", ואיך נלמד מכאן לענינים אחרים?

אני לא חילק ידענא ולא בילק ידענא אנא שמעתא ידענא כלים פ"א מ"א: 'אבות הטומאות השרץ כו' ומי חטאת שאין בהן כדי הזיה'.

הם לא טמאים, כי ברגע שהם נוגעים בטומאה הם נפסלים.
אבל הם מטמאים את אחרים (את הנוגע והנושא שלא לצורך הזאה, אבל לא את המזה עצמו, ודלא כפשט הכתובים).

בקרו טלה כתב:עי' הע' 134

יישר כח
אעיין בפנים בעז"ה

עזריאל ברגר כתב:

תוכן כתב:

עזריאל ברגר כתב:

תוכן כתב:הרי מי חטאת שיש בהם טומאה מעבירים טומאת מת. חזינן דדבר טמא מעביר דבר טמא.

א. מי חטאת אינם טמאים אלא מטמאים.
ב. על זה אמר שלמה "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני", ואיך נלמד מכאן לענינים אחרים?

אני לא חילק ידענא ולא בילק ידענא אנא שמעתא ידענא כלים פ"א מ"א: 'אבות הטומאות השרץ כו' ומי חטאת שאין בהן כדי הזיה'.

הם לא טמאים, כי ברגע שהם נוגעים בטומאה הם נפסלים.
אבל הם מטמאים את אחרים (את הנוגע והנושא שלא לצורך הזאה, אבל לא את המזה עצמו, ודלא כפשט הכתובים).

נניח שאם נגעו בטומאה שזה פוסל אותם, אבל מי אומר שזה ראיה שהם עצמם אינם טמאים. עכשיו שאני חושב על זה, באמת יש להביא ראיה מזה שהמזה טהור, ורק הנוגע שלא לצורך טמא. ואם היו טמאים בעצמם, הרי גם המזה יש לו ליטמא. צריך לחשוב עוד.

עיקר טענתי היתה משום שבמשנה זה נחשב אב הטומאה. אבל הרי במ"ד תנן חמור מכולן המת שמטמא באהל. והרי מת עצמו אינו טמא, לשיטת רבינו תם, אלא הכוונה שמטמא. וא"כ ה"ה אפשר לומר כן במי חטאת, וצ"ע עוד.

תוכן כתב:עיקר טענתי היתה משום שבמשנה זה נחשב אב הטומאה. אבל הרי במ"ד תנן חמור מכולן המת שמטמא באהל. והרי מת עצמו אינו טמא, לשיטת רבינו תם, אלא הכוונה שמטמא. וא"כ ה"ה אפשר לומר כן במי חטאת, וצ"ע עוד.

הם אבות של טומאה, כי הם מטמאים אחרים.
כמו פרה אדומה עצמה, ושעיר המשתלח וכיו"ב.

וכמדומני שהם מטמאים רק אדם ולא כלים ולא אוכלים ומשקים.

חשבתי עוד ואני חושב שאתה צודק במה שאמרת. הרי למעשה כל מי שעוסק בפרה הוא טמא, כולל מי ששורף את הפרה, ואפילו לא נגע בה. וא"כ יש לעיין אם מגע ומשא זה, הוא כמו כל מגע ומשא של דבר טמא (או דבר שמטמא), או שהוא מדין אחר של התעסקות בפרה.

תוכן כתב:חשבתי עוד ואני חושב שאתה צודק במה שאמרת. הרי למעשה כל מי שעוסק בפרה הוא טמא, כולל מי ששורף את הפרה, ואפילו לא נגע בה. וא"כ יש לעיין אם מגע ומשא זה, הוא כמו כל מגע ומשא של דבר טמא (או דבר שמטמא), או שהוא מדין אחר של התעסקות בפרה.

זהו דין אחר, כמבואר בחז"ל וברמב"ם.

עכשיו ראיתי שנחלקו בזה האחרונים. בחסדי דוד על התוספתא כלים ב"ק פ"א ה"ב נוקט בפשטות שאין טומאה למי חטאת. מיהו באור שמח בהוספות להלכות יום הכיפורים וכן בהגהות חשק שלמה יומא ח' ב' נוקטים כדבר פשוט שיש טומאה במי חטאת. ומלשון התוספתא שם 'יש לו טהרה מטומאתו', נמי הכי משמע. ולא מצאתי מי שהביא לזה ראיה מפורשת מדברי חז"ל.