פורום אוצר החכמה

מה הדין אם יש לילד קטן ציפורן המחוברת לאצבע, באופן שאסור לתלושה בשבת, אבל שעומדת ליפול. האם מותר לתלושה ובאיזה אופן, כדי למנוע ספק פיקוח נפש, כגון אם האמא בהריון.

שאלתי את הרב שלי שליט"א ואמר שאין לו זמן להשיב אבל כיון שזה שאלה שנוגע בפיקוח נפש שאני אשאל בפורום ואלך אחר רוב דעות

פיקוח נפש סגולי דוחה שבת?
אפשר לשאול האם מותר להרוג כלב שוטה שנשך אדם כדי להאכיל מהכבד שלו לנשוך

גם היה אשכול האם בזה"ז יש לחוש לציפורן מחמת מעוברת
ויבוא בקרו טלה ויציין

אוהב עמו כתב:פיקוח נפש סגולי דוחה שבת?
אפשר לשאול האם מותר להרוג כלב שוטה שנשך אדם כדי להאכיל מהכבד שלו לנשוך

כבר קדמך הרמב"ם בענין זה ממש בפירוש המשנה יומא פ"ח מ"ד: 'ואין הלכה כר' מתיה בן חרש שהתיר להאכיל את האדם ביום צום כפור יותרת כבד שלכלב שוטה אם נשך, מפני שאינו מועיל אלא בדרך סגולה. וחכמים אומרים, אין עוברין על מצוה אלא ברפוי בלבד, שהוא דבר ברור שההגיון והנסיון הפשוט מחייבים אותו. אבל הריפוי בסגולות לא, לפי שענינם חלוש לא יחייבהו ההגיון, ונסיונו רחוק, והיא טענה מן הטוען בה'.

השאלה שלי לא היתה רק אם אפשר לעבור על חילול שבת ממש, אלא גם אם מותר לעשות כן בשינוי או על ידי נכרי וכיוצא.

יחפשו סגולה להשרת ציפורן ואז מותר ממ"נ
או מוטב ישמרו על הילד לראות אם הצפורן נופלת אי נמי ישימו אותו בחדר אחר מהאמא
והאמת, יש לי הרגשה שהבעיה אצל האבא...

יעויין קובץ בית הלל קובץ כ"ו,ע"מ קמ"ז.מה שכתבו בזה.
ובקובץ תשובות להגריש"א ח"א סימן ל"ה ,וידמה מילתא למילתא.

לא ממש דומה, אבל עי' ביביע אומר ח:א שדן בהבדלים הלכתיים בין חומרת סכנות טבעיות לסכנות סגוליות

ראה תשובה מחודשת מאדמו"ר מביאין בשו"ת דעת משה, וראה בסוף התשו' [ד"ה ועי' בר"ן] להתיר למעשה עכ"פ איסור הוצאה בכרמלית, א"כ ה"נ אם עושה באופן שלא יעבור על דאורייתא.

מיהו מדבריו שמענו שחשב סכנה זו ככל סכנות שבעולם, א"כ אפשר ששם שהתיר משום סכנת אשה מעוברת הוא אפי' במקום שאינם מתסובבין שם אבל בניד"ד ששכיחא הזיקא דבאמו של הילד אנו עסקינן צ"ע לדינא אם יש להקל יותר.

הגריש"א בקובץ תשובות הנ"ל מדבר על דברי הדעת משה.