יואל שילה כתב:כולנו יודעים שאין שום בליעה אמיתית ... במתכת
יואל שילה כתב:ואין חצי צד שכלי מתכות דידן הם פחות שייע מזכוכית.
ישראל אליהו כתב:יואל שילה כתב:ואין חצי צד שכלי מתכות דידן הם פחות שייע מזכוכית.
זכוכית נעשית ע"י ניפוח מבפנים כבלון, כך שהזכוכית חלקה לגמרי. משא"כ שאר כלים, שרואים בהם את השריטות.
יואל שילה כתב:ישראל אליהו כתב:יואל שילה כתב:ואין חצי צד שכלי מתכות דידן הם פחות שייע מזכוכית.
זכוכית נעשית ע"י ניפוח מבפנים כבלון, כך שהזכוכית חלקה לגמרי. משא"כ שאר כלים, שרואים בהם את השריטות.
השריטות במתכת הן מינוריות, וכמות המזון שיכולה להתפס בהן היא אפסית, ובטלה לא בששים אלא ב-6000 מן הסתם.
גוף המתכת מבחינה זו הוא חלק, מאחר ובתהליך הייצור עיסת המתכת המותכת אחידה לגמרי מחמת החום הגבוה, ללא בועיות וכדו' - ומאומה לא יכול להכנס לשם.
זכוכית היא שייע גם אם ייצרו אותה עם גלים ופיתולים.
אני מודע לכך שמה שכתבתי ניתן לפירכא, והדמיון איננו מושלם, אבל בשביל זה יש לנו קצת שכל, לא כן?
אבני גזית כתב:א. האם מקובל לאפסן יין בבקבוק מתכת במשך שנתיים ימים?
ב. האם טעם היין משתנה בין איפסון בזכוכית אטומה לבין איפסון במתכת אטומה?
עזריאל ברגר כתב:אינני יודע האם נערך מחקר שמשווה באמת בין בליעה בכלי מתכת "ישנים" לבין בליעה בכלים מדרניים.
כלומר: לא מספיק לבדוק האם הכלים המודרניים בולעים, כי ייתכן שאתה עושה את הניסוי בצורה שגויה, כמובן לכל מי שעושה ניסוי מדעי.
פלוריש כתב:עזריאל ברגר כתב:אינני יודע האם נערך מחקר שמשווה באמת בין בליעה בכלי מתכת "ישנים" לבין בליעה בכלים מדרניים.
כלומר: לא מספיק לבדוק האם הכלים המודרניים בולעים, כי ייתכן שאתה עושה את הניסוי בצורה שגויה, כמובן לכל מי שעושה ניסוי מדעי.
נעשה מחקר כזה בכלי חרס עתיקים, אצל חיים פינסון: האם יש תפיסת טעם של בליעות בכלים המיוצרים היום?
(ואגב, מעניין שבסוף המחקר יש נספח עם תשובה שכתב לו הרב יוסף צבי רימון, כיצד מותר לבשל בכלי חרס עתיקים לצורך המחקר, הרי אולי הם בלועים מאיסור)
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 82 אורחים