כלל זה יהי בידך: בשביל להבין דברים מוקשים בפירוש הרע"ב, כדאי מאד לעיין בפירוש רש"י בגמרא, שקטעים רבים ממנו מצטט הרע"ב בפירושו כלשונם.
וכך פירש רש"י דברי ת"ק ורבי יהודה במשנתנו:
הַמּוֹצִיא חָגָב חַי כָּל שֶׁהוּא. שֶׁמַּצְנִיעִין אוֹתוֹ לְקָטָן לְשַׂחֵק בּוֹ, כְּדִמְפָרֵשׁ רַבִּי יְהוּדָה בְּסֵיפָא דְמַתְנִיתִין:
שֶׁמַּצְנִיעִים אוֹתוֹ לְקָטָן כוּ'. וְתַנָּא קַמָּא מֵהַאי טַעְמָא נַמֵּי מְחַיֵּב לֵהּ בְּחָגָב טָהוֹר, וּמִיהוּ אַטָּמֵא פְּלִיג, דְּלָא מַצְנְעִי לֵהּ לְשַׂחֵק, דִּילְמָא אָכֵל לֵהּ, כְּדִלְקַמָּן:
ודוגמה מובהקת לכלל האמור:
בריש פרק יש בכור, על הא דתנן 'מִי שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ בָּנִים וְנָשָׂא אִשָּׁה שֶׁכְּבָר יָלְדָה, עוֹדָהּ שִׁפְחָה וְנִשְׁתַּחְרְרָה, עוֹדָהּ נָכְרִית וְנִתְגַּיְּרָה, מִשֶּׁבָּאת לְיִשְׂרָאֵל יָלְדָה - בְּכוֹר לַנַּחֲלָה וְאֵינוֹ בְּכוֹר לַכֹּהֵן', פירש רבינו עובדיה:
אֲפִלּוּ עוֹדָהּ שִׁפְחָה בְּלֵדָה רִאשׁוֹנָה וְנִשְׁתַּחְרְרָה עַכְשָׁו, אוֹ נָכְרִית וְנִתְגַּיְּרָה, וּמִשֶּׁבָּאת לְיַד יִשְׂרָאֵל יָלְדָה, נַמֵּי הָוֵי בְּכוֹר לַנַּחֲלָה, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיוּ לָזֶה בָּנִים.
והדברים מתמיהים: מאי 'אפילו'? אדרבה! בנשתחררה קודם לידה ראשונה הוי חידוש טפי דהולד השני הוא בכור לנחלה.
אך המעיין בפירוש רש"י על אתר (שממנו צוטטו הדברים) יראה שמפירוש הרע"ב נשמט סיומא דמילתא, ומתוך כך נוצר הקושי. וז"ל רש"י:
אֲפִלּוּ עוֹדָהּ שִׁפְחָה בְּלֵדָה רִאשׁוֹנָה וְנִשְׁתַּחְרְרָה עַכְשָׁו, אוֹ נָכְרִית וְנִתְגַּיְּרָה, וּמִשֶּׁבָּאת לְיַד יִשְׂרָאֵל יָלְדָה, נַמֵּי הָוֵי בְּכוֹר לַנַּחֲלָה, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיוּ לָזֶה בָּנִים, וְלַכֹּהֵן לֹא, דְּאֵינוֹ פֶּטֶר רֶחֶם: