◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

[עזריאל ברגר]

הקנס של אונס ומפתה, האם זה גם במקרה שהנערה היא זאת שפיתתה את הבועל?

א. הוא כמובן לא יכול להיות "אונס".
ב. קנס המפתה - הוא לאביה, ואין לה רשות למחול עליו, ולכאורה עדיין יכול אביה לתבוע את הבועל.

לא שאלתי מצד מחילה, אלא שמא אין דין קנס כאשר היא יזמה את כל הענין, ולכן הזכרתי את אונס כדי להבחין שיש פה ג' דרגות, או שהוא אנס או שהוא פיתה או שהוא אפילו לא פיתה.

בכתובות לב,א "אפי' תימא אחותו נערה ביתומה ומפותה" - ממה שהצריכו "יתומה" משמע שאפילו אם היא פיתתה אותו הוא חייב בקנס לאביה.
ושם לט,א "אי הכי מפותה נמי אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה משל דמפותה למה הדבר דומה לאדם שאמר לחבירו קרע שיראין שלי והפטר שלי דאבוה נינהו" - גם מזה משמע לכאורה שאין גופה של הנערה ברשותה, ואין שום מצב שהבועל יהיה פטור מהתשלום.

[שומע ומשמיע]

איך מהמקרא של 'ואכלת ושבעת וכו' שמדבר ונמצא בפרשה שכולה עוסקת על ארץ ישראל, לומדים שכל מי שאוכל פת גם מחו"ל חייב בברכה?

[שמואל דוד]

שו״ע אורח חיים סימן רע״א סעיף י״ג
צריך לשתות מכוס של קידוש כמלא לוגמיו דהיינו כל שיסלקנו לצד אחד בפיו ויראה מלא לוגמיו והוא רובו של רביעית

סעיף י״ד אם לא טעם המקדש וטעם אחד מהמסובין כמלא לוגמיו (פירוש מלא פיו) יצא כו׳

האם כוונת הרמ״א לחלוק על המחבר שכתב בסעיף יג שמלא לוגמיו הוא צד אחד מפיו וע״ז כתב הרמ״א שהכוונה פיו מלא?

[לבי במערב]

ע"ד הפשט הכוונה, כי בעת שמברך על אכילתו - יזכור מתנת הארץ ויודה עלי'; ראה במפרשים על־אתר (רמב"ן, הטור הארוך, רלב"ג, 'אדרת אליהו' להבא"ח; ועיין במלבי"ם. אבל ראה רבנו בחיי).

ובזה"ק (ח"ב דף קנז) נתן טעם בזה, שמזון כל העולם נשפע מאה"ק.

[שומע ומשמיע]

ראיתי בינתיים רמב"ן הוא לא עונה על שאלתי הוא רק מגדיל אותה. כי הוא מפרש בפירוט את הפסוק על ארץ ישראל ומסיים שהיום [לאיזה 'היום' הכוונה?] הוא נוהג בכל מקום, ולא מבאר מדוע.
אני יודע כמובן שכך הפסוק מתפרש, אני רק שואל מדוע הוא מתפרש כך. האם יש ברשימה שציינת מישהו שמבאר את זה?

[תלמיד-חכמים]

מצוי שסוחטים לימון על דג מבושל כדי להשביח טעמו. האם יש לחשוש - במקרה שהלימון נחתך ע"י סכין חלבי\בשרי - לאיסור אכילת דג עם בשר או חלב, ויש להקפיד לחותכו רק בסכין פרווה? לכאורה יש ללימון דין דבר חריף.

[גל של אגוזים]

לא מסתבר שיש חשש סכנה בבליעות.

[ובודאי לא לגבי דג עם חלב שהוא מנהג הנובע מט"ס - הגם שאלו שיש בידם מנהג זה ודאי שצריכין להקפיד ע"ז].

[גל של אגוזים]

שו״ע אורח חיים סימן רע״א סעיף י״ג
צריך לשתות מכוס של קידוש כמלא לוגמיו דהיינו כל שיסלקנו לצד אחד בפיו ויראה מלא לוגמיו והוא רובו של רביעית

סעיף י״ד אם לא טעם המקדש וטעם אחד מהמסובין כמלא לוגמיו (פירוש מלא פיו) יצא כו׳

האם כוונת הרמ״א לחלוק על המחבר שכתב בסעיף יג שמלא לוגמיו הוא צד אחד מפיו וע״ז כתב הרמ״א שהכוונה פיו מלא?

בלי להיכנס אם יש כאן מחלוקת, ידוע דהמונח בסוגריים אינו מהרמ"א

[שמואל דוד]

שו״ע אורח חיים סימן רע״א סעיף י״ג
צריך לשתות מכוס של קידוש כמלא לוגמיו דהיינו כל שיסלקנו לצד אחד בפיו ויראה מלא לוגמיו והוא רובו של רביעית

סעיף י״ד אם לא טעם המקדש וטעם אחד מהמסובין כמלא לוגמיו (פירוש מלא פיו) יצא כו׳

האם כוונת הרמ״א לחלוק על המחבר שכתב בסעיף יג שמלא לוגמיו הוא צד אחד מפיו וע״ז כתב הרמ״א שהכוונה פיו מלא?

בלי להיכנס אם יש כאן מחלוקת, ידוע דהמונח בסוגריים אינו מהרמ"א

מקור?

[גל של אגוזים]

עי' כאן

[עזריאל ברגר]

מצוי שסוחטים לימון על דג מבושל כדי להשביח טעמו. האם יש לחשוש - במקרה שהלימון נחתך ע"י סכין חלבי\בשרי - לאיסור אכילת דג עם בשר או חלב, ויש להקפיד לחותכו רק בסכין פרווה? לכאורה יש ללימון דין דבר חריף.

הדין בלימון הוא כמו בבצל.
דהיינו: כל מי שלא מקפיד כהאי גוונא בחיתוך בצל לדגים - אינו צריך להקפיד בלימון.
ומי שמקפיד בבצל - יקפיד בלימון.

[יוסף חיים אוהב ציון]

מי שביקשו להורגו ולבסוף נתפייסו כמעשה דיעקב ועשיו האם מברך הגומל על הצלתו?

[גל של אגוזים]

מי שביקשו להורגו ולבסוף נתפייסו כמעשה דיעקב ועשיו האם מברך הגומל על הצלתו?

נראה דאין זה בגדר 'הצלה' ואפי' בנפל אבן סמוך לראשו ממש איכא מח' (והמ"ב פוסק לברך בלי שם ומלכות).

[סליחות]

האם יש צד לאסור חיסון (בזריקה) בבהמה של קרבן? כל זה בהנחה שזה נעשה ללא חשש טריפה (בשריר וכדו') אז אנו לא דנים מצד טריפה אלא אם יש צד אחר בלבד (כגון מום וכדו').

[שייף נפיק]

וכי הקרבן לא נחבל עד שמקדישים אותו?

[סליחות]

מה ההגדרה של נחבל בדבריך?

[עובדיה חן]

מי שאיבד חוש טעם וריח האם יכול לברך ברכות פרטיות או שיברך שהכל כי לדידו הכל אותו טעם,ולגבי בשמים לכאורה וואי שאין לו על מה לברך וצ"ע

[להבין בינה]

מי שביקשו להורגו ולבסוף נתפייסו כמעשה דיעקב ועשיו האם מברך הגומל על הצלתו?

נראה דאין זה בגדר 'הצלה' ואפי' בנפל אבן סמוך לראשו ממש איכא מח' (והמ"ב פוסק לברך בלי שם ומלכות).

מה שמחייב בברכת הגומל הוא לכאורה עצם הדבר שהיה במצב סכנה וניצל, ואם בא עשיו להרוג את יעקב בחיל גדול ודאי שהוא נמצא במצב סכנה, וכאשר ניצל ממנו עליו לברך הגומל, ואינו דומה לאבל שנפלה לידו שאז י"ל שהתברר שלא היה כלל במצב סכנה.

[גל של אגוזים]

מי שאיבד חוש טעם וריח האם יכול לברך ברכות פרטיות או שיברך שהכל כי לדידו הכל אותו טעם,ולגבי בשמים לכאורה וואי שאין לו על מה לברך וצ"ע

מה פתאום 'שהכל', וכי הברכות נתקנו על ה'טעם'??? הגע עצמך, היום יש הרבה דברים בטעמים שונים וכי הו"א שניזל בתר טעמא? אתמהה על ההו"א.

ולגוף הנדון עי' כאן, ולגבי בשמים הדין מפורש בשו"ע שאינו מברך.

[שמואל דוד]

משנה ברורה סימן ערב ס״ק כד:

שמקדשין‏ על שכר - ודוקא דהוי חמר מדינה דהיינו שאין יין מצוי בכל העיר בשנה הזו ועיקר שתייתן הוא משכר ושאר משקין ואם יש שם יין אלא שהוא ביוקר מקרי מצוי ואם אין יין ישראל מצוי אע"פ שיין א"י מצוי לא מקרי מצוי עי"ז

לכאורה דבר פשוט הוא ומה החידוש בזה.

[שמואל דוד]

משנה ברורה סימן ערב ס״ק כה:

ושאר משקין - וחלב ושמן אין בכלל זה דהא אינו חמר מדי‎נ‎ה דאין רגילין לשתותו למשקה

לכאורה תמוה, הרי שתיית שמן מזיקו ואין מברכים עליו כמבואר בברכות לה. ומה ההו״א שמקדשים עליו.

[לבי במערב]

וכי היוצא מן הזית לבדו איקרי 'שמן'?! (יעוין ר"פ במה מדליקין).

[שמואל דוד]

וכי היוצא מן הזית לבדו איקרי 'שמן'?! (יעוין ר"פ במה מדליקין).

שאר שמנים אינם מזיקים?

[עליך עיננו]

המ"ב מביא בסי' תקנא סעי' יד' ב' טעמים לאסור לספר ולכבס לקטנים.. א. משום חינוך לאבלות ב. משום עוגמת נפש וכ' שם בשעה"צ צא' נ"מ למי שהוא פחות מבן שש שמטעם חינוך אין כאן..ועומ"נ יש כאן. וצ"ע עומ"נ למי? לקטן? הרי הוא לא מבין להורים? אז זה לא קשור לדין חינוך..?

[יוסף חיים אוהב ציון]

דרישה על יו"ד סימן שמ
מקרעין לקטן. על אביו שמת או על אמו שמתה מפני עגמת נפש. סימני אור זרוע. פירש רש"י שיבכו הרואים לפי שאף [בגד] הקטן נקרע כאבל פירוש אלפס (טז ע"ב ד"ה ומקרעין). מורי ורבי (שם ד"ה ופרש"י)

[עליך עיננו]

דרישה על יו"ד סימן שמ
מקרעין לקטן. על אביו שמת או על אמו שמתה מפני עגמת נפש. סימני אור זרוע. פירש רש"י שיבכו הרואים לפי שאף [בגד] הקטן נקרע כאבל פירוש אלפס (טז ע"ב ד"ה ומקרעין). מורי ורבי (שם ד"ה ופרש"י)

ייש"כ רק צ"ע לשונו של המ"ב שכ' ששני הטעמים זה מדין חינוך או אבלות או עוגמת נפש...

[לבי במערב]

שאר שמנים אינם מזיקים?

במימרא דברכות (לה, סע"ב ואילך) לא נזכר כי־אם שמן זית לבדו (וכך העתיקו הפוסקים), ובלשון כ"ק אדה"ז נ"ע (בסדבה"נ פ"ו ה"ט): "שֶׁהַשֶּׁמֶן הַיּוֹצֵא מִזֵּיתִים – אֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה בְּלִי תַּעֲרוֹבוֹת".

[שמואל דוד]

שאר שמנים אינם מזיקים?

במימרא דברכות (לה, סע"ב ואילך) לא נזכר כי־אם שמן זית לבדו (וכך העתיקו הפוסקים), ובלשון כ"ק אדה"ז נ"ע (בסדבה"נ פ"ו ה"ט): "שֶׁהַשֶּׁמֶן הַיּוֹצֵא מִזֵּיתִים – אֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה בְּלִי תַּעֲרוֹבוֹת".

ייש״כ!

[סליחות]

שו"ע יו"ד סימן כ' סעיף ב:
ובוושט, מתחלת המקום שכשחותכין אותו מתכויץ עד מקום שישעיר ויתחיל להיות פרצים פרצים ככרס; שחט למעלה ממקום זה, והוא הנקרא תורבץ הוושט, או למטה ממקום זה והוא מתחלת בני מעים, שחיטתו פסולה; ושיעור תורבץ הוושט שאינו ראוי לשחיטה, למעלה, בבהמה וחיה כדי שיאחוז בשתי אצבעותיו, הגה: וי"א כדי רוחב ד' אצבעותיו (רש"י ומהרי"ו); וקבלה ביד הקדמונים שבכל בהמה וחיה השיעור עד מקום שמגיע שם אוזן הבהמה או החיה כשכופפין אותה (הגה במהרי"ו); ובעוף, הכל לפי גדלו וקטנו .

ביחס למה 'הכל לפי גדלו וקטנו'? (ברור שזה ביחס לבהמה, אבל זה ממש משנה לאיזו כי יש סוגים שונים של בהמות)
(נ.ב. נא לא להפנות לשמ"ח ולפוסקים מאוחרים שכתבו שיעורים אחרים ידועים, אני שואל ע"פ השו"ע בלבד בשיעור הספציפי הזה כדי להבין את השו"ע בעצמו)

[עושה חדשות]

הבעל-קורא בשבת מגיע קצת מאוחר, (כשגומר לקרוא במקו"א), האם אפשר להקדים מוסף לקריה"ת, או שזה לא לכתחילה.

[לבי במערב]

ראה הנסמן בכה"ח סי' רפו סק"ד, שע"פ הסוד יש לקרוא בתורה בין חזרת שחרית לתפלת מוסף; אך יל"ע אי העמידו רבנן דבריהם במקום טורח ציבור.

[שש ושמח]

הבעל-קורא בשבת מגיע קצת מאוחר, (כשגומר לקרוא במקו"א), האם אפשר להקדים מוסף לקריה"ת, או שזה לא לכתחילה.

מותר וכמנהג הרבה מקומות בשמח"ת. וע"ע בהמצו"ב.

שמח''ת.PDF

(279.49 KiB) הורד 163 פעמים

[עושה חדשות]

תודה לכם.

אם הנידון הוא מצד 'תדיר', אז לכאו' כאשר הבעל-קורא אמור להגיע עוד חצי שעה, ואז יתחילו לקרוא, צ"ע האם זה סיבה למנוע תפילת מוסף בזמן ההמתנה.

סיום הברייתא במס' סופרים ש'אין מעמידין תפילת המוספין פעם שניה', לא נעתק בשו"ע, אף שהועתק בהגה"מ המובא בב"י.

עכ"פ באמת כך הוא מנהג הרבה מקומות בשמח"ת.

[ובביאו"ד מס' סופרים הנ"ל ע"ע בשו"ת מהר"ם חלאווה סימן מה].

[שומע ומשמיע]

כמדומה שעל שמח"ת יש על זה בערה"ש.

[צביב]

תשובות והנהגות חלק ג' סימן רכ''א.

לענין קריאת התורה לפני שחרית,
רבי מאיר סנדר ציין לעיין בסידור צלותא דאברהם.
בספר אשל אברהם סימן רצ''ב.
ספר חיים סימן י''ז אות י''א.

[לבי במערב]

כמדומה שעל שמח"ת יש על זה בערה"ש.

היכן? (בסי' תרסט ל"מ, לפו"ר).

[שומע ומשמיע]

כמדומה שעל שמח"ת יש על זה בערה"ש.

היכן? (בסי' תרסט ל"מ, לפו"ר).

לא זוכר, יתכן שאני טועה.

[סליחות]

על פי איזה חישוב עמך בית ישראל נהגו לחשב את חודשי ההריון בתקופת חז"ל? האם זה באופן הדומה לימינו?
פחות שבוע או יותר שבוע עשויים להיות קריטיים לגבי כמה הלכות שיש בהם פיקו"נ ממש (למשל סוגיית בן ח' ועוד).

[עליך עיננו]

נדה לח ע"ב עי"ש

[שומע ומשמיע]

זוהתה חומרא חדשה:
הפמ"ג מחדש שמפה שהיה עליה נר, אין איסור לטלטל את חצי המפה שעליה לא היה הנר.
לפי זה הוא הדין לחומרא. שההיתר להניח בביה"ש דבר היתר [חלה וכו'], מועיל רק כשמטלטל את אותו חלק שעליו הונח ההיתר. אבל אם יטלטל את האיזור שעליו הונח הנר בלי לטלטל את החלק שעליו הונחה החלה, אסור.