עובדיה חן כתב:בתפילה על נשיא ארה"ב נאמר בסוף-בתוך שאר חולי עמו ישראל האם זה הנוסח הנהוג לאמרו על גוי חולה?
https://www.jdn.co.il/j_world/1401004/
עובדיה חן כתב:בתפילה על נשיא ארה"ב נאמר בסוף-בתוך שאר חולי עמו ישראל האם זה הנוסח הנהוג לאמרו על גוי חולה?
https://www.jdn.co.il/j_world/1401004/
עובדיה חן כתב:היה לפניו תמר שלם ויין ושניהם חביבים מה קודם לברכה.
עובדיה חן כתב:היה לפניו תמר שלם ויין ושניהם חביבים מה קודם לברכה.
סגי נהור כתב:האם מוסיפים קרוא נוסף בקריאת שמח"ת שחל בשבת?
יחד עם בראשית יש שבעה קרואים. ראיתי בפסק"ת שעורר שיש להוסיף קרוא נוסף לפ' וזאת הברכה (וצ"ע).
נראה שאין מנהג ברור בזה כיון שבחו"ל שמח"ת לעולם אינו חל בשבת.
עזריאל ברגר כתב:עושה חדשות כתב:אדם שנגמר דינו למיתה ואח"כ נשתטה, האם ממיתים אותו כדינו או לא.
(לכאו' בהל' אישתני דינא לא מצינו פטור אחרי גמ"ד, אבל שמא י"ל דהשוטה מופקע מקיום עונשין).
הרמב"ם כותב שכל מי שנגמר דינו למיתה - אין לו דם.
ואינני רואה סיבה ששטותו תפטור אותו.
הוא לא מחויב להרוג את עצמו. אנחנו מחויבים להרוג אותו.
עושה חדשות כתב:עזריאל ברגר כתב:עושה חדשות כתב:אדם שנגמר דינו למיתה ואח"כ נשתטה, האם ממיתים אותו כדינו או לא.
(לכאו' בהל' אישתני דינא לא מצינו פטור אחרי גמ"ד, אבל שמא י"ל דהשוטה מופקע מקיום עונשין).
הרמב"ם כותב שכל מי שנגמר דינו למיתה - אין לו דם.
ואינני רואה סיבה ששטותו תפטור אותו.
הוא לא מחויב להרוג את עצמו. אנחנו מחויבים להרוג אותו.
כעת ראיתי שהג"ר יצחק זילבשטיין שליט"א השיב לפטור. (ס' מפנקסו של רופא, ברייר, עמוד 170).
עזריאל ברגר כתב:עושה חדשות כתב:עזריאל ברגר כתב:עושה חדשות כתב:אדם שנגמר דינו למיתה ואח"כ נשתטה, האם ממיתים אותו כדינו או לא.
(לכאו' בהל' אישתני דינא לא מצינו פטור אחרי גמ"ד, אבל שמא י"ל דהשוטה מופקע מקיום עונשין).
הרמב"ם כותב שכל מי שנגמר דינו למיתה - אין לו דם.
ואינני רואה סיבה ששטותו תפטור אותו.
הוא לא מחויב להרוג את עצמו. אנחנו מחויבים להרוג אותו.
כעת ראיתי שהג"ר יצחק זילבשטיין שליט"א השיב לפטור. (ס' מפנקסו של רופא, ברייר, עמוד 170).
אולי מישהו יכול להביא את דבריו?
יוסף חיים אוהב ציון כתב:בקיצור שולחן ערוך של הרב מרדכי אליהו, סימן ל"ג הערה 2, כתוב שטוב להימנע מבישול בצל ושום. מה טעמו?
ראה כאן - viewtopic.php?f=50&t=45421&p=540292&hilit#p539916במסתרים כתב:בימים שאין גומרין את ההלל ואין אמירתו אלא מנהג, כמה ואיזה ממזמוריו ופסוקיו צריך לומר כדי לצאת את המנהג?
יוסף חיים אוהב ציון כתב:באחרונים הוזכר שיעשה תנאי לנדבה
מה שנכון נכון כתב: שנחלקו בזה הראשונים היות ולא ישלים בערב את היעו"י,
מה שנכון נכון כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:באחרונים הוזכר שיעשה תנאי לנדבה
רק במתפלל שתים מחמת ששכח יעו"י במנחה, שנחלקו בזה הראשונים היות ולא ישלים בערב את היעו"י, אבל אם לא התפלל כלל מנחה כנד"ד, או אמר מוריד הגשם בקיץ וכיו"ב, פשוט שמתפלל ערבית שתים ואי"צ תנאי.
עזריאל ברגר כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:בקיצור שולחן ערוך של הרב מרדכי אליהו, סימן ל"ג הערה 2, כתוב שטוב להימנע מבישול בצל ושום. מה טעמו?
בברסלב אומרים להיפך: שלא לאכול בצל חי!
ולזאת דווקא יש מקור בגמרא עירובין.
הזהיר מאד לבלי לאכל בצלים חיים כלל, אפילו עם שמן או שומן ואפלו על ידי תערובות כגון על ידי ביצים וכיוצא, ואפלו בשבת. והלעיג על האומרים שבשבת מצוה לאכל דבר המזיק שהם בצלים חיים ואמר שהם מזיקים מאד לכמה דברים, וחשב אז כמה עניני חולאת ומכאובים וחלישות שגורמים, אך שכחתים בפרטיות. אך הכלל שהחמיר מאד והזהיר מאד לבלי לאכלם חיים כלל אפלו על ידי תערובות ואפלו בשבת. רק מבושלים מותר לאכל. ובתחלה שאלנו אותו על זה מחמת ששמענו בשם הבעל שם טוב זה שהזהיר מאד לבלי לאכל בצלים חיים, ואמר שבודאי כן הוא והתחיל לחשב לכמה דברים הם מזיקים וכו' כנזכר לעיל ואז שמענו כל הנזכר לעיל:
"עֻבָּרוֹת וּמֵינִיקוֹת לֹא יֹאכְלוּ שׁוּמִין וּבְצָלִים"
יוצר אור כתב:אחד שלא התפלל מנחה דראש חודש [הווה עובדא כעת], מסתמא פשוט דבתפילת תשלומין במעריב אין מזכירין בה יעלה ויבוא, דעבר זמנה, הידוע מקורות בזה?
לבי במערב כתב:כמדומה דצ"ל קדושין סב, רע"א.
וראה נדרים כו, ב (ושם סו, א). ע"ז כט, רע"א.
וכן כתב המרדכי בפרק אלו קשרים (סי' שפו) דעניבה שריא אלא שכתב ובלבד שלא יעשה קשר למטה מן העניבה כלל אלא יעשה שתי עניבות זו על זו כדאמרינן לעיל לא יהא קושרו אלא עונבו. ובהלכות ציצית (סי' תתקמ) כתב המרדכי שרבינו תם פירש הא דאמר רבי יהודה עונבו היינו שמכניס שני הראשים החתיכות בנקב באמצעיתו ואם היה רוצה להתירו מושך שני ראשי החבל ואם היה מעביר הראשים דרך הנקב היה קשר גמור אף על גב דליכא אלא חד קשר ושהקשה ר"צ מנא ליה דמיקריא עניבה כי האי גוונא.
ויש לפרש בענין אחר שקשר ראשי הרצועות יחד קשר גמור שהעבירו דרך הנקב מכאן ומכאן ואחר כך קשר שני העביר קצת ממנו דרך הנקב ואם היה מעבירו לגמרי היה קשר גמור שני פעמים כמו שאר קשרים עכ"ל
שומע ומשמיע כתב:מרק עוף בימינו שמצויים המקררים יש שאוהבים אות יותר דוקא לאחר שעבר יום והטעמים התערבבו.
האם הוא יחשב אפשר לעשותו מעי"ט?
עזריאל ברגר כתב:שומע ומשמיע כתב:מרק עוף בימינו שמצויים המקררים יש שאוהבים אות יותר דוקא לאחר שעבר יום והטעמים התערבבו.
האם הוא יחשב אפשר לעשותו מעי"ט?
בחתונות וכיו"ב - מגישים מרק טרי, ולא מרק מאתמול.
שמע מינה שמרק טרי יותר עדיף, עכ"פ אצל רובא דאינשי.
ובפרט לאשכנזים שפוסקים שחימום מרק כבישול - אולי אפשר לומר שמתוך שהותרו לחמם הותרו לבשל.
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 144 אורחים