מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יעקל » א' מאי 08, 2022 6:31 pm

מי שמטפל בחולי דמנציה וברצונו להשמיע להם עכ"פ קדיש א', איך עליו לנהוג, האם עליו להגיד איזו משנה ואח"כ קדיש דרבנן ?

או מותר לומר עלינו לשבח לבד ואח"כ קדיש יתום ?

אגב, ראיתי מובא בשם הרב ח"ס שאמר קדיש דרבנן כל יום אחרי השיעור בבית מדרשו...
לא יודע למה לא נוהגים ככה עד היום...

עזריאל ברגר
הודעות: 12945
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' מאי 08, 2022 7:49 pm

יעקל כתב:מי שמטפל בחולי דמנציה וברצונו להשמיע להם עכ"פ קדיש א', איך עליו לנהוג, האם עליו להגיד איזו משנה ואח"כ קדיש דרבנן ?

או מותר לומר עלינו לשבח לבד ואח"כ קדיש יתום ?

אגב, ראיתי מובא בשם הרב ח"ס שאמר קדיש דרבנן כל יום אחרי השיעור בבית מדרשו...
לא יודע למה לא נוהגים ככה עד היום...

להגיד באמצע היום עלינו וק"י - לא תיקנו חז"ל.
אבל לומר דברי-אגדה (כגון משנת רבי חנניה בן עקשיא) וקדיש דרבנן - תיקנו.

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יעקל » א' מאי 08, 2022 7:56 pm

לדעתך, למה לא נהגו בישיבות , בכוללים ובבתי המדרש כח"ס בזמנו ?

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי באמונתו » א' מאי 08, 2022 10:51 pm

הגאון ר' איסר זלמן מלצר סיפר, כשעלה ארצה, ומסר בישיבת "עץ חיים" אשר בירושלים, את שיעורו העיוני העמוק הראשון (לאחר שנים בוולוזי'ן, סלבודקה, וסלוצק), כשסיים לשיעור, קם אחד השומעים לומר (רחב"ע) קדיש דרבנן.
רא"ז זצ"ל הזדעזע (האם מדובר ב"שיעור משניות" לבעלי בתים?!).
שנים עברו, סיים רא"ז זצ"ל, התרגלתי כ"כ למצב, שאני כבר בעצמי אומר את הקדיש לאחר שיעורי...

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יעקל » א' מאי 08, 2022 11:00 pm

דא עקא, שהתרגלו שקדיש דרבנן אחר הלימוד הוא לבע"ב בלבד, ומוכח מהנהגת הרב ח"ס שלא, לבע"ב וליושבי אוהל...

ועל כל מאן דעסקין באורייתא !

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יעקל » ב' מאי 09, 2022 2:45 pm

כידוע, מי שרוצה ללמוד לפני תפילת שחרית צריך לברך ברכת התורה.

לפי זה, יהיה הגיוני שבסידורים ברכת התורה תופיע ממש בתחילת התפילה לפני הכל... ולא באמצע ברכות השחר...

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ב' מאי 09, 2022 2:46 pm

למה בני חו"ל לא מחברים מיד את פרשת אחו"ק?

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ב' מאי 09, 2022 2:50 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:למה בני חו"ל לא מחברים מיד את פרשת אחו"ק?

שוב מצאתי כאן
viewtopic.php?f=7&t=11237

עזריאל ברגר
הודעות: 12945
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' מאי 09, 2022 3:00 pm

יעקל כתב:כידוע, מי שרוצה ללמוד לפני תפילת שחרית צריך לברך ברכת התורה.

לפי זה, יהיה הגיוני שבסידורים ברכת התורה תופיע ממש בתחילת התפילה לפני הכל... ולא באמצע ברכות השחר...

אכן כך כתב בעל התניא בסידורו.
ובסידורים האחרים מקילים בזה - מכיוון שהפסוקים שלפני ברכות התורה נאמרים שלא לשם לימוד אלא כסגולה ותפילה וכדומה.

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יעקל » ב' מאי 09, 2022 3:05 pm

עזריאל ברגר כתב:
יעקל כתב:כידוע, מי שרוצה ללמוד לפני תפילת שחרית צריך לברך ברכת התורה.

לפי זה, יהיה הגיוני שבסידורים ברכת התורה תופיע ממש בתחילת התפילה לפני הכל... ולא באמצע ברכות השחר...

אכן כך כתב בעל התניא בסידורו.
ובסידורים האחרים מקילים בזה - מכיוון שהפסוקים שלפני ברכות התורה נאמרים שלא לשם לימוד אלא כסגולה ותפילה וכדומה.


נכון, אבל במיוחד בחב"ד שלומדים לפני התפילה היינו מחכים לראות את ברכת התורה לפני הכל ממש בהתחלה ולא רק אחרי "מדינה של גיהינם".

עזריאל ברגר
הודעות: 12945
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' מאי 09, 2022 3:09 pm

יעקל כתב:
עזריאל ברגר כתב:
יעקל כתב:כידוע, מי שרוצה ללמוד לפני תפילת שחרית צריך לברך ברכת התורה.

לפי זה, יהיה הגיוני שבסידורים ברכת התורה תופיע ממש בתחילת התפילה לפני הכל... ולא באמצע ברכות השחר...

אכן כך כתב בעל התניא בסידורו.
ובסידורים האחרים מקילים בזה - מכיוון שהפסוקים שלפני ברכות התורה נאמרים שלא לשם לימוד אלא כסגולה ותפילה וכדומה.


נכון, אבל במיוחד בחב"ד שלומדים לפני התפילה היינו מחכים לראות את ברכת התורה לפני הכל ממש בהתחלה ולא רק אחרי "מדינה של גיהינם".

אומרים את כל ברכות השחר וברכות התורה ברצף אחד - לפני שמתיישבים ללמוד, ולפני שמוציאים איזשהו פסוק או דבר-תורה מהפה.
(ובאמירת ברכות השחר - יש מי שכתבו שיוצאים ידי חובת תפילה מדאורייתא (בפרט בברכת "המעביר שינה ... ויה"ר ... הגומל חסדים טוביםי לעמו ישראל"), ורק אחר כך אפשר להקל ולטעום משהו למי שאינו יכול לכוון בתפילה בלא זה)

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי באמונתו » ב' מאי 09, 2022 3:17 pm

יעקל כתב:כידוע, מי שרוצה ללמוד לפני תפילת שחרית צריך לברך ברכת התורה.
לפי זה, יהיה הגיוני שבסידורים ברכת התורה תופיע ממש בתחילת התפילה לפני הכל... ולא באמצע ברכות השחר...

כי כל נוסח הסידור וסדרו המיוחד, מסוֹרה היא מדורות קדומים, לא ע"פ כל "מי שרוצה" ללמוד לפני תפילת שחרית, או "מי שרוצה" לעשות משהו אחר, כרצון איש ואיש, רק כפי הסדר שהתקבל בכוונה ובדקדוק.

דורשי יחודך
הודעות: 1520
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ו' מאי 13, 2022 12:48 pm

כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן...
לא הבנתי אף פעם מה בדיוק חשב השוחט היקר שלנו.
הוא הרי יודע שזה שלמים (אם הוא לא יודע זה נכנס בשאילה אחרת של עקירה כו'). אז מה הפירוש שהוא שחט לשם עולה? במה זה מתבטא? האם מדובר שהוא חשב שיקטירו את זה כעולה? אם כן, יצא שאם הוא יודע את הדין, שלא יקטירו את זה כעולה, לא שייך מחשבת שלא לשמה. וזה ודאי לא נכון. אז מהי מחשבת שלא לשמה מעבר לאמירת המילים (בהרהור או בפה) "הריני שוחט לשם עולה?"

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

שמחת בר מצוה של נכד בתוך שנה על או"א

הודעהעל ידי איתן נוי » א' מאי 15, 2022 2:31 pm

חשוב לי מקורות!
האם מותר לסבא/סבתא תוך שנה על או"א להשתתף בשמחת בר המצוה (בתאריך) לנכדם ולשמוע מוזיקה ולרקוד, ע"י הערמה של מלצרות?

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: שמחת בר מצוה של נכד בתוך שנה על או"א

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' מאי 15, 2022 4:06 pm

איתן נוי כתב:חשוב לי מקורות!
האם מותר לסבא/סבתא תוך שנה על או"א להשתתף בשמחת בר המצוה (בתאריך) לנכדם ולשמוע מוזיקה ולרקוד, ע"י הערמה של מלצרות?

אם יהיה לחתן הבר המצוה צער מהיעדרותם, ל"צ גם מלצרות. כן שמעתי מכמה מורי הוראה.

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: שמחת בר מצוה של נכד בתוך שנה על או"א

הודעהעל ידי איתן נוי » א' מאי 15, 2022 4:10 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:
איתן נוי כתב:חשוב לי מקורות!
האם מותר לסבא/סבתא תוך שנה על או"א להשתתף בשמחת בר המצוה (בתאריך) לנכדם ולשמוע מוזיקה ולרקוד, ע"י הערמה של מלצרות?

אם יהיה לחתן הבר המצוה צער מהיעדרותם, ל"צ גם מלצרות. כן שמעתי מכמה מורי הוראה.

הגרע"י זצ"ל מתיר בחזו"ע באבילות ב' (החל מעמ' שלט) בתשובה הארוכה רק לשמחת חתן וכלה.(ומהטעמים ששם נשענו עוד כמה מורי הוראה להתיר אף באירוסין של בנו/ביתו) בבר מצוה לכאורה מהיכי תיתי להתיר.
הגר"ד טהרני כתב לי שאין מקום להתיר. ושההיתר של מלצרות "דחוק מדאי".
אדרבה אשמח למקורות מהימנים בעניין.

רציני
הודעות: 853
הצטרף: ד' יולי 30, 2014 5:28 am

Re: שמחת בר מצוה של נכד בתוך שנה על או"א

הודעהעל ידי רציני » א' מאי 15, 2022 8:08 pm

איתן נוי כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:
איתן נוי כתב:חשוב לי מקורות!
האם מותר לסבא/סבתא תוך שנה על או"א להשתתף בשמחת בר המצוה (בתאריך) לנכדם ולשמוע מוזיקה ולרקוד, ע"י הערמה של מלצרות?

אם יהיה לחתן הבר המצוה צער מהיעדרותם, ל"צ גם מלצרות. כן שמעתי מכמה מורי הוראה.

הגרע"י זצ"ל מתיר בחזו"ע באבילות ב' (החל מעמ' שלט) בתשובה הארוכה רק לשמחת חתן וכלה.(ומהטעמים ששם נשענו עוד כמה מורי הוראה להתיר אף באירוסין של בנו/ביתו) בבר מצוה לכאורה מהיכי תיתי להתיר.
הגר"ד טהרני כתב לי שאין מקום להתיר. ושההיתר של מלצרות "דחוק מדאי".
אדרבה אשמח למקורות מהימנים בעניין.

היכל הוראה חלק ג הוראה קכו על להשתתף ביום היארצייט ובתוך דבריו הביא להשתתף בתוך שנה לפדיון של הנכד והביא הסברא הנ"ל שיהיה להם צער.

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: שמחת בר מצוה של נכד בתוך שנה על או"א

הודעהעל ידי איתן נוי » א' מאי 15, 2022 9:45 pm

רציני כתב:
איתן נוי כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:
איתן נוי כתב:חשוב לי מקורות!
האם מותר לסבא/סבתא תוך שנה על או"א להשתתף בשמחת בר המצוה (בתאריך) לנכדם ולשמוע מוזיקה ולרקוד, ע"י הערמה של מלצרות?

אם יהיה לחתן הבר המצוה צער מהיעדרותם, ל"צ גם מלצרות. כן שמעתי מכמה מורי הוראה.

הגרע"י זצ"ל מתיר בחזו"ע באבילות ב' (החל מעמ' שלט) בתשובה הארוכה רק לשמחת חתן וכלה.(ומהטעמים ששם נשענו עוד כמה מורי הוראה להתיר אף באירוסין של בנו/ביתו) בבר מצוה לכאורה מהיכי תיתי להתיר.
הגר"ד טהרני כתב לי שאין מקום להתיר. ושההיתר של מלצרות "דחוק מדאי".
אדרבה אשמח למקורות מהימנים בעניין.

היכל הוראה חלק ג הוראה קכו על להשתתף ביום היארצייט ובתוך דבריו הביא להשתתף בתוך שנה לפדיון של הנכד והביא הסברא הנ"ל שיהיה להם צער.

כמובן המדובר כולל מוזיקה וריקודים?!
אשמח למקור ההוראה.

מן הדרום
הודעות: 708
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 11:26 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆ יחוד בדלת סגורה

הודעהעל ידי מן הדרום » ד' מאי 18, 2022 3:43 pm

מה ההוראה המקובלת בענין יחוד במקום שיש דלת סגורה ולא נעולה שנחלקו בענין הפוסקים במובא בפת"ש?
אם אוסרים, האם יש דרך להתיר למתקין מכשירי חשמל, לעבוד בבתים?

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי כדכד » ד' מאי 18, 2022 5:38 pm

למה המתקין לא יכול לעבוד כשהדלת פתוחה
או האשה למצוא מקום אחר להיות בו בזמן ההתקנה
או שבעלה יהיה בעיר

מן הדרום
הודעות: 708
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 11:26 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי מן הדרום » ד' מאי 18, 2022 7:01 pm

כדכד כתב:למה המתקין לא יכול לעבוד כשהדלת פתוחה
או האשה למצוא מקום אחר להיות בו בזמן ההתקנה
או שבעלה יהיה בעיר

מדובר באדם יר"ש העובד בכל מיני בתים שרובם אינם דתיים, ממילא גם פתיחת דלת אינה מתאפשרת תמיד

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי כדכד » ד' מאי 18, 2022 7:26 pm

לכאורה הוא יכול להתנות שיעבוד רק אם יתקיים א' מתנאי ההיתר

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

מזיגת כוס כלאחר יד

הודעהעל ידי איתן נוי » א' מאי 22, 2022 3:47 pm

האם יש חשש כלשהוא למזוג שתיה כלאחר יד מפני דרכי אבלים, האם כך אבלים נוהגים?
יש מקור?

רציני
הודעות: 853
הצטרף: ד' יולי 30, 2014 5:28 am

Re: מזיגת כוס כלאחר יד

הודעהעל ידי רציני » א' מאי 22, 2022 4:23 pm

איתן נוי כתב:האם יש חשש כלשהוא למזוג שתיה כלאחר יד מפני דרכי אבלים, האם כך אבלים נוהגים?
יש מקור?

בספר מאיר עוז חלק ז עמוד 480 כתב בשם הגרח"ק שאין להקפיד, ועיין שם בכל דבריו שאולי יש האוסרים לעשות מעשה אבילות.

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: מזיגת כוס כלאחר יד

הודעהעל ידי איתן נוי » א' מאי 22, 2022 9:26 pm

רציני כתב:
איתן נוי כתב:האם יש חשש כלשהוא למזוג שתיה כלאחר יד מפני דרכי אבלים, האם כך אבלים נוהגים?
יש מקור?

בספר מאיר עוז חלק ז עמוד 480 כתב בשם הגרח"ק שאין להקפיד, ועיין שם בכל דבריו שאולי יש האוסרים לעשות מעשה אבילות.

יש מקור לעניין האבילות הזה?

רציני
הודעות: 853
הצטרף: ד' יולי 30, 2014 5:28 am

Re: מזיגת כוס כלאחר יד

הודעהעל ידי רציני » ב' מאי 23, 2022 5:59 am

איתן נוי כתב:
רציני כתב:
איתן נוי כתב:האם יש חשש כלשהוא למזוג שתיה כלאחר יד מפני דרכי אבלים, האם כך אבלים נוהגים?
יש מקור?

בספר מאיר עוז חלק ז עמוד 480 כתב בשם הגרח"ק שאין להקפיד, ועיין שם בכל דבריו שאולי יש האוסרים לעשות מעשה אבילות.

יש מקור לעניין האבילות הזה?

במאיר עוז הנ"ל כתב שכך מטהרים את המת.

בערקע חייט
הודעות: 130
הצטרף: ד' מאי 13, 2020 12:42 am

תאריכים לועזיים

הודעהעל ידי בערקע חייט » ב' מאי 23, 2022 11:29 pm

כלום התברר פה בעבר דעת הפוסקים בענין השתמשות בתאריכים לועזיים (חודשים ושנים)?

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: תאריכים לועזיים

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ב' מאי 23, 2022 11:40 pm

בערקע חייט כתב:כלום התברר פה בעבר דעת הפוסקים בענין השתמשות בתאריכים לועזיים (חודשים ושנים)?

viewtopic.php?f=17&t=43858&p=515468&hilit=%D7%AA%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%9A+%D7%9C%D7%95%D7%A2%D7%96%D7%99&sid=71ed971226c7484872b4e63b3840e309#p515468

בערקע חייט
הודעות: 130
הצטרף: ד' מאי 13, 2020 12:42 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי בערקע חייט » ג' מאי 24, 2022 2:22 am

תודה.

עובדיה חן
הודעות: 1819
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » ד' מאי 25, 2022 1:13 pm

כאשר שם של אדם הוא אברהם משה, ולחתן או לאביו שמם הוא משה אברהם, האם יש לזה בעיה של צוואת ר"י חסיד?

עובדיה חן
הודעות: 1819
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » ה' מאי 26, 2022 10:09 am

בשו"ע נפסק שגוערין במי שמדבר בשעת התפילה וצ"ע האם מותר להלבין פניו בשביל כך?

רציני
הודעות: 853
הצטרף: ד' יולי 30, 2014 5:28 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי רציני » ה' מאי 26, 2022 7:01 pm

עובדיה חן כתב:כאשר שם של אדם הוא אברהם משה, ולחתן או לאביו שמם הוא משה אברהם, האם יש לזה בעיה של צוואת ר"י חסיד?

לא מצאתי מי שכתב להדיא מקרה זה.
בספר הארות חיים חלק ב עמוד תצד כתב בשם החזון איש ששתי שמות זה כמו שם אחד ארוך. ע"כ. ולפי זה יהיה אפשר להקל. אולם כתב שהגרח"ק מסתפק בסברת החזו"א. ולפי דברי הגרח"ק יהיה כאן ספק.
בספר תולדות יעקב עמוד שכו כתב שהטעם של ר"י החסיד זה משום צניעות שיקרא לזה ויבוא זה. ע"כ. ואם כן צריך להקל.

רציני
הודעות: 853
הצטרף: ד' יולי 30, 2014 5:28 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי רציני » ה' מאי 26, 2022 7:21 pm

עובדיה חן כתב:בשו"ע נפסק שגוערין במי שמדבר בשעת התפילה וצ"ע האם מותר להלבין פניו בשביל כך?

בבית מרן תשע"ז עלון מס' 132 עמוד 3 ( עמוד 291 מאוצר החכמה) הקשה איך מותר לגעור הרי מלבין פניו שעל פי הרמב"ם דעות ז ז שדברים שבין אדם למקום מותר לבזותו ברבים ואיסור דיבור בשעת החזרה שזה כתוב בשולחן ערוך זה מפורסם

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי באמונתו » ה' מאי 26, 2022 10:01 pm

עובדיה חן כתב:כאשר שם של אדם הוא אברהם משה, ולחתן או לאביו שמם הוא משה אברהם, האם יש לזה בעיה של צוואת ר"י חסיד?

האדמו"ר מחב"ד זצ"ל הורה להקל בזה, עיין המצורף פה:
קבצים מצורפים
אוצר החכמה_אגרות קודש - לב (תשל-ז) - שניאורסון, מנחם מנדל בן לוי יצחק_308.pdf
(774.82 KiB) הורד 89 פעמים

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יעקל » ה' מאי 26, 2022 11:21 pm

בילקוט בשעה שמה"מ בא עומד על גג בהמ"ק ומשמיע לישראל וכו' ענווים וכו'

מה הכוונה שהמשיח עומד על גג בהמ"ק, מה יש לו לעשות שם ?
מה רוצים חז"ל ללמדנו בזה או לסמל לנו ?

אשמח לפירושים שונים...

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

לעמוד בפני כל אדם מישראל, היתכן?

הודעהעל ידי איתן נוי » ש' מאי 28, 2022 11:51 pm

האם יתכן שצריך לעמוד בפני כך אדם מישראל?
1. כתב הטור (הל' קריעה סימן שמ): "והטעם שקורעין על כל אדם בשעת יציאת נשמה קאמר רבי שמעון בן אליעזר מפני שדומה לספר תורה שנשרף שהכל חייבין לקרוע עליו ופירש"י שעדיין היה זה יכול ללמוד ודומה לס"ת".
2. וז"ל רש"י: (על הרי"ף מו"ק טו. בדפי הרי"ף [והביאו הב"ח כאן]) ד"ה: "לס"ת שנשרף שחייב לקרוע. עליו כדאמרינן לקמן (כו.) שעדיין היה זה יכול ללמוד והוי כס"ת שנשרף".
3. גמ' מועד קטן (כה.): "דתניא: רבי שמעון בן אלעזר אומר, העומד על המת בשעת יציאת נשמה - חייב לקרוע. למה זה דומה - לספר תורה שנשרף, שחייב לקרוע". וכן נפסק בטור סי' שמ.
4. הן אמת שהוקשה דבר זה לרמב"ן. שכתב הב"י וז"ל: "ומ"ש ופרש"י שעדיין היה זה יכול ללמוד וכו'. כן כתב הרמב"ן בשמו בספר תורת האדם (עמ' נא) וכתב עליו "דקשה הדבר לומר שיקרעו על העתיד".
5. רש"י שם: "לספר תורה - דתורה קרויה נר, שנאמר (משלי ו) כי נר מצוה ותורה אור, ונשמה נקראת נר דכתיב (משלי כ,כז) נר ה' נשמת אדם".
6. לכאורה מהרמב"ן שלמד ברש"י "דקשה הדבר לומר שיקרעו על העתיד", יוצא א"כ שרש"י גופיה למד שאף משום העתיד שרק היה יכול ללמוד נחשב לספר תורה עוד בחיים חיותו.
7. לפי"ז לכאורה היה צריך להיות הדין שצריך לעמוד לכל יהודי מישראל שעובר ולאו דווקא לתלמיד חכם. דהלוא איתא בגמ' (מכות כב:) "אמר רבא: כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ספר תורה ולא קיימי מקמי גברא רבה דאילו בס"ת כתיב ארבעים, ואתו רבנן בצרו חדא". וכתב רש"י "כמה שוטים הללו רוב בני אדם".
8. ולא מצינו שצריך לעמוד אלא או לס"ת (יור"ד סי' רפ"ב ס"ב) או לתלמיד חכם או אף לזקן שאינו ת"ח אפי' עם הארץ (סי' רמד ס"א).
נערך לאחרונה על ידי איתן נוי ב ב' מאי 30, 2022 8:41 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

יבנה
הודעות: 3637
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יבנה » א' מאי 29, 2022 12:26 am

יעקל כתב:בילקוט בשעה שמה"מ בא עומד על גג בהמ"ק ומשמיע לישראל וכו' ענווים וכו'

מה הכוונה שהמשיח עומד על גג בהמ"ק, מה יש לו לעשות שם ?
מה רוצים חז"ל ללמדנו בזה או לסמל לנו ?

אשמח לפירושים שונים...

https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=10109

יעקל
הודעות: 1173
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יעקל » א' מאי 29, 2022 12:46 am

יבנה כתב:
יעקל כתב:בילקוט בשעה שמה"מ בא עומד על גג בהמ"ק ומשמיע לישראל וכו' ענווים וכו'

מה הכוונה שהמשיח עומד על גג בהמ"ק, מה יש לו לעשות שם ?
מה רוצים חז"ל ללמדנו בזה או לסמל לנו ?

אשמח לפירושים שונים...

https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=10109


ייש"כ. בעצם, פשוט, סיבה הלכתית ופרקטית. חשבתי שהיה טמון בזה עומק מחשבתי או הגותי. כנראה שלא.

yankev
הודעות: 567
הצטרף: א' ספטמבר 26, 2010 2:48 pm

קושי בספרא פרשת בהר "שבע שבתות שנים שבע שנים..."

הודעהעל ידי yankev » א' מאי 29, 2022 12:20 pm

(א) וספרת לך בבית דין, שבע שבתות, יכול שבע שבתות ימים תלמוד לומר שבע שבתות שנים, אי שבע שבתות שנים, יכול יספור שבע שמיטים זו אחר זו, ויעשה יובל תלמוד לומר שבע שנים שבע פעמים הא עד שיאמרו שני כתובים הללו ואם לאו לא שמענו.

הספרא מתרץ מדוע יש כפל, שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים, זה מתרץ רק הקושי מדוע נוסף 'שבע שנים שבע פעמים', אבל זה לא מתרץ את הקושי היותר גדול שעדיין נשאר פתוח, מדוע לא נכתב 'שבע שנים שבע פעמים' בלבד?

מן הדרום
הודעות: 708
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 11:26 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆הכנה משבת ליו"ט

הודעהעל ידי מן הדרום » א' מאי 29, 2022 12:42 pm

חיי אדם חלק ב-ג (הלכות שבת ומועדים) כלל קנג סעיף ו
דבשעת הדחק שלא ימצא בלילה בקל, מותר להביא יין וכן מים מיום טוב לחבירו, דכל זה לא מקרי הכנה, רק שצריך להביאו בעוד יום גדול, דלא מוכח מילתא, דאפשר דצריך עדיין לצורך היום.
מה מורים בזמננו- הוצאת אוכל מהמקפיא כדי שיתאפשר לאוכלו בליל שבועות זה שעת הדחק דומיא דלא ימצא בלילה בקל?


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 172 אורחים