איתן נוי כתב:נשאלתי היום: אשה שרגילה לקנות במשך השנה ככל העולה על ליבה בלי לשאול את בעלה, ולא חסר שם כסף. לעומתה בעלה לא מכניס כמעט כסף.
האם יש בפוסקים עניין שהיא תשמח את בעלה?
יודגש: מבחינה הלכתית ולא השקפתית או חשיבות הזוגיות.
איתן נוי כתב:האם יש עניין לשמור את סימני הקערה עד סיום הסדר או אין עניין כבר לאחר אכילת המרור?
איתן נוי כתב:השלכת שקיות חמץ לצפרדע באופן שיודע שלא יתפנה קודם החג, האם יש בכך משום לא יראה מאחר וסו"ס יש לו חלק ארנונה גם בצפרדע?
איתן נוי כתב:לפי דעת הגרע"י זצ"ל באופן שמכינים עוגה שרובה קמח תפוח אדמה ומיעוטה שקדים ואגוזים וחפץ בשניהם (אין מי שהוא עיקר או טפל) האם מברך על הרוב כהמשנ"ב, או יברך על שניהם (במקרה זה, יצטרך לברך שתי ברכות חיצוניות ואז יוכל לאכול את העוגה)?
עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:האם יש עניין לשמור את סימני הקערה עד סיום הסדר או אין עניין כבר לאחר אכילת המרור?
אצל הרבי מליובאוויטש - הקערה עמדה על מקומה עד סוף הסדר.
ואיני יודע אם זה מצד "ענין" כלשהו, או מפני שהעוסקים במלאכת סידור השולחן לא רצו להפריע וכדו'.
עושה חדשות כתב:כ' הרוקח בסי' ריח (הובא ביתה יוסף או"ח סי' נט) - ...אבל ר"ה ויה"כ דאוושי ברכות שומע מי שליח ציבור כל התפלה ויוצא. בשילהי דיומא היכן אומר הוידוי יחיד אחר תפלה וש"צ באמצע התפלה. ואף על פי שש"צ מוציאו מצוה מן המובחר שיהא היחיד מתפלל בעצמו שיש בהם כמה מילי דרחמי כייף איניש לביה ומכוין אבל אהבה רבה דאית ביה רחמי דתורה מצוה לשמוע.
לא הבנתי את סיום דבריו.
עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:נשאלתי היום: אשה שרגילה לקנות במשך השנה ככל העולה על ליבה בלי לשאול את בעלה, ולא חסר שם כסף. לעומתה בעלה לא מכניס כמעט כסף.
האם יש בפוסקים עניין שהיא תשמח את בעלה?
יודגש: מבחינה הלכתית ולא השקפתית או חשיבות הזוגיות.
היא צריכה לשמח אותו בדבר הראוי לאנשים, דהיינו בבשר ויין.
גביר כתב:עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:האם יש עניין לשמור את סימני הקערה עד סיום הסדר או אין עניין כבר לאחר אכילת המרור?
אצל הרבי מליובאוויטש - הקערה עמדה על מקומה עד סוף הסדר.
ואיני יודע אם זה מצד "ענין" כלשהו, או מפני שהעוסקים במלאכת סידור השולחן לא רצו להפריע וכדו'.
באור לציון ח"ג טו יח הביא מבא"ח [פרשת צו אות לב] וכפה"ח [תעג נד ] שיש להשאיר הקערה שלמה עד אחרי אכילת מצה ומרור, והוסיף שם שאף לאחר ברהמ"ז לא יסלק הקערה ותשאר שם בלילה עד סוף הסדר, משמע שיש בזה עניין והמנהג הנ"ל לכאורה היה בדווקא ולא רק משום חשש להפרעה וכיו"ב.
איתן נוי כתב:עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:נשאלתי היום: אשה שרגילה לקנות במשך השנה ככל העולה על ליבה בלי לשאול את בעלה, ולא חסר שם כסף. לעומתה בעלה לא מכניס כמעט כסף.
האם יש בפוסקים עניין שהיא תשמח את בעלה?
יודגש: מבחינה הלכתית ולא השקפתית או חשיבות הזוגיות.
היא צריכה לשמח אותו בדבר הראוי לאנשים, דהיינו בבשר ויין.
איפה מצאנו שהאשה צריכה לשמח את בעלה (הלכתית)?.
עזריאל ברגר כתב:לא מצאתי חיוב בהלכות יו"ט וכדו', אבל מצאתי בהלכות אישות שהאשה חייבת לבשל לבעלה ולהגיש לו את האוכל וכו'.
אז בפשטות היא חייבת בסעודה המפסקת דת"ב להגיש לו פת חריבה וביצה קשה לטבל באפר, ובסעודות יו"ט להגיש לו בשר ויין וכו'.
עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:לפי דעת הגרע"י זצ"ל באופן שמכינים עוגה שרובה קמח תפוח אדמה ומיעוטה שקדים ואגוזים וחפץ בשניהם (אין מי שהוא עיקר או טפל) האם מברך על הרוב כהמשנ"ב, או יברך על שניהם (במקרה זה, יצטרך לברך שתי ברכות חיצוניות ואז יוכל לאכול את העוגה)?
לכאורה כשמערבים כמה פירות וירקות טחונים - באו לכאן פנים חדשות ומברכים שהכל.
עובדיה חן כתב:אדם שהחזיק חמץ בפסח בהיתר בגלל שהיה לו עניין של פיקוח נפש, ונשאר לו חמץ לאחר הפסח, האם מותר לאחר לאכל את החמץ?
מן הדרום כתב:מי שהרגל ביטל את השלושים על אביו, האם יש לו נפ"מ כלשהי ביום השלושים המקורי ? מדובר באשכנזי
איתן נוי כתב:עובדיה חן כתב:אדם שהחזיק חמץ בפסח בהיתר בגלל שהיה לו עניין של פיקוח נפש, ונשאר לו חמץ לאחר הפסח, האם מותר לאחר לאכל את החמץ?
לא יודע.
בכ"א למה שיהיה מותר. שהרי כל סיבת ההיתר להשאיר, היא עבור חולה וכדו' כדי שיוכל להתקיים ולא יהיה פיקוח נפש. וממילא כשעבר פסח ואין לו צורך בהיתר, כעת יצטרך לאכול רק ממה שנמכר או נאפה לאחר הפסח. כן נראה לי.
עזריאל ברגר כתב:הסברא להתיר היא מפני שחמץ שעבר עליו הפסח - קנס הוא.
ומה טעם לקנוס את מי שעשה כל מעשיו כדין?
עזריאל ברגר כתב:מן הדרום כתב:מי שהרגל ביטל את השלושים על אביו, האם יש לו נפ"מ כלשהי ביום השלושים המקורי ? מדובר באשכנזי
שמעתי שאת הענינים הנעשים לע"נ הנפטר שרגילים לעשות עד שלושים - כגון חלוקת ש"ס משניות - עושים עד מלאות שלושים יום ממש, ולא מתחשבים בקיצור האבלות שע"י הרגל.
אפשר לנסות לעיין בשיחותיו של הרבי מליובאוויטש בסביבות ו' חשוון תשכ"ה - יום מלאות ל' יום לפטירת אמו - לראות אם הוא התייחס לכך.
מן הדרום כתב:מי שהרגל ביטל את השלושים על אביו, האם יש לו נפ"מ כלשהי ביום השלושים המקורי ? מדובר באשכנזי
ונחלקו הדיעות[30] אם לענין ההליכה לבית הקברות כתום השבעה או השלשים והעמדת מציבה ג"כ נתחשב בזה, כשם שנתקצר דיני אבילות דשבעה או דשלשים מפני הרגל, או שלענין זה יש ללכת דווקא כתום שבעה ימים ושלשים יום מהפטירה, ויש לעשות שאלת חכם.
[30]. בגשה"ח פכ"ט סי' ו' כתב ללכת בגמר דיני האבילות אף על פי שהוא עדיין תוך ז' או שלושים, ומאידך בס' חזון למועד פ"כ בהג' בסוה"ס ללכת בגמר הז' לפטירה או השלושים ולא קודם. וכן משמע קצת מדברי הפוסקים דלקמן סי' תקפ"א אות י"ג.
איתן נוי כתב:עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:עובדיה חן כתב:אדם שהחזיק חמץ בפסח בהיתר בגלל שהיה לו עניין של פיקוח נפש, ונשאר לו חמץ לאחר הפסח, האם מותר לאחר לאכל את החמץ?
לא יודע.
בכ"א למה שיהיה מותר. שהרי כל סיבת ההיתר להשאיר, היא עבור חולה וכדו' כדי שיוכל להתקיים ולא יהיה פיקוח נפש. וממילא כשעבר פסח ואין לו צורך בהיתר, כעת יצטרך לאכול רק ממה שנמכר או נאפה לאחר הפסח. כן נראה לי.
הסברא להתיר היא מפני שחמץ שעבר עליו הפסח - קנס הוא.
ומה טעם לקנוס את מי שעשה כל מעשיו כדין?
סברתך נראית בהחלט. כמי ששחטו עבורו בשבת. יפה מאוד.
מן הדרום כתב:מי שהרגל ביטל את השלושים על אביו, האם יש לו נפ"מ כלשהי ביום השלושים המקורי ? מדובר באשכנזי
איתן נוי כתב:שכח לומר חצי קדיש של יוצר או של לפני ערבית ופתח בברכו. האם יאמר חצי קדיש לאחר שענו הציבור ברכו?
איתן נוי כתב:שכח לומר חצי קדיש של יוצר או של לפני ערבית ופתח בברכו. האם יאמר חצי קדיש לאחר שענו הציבור ברכו?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 213 אורחים