מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עושה חדשות
הודעות: 12641
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' יולי 27, 2020 11:03 pm

שומע ומשמיע כתב:זוהתה חומרא חדשה:
הפמ"ג מחדש שמפה שהיה עליה נר, אין איסור לטלטל את חצי המפה שעליה לא היה הנר.
לפי זה הוא הדין לחומרא. שההיתר להניח בביה"ש דבר היתר [חלה וכו'], מועיל רק כשמטלטל את אותו חלק שעליו הונח ההיתר. אבל אם יטלטל את האיזור שעליו הונח הנר בלי לטלטל את החלק שעליו הונחה החלה, אסור.



הפמ"ג מודה שהמפה כולה היא חפץ אחד, וכולה היא ה'בסיס' למוקצה.
ואעפ"כ האיסור לטלטל בסיס הוא רק משום שבטלטולו בעוד המוקצה עליו יש כאן טלטול מוקצה להדיא, (כי טלטול דבר בבסיסו אינו נחשב טלטול מן הצד), ולכן הצד השני של המפה לא נאסר אליבא דהפמ"ג, כיון דמעיקרא נמי בעוד המוקצה עליו לא היה בזה איסור.
וכשהניח דבר היתר בצד השני, המפה כולה היא בסיס לאיסור והיתר, ולא חל בה מעיקרא שום איסור כי היה אפשר לטלטל הכל יחד, כאשר זה היה בסיס לאיסור והיתר. ומה שהצד של האיסור נאסר בטלטול כשיהיה לבד, זה לא סיבה להשאיר את איסורו גם אח"כ, כי מעיקרא היה אפשר בהיתר.

עזריאל ברגר
הודעות: 13004
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: איך חישבו או שיערו את חודשי ההריון בתקופת חז"ל?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' יולי 27, 2020 11:06 pm

סליחות כתב:על פי איזה חישוב עמך בית ישראל נהגו לחשב את חודשי ההריון בתקופת חז"ל? האם זה באופן הדומה לימינו?
פחות שבוע או יותר שבוע עשויים להיות קריטיים לגבי כמה הלכות שיש בהם פיקו"נ ממש (למשל סוגיית בן ח' ועוד).

באופן כללי - מחשבים לפי ל"ט.
בדברים שנוגעים לפיקוח נפש ולהחמיר באבלות וכיו"ב - בפשטות הולכים לחומרא בפקו"נ ולהקל באבלות כל זמן שלא התברר בוודאות גמורה.

ואין הבדל בין ימי חז"ל לימינו בהרבה מקרים. ואכמ"ל.

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ב' יולי 27, 2020 11:07 pm

עושה חדשות כתב:
שומע ומשמיע כתב:זוהתה חומרא חדשה:
הפמ"ג מחדש שמפה שהיה עליה נר, אין איסור לטלטל את חצי המפה שעליה לא היה הנר.
לפי זה הוא הדין לחומרא. שההיתר להניח בביה"ש דבר היתר [חלה וכו'], מועיל רק כשמטלטל את אותו חלק שעליו הונח ההיתר. אבל אם יטלטל את האיזור שעליו הונח הנר בלי לטלטל את החלק שעליו הונחה החלה, אסור.



הפמ"ג מודה שהמפה כולה היא חפץ אחד, וכולה היא ה'בסיס' למוקצה.
ואעפ"כ האיסור לטלטל בסיס הוא רק משום שבטלטולו בעוד המוקצה עליו יש כאן טלטול מוקצה להדיא, (כי טלטול דבר בבסיסו אינו נחשב טלטול מן הצד), ולכן הצד השני של המפה לא נאסר אליבא דהפמ"ג, כיון דמעיקרא נמי בעוד המוקצה עליו לא היה בזה איסור.
וכשהניח דבר היתר בצד השני, המפה כולה היא בסיס לאיסור והיתר, ולא חל בה מעיקרא שום איסור כי היה אפשר לטלטל הכל יחד, כאשר זה היה בסיס לאיסור והיתר. ומה שהצד של האיסור נאסר בטלטול כשיהיה לבד, זה לא סיבה להשאיר את איסורו גם אח"כ, כי מעיקרא היה אפשר בהיתר.

דבריך סותרים מתחילתם לסופם.
אם מה שבסיס עושה זה שהטלטול יהיה טלטול להדיא, אז גם מה שבסיס לאיסור והיתר עושה זה שהטלטול לא יהיה מיוחד למוקצה בלבד. אבל הטלטול של החצי מהנר הוא כן טלטול שמיוחד למוקצה בלבד, וכלפיו עדיין זה נכון שזה טלטול מוקצה להדיא ולא מן הצד.

עושה חדשות
הודעות: 12641
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' יולי 27, 2020 11:19 pm

שומע ומשמיע כתב:אם מה שבסיס עושה זה שהטלטול יהיה טלטול להדיא, אז גם מה שבסיס לאיסור והיתר עושה זה שהטלטול לא יהיה מיוחד למוקצה בלבד. אבל הטלטול של החצי מהנר האו כן טלטול שמיוחד למוקצה בלבד, וכלפיו עדיין זה נכון שזה טלטול מוקצה להדיא ולא מן הצד.
אני רוצה לטעון שהפמ"ג מתאים דוקא לקולא ולא לחומרא.
כי אם יש בסיס שהיה אופן לטלטל אותו בהיתר, (דהיינו שהטלטול לא יתייחס למוקצה שעליו), אז הוא לא נאסר בכלל, על שום אופן של טלטול. (ולמה שיהיה 'מיגו דאיתקצאי' אם היה אופן של היתר).
ורק לקולא חידש הפמ"ג שהבסיס לא נאסר כחטיבה אחת, אלא אם תמצא אופן של היתר, אז אותו האופן ישאר בהיתרו.

את עצם הדין של הפמ"ג אפשר אולי לקבל מטעם אחר. ע"פ הסוברים דטלטול במקצת הוי כטלטול מן הצד, וטלטול מן הצד לצורך דבר המותר מותר.

סליחות
הודעות: 2134
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: איך חישבו או שיערו את חודשי ההריון בתקופת חז"ל?

הודעהעל ידי סליחות » ב' יולי 27, 2020 11:38 pm

עזריאל ברגר כתב:
סליחות כתב:על פי איזה חישוב עמך בית ישראל נהגו לחשב את חודשי ההריון בתקופת חז"ל? האם זה באופן הדומה לימינו?
פחות שבוע או יותר שבוע עשויים להיות קריטיים לגבי כמה הלכות שיש בהם פיקו"נ ממש (למשל סוגיית בן ח' ועוד).

באופן כללי - מחשבים לפי ל"ט.
בדברים שנוגעים לפיקוח נפש ולהחמיר באבלות וכיו"ב - בפשטות הולכים לחומרא בפקו"נ ולהקל באבלות כל זמן שלא התברר בוודאות גמורה.

ואין הבדל בין ימי חז"ל לימינו בהרבה מקרים. ואכמ"ל.

טוב, ייש"כ.
האם יש איזו ראיה שחישבו ע"פ ל"ט? (ל"ט לא הכרחי מסתמא, אם ניקח בחשבון שלא היו אז בדיקות ולא בהכרח שהיו תסמינים או שהיו באיחור)

עושה חדשות
הודעות: 12641
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' יולי 29, 2020 12:47 pm

ראובן חייב כסף לשמעון וקרקעותיו משועבדות לחוב,
לוי החזיק באחת מקרקעותיו ג' שנים וראובן לא מיחה,
האם שמעון גובה מקרקע זו או לאו.

עזריאל ברגר
הודעות: 13004
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' יולי 30, 2020 8:50 pm

אם יכול לוי לטעון שהיתה הקרקע שלו לפני ההלוואה, דהיינו שהתחיל להחזיק בה אפילו יום אחד לפני ההלוואה - איך יגבה ממנה שמעון?
אבל אם התחיל להחזיק בה למחרת ההלוואה - יכול שמעון לטעון שלוי קנה את השדה למחרת ההלוואה, והרי היא תחת שעבודו.

כללו של דבר: הבא מחמת חזקה אינו עדיף מהבא מחמת שטר.

תלמיד-חכמים
הודעות: 366
הצטרף: ד' יוני 03, 2020 2:03 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי תלמיד-חכמים » ה' יולי 30, 2020 11:23 pm

האם יש במה שקוראים היום "מתיחה" איסור אונאת דברים? (כמובן דלא איירי במבעית את חבירו וכדו', אלא שעשוע בלבד כגון בטלפון וכיוצא בזה). דלכאורה אונאת דברים עניינה השפלה, ובמתיחה לא תמיד יש השפלה.

סדנא דארעא
הודעות: 345
הצטרף: ו' מאי 08, 2020 10:29 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי סדנא דארעא » ה' יולי 30, 2020 11:29 pm

תלמיד-חכמים כתב:האם יש במה שקוראים היום "מתיחה" איסור אונאת דברים? (כמובן דלא איירי במבעית את חבירו וכדו', אלא שעשוע בלבד כגון בטלפון וכיוצא בזה). דלכאורה אונאת דברים עניינה השפלה, ובמתיחה לא תמיד יש השפלה.

אולי פה תמצאו מענה.
viewtopic.php?f=17&t=25390&p=256385&hilit#p256360

תלמיד-חכמים
הודעות: 366
הצטרף: ד' יוני 03, 2020 2:03 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי תלמיד-חכמים » ה' יולי 30, 2020 11:35 pm

ייש"כ על ההפניה. שם הנידון הוא מדין שקר, ולכאורה אכן יש בזה משום "למדו לשונם דבר שקר" (עי' יבמות סג. שגם לתועלת אסור).

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4672
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ו' יולי 31, 2020 12:02 am

מה הדין בן ע"מ שהתפלל היום מנחה עם בני אשכנז ללא תפילין, האם יש בזה חשש משום "לא תתגודדו" ?
נערך לאחרונה על ידי יוסף חיים אוהב ציון ב ו' יולי 31, 2020 3:33 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

צביב
הודעות: 1880
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי צביב » ו' יולי 31, 2020 12:24 am

א. שמעתי שבארץ ישראל כיום לא שייך איסור לא תתגודדו,
כי יש הרבה רבנים, וכל אחד בדרך רבו,

ב. אפשר שאין לו תפילין. ( או שפטור מלהניח)
( אולי השאלה על מי שמניח בשחרית)

עושה חדשות
הודעות: 12641
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יולי 31, 2020 12:44 am

עזריאל ברגר כתב:
עושה חדשות כתב:ראובן חייב כסף לשמעון וקרקעותיו משועבדות לחוב,
לוי החזיק באחת מקרקעותיו ג' שנים וראובן לא מיחה,
האם שמעון גובה מקרקע זו או לאו.

אם יכול לוי לטעון שהיתה הקרקע שלו לפני ההלוואה, דהיינו שהתחיל להחזיק בה אפילו יום אחד לפני ההלוואה - איך יגבה ממנה שמעון?
אבל אם התחיל להחזיק בה למחרת ההלוואה - יכול שמעון לטעון שלוי קנה את השדה למחרת ההלוואה, והרי היא תחת שעבודו.

כללו של דבר: הבא מחמת חזקה אינו עדיף מהבא מחמת שטר.

אני מדבר על אופן שתחילת החזקה היתה לפני ההלוואה.
ועל שאלתך - איך יגבה ממנה שמעון
תשובתי: דלכאו' העדר המחאה לא עדיפה מהודאת בע"ד, שאינה מועילה להפסיד הלקוחות.

עזריאל ברגר
הודעות: 13004
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' יולי 31, 2020 1:21 pm

יש כאן סברא נוספת, ששכחתי להבהיר:
קיי"ל, שהמוכר כל שדותיו, ובא אדם והתחיל להחזיק באחת משדותיו לפני המכר, והחזיק לדוגמא שנה בפני הבעלים הראשונים ושנתיים בפני הלוקח - עלתה לו חזקה.
ולא יהא המלווה עדיף מהלוקח!

עושה חדשות
הודעות: 12641
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יולי 31, 2020 2:12 pm

מה הקשר? המלווה אמור לעשות 'מחאה' על כל מי שנכנס לקרקע של הלווה?

עזריאל ברגר
הודעות: 13004
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' יולי 31, 2020 2:18 pm

ומאידך: עד מתי יהא הקונה נזהר בשטרו אם לא מחו בו?!

עושה חדשות
הודעות: 12641
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יולי 31, 2020 2:28 pm

עושה חדשות כתב:אני מדבר על אופן שתחילת החזקה היתה לפני ההלוואה.
ועל שאלתך - איך יגבה ממנה שמעון
תשובתי: דלכאו' העדר המחאה לא עדיפה מהודאת בע"ד, שאינה מועילה להפסיד הלקוחות.
טעיתי בשאלה. הרי הודאת בע"ד שקודמת להלוואה ודאי מועילה גם כלפיה ואין כאן שאלה של חב לאחריני. ולק"מ.

עזריאל ברגר
הודעות: 13004
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' יולי 31, 2020 3:03 pm

הענין הקשה הוא כזה:
לוי התחיל להחזיק בשדהו של ראובן בתחילת שנה א'.
שמעון הלווה כסף לראובן בתחילת שנה ב', בעדים ושטר וקנין וכו'.

באמצע שנה ד' בא שמעון לתבוע את ראובן ונמצא שהוא עני ואין לו ממה יגבה.
בא שמעון לתבוע את השדה המוחזקת ביד לוי, בטענו שלוי לא קנה את השדה אלא שכר אותה לכמה שנים, והיה צריך ראובן למחות בו בכל שלש שנים כדי שלא יעלו לו שנות חזקה, ומה שלא מחה ראובן - זה משום שהוא ידע שהשדה משועבדת לשמעון, ולא היה איכפת לו ששמעון יפסיד! או גרוע מזה - שמא עשה קנוניה עם לוי...
נמצא ראובן מפסיד את שעבודו של שמעון על השדה באי-מחאתו. ולוי לא היה יכול למחות, כי הוא לא יודע על שדותיו של ראובן והאם באמת הוא מכר אותם או השכיר אותם וכיו"ב!

ולא עולה על הדעת שכל מלווה צריך לעשות מחאה ברגע שהוא מלווה ולומר "הריני מוחה בכל מי שמחזיק מנכסיו של הלווה שלא כדין, שאם יטען לקוחים הם בידי מלפני ההלוואה - אתבענו לדין".

ומאידך - לא עולה על הדעת שהלוקח צריך להיזהר בשטרו אע"פ שלא מיחו בו!

בר ישראל
הודעות: 199
הצטרף: א' ספטמבר 18, 2016 8:37 pm

ראייה עיוורת

הודעהעל ידי בר ישראל » ש' אוגוסט 08, 2020 1:25 am

ע״פ ויקיפדיה
ראיה עיוורת זהו מצב בו עיוור מגיב לגירויים ויזואליים שלא במודע (מדובר כמובן בבני אדם ולא חיות). יכולת זו נמצאת אצל אנשים בעלי עיוורון בקליפת המוח המפוספסת, הידועה גם בשם הקורטקס הראייתי הראשוני או V1.

פציינט הסובל מראיה עיוורת נחשב כעיוור, לא מצליח לראות דבר. אך אם נבקש מהפציינט לנחש מהו אובייקט מסוים, 80% מהמקרים הפציינט ידווח נכון, מה שמעיד על כך שזהו אינו ניחוש. הדבר קשור לתת מודע של הפציינט. הפציינט מסוגל לראות למרות שהוא עיוור. לפציינט יש תפיסה אך הוא לא מודע אליה.

ועי׳ שם עוד באריכות

כלומר במקרים אלו העיניים בעצם עובדים, ומוסרים למוח מה שהם ״רואים״, כך שהעיוור יכול לילך בדרך מלאה מוקשים בלי לפגוע בהם, אלא שהעיוור מחוסר היכולת לתרגם המידע הזה כראייה (ובדרך כלל הוא בעצמו מחוסר הבנה איך הוא יודע מה עומד לפניו). ויש לדון האם בן אדם כזה מוגדר על פי ההלכה כסומא לכל ההלכות המסתעפים מזה (עדות, ראייה, סיפור יצי״מ וכדו), ואולי ניתן לחלק בין הדרשות השונות (האם בעינן דומה לסנהדרין, או יודע מה עומד לפניו, או יודע להלך בעצמו).

עושה חדשות
הודעות: 12641
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' אוגוסט 08, 2020 9:46 pm

אפשר לדון בזה גם בנוגע למלווה ע"פ שאינו טורף מלקוחות אלא רק מנכסים בני חורין, ואחרי ההלוואה של שמעון לראובן התחיל לוי להחזיק בקרקע של ראובן, ועברו ג' שנים בלא מחאה. וכאן השאלה האם שתיקת הלווה על הישיבה בקרקעותיו הגורמת חזקת ג' שנים תהיה יותר טובה מהודאת בע"ד.

עזריאל ברגר
הודעות: 13004
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' אוגוסט 09, 2020 12:16 pm

עושה חדשות כתב:אפשר לדון בזה גם בנוגע למלווה ע"פ שאינו טורף מלקוחות אלא רק מנכסים בני חורין, ואחרי ההלוואה של שמעון לראובן התחיל לוי להחזיק בקרקע של ראובן, ועברו ג' שנים בלא מחאה. וכאן השאלה האם שתיקת הלווה על הישיבה בקרקעותיו הגורמת חזקת ג' שנים תהיה יותר טובה מהודאת בע"ד.

לא צריך שהיא תהיה יותר טובה. מספיק שהיא תהיה כהודאת בעל דין, או כמי שמכרה בפנינו בעדים ובשטר בעת סיום הג' שנים.

עליך עיננו
הודעות: 816
הצטרף: ג' יוני 16, 2020 9:54 pm

איסור אכילת בשר תאווה במדבר

הודעהעל ידי עליך עיננו » ב' אוגוסט 10, 2020 12:41 pm

מבואר בפ' כי ירחיב ה' את גבולך וכ'ו וזבחת מבקרך מכאן נלמד מצות השחיטה וכן נלמד שהותר להם בשר תאווה בהכנסם לא"י שהרי היה אסור במדבר כדברי רש"י..
וצ"ע בפ' בהעלותך על הפסוק התאוו תאווה לא מצאתי מי מהפרשים שפי' כפשוטו שבקשו היתר לאכול בשר ולא ע"י קרבנות..ומשמע להיפך מדברי רש"י שם שהיה להם צאן ובקר רק חפשו עלילה.וכן הרמב"ן שם פי' באופן אחר כל ענין התאווה.ולמה לא פי' כנ"ל וכגון מה שמצינו שבכו על העריות שנאסרו להם..גם כאן אפשר לפרש שרצו היתר גמור לאכול בשר..
ואשמח אם מי מהת"ח כאן יחכמוני בזה..

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: איסור אכילת בשר תאווה במדבר

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' אוגוסט 10, 2020 3:05 pm

עליך עיננו כתב:לא מצאתי מי מהפרשים שפי' שבקשו היתר לאכול בשר ולא ע"י קרבנות.
בספר 'באר יוסף', להרב יוסף סלנט, דורך בדרך זו, ומבאר בהשכל ודעת את דברי רבותינו 'מבקשים עלילה האיך לפרוש מן המקום'.

דרך ישרה
הודעות: 372
הצטרף: א' מאי 07, 2017 1:31 pm

בעלים שהפקידו אצל שומר ורואים את החפץ הולך להיאבד

הודעהעל ידי דרך ישרה » ה' אוגוסט 13, 2020 2:01 pm

מה הדין בעלים שהפקידו אצל שומר, ועוברים הבעלים ליד בית השומר ורואים שהשומר לא שומר כפי שצריך והחפץ הולך לאיבוד, והבעלים אומרים לעצמם מה איכפת לי, אם ייאבד הרי ממילא הוא יצטרך לשלם לי. ואכן כך היה, החפץ הלך לאיבוד. כעת תובעים הבעלים את השומר על פשיעתו, והשומר טוען הרי ראיתם בעצמכם והייתם יכולים להציל. האם השומר חייב לשלם? יש מקורות לזה?

עושה חדשות
הודעות: 12641
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: בעלים שהפקידו אצל שומר ורואים את החפץ הולך להיאבד

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אוגוסט 13, 2020 2:10 pm

שאלתי בעבר ולא נעניתי
viewtopic.php?f=17&t=44415&p=599965&hilit#p599944

דרך ישרה
הודעות: 372
הצטרף: א' מאי 07, 2017 1:31 pm

Re: בעלים שהפקידו אצל שומר ורואים את החפץ הולך להיאבד

הודעהעל ידי דרך ישרה » ה' אוגוסט 13, 2020 2:44 pm

עושה חדשות כתב:שאלתי בעבר ולא נעניתי
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... it#p599944

שאלת רבים חצי תשובה?....

אישצפת
הודעות: 1366
הצטרף: א' יולי 16, 2017 2:43 pm
שם מלא: אברהם ישעיהו דיין

ברכת משנה הבריות על ראיית קוף

הודעהעל ידי אישצפת » ה' אוגוסט 13, 2020 6:01 pm

כיום ידוע על כמאה וחמישים מינים.
האם על כולם יש לברך משנה הבריות או שמא רק על המכונים קופי אדם?

נוריאל עזרא
הודעות: 1871
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: ברכת משנה הבריות על ראיית קוף

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » ה' אוגוסט 13, 2020 8:17 pm

אני לא בא להכריע רק 'זורק' רעיונות.
במכלול מובא בשם המאירי(אין לי בבית) ש"דווקא על חיות אלו(קופים ופילים) נתקנה הברכה ולא על חיות מוזרות אחרות הסיבה לכך, משום ששני יצורים אלו דומים לאדם בכמה דברים". ונראה לי לשיטתו שצריך לברך לכאורה על כל הקופים.
עוד כתוב "אולם הרב שלמה עדני כתב בשם מקובל אחד שמברכים על חיות אלו על סמך מדרש שאת דור הפלגה הפך ה' לקופים ולפילים ולכן מברכים דווקא על בריות אלו"
א"כ אפשר שכל הקופים הם בעצם אותם ששונו אז ורק השתנו מהם". ולשיטה זו יש לשאול כן.

אפשר להציע ע"פ מ"ש הרד"ל לספר "פרקי דרבי אליעזר" (פרק כג, דף נה): "הרבה מינים שאנו רואים לפנינו נפרדים ומשונים למיניהם, מעיקרן נבראו ונכנסו במין אחד... ואחר כך לפי משכנם בארצותם ומאכלם ומקריהן נפרדו ונשתנו לעוד מינים רבים, וכמו אווז ואווז הבר שמובא בבא קמא (דף נה, עמוד א), ושור ושור הבר, ואל תתמה, שהרי אדם יחידי נברא בעולם, ואנו מוצאים כעת על פני תבל ארצה משונים במיניהם, לבנים, שחורים ואדומים... אשר כל זה אינו אלא סיבת שינוי משכן מקומם ומאכלם, וכעין מה שכתב הילל במסכת שבת - רגליהם של אפריקאים רחבות, וכו'... מכל מקום שליט בעולמו יודע בברואיו ציווה לנח לקחת אותם המינים הראשיים, שגלוי וידוע לפניו יתברך שמנצר שורשיהם שיפוצו על פני תבל, יחזרו ויפרדו לכל המינים הרבים שאנו רואים לפנינו".(דברי הרד"ל ראיתי כאן: https://www.hidabroot.org/article/68426 עוד מובא שם מהגמרא במסכת חולין (דף סג, עמוד ב) אמרו חז"ל: "מאה ועשרים מיני עופות טמאים יש במזרח, וכולן מין איה הן" - "איה" היא סוג של ציפור. חז"ל מלמדים אותנו מפורשות שיותר מ-120 מינים של עופות יצאו ממין בודד של ציפור ה"איה".)


לפי זה אפשר שכל הקופים התחילו מזן אחד. וא"כ יש לברך על כל הסוגים.
רק שיש לשאול האם היו כבר קופים והקב"ה יצר זן של קופים מדור הפלגה(ולפי זה השאלה בעינה עומדת שאיננו יודעים איזה קופים לפנינו) או שלא היו קופים כלל בעולם והקב"ה שינה צורתם ואלו הקופים.(ולפי זה מברכים).

אולי יש לומר שהרי גם בתקופת חז"ל לכאורה היו סוגים שונים של קופים ולא חילקו בדבר שיש לברך.

עוד יש לציין שהמדובר הוא בברכת השבח. שהרי אנחנו נוהגים לברך למשל בבוקר הנותן לשכוי בינה וכו' אע"פ שלא ראינו שכוי כלל כי זו ברכת השבח(למרות שיש חולקים) וא"כ אפשר שכשרואים קוף אע"פ שאולי אינו מהזן של קופי דור הפלגה כיוון שמזכיר העניין ההוא ומפליא האדם אעפ"כ יש עניין לשבח את הקב"ה.(כ"ש מתרנגול שלא ראינו כלל).

אישצפת
הודעות: 1366
הצטרף: א' יולי 16, 2017 2:43 pm
שם מלא: אברהם ישעיהו דיין

Re: ברכת משנה הבריות על ראיית קוף

הודעהעל ידי אישצפת » ו' אוגוסט 14, 2020 4:58 am

אינני יודע מנין ההנחה שהיו סוגים שונים של קופים בזמן חז"ל.
על עצם מציאות קופים בזמן חז"ל. ראה כאן.
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=45580

לבי במערב
הודעות: 9241
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: ברכת משנה הבריות על ראיית קוף

הודעהעל ידי לבי במערב » ו' אוגוסט 14, 2020 1:01 pm

ezranuriel כתב: . . בשם המאירי (אין לי בבית) . .
כך לשון־קדשו "הרואה פיל קוף קיפוף הואיל ודומים לאדם במקצת דברי' מברך עליהם ברוך משנה הבריות".

ezranuriel כתב:עוד כתוב "אולם הרב שלמה עדני כתב בשם מקובל אחד שמברכים על חיות אלו על סמך מדרש שאת דור הפלגה הפך ה' לקופים ולפילים ולכן מברכים דווקא על בריות אלו" . .
הוא במלאכ"ש עמ"ס כלאים פ"ח מ"ו: "ושמעתי מפי חכם חסיד מקובל ר' משולם זצ"ל על ההיא דתניא בברכות בפ' הרואה 'הרואה פיל וקוף וקיפוף אומר ברוך משנה הבריות', דקשיא מאי שנוי שייך התם, דהא כל בע"ח נמי משונה צורתם זו מזו; ותירץ דבזמן דור המבול נפרע הקב"ה מן האנשים שהפכן לקופים ופילים, והיינו שהקוף דומה לאדם ופיל נמי מבין לשון בנ"א".
וראה מה שהעירו בזה כבר.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4672
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ו' אוגוסט 14, 2020 3:29 pm

בחזו"ע ברכות הביא ענין זה שנהפכו לקופים ואינו תח"י כעת לראות אם אפשר לפשוט הספק הנ"ל.

נוריאל עזרא
הודעות: 1871
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: ברכת משנה הבריות על ראיית קוף

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » ו' אוגוסט 14, 2020 5:32 pm

אישצפת כתב:אינני יודע מנין ההנחה שהיו סוגים שונים של קופים בזמן חז"ל.
על עצם מציאות קופים בזמן חז"ל. ראה כאן.
viewtopic.php?f=7&t=45580

למה לא להניח כן? כמו שיש בני אדם שונים בכל איזור וכן הגמרא מציינת 120 מינים של איה, מדוע שהקופים יהיו שונים וכי הם חסינים לתנאי הסביבה?
בכל אופן תודה על ההפנייה, זה נושא מאוד מעניין. לפי הדיון שם על המציאות האולי מצומצמת של קופים אולי חז"ל לא הכירו את כל הסוגים גם אם היו. אפשר שגם בעיקר הגיע אליהם זן מסוים של קופים מי יודע.. ואז נפלה לה ההנחה שלי. למרות שקשה להניח כן לענ"ד וגם אם היה מצומצם והגיע בצורה מצומצמת מבחוץ כפי הנראה היו מגיעים סוגים שונים.

אגב לגבי הספק שלי אם הקופים היו כבר לפני או שדור הפלגה הם הקופים הראשונים אני רואה שכבר הרב קמצן קדוש התעורר בזה כאן: http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=1306
אבל מזה שהוא מציין שפילים היו לפני יש לשאר שה"ה בקופים.
ובכלל כל הדיון הקצר כאן מקומו שם לכאורה.

נוריאל עזרא
הודעות: 1871
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: ברכת משנה הבריות על ראיית קוף

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » ו' אוגוסט 14, 2020 5:34 pm

לבי במערב כתב:
ezranuriel כתב: . . בשם המאירי (אין לי בבית) . .
כך לשון־קדשו "הרואה פיל קוף קיפוף הואיל ודומים לאדם במקצת דברי' מברך עליהם ברוך משנה הבריות".

ezranuriel כתב:עוד כתוב "אולם הרב שלמה עדני כתב בשם מקובל אחד שמברכים על חיות אלו על סמך מדרש שאת דור הפלגה הפך ה' לקופים ולפילים ולכן מברכים דווקא על בריות אלו" . .
הוא במלאכ"ש עמ"ס כלאים פ"ח מ"ו: "ושמעתי מפי חכם חסיד מקובל ר' משולם זצ"ל על ההיא דתניא בברכות בפ' הרואה 'הרואה פיל וקוף וקיפוף אומר ברוך משנה הבריות', דקשיא מאי שנוי שייך התם, דהא כל בע"ח נמי משונה צורתם זו מזו; ותירץ דבזמן דור המבול נפרע הקב"ה מן האנשים שהפכן לקופים ופילים, והיינו שהקוף דומה לאדם ופיל נמי מבין לשון בנ"א".
וראה מה שהעירו בזה כבר.

תודה רבה.
מה שרצו לדחות את הגרסא המלאכת שלמה "פילים" כיוון שכן הוא במאירי שוב אין לדחות. כנלע"ד.

לבי במערב
הודעות: 9241
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי לבי במערב » ו' אוגוסט 14, 2020 5:46 pm

'גם' ד' המאירי צריכים הבנה. וכי פילים "דומים לאדם"?!

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ש' אוגוסט 15, 2020 9:44 pm

בליל שבת הלכנו לאכול בבית אחר ולקחנו קדירה מע"ג האש.
הסתפקי האם להניח בתחתית עגלת תינוק זה כע"ג קרקע או כע"ג שולחן.

עזריאל ברגר
הודעות: 13004
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ש' אוגוסט 15, 2020 10:12 pm

שומע ומשמיע כתב:בליל שבת הלכנו לאכול בבית אחר ולקחנו קדירה מע"ג האש.
הסתפקי האם להניח בתחתית עגלת תינוק זה כע"ג קרקע או כע"ג שולחן.

מהיכי תיתי להחשיבה כקרקע?

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4672
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ש' אוגוסט 15, 2020 11:55 pm

אולי מדין לבוד לחומרא.

נוריאל עזרא
הודעות: 1871
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » א' אוגוסט 16, 2020 11:31 am

לבי במערב כתב:'גם' ד' המאירי צריכים הבנה. וכי פילים "דומים לאדם"?!

אכן דבריו צריכים יישוב.
רק לחדד שהוא לא אמר שפילים "דומים לאדם" אלא ש"דומים לאדם במקצת דברים" וזה הבדל משמעותי ראה מה שכתוב בויקי על התנהגותם:
"התנהגות פולחנית אצל בעלי חיים אחרים
רונלד ק' סיגל חקר את מבשרי האמונה הדתית בפילים אפריקאים והסיק כי "פילים מודעים למחזורי הטבע, שכן הם מבצעים 'פולחן ירח', שבו הם מנופפים בענפים אל מול הירח המתמלא ומתעסקים בטבילה טקסית במים כשהירח הופך למלא".[7] גם פליניוס הזקן ציין בתצפיותיו שנראה כאילו הפילים חולקים כבוד לגופים השמימיים.[8]

טקסי הלוויה אצל בעלי חיים
בעוד שצער נפוץ בקרב בעלי חיים רבים, הרי שטקסי הלוויה אצלם נדירים למדי. עם זאת, הם קיימים ומתועדים היטב אצל הפילים האפריקאים.[9]

רונלד ק' סיגל כותב: "... אי אפשר להתעלם מהתנהגות הקבורה המתוחכמת של הפילים כסימן דומה להתנהגות פולחנית או דתית במין זה. כאשר פילים פוגשים חיות מתות, הם לעיתים קרובות קוברים אותם עם בוץ, אדמה ועלים. בעלי חיים שידוע כי נקברו על ידי פילים כוללים קרנפים, בופאלו, פרות, עגלים ואפילו בני אדם, בנוסף לפילים עצמם. פילים נצפו קוברים את מתיהם עם כמויות גדולות של פירות מזון, פרחים ועלים צבעוניים".[10]".
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7 ... 7%99%D7%9D

עזריאל ברגר
הודעות: 13004
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' אוגוסט 16, 2020 12:42 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:אולי מדין לבוד לחומרא.

לא מצינו שיעור גובה לשולחן בדין זה.

סליחות
הודעות: 2134
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

למה עובד עבודה זרה דרך ביזיון חייב ומאהבה פטור?

הודעהעל ידי סליחות » ב' אוגוסט 17, 2020 6:58 am

למה עובד ע"ז כדרכה דרך ביזיון חייב (ע"ז פ"ג ה"ה), ואילו מי שעובד ע"ז כדרכה מאהבה פטור (שם פ"ג ה"ו)?
נערך לאחרונה על ידי סליחות ב ב' אוגוסט 17, 2020 11:02 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 283 אורחים