מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

מעילה רק לגוי

הודעהעל ידי איש טלז » א' מרץ 03, 2019 10:44 pm

בגמ' נדרים דס"ב דבלשצר נענש שהשתמש בכלי קודש שנעשו כלי חול דבאו פריצים וחיללוה ובשיטמ"ק שם עמד בזה אמאי נענש ותירץ דאע"פ שמותר להנות מהן ה"מ ישראל אבל לגבי פריצים עדין בקדושתן הן עומדים להענישם עליהן שלא יהא חוטא נשכר עכ"ד
וצ"ב איך מתחלק הקדושה של הכלים כלפי כאו"א דכלפי גוי הוי קודש וכלפי ישראל לא וצ"ע [ואולי דמי לקונם פרטי ועיל"ע]

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

למי החפץ שייך ?

הודעהעל ידי איש טלז » א' מרץ 03, 2019 10:51 pm

בכל מעילת הנאה יש בזה ב' שיטות בראשונים או שכל החפץ יוצא לחולין או רק שיעור ההנאה
והנה לשיטות שכל החפץ יוצא לחולין נקטו האחרונים דמ"מ משלם רק דמי טובת הנאה [ראה מנחת ברוך וכ"ה ברחש לבב אמנם בתורי"ד וברמב"ן גיטין נד' נראה לא כן]
ויל"ד מהו דינו של החפץ
דבכל מעילה הדין שהמועל הוא זוכה בחפץ כמבואר ברש"י בב"מ נז' דכיון שחייב בדמיו זה מזכה לו את החפץ אמנם הכא אינו משלם רק דמי טובת הנאה וא"כ מהו דינו של שאר החפץ
ויש לי בזה כמה צדדים [אחר מו"מ עם כמה ת"ח גדולים בענין]
א. ממון הקדש בלי קדושה
ב.של המועל
ג.הפקר
ד.חוזר לבעלים שהקדיש
מחפש הפניות ראיות ועוד .....

ישנו
הודעות: 633
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: למי החפץ שייך ?

הודעהעל ידי ישנו » א' מרץ 03, 2019 11:29 pm

איש טלז כתב:בכל מעילת הנאה יש בזה ב' שיטות בראשונים או שכל החפץ יוצא לחולין או רק שיעור ההנאה
והנה לשיטות שכל החפץ יוצא לחולין נקטו האחרונים דמ"מ משלם רק דמי טובת הנאה [ראה מנחת ברוך וכ"ה ברחש לבב אמנם בתורי"ד וברמב"ן גיטין נד' נראה לא כן]
ויל"ד מהו דינו של החפץ
דבכל מעילה הדין שהמועל הוא זוכה בחפץ כמבואר ברש"י בב"מ נז' דכיון שחייב בדמיו זה מזכה לו את החפץ אמנם הכא אינו משלם רק דמי טובת הנאה וא"כ מהו דינו של שאר החפץ
ויש לי בזה כמה צדדים [אחר מו"מ עם כמה ת"ח גדולים בענין]
א. ממון הקדש בלי קדושה
איך יש ממון הקדש בלי קדושה?
ב.של המועל
באיזה קניין קנה את זה?
ג.הפקר
כן מצינו לכאו' בדעת הרשב"ם ב"ב ע"ט. שמ"ד אין מעילה בגידולי הקדש היינו שאין הגידולין קדושים כל עיקר
ד.חוזר לבעלים שהקדיש
כן מצאנו בהפרה שבטל ההקדש וחוזר לבעלים כמבואר בתוס' ב"מ ק"ד., וכעין זה בתמורה י"א. דאי וולדות הקדש קדושים רק בהוויתן קודם לכן הם שייכים לבעלים, והגרש"ש הק' מאי שנא מגידולי הקדש שנעשה הפקר
מחפש הפניות ראיות ועוד .....

שלמה משלם
הודעות: 79
הצטרף: א' אוגוסט 19, 2018 5:21 pm

קידש לאחר ל' ומתו העדים

הודעהעל ידי שלמה משלם » ב' מרץ 04, 2019 11:30 am

האם בעינן שיהיו העדים קיימים בשעת חלות הקדושין היינו בסוף שלושים יום, או שמספיק שראו את המעשה
לכאורה מצד הסברא הרי אי אפשר לקדושין שיחולו בלא שיהיו עדים שיכולים להעיד עליהם וא"כ צריך שיהיו קיימים בזמן החלות, אלא שלא מצינו מפורש כה"ג בפוסקים ראשונים ואחרונים ואולי אפשר לצדד דדי שבזמן המעשה היו.

נ.ב. א"כ ה"ה שלא יחולו הקדושין אא"כ זוכרים המעשה ול"ד מתו אלא אפילו שכחו יעכב החלות.

תודה מראש לשולחני שיש בידו מעות ופרוטות.

כרמי שלי
הודעות: 658
הצטרף: א' אוגוסט 06, 2017 4:38 pm

Re: קידש לאחר ל' ומתו העדים

הודעהעל ידי כרמי שלי » ב' מרץ 04, 2019 2:36 pm

הַיינו בכללות יותר האם העדים מעידים על מעשה הנתינה גופא, או על חלות הקידושין שמחמתה.

שלמה משלם
הודעות: 79
הצטרף: א' אוגוסט 19, 2018 5:21 pm

Re: קידש לאחר ל' ומתו העדים

הודעהעל ידי שלמה משלם » ב' מרץ 04, 2019 3:31 pm

אין קשר.
לפי ההגדרה שלך אז בצד שהם מעידים על החלות הם צריכים לראות שבסוף ל' האיש והאשה קיימים, ויותר מזה צריכים גם לדעת שלא קבלה בינתיים מאחר.
וזה ודאי אינו כמובן.
החקירה היא רק שאף שאמנם פשוט שמעידים על המעשה אבל האם לצורך החלות בעינן שבשעת החלות יהיה קיום למעשה ע"י עדים, וזה חקירה בגדר מה שעדות לקיומא נצרכת ולא בגדר העדות הנצרכת.

נושא ונותן
הודעות: 45
הצטרף: ג' אפריל 03, 2018 10:27 am

לזכות במחילת הממון מחמת שבועה

הודעהעל ידי נושא ונותן » ב' מרץ 04, 2019 4:12 pm

חידושי הריטב"א מסכת שבועות דף לח:
"ואם אמר לו הנתבע שימחול לו כדי שלא יוכל להביא עליו עדים ונמצא נשבע ומשלם, כבר דנתי לפני מורי הרא"ה ז"ל והודה לדברי שאין שומעין לו". ושם הוסיף לחלק לדינא בין שטר לעדים, דבשטר שומעין לו.

והנה עיקר הנידון כבר הובא בראשונים ובשו"ע ופסקו דאין שומעין לו, אלא דהטעם שישמעו לו מבו' בבעה"ת דהוא סברא בדיני בי"ד שלא יהא שם שמים מתחלל וכדו', אבל ברטב"א מבו' חידוש, דהוא זכותו של הנשבע לומר לתובע למחול לו על הממון, ולא נהירא מה השייכות בין מה שנשבע ונפטר במקום ספק שדינו שבועה לבין נידון חיוב וודאי בממון ע"י עדים ושטר, כך שיוכל לזכות בשבועתו שימחל לו אף לנידון שמטיל עליו חיוב ממון וודאי.

אשמח לכיוונים ולתוספת מ"מ בזה.

טוב וחסד
הודעות: 307
הצטרף: ג' יוני 16, 2015 9:30 am

שמחות פ"ח -"פוקדין כל המתים, עד שלשה ימים" - איך יקום בלי רופא?

הודעהעל ידי טוב וחסד » ג' מרץ 05, 2019 12:22 pm

במסכת שמחות פ"ח אמרו חז"ל (גרסת הגר"א): "יוצאין לבית הקברות ופוקדין כל המתים, עד שלשה ימים". שמא עדיין הוא חי, ופלא הוא איך יקום בדיוק לבד בלי רופא?

חד ברנש
הודעות: 5743
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: שמחות פ"ח -"פוקדין כל המתים, עד שלשה ימים" - איך יקום בלי רופא?

הודעהעל ידי חד ברנש » ג' מרץ 05, 2019 4:15 pm

אולי הוא התרפא בעזרת הרופא לכל חי.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: שמחות פ"ח -"פוקדין כל המתים, עד שלשה ימים" - איך יקום בלי רופא?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' מרץ 05, 2019 7:21 pm

כמדומני שיש על זה תשובה בשאילת יעב"ץ (למנדלסון!)

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

שחיטה שאינה ראויה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מרץ 06, 2019 1:08 am

נחלקו התנאים האם שמה שחיטה או לאו. אני מחפש מישהו מהראשונים שמבאר את טעם הדין למה אינה שחיטה. תומ"ר.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

זריקה בשבת

הודעהעל ידי דרומי » ה' מרץ 07, 2019 1:14 am

נשאלתי לגבי מי שצריך לזריקה מסויימת בכל יום (מצוי אצל נשים במצבים מסויימים), כמובן שלכתחילה עליו לעשותה לפני שבת ולאחר שבת, אך מה הדין אם שכח בערב שבת ונזכר לאחר שהחשיך? ומה עושים כאשר יש יומיים רצופים של שבת וחג?

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: זריקה בשבת

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מרץ 07, 2019 1:18 am

על זריקת קלקסן שאלתי את הגרש"צ רוזנבלט, והורה להיתר.

זאב ערבות
הודעות: 8535
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: זריקה בשבת

הודעהעל ידי זאב ערבות » ה' מרץ 07, 2019 7:05 am

דרומי כתב:נשאלתי לגבי מי שצריך לזריקה מסויימת בכל יום (מצוי אצל נשים במצבים מסויימים), כמובן שלכתחילה עליו לעשותה לפני שבת ולאחר שבת, אך מה הדין אם שכח בערב שבת ונזכר לאחר שהחשיך? ומה עושים כאשר יש יומיים רצופים של שבת וחג?

לשאול סתם כך שאלות מסוג זה למי שאינו מתמצא בעניני רפואה (כלומר מי שאינו רופא) זה חוסר אחריות. יש זריקות (ולא רק לנשים) שחייבות להנתן כל יום ובזמן מסויים, בדרך כלל בערב או בבוקר (אך לאו דווקא) ואם שכחו צריך לקחת אותם מיד כשנזכרים ובאם לא לקחו או שכחו יכול להיות מצב של סכנה או מצב אחר שיכול לסבך את האדם. ותרופות או זריקות מסוג זה בדרך כלל דוחות שבת ויו"ט ורק הרופא יכול להחליט בענינים אלו אם ניתן לדחות את הזרקת הזריקה. אני חוזר ואומר: כל סוג זריקה לגופה ולא ניתן ללמוד אחת מהשניה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' מרץ 07, 2019 7:35 am

כאן המקום להזכיר שוב את הדבר הפשוט עד שכמעט אין צורך לאמרו אבל בכל אופן.
הפורום אינו מקום שבו פוסקים הלכות! אנשים דנים כאן בדברי תורה והלכה ומביאים פסקים וסברות וכל זה אך ורק בדרך לימודם.
בשום שאלה קלה כחמורה אין להתייחס לדברים הנכתבים כאן כפסיקה וק"ו בעניינים חמורים הנוגעים לפיקוח נפש.

היא שיחתי
הודעות: 3509
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

מיני ה'סוכרזית' שבימינו לעניין בישול אחר אפיה וקלי הבישול

הודעהעל ידי היא שיחתי » ו' מרץ 08, 2019 2:17 pm

רבו בשנים האחרונות סוגי ה'סוכרזית'
סוכלוז
סוכרזית
סטיוויה
ועוד ועוד

האם מישהו חקר ובדק את העניין לגבי בישול בקפה/תה אחר אפיה, כלומר האם הסוכרזית בושלה או נאפתה
וכן בגדרי קלי הבישול? [שמא חומרים כימיים ואחרים אפשר לקבוע בהם מסמרות בעניין זה]

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי דרומי » א' מרץ 10, 2019 11:32 am

בהמשך לאזהרתו של הרב אוצה"ח -

איך נוהגים לפועל נכדים של אדם שנפטר ל"ע במשך ה'שבעה' (כלומר, איך נוהג בן של מי שיושב 'שבעה')? בעבר היה נהוג שהנכדים משתתפים באבילות ממש, וכיום לא. אולם כיצד נוהגים למעשה לגבי הליכה לשמחות של חתונה וכיו"ב? האם יש הנמנעים מכך?
--
העירוני שבנטעי גבריאל כותב שבארץ ישראל המנהג להקל בזה. האמנם כך הוא?
נערך לאחרונה על ידי דרומי ב ב' מרץ 11, 2019 3:14 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

שאלה בקונטרס אחרון לאדמו"ר הזקן נבג"מ

הודעהעל ידי מקדש מלך » א' מרץ 10, 2019 12:53 pm

לשון הקו"א
וכן הוא ממש בבחי' התלבשות התלמוד בבחי' רוח דבריאה והמשנה ברוח דיצי' הם שלוחי ה' דהיינו כלים דנוק' דאצי' החיצונים בתלמוד והאמצעי' במשנה אשר המשנה והתלמוד שבהם נמשכים מיסוד אבא המקבל מח"ס דא"א שבו מלובש אור א"ס ב"ה

אולי זוהי שאלה ממש עמראצית, אבל אשמח אם יסבירו לי.
הרי עד כעת ראינו כל הזמן שהתלמוד הוא בבריאה, ומתקן את בחינת נשמה, ואילו המשניות הן ביצירה ומתקנים את בחינת רוח. ואיככה נתהפך כאן התלמוד להיות מתחת המשנה?

במסתרים
הודעות: 1741
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

אמן אחרי ברכה בלשון ארוך ומנהג רבינו יונה

הודעהעל ידי במסתרים » ב' מרץ 11, 2019 3:07 am

תלמידי רבינו יונה ברכות פרק ז דף לה. בדפי הרי"ף כתב:ולא יזרוק ברכה מפיו, כלומר... אי נמי כגון שלא נפטר עדיין מחיוב הברכה ורוצה עכשיו לפטור עצמו בעניית אמן צריך שבשעה שיגיע החזן לחתימה הברכה שלא יזכיר אותה עמו שאם יאמר הברכה עם החזן ויאמר אמן אחר שיסיים אותה החזן הוה ליה כעונה אמן אחר ברכותיו.
ובראש השנה ויום הכיפורים שש"צ מוציא את הרבים יד"ח אומר רבינו הרב נר"ו שמנהגו כך שבשעה שמגיע ש"צ לומר אמת וקיים לעד הוא שותק עד שיאמר בא"י ואח"כ אומר עמו מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון ועונה אחריו אמן שאינו אומר עמו לשון הברכה עצמה ואע"פ שאומר סוף החתימה לא הוי עונה אמן אחר ברכותיו ויותר טוב הוא שיאמר סוף החתימה כיון שהיא לשון ארוך יותר משיפסוק כל כך בין ברכה [לענייה]

מה ההסבר במנהגו לומר עמו סוף החתימה ולמה זה יותר טוב מלצאת ולענות אמן בסוף, ומה בין ברכה קצרה לארוכה?
ראיתי מי שביאר שעיקר הברכה הוא מלך על כל הארץ. וצ"ב למאי נפק"מ כיון שמקום עניית אמן הוא בסוף הברכה ממש.

רב טקסט
הודעות: 193
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2011 12:31 pm

Re: אמן אחרי ברכה בלשון ארוך ומנהג רבינו יונה

הודעהעל ידי רב טקסט » ב' מרץ 11, 2019 6:57 pm

ויש לשאול עוד למה היה אומר עם ש"צ כלל אם ש"צ מוציא יד"ח.

ומקודם שאציע תשובה אפשרית, אזכיר שבסי' נ"ט על מה שהביא הטור שאביו הרא"ש היה אומר עם ש"צ ברכת יוצר מלה במלה מחשש שיפנה לבו, כתב בית יוסף שהיה אפשר לו לעשות כמנהג רבינו יונה לומר רק עד החתימה, ועל זה כתב דאולי רבינו שאני דרב גובריה והרא"ש חשש שבכל זה יפנה לבו ולא יצא.

וכבר הוכחתי במקום אחר שאין כוונתו שיצא ידי חובה באמירתו, והחתימה מש"צ, אלא לצאת כולו מש"צ, ועל ידי שיאמר עמו לא יפנה לבו. וכמו שכתב המטה משה לגבי מגלה שנוהגין לומר עם ש"צ הוא כדי שלא יפנה הלב. עי"ש.
ומשמע מזה דזה הוא גם התועלתשמצא רבינו יונה באמירה עם ש"צ. (והרא"ש חשש שלא יועיל לו, לפירוש אחד בבית יוסף שם).

ומעתה ההבדל פשוט, דכל מה שהברכה יותר ארוכה גדל החשש דפניית הלב.

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

קביעת השנה בקטניות לשיטת הרמב"ם

הודעהעל ידי כדכד » ג' מרץ 12, 2019 11:40 am

ראיתי שמביאים שלשיטת הרמב"ם קביעת השנה לענין שביעית ותרו"מ היא בהבאת שליש כמו בתבואה אבל לא מצאתי מקור לכך ברמב"ם

בהלכ' מע"ש ונטע רבעי פ"א ה"ח הוא כותב על האורז והדוחן והפרגים והשומשמים שהשנה נקבעת בהם בגמר הפרי והוא כמסקנת שמואל בר"ה יג: ור"י קורקוס מפרש שם שזה מתאים למשנה בשביעית פ"ז מ"ב שהולכים בהם אחר השרשה ודלא כרש"י ותוס' ר"ה שם.

בהל' ב באותו פרק כותב הרמב"ם שהגדרת השנה לתבואה וקטניות היא לפי עונת המעשרות. בהלכות מעשר מצאתי שתבואה מגיעה לעונת המעשרות בהבאת שליש ואינו מתייחס באותו מקור לתבואה.
באחד הספרים באוצר החכמה ראיתי שלשיטת הרמב"ם יש הבדל בין האורז והדוחן וכו' שדינם בגמר הפרי לבין שאר הקטניות שדינם בהבאת שליש ומקורו מתוספתא שביעית ב, י ועינתי שם בתוספתא ומצאתי שכתבה כן גבי קטניות שהם בהבאת שליש אך עדיין לא מצאתי היכן הרמב"ם כתב כן?

עובדיה חן
הודעות: 1819
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » ג' מרץ 12, 2019 7:27 pm

אדם שנהג והזיק רכב שני, ונתן מכה בפח, ומדובר ברכב ישן ,כאשר מבחינת הערך של הרכב זה לא משמעותי ,אבל בתיקון של הרכב אצל המוסך הוא נעמד ב1000 ש"ח האם על פי ד"ת חייבים לשלם לו 1000 ש"ח או רק לפי ירדת הערך של הרכב.

ישנו
הודעות: 633
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי ישנו » ג' מרץ 12, 2019 8:24 pm

זוהי הטענה הידועה של החזו"א שבנזקי בית שעומדים לתיקון אין שמין בשישים, אלא משלם את דמי התיקון,
וה"נ לעניין הטענה של פרה מעברתא אזקתך כו' נמי י"ל כן שישלם את דמי התיקון.
(ויסוד הטענה היא שכאשר מסתכלים ביחס לכל הבית/הרכב לא ירד המחיר, אבל אם זה עומד לתיקון השימוש הזה עומד בפ"ע ולא ביחס לכל הבית/רכב, והשומא שלו היא כמה ששווה הקנייה/תיקון שלו בשוק).

עובדיה חן
הודעות: 1819
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » ג' מרץ 12, 2019 8:51 pm

ואת"ל חייב דמי התיקון מה הדין באופן שהוא לא מתקן האם גם יכול לתבוע דמי תיקון או"ד הוכח שאינו מתקן.

ישנו
הודעות: 633
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי ישנו » ג' מרץ 12, 2019 8:55 pm

נראה שאין כוונת החזו"א לומר שיש חיוב של דמי תיקון, שלא מצאנו חיוב ריפוי בנזיקין רגילים, אלא הכוונה היא שזה שהדבר עומד לתיקון הופך את זה לממון עצמי, ויכול לעשות עם זה מה שרוצה.

ההוא דאמר
הודעות: 1532
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מעילה רק לגוי

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' מרץ 13, 2019 12:25 am

איש טלז כתב:בגמ' נדרים דס"ב דבלשצר נענש שהשתמש בכלי קודש שנעשו כלי חול דבאו פריצים וחיללוה ובשיטמ"ק שם עמד בזה אמאי נענש ותירץ דאע"פ שמותר להנות מהן ה"מ ישראל אבל לגבי פריצים עדין בקדושתן הן עומדים להענישם עליהן שלא יהא חוטא נשכר עכ"ד
וצ"ב איך מתחלק הקדושה של הכלים כלפי כאו"א דכלפי גוי הוי קודש וכלפי ישראל לא וצ"ע [ואולי דמי לקונם פרטי ועיל"ע]


אמר לי הגאון רבי איתמר גרבוז שליט"א, כי הגם שליכא בה מעילה משום באו בה פריצים וכו', מכל מקום שם קודש יש על החפץ, ומשום כך נענשים הנכרים.
ויל"פ בזה עוד, בחילוק בין ישראל לנכרים ותן לחכם.

ייש"כ על הידיעה המעניינת

סמל אישי של המשתמש
מגדל
הודעות: 1022
הצטרף: ד' נובמבר 07, 2018 12:21 am
מיקום: ירושלים
שם מלא: אלישע מגדל

ביאור דברי המרדכי

הודעהעל ידי מגדל » ה' מרץ 14, 2019 2:04 pm

כ' המרדכי בהלכות קטנות (עמ' לט בהוצאת עוז והדר) גבי הפסק בין תש"י לתש"ר לעניית דבר שבקדושה, וז"ל : "אפילו ענה קדיש או ברכו בינתים, אין הפסק אחרי שאין יכול להניחם עד שיענה עם הצבור. ואין הפסק אחרי שצורך הוא זה לו, וצריך להקדימו."

אני קצת מתקשה בהבנת לשונו, מישהו יכול לעזור?

סליחות
הודעות: 2134
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

השמטת דברי הרמב"ם בשו"ע או"ח שכ"ט ומקור לדברי רמב"ם אלו

הודעהעל ידי סליחות » ה' מרץ 14, 2019 2:40 pm

מדוע השמיטו הטוש"ע את מה שכתב הרמב"ם בעניין תיקון כלי זיין בשבת? והיכן מקור בגמ' לדין זה שכתב הרמב"ם? עיינתי בנו"כ מסביב לרמב"ם ולא מצאתי.

רמב"ם שבת פ"ב הכ"ד:

ואפילו יחיד הנרדף מפני הגויים, או מפני שהוא רודף אחריו להורגו--מצוה להצילו, ואפילו בעשיית כמה מלאכות בשבת; ואפילו לתקן כלי זין להצילו, מותר. וזועקים עליהן ומתחננים בשבת, ומתריעין עליהן לעזור אותם; ואין מתחננים ולא זועקין על הדבר, בשבת.

שו"ע או"ח סי' שכ"ט: הרואה ספינה שיש בה ישראל המטורפת בים וכן נהר שוטף וכן יחיד הנרדף בפני עכו"ם מצוה על כל אדם לחלל עליהם שבת כדי להצילם.

שברי לוחות
הודעות: 2097
הצטרף: ג' ינואר 29, 2013 5:40 am
מיקום: ניו יורק

מקורות על חומר איסור מכירת בית כנסת לכנסיה

הודעהעל ידי שברי לוחות » ה' מרץ 14, 2019 7:45 pm

נחוץ לי מקורות מקורות על חומר איסור מכירת בית כנסת לכנסיה
עדיף דברים פשוטים שמובנים גם לאלו שרחוקים מדת


תודה רבה

הוה אמינא
הודעות: 1444
הצטרף: ג' ינואר 14, 2014 2:08 am

Re: מקורות על חומר איסור מכירת בית כנסת לכנסיה

הודעהעל ידי הוה אמינא » ה' מרץ 14, 2019 8:38 pm

דומני שלא היה הוה אמינא כזו ולכן קשה למצוא מקור. לא פשוט ולא עמוק.

הרי גם בית פרטי אסור למכור לכנסיה.
ובית כנסת אסור להורידו מקדושתו אפילו לבית פשוט.
דברים מפורשים.
אז איך יתכן מביכ"נ כנסיה???

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מקורות על חומר איסור מכירת בית כנסת לכנסיה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' מרץ 14, 2019 9:14 pm

הנושא נדון קצת בתשובה הזו של מורינו הגאון רבי יעקב אריאל (אמנם, זכורני שבשיעור בע"פ הוא דבר ישירות על נדון האשכול אך בתשובה זה מופיע רק ברמז קצר)
קבצים מצורפים
באהלה של תורה.docx
(32.22 KiB) הורד 257 פעמים

עובדיה חן
הודעות: 1819
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » ש' מרץ 16, 2019 8:13 pm

שכח לברך שהחיינו לפני קריאת המגילה יכול להפסיק ולברך באמצע?

מלבב
הודעות: 3365
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

כמה בע״ב בדירה לעניין נר שבת

הודעהעל ידי מלבב » ש' מרץ 16, 2019 9:01 pm

באו״ח סימן רסג מביא המשנה ברורה בשם האחרונים שבע״ב שנמצאים בדירה ביריד והבעה״ב לא נמצא שם לא יכולים לצאת בנר שמדליקים נשותיהם בביתם, וצריך שישתתפו בנר וישמעו הברכה ויכוונו לצאת.
קשה לי שני דברים, א. מאי שנא מאורח שאין צריך להשתתף בפרוטה אם מדליקים בביתו?
ב. למה צריכים לשמוע הברכה מאי שנא מכל אדם שלא צריך לשמוע הברכה מאשתו, וכן אורח שצריך רק להשתתף בפרוטה ולא לשמוע הברכה?

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ש' מרץ 16, 2019 11:18 pm

עובדיה חן כתב:שכח לברך שהחיינו לפני קריאת המגילה יכול להפסיק ולברך באמצע?

ע' כה"ח תרצב ח.

ברוך00
הודעות: 323
הצטרף: ש' אפריל 04, 2015 10:43 pm

מצות אכילה בפורים

הודעהעל ידי ברוך00 » א' מרץ 17, 2019 12:10 am

האם יש מצוה בכל אכילה ואכילה בפורים כמו בעריו"כ?

משה דוויק

Re: מצות אכילה בפורים

הודעהעל ידי משה דוויק » א' מרץ 17, 2019 12:11 am

אמנם פורים כיפורים,אבל מנ"ל לחדש כזה חידוש?

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: מצות אכילה בפורים

הודעהעל ידי דרומי » א' מרץ 17, 2019 12:19 am

עריו"כ הוא היום היחיד שיש בו מצוה בעצם האכילה כמטרה. בכל שאר הימים הטובים, כולל פורים, המצוה היא בעיקרה לשמוח (בפורים גם 'לשתות'), והשמחה מתבצעת על ידי אכילה. לכן לא שייך להחשיב כל אכילה כתוספת מצוה, ובפרט אם זה גורם להיפך השמחה...

מה שכן, כתוב בספרים שלשון הכתוב 'ימי משתה ושמחה' משמע שה'משתה ושמחה' חל על כל רגע ורגע מהיום.

דיוניםבהלכה
הודעות: 127
הצטרף: ב' אוגוסט 22, 2016 6:05 pm

שומר או רבים האם שוה או לא

הודעהעל ידי דיוניםבהלכה » ד' מרץ 20, 2019 7:30 am

ידוע בשו"ע לענין תפלה ושאר מצוות כולל תקיעת שופר קריאת המגילה וכדו' יש איסור אכילה לפני כן ומצינו היתר ע"י שומר אולם הרבה כתבו דאף שומר אינו לכתחלה רק בדיעבד - השאלה האם במקום רבים דמדכרי דכירי עדיף משומר ולכו"ע מהני או הוא אותו דיעבד כמו שומר??

עושה חדשות
הודעות: 12560
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

עקירה והנחה באותו מקום

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מרץ 21, 2019 3:48 pm

נשאלתי אם אדם עקר חפץ מרה"י, ותיכף ומיד נפלו המחיצות ונעשה המקום רה"ר, וחזר והניח באותו המקום שהיה בו בתחילה. האם יש בזה מלאכת הוצאה מרשות לרשות, (באופן שיהיה ע"מ כן וכו' שאר תנאי המלאכה), או לאו.

וזכורני שכבר עסקו בזה, אבל נעלמו ממני הפרטים. אם מישהו יכול להיות לעזר.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 2515
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

כלה נאה וחסודה - דוקא בבתולה?

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ו' מרץ 22, 2019 8:32 am

אסתר (ב יז): "ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים, ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות, וישם כתר מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי".
וכתב הגר"א (בביאורו ע"ד הפשט, עמוד פח):
"ויאהב המלך את אסתר כו', פירוש, כי לבתולה שייך כלה נאה וחסודה, כמ"ש לעיל, לכך שייך לומר חן וחסד מכל הבתולות. אבל בנשים שכבר היו מקודם, לא כתב אלא אהבה, כי מסתמא יפיפיות היו, שלקח אותן בעת שהייתה ושתי קיימת עדיין, מסתמא בירר לו היפות".

ולא זכיתי להבין מדוע דווקא לבתולה שייך לשון "כלה נאה וחסודה", ובגמרא כתובות (יז.) לא מצינו חילוק בזה בין בתולה לבעולה.

והנה מה שרמז הגר"א לדבריו לעיל, הוא על הפסוק (ב ט) "ותיטב הנערה בעיניו, ותשא חסד לפניו", וכתב הגר"א (בביאורו ע"ד הפשט עמוד עד): "שצריכה האשה לב' מעלות, א' שתהיה טובת מראה, והב' שלא תהיה כעסנית, אלא בעלת חסד. וזהו ותיטב כו', שהיא טובת מראה. ותשא חסד לפניו, שהיא חסודה. וזהו שאמרו כלה נאה וחסודה. עכ"ל. אבל אין כאן כל קשר להנ"ל. [ובפרט זה - ע"ע כאן: viewtopic.php?f=46&t=30864]
נערך לאחרונה על ידי דרופתקי דאורייתא ב א' מרץ 24, 2019 1:02 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 140 אורחים