מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ה' מרץ 03, 2022 9:29 pm

תקופה לענין גשמים הב"י מזכיר שם תאריך לועזי.

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' מרץ 03, 2022 10:51 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:תקופה לענין גשמים הב"י מזכיר שם תאריך לועזי.

כל חשבון התקופות יכול להיות מחושב לפי הלוח הלועזי - היוליאני (בלוח המקובל היום - הגריגוריאני - יש פער של 3 ימים כל 400 שנה).

כגון ברכת החמה בין השנים 1901-2099 חלה תמיד ב8 באפריל (לפי הלוח הגריגוריאני).

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' מרץ 04, 2022 9:53 am

המניח תפילין על גבי רטייה וכד' החוצצת בינם לבשרו, ואח"כ סילק את החציצה, האם יש בזה פסול תעשה ולא מן העשוי?

יבנה
הודעות: 3642
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יבנה » ו' מרץ 04, 2022 11:43 am

עושה חדשות כתב:המניח תפילין על גבי רטייה וכד' החוצצת בינם לבשרו, ואח"כ סילק את החציצה, האם יש בזה פסול תעשה ולא מן העשוי?

https://meshiv.co.il/shelot_vetshuvot/% ... 9C-%D7%A9/
https://din.org.il/2020/12/15/%D7%97%D7 ... %A8%D7%9A/

איתן נוי
הודעות: 1540
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

הזכרת שם נפטר לאחר השנה

הודעהעל ידי איתן נוי » ו' מרץ 04, 2022 4:38 pm

מה המקור שאין להזכיר שם הנפטר לאחר השנה הראשונה ורק בשבוע של היארצייט??
והאם יש מקור ברבינו האר"י שהיה מקפיד שלא להזכיר כי אם ביום הפקודה עצמו?

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: הזכרת שם נפטר לאחר השנה

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ש' מרץ 05, 2022 7:33 pm

זכרוני שהגר"י אלפייה כ"כ וכן מזהיר על זה הגרב"צ מוצפי.

תא חזי
הודעות: 918
הצטרף: ו' יולי 17, 2020 1:48 pm

Re: הזכרת שם נפטר לאחר השנה

הודעהעל ידי תא חזי » ש' מרץ 05, 2022 8:51 pm

איני יודע מה המקורות של כת"ר, אבל רק לדייק - נראה שהכוונה לאמירת "השכבה" (המרחם על כל בריותיו וכו'), וכי יש איסור להזכיר בעלמא שם הנפטר לאחר שנה?

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: הזכרת שם נפטר לאחר השנה

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ש' מרץ 05, 2022 9:28 pm

תא חזי כתב:איני יודע מה המקורות של כת"ר, אבל רק לדייק - נראה שהכוונה לאמירת "השכבה" (המרחם על כל בריותיו וכו'), וכי יש איסור להזכיר בעלמא שם הנפטר לאחר שנה?

כן כמו שאומר כת"ר רק לענין ההשכבה.

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מרץ 06, 2022 12:05 am

יבנה כתב:
עושה חדשות כתב:המניח תפילין על גבי רטייה וכד' החוצצת בינם לבשרו, ואח"כ סילק את החציצה, האם יש בזה פסול תעשה ולא מן העשוי?

https://meshiv.co.il/shelot_vetshuvot/% ... 9C-%D7%A9/
https://din.org.il/2020/12/15/%D7%97%D7 ... %A8%D7%9A/

יש"כ.

כעת ראיתי עוד באשל אברהם (בוטשאטש) סי' כז -
אם בשעה שהניח של יד היה היו"ד רחוקה מהבית, ואחר כך בעודן עליו הוא מקרב הבית להיו"ד. אולי שייך בזה במדת חסידות בחינת מעין גבי ציצית תעשה ולא מן העשוי, כשפסק החוטים אחר שנתנן בבגד שפסול שם משורת הלכה. ואולי יש לחלק, שהרי קיימא לן [סימן ל סעיף ג] בהניח תפילין בזמן שאינם אז מצוה, די כשממשמש בהם בזמן מצותן. וכל שכן בזה שהנחה עושה מצוה גם בריחוק היו"ד, רק במדת חסידות מוטל לקרב היו"ד:
לא יהא דבר חוצץ. כעין הנ"ל אודות קירוב היו"ד, כן הוא אודות מניח תפילין והיה אז דבר חוצץ ואחר כך הסיר החוצץ שאין צריך לחזור ולהניחם או להדקם, ודי כשמסיר החוצץ, שבזה הוא כממשמש בהם, שהוא במקום הנחה מחדש, וכשלא הפסיק קאי על זה הברכה היטב:

איתן נוי
הודעות: 1540
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: הזכרת שם נפטר לאחר השנה

הודעהעל ידי איתן נוי » א' מרץ 06, 2022 9:16 am

תא חזי כתב:איני יודע מה המקורות של כת"ר, אבל רק לדייק - נראה שהכוונה לאמירת "השכבה" (המרחם על כל בריותיו וכו'), וכי יש איסור להזכיר בעלמא שם הנפטר לאחר שנה?

כן ידוע שיש כזה דבר והחמירו בזה מאוד.
יביוא/נביא מקורות ב"ה.

איתן נוי
הודעות: 1540
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: הזכרת שם נפטר לאחר השנה

הודעהעל ידי איתן נוי » א' מרץ 06, 2022 9:16 am

תא חזי כתב:איני יודע מה המקורות של כת"ר, אבל רק לדייק - נראה שהכוונה לאמירת "השכבה" (המרחם על כל בריותיו וכו'), וכי יש איסור להזכיר בעלמא שם הנפטר לאחר שנה?

כן. ידוע שיש כזה דבר והחמירו בזה מאוד.
יביאו/נביא מקורות ב"ה.

עובדיה חן
הודעות: 1819
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » א' מרץ 06, 2022 9:21 am

האם לנחם אדם שנפטר אביו,מותר לומר לו שאביו אמר לו או הבין ממנו שהוא מאוד אוהב אותו ומחזיק ממנו וכו או לספר בשבח האב שהוא היה עושה צדקות בסתר וכדומה דבר שמאוד משמח את האבל אבל מאחר ואין זה אמת שהוא אמר לו [הגם שיכול להיות שזה אמתי לגוף הדבר] האם שפיר עביד הכי.

איתן נוי
הודעות: 1540
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי איתן נוי » א' מרץ 06, 2022 1:41 pm

עובדיה חן כתב:האם לנחם אדם שנפטר אביו,מותר לומר לו שאביו אמר לו או הבין ממנו שהוא מאוד אוהב אותו ומחזיק ממנו וכו או לספר בשבח האב שהוא היה עושה צדקות בסתר וכדומה דבר שמאוד משמח את האבל אבל מאחר ואין זה אמת שהוא אמר לו [הגם שיכול להיות שזה אמתי לגוף הדבר] האם שפיר עביד הכי.


מה כוונתך "[הגם שיכול להיות שזה אמתי לגוף הדבר]".
אמת או לא אמת?

איתן נוי
הודעות: 1540
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: הזכרת שם נפטר לאחר השנה

הודעהעל ידי איתן נוי » א' מרץ 06, 2022 2:35 pm

איתן נוי כתב:
תא חזי כתב:איני יודע מה המקורות של כת"ר, אבל רק לדייק - נראה שהכוונה לאמירת "השכבה" (המרחם על כל בריותיו וכו'), וכי יש איסור להזכיר בעלמא שם הנפטר לאחר שנה?

כן. ידוע שיש כזה דבר והחמירו בזה מאוד.

יביאו/נביא מקורות ב"ה.


אתקן ואדייק את שכתבתי, לא נראה שיש איסור להזכיר את שמו של הנפטר בעלמא, הבעיה מתחילה כשמזכירים את ה"כתובת המדוייקת" שלו פלוני בן פלונית.

ובכן:
בחזו"ע אבילות ג' (עמ' שנג סעי' ו) כתב: ".. וגם לאחר י"ב חודש, טוב לעשות מדי פעם בפעם השכבה להורים. וכן בשעת לימודו , יאמר השכבה לעילוי נשמתם". עכ"ל.
והלוא בודאי שמזכיר את שמם.
ובהערה ו שם ד"ה "והנה בספר" כתב וז"ל: " והנה בספר אמת ליעקב אלגאזי (בהלכות הדברים שהונהגו לאחר קריאת ס"ת אות ד, דף פ"ב ע"א) כתב, מצאתי פעה"ק ירושלים כתיבת יד הרה"ג רבי דוד הכהן, וז"ל: שמעתי מפי מהר"י מולכו , ששמע מפי מקובל גדול, שהיה מונע לומר השכבה למתים אחר י"ב חודש , מפני שכאשר מזכירים נפש המת, יורדת היא למטה, ושוב אינה יכולה לעלות עד שיפרעו שמן למאור או הצדקה שנודרים בעבורם. וסיים, ומאז נמנעתי מלהזיכר נשמות הקרובים. עכ"ל. אולם הגרי"ח בשו"ת רב פעלים ח"ד (חאו"ח סי' לח) ד"ה ואשר שמעת, דרך קסתו נגד הדברים הללו, וכתב, דע כי דברים כאלה לא ניתנו להיאמר מכח סברא, ואין לסמוך עליהם אא"כ יוצאים מהזוה"ק ומדרשי חז"ל או מפי רבינו האר"י שקיבל מאליהו הנביא, ותמוה מאוד לומר כן. כי למה צריכה הנפש לרדת לעוה"ז, מכח שיחה קלה של החזן, ועוד למה לא תוכל לחזור לעלות אלא רק ע"י נתינת צדקה, שא"כ כל אותם שעושים להם השכבה בשבת ויו"ט ויום הכפורים ירדן לעוה"ז וישארו למטה, ולא יוכלו לעלות אלא עד שיתנו צדקה ושמן למאור שנדרו לעילוי נשמתם. ודבר זה לא נשמע מעולם. ועוד שמנהגם של ישראל מדורות הראשונים עד האחרונים שהחזנים עושים השכבות לנפטרים שמתו מלפני זמן רב בלי נתינת צדקה, אע"פ שאין מי שיתנדב צדקה בעבורם. וגם מדברי רבינו האר"י (בספר המצוות פרשת ויחי) יש סתירה לדברים אלו וכו'. הנה כי כן דברים אלו אין להם שחר ואין להם שום יסוד. ואין לחוש להם כלל. עכת"ד. וכ"כ בשו"ת ישכיל עבדי ח"ז חאו"ח סימן מד שאלה יא). וסיים, שעינינו הרואות שכל העולם נוהגים לעשות השכבה להורים אף לאחר י"ב חודש, בכל עת שהבן עולה לקרות בתורה, בשבת ויו"ט, ואפילו אחר עשרות שנים, ובפרט בר"ה ויוהכ"פ, ונודרים לעילוי נשמת ההורים, ומזכירים נשמותיהם, ורק ההספד הוא עד י"ב חודש. ע"ש. אמנם ראיתי בקונטרס היחיאלי (בית השם דף כה ע"א והלאה) שאחר שהעתיק כל דברי הגרי"ח בשו"ת רב פעלים הנ"ל, האריך מאד ליישב קצת מ"ש האמת ליעקב אלגאזי. ע"ש. ואחר כל אריכות דבריו המעיין היטב ישר יחזו פנימו, שדברי הגרי"ח ברב פעלים , כולם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת. ואכמ"ל. [ובספר זכרון יצחק (עמ' ערה אות מג) לא דק בזה]".
אלו הדברים בספר זכרון יצחק (טהרני, פרק מ"ב סעי' מג) כתב: "לאחר י"ב חודש לא יעשו השכבה לנפטר, אלא אם כן עושים גם מצוה לעילוי נשמתו, כלימוד תורה או נתינת צדקה". (.. שו"ת ישכיל עבדי ח"ז או"ח סימן מד שאלה יא).

השבת שאלתי למו"ח שליט"א חכם משה נקי ואמר לי שאה"נ כל עניין זה הוא שמועה שמענו ואין לו מקור.
והוסיף להביא את דברי הרב פלא יועץ שיזכיר את הוריו יום יום, ואלו דברי קדשו: "הנה כי כן ראוי לבן יכבד אב שיהא מכיר את מקומו ולא יסמך על עצמו לומר קדישים והפטרות ותפלות עד שילך אצל חכם תחלה ויבדקנו, ואם לאו בר הכי הוא, יותר טוב שישכר איזה תלמיד חכם שילמד ויאמר קדישים ויתפלל עבור מנוחת אביו ואמו. ולא יעשה כן בשנים עשר חדש ויום שנים עשר חדש ואחר כך ינוח ויעמד לגורלו, ולמחש בעי, ומה גם שאמירת קדישים אינו כדי להציל מענש בלבד, אלא גם כן גורם עלוי לנפש המת. הנה כי כן ראוי לבן שכל ימי חייו תהא דיוקנו של אביו חקוקה בפניו וידמה כאלו צועק מרה מתוך אש להבה ואומר, בני ידידי, חנוני חנוני, הצילו מחרב נפשי מיד כלב יחידתי (תהלים כב כא) ואף אם חושב שאביו צדיק גמור ותתענג בדשן נפשו, ידמה כאלו נותן לו מטעמים כאשר אהב אביו בעבור תברכהו נפשו, ולכן לא יגרע אפלו יום אחד כל ימי חייו מלומר קדיש ולתן צדקה עבור נפש הוריו. ומה טוב שיהא שגור בפיו לומר מדי יום יום:
יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו שתקבל ברחמים וברצון כל מעשה הטוב אשר אני עושה בין במחשבה בין בדבור בין במעשה ויהיה הכל לזכות ולמנוחת ולעלוי נפש רוח ונשמה של אבי ואמי וחמי וחמותי וכו'. יהי רצון שתהא נפשו צרורה כצרור החיים".
הנה לך שאף הרב פלא יועץ לא חש לעניין זה.
עם זאת כה תשובת הרב רצאבי אלי: "מוזר מאד, לא שמעתי בלתי היום. ביקרא דאורייתא הצב"י יצחק בכמהר"נ רצאבי יצ"ו".
נערך לאחרונה על ידי איתן נוי ב ג' מרץ 22, 2022 2:48 pm, נערך 8 פעמים בסך הכל.

איתן נוי
הודעות: 1540
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

"לומר לעילוי נשמת עבור לימוד שכבר למד"

הודעהעל ידי איתן נוי » א' מרץ 06, 2022 2:39 pm

האם מועיל לומר שהלימוד שלמד לפני זמן מה יהיה לע"נ מישהו מסויים. או שמא, מה שהיה היה וצריך ללמוד מחדש לע"נ?

עובדיה חן
הודעות: 1819
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » א' מרץ 06, 2022 2:42 pm

איתן נוי כתב:
עובדיה חן כתב:האם לנחם אדם שנפטר אביו,מותר לומר לו שאביו אמר לו או הבין ממנו שהוא מאוד אוהב אותו ומחזיק ממנו וכו או לספר בשבח האב שהוא היה עושה צדקות בסתר וכדומה דבר שמאוד משמח את האבל אבל מאחר ואין זה אמת שהוא אמר לו [הגם שיכול להיות שזה אמתי לגוף הדבר] האם שפיר עביד הכי.


מה כוונתך "[הגם שיכול להיות שזה אמתי לגוף הדבר]".
אמת או לא אמת?

הכוונה האב לא אמר לו , אבל זה לא בגדר רחוק מהמציאות שזה אכן כך היה דהיינו שכך אביו חשב או אמר לאחרים.

איתן נוי
הודעות: 1540
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

"לומר לעילוי נשמת עבור לימוד שכבר למד"

הודעהעל ידי איתן נוי » א' מרץ 06, 2022 2:43 pm

האם מועיל לומר שהלימוד שלמד לפני זמן מה יהיה לע"נ מישהו מסויים. או שמא, מה שהיה היה וצריך ללמוד מחדש לע"נ?

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: "לומר לעילוי נשמת עבור לימוד שכבר למד"

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' מרץ 06, 2022 3:51 pm

איתן נוי כתב:האם מועיל לומר שהלימוד שלמד לפני זמן מה יהיה לע"נ מישהו מסויים. או שמא, מה שהיה היה וצריך ללמוד מחדש לע"נ?


הרי עצם המושג של לימוד לע"נ הוא לא כ"כ פשוט ונכב"ב, אז עוד למפרע?
לכאורה זה כבר מתקרב מדי לנדון שבדברי רה"ג

אשרי יושבי ביתך
הודעות: 2090
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

Re: "לומר לעילוי נשמת עבור לימוד שכבר למד"

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » א' מרץ 06, 2022 4:06 pm

איתן נוי כתב:האם מועיל לומר שהלימוד שלמד לפני זמן מה יהיה לע"נ מישהו מסויים. או שמא, מה שהיה היה וצריך ללמוד מחדש לע"נ?

בספרי 'שיח חיים' (עמ' פד) הבאתי את דברי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א שאוחז - שכל הענין של לימוד לע"נ הוא 'זכות גורם', היינו שיש לנפטר זכות שהוא גרם את הלימוד בעוה"ז, ואי"ז ענין של 'הקדשת הלימוד' לנפטר.

[ומשכך, הורה הגר"ח דמי שבלא"ה לומד דבר מסויים, לא שייך פה עילוי נשמה וממילא אין שום עניין לומר לפני הלימוד 'לע"נ'. ובכלל באופן כללי לפי דבריו - אין ענין בעצם האמירה של 'לע"נ' אלא עצם מה שמייחד ומקדיש לימוד מסויים שלא היה לומד מבלעדי אותו נפטר - זה זכות לנפטר. ולכן הורה הגר"ח שלימוד לע"נ לא מפחית משכרו של הלומד, כי שני עניינים הם - הוא לומד ומקבל את שכרו ע"כ, ולנפטר יש זכות שגרם לו ללמוד בעוה"ז, ודו"ק].

ולפי"ז, אם מראש כשקיבל ע"ע ללמוד חשב שהתוספת לימוד הזו תהיה לע"נ אותו פלוני, גם אם לא אמר 'לע"נ' - מ"מ יהיה לנפטר זכות שגרם לאותו א' ללמוד. ואם מראש לא חשב שזה יהיה לע"נ, דהיינו שזה לימוד שבלא"ה קיבל ע"ע ללמוד - לא יועיל גם אם היה אומר באותו זמן 'לע"נ', עכ"פ כך יצא לשיטת הגרח"ק.
נערך לאחרונה על ידי אשרי יושבי ביתך ב ג' יוני 14, 2022 1:21 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: "לומר לעילוי נשמת עבור לימוד שכבר למד"

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' מרץ 06, 2022 4:21 pm

איתן נוי כתב:האם מועיל לומר שהלימוד שלמד לפני זמן מה יהיה לע"נ מישהו מסויים. או שמא, מה שהיה היה וצריך ללמוד מחדש לע"נ?

מההשוואה של חז"ל בין הלל ושבנא לבין יששכר וזבולון ושמעון אחי עזריה - נראה שלא שייך להקדיש למפרע מצווה לזכות מישהו אחר, אלא רק מכאן ולהבא.

איתן נוי
הודעות: 1540
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

משלוח מנות לאבל תוך י"ב חודש. ביאור בדברי הגרע"י זצ"ל?

הודעהעל ידי איתן נוי » ד' מרץ 09, 2022 3:01 pm

חזון עובדיה אבילות ב' (עמ' רנב ס"ח) וז"ל: "אין לשלוח דורון לאבל תוך שלשים יום לאבלו, או בתוך שנים עשר חודש על פטירת אביו או אמו, שדבר זה הוא בכלל שאלת שלום. (הרמ"א סי' שפה סעיף ג). ובשבת שנוהגים היתר בשאלת שלום, מותר לשלוח לו דורון. (הרמ"א שם). וכן בפורים למאי דקימ"ל שאין אבלות נוהגת בפורים, מותר לשלוח מנות לאבל הנזכר. (מג"א סי' תרצו ס"ק י"ב). ומכל מקום לא ישלחו לו מנות של תפנוקים ודברי מתיקה, אלא כגון בשר ודגים פירות וירקות וכיו"ב. (מטה משה סי' תתריז[1]). ואם האבל עני מותר לשלוח לו מעות או בגד או דברי מאכל בתורת צדקה, (מג"א סי' תרצו ס"ק יא). ואם הוא תלמיד חכם המרביץ תורה, מותר לשלוח לו בפורים דורון דרך כבוד, שאינו אלא כתשלום חוב, ולא משום שמחה. (שו"ת דברי מלכיאל ח"ה סי' רלז)". עכ"ל. ושוב כתב כן בסעי' שלאחרי זה (ס"ט עמ' רנה): "...וטוב שישלח מנות של בשר ודגים וכיוצא בהם , ולא תפנוקי מעדנים ומיני מתיקה".

רואים כאן: שאף אחרים לא ישלחו לאבל מיני מתיקה וכה"ג ולא רק האבל לא ישלח לאחרים מיני מתיקה.

משא"כ בחזון עובדיה פורים (עמ' קצג ס"י) כתב וז"ל: "האבל, אפילו בתוך שבעה, חייב במשלוח מנות ובמתנות לאביונים, שהרי האבל חייב בכל מצות התורה (סוכה כה:). וטוב שישלח מנות של בשר ודגים וכיוצא בהם, ולא תפנוקי מעדנים ומיני מתיקה. ואחינו האשכנזים נוהגים שלא לשלוח מנות לאבל כל י"ב חודש על אביו ואמו, וכל שלשים יום על שאר קרובים, אבל הספרדים נוהגים לשלוח מנות אליו כרגיל. ומכל מקום אם האבל עני גם האשכנזים שולחים לו מנות, ותחשב להם לצדקה. וכן אם האבל רב העיר, או שהוא רבו שלימדו תורה, מצוה לשלוח לו מנות. ואם האשה אבלה שולחים מנות לבעלה, כיון שהוא אינו אבל". עכ"ל.

מכאן שכתב "אבל הספרדים נוהגים לשלוח מנות אליו כרגיל". משמע אף מיני מתיקה, ולא מבעיא בשר ודגים וכדו' הנ"ל.

אשרי יושבי ביתך
הודעות: 2090
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » ה' מרץ 10, 2022 9:36 pm

הנה המהרי"ל דיסקין בפרשת פקודי (שמות לט, לו) עה"פ שהביאו את כל המשכן וכל כליו למשה 'ואת לחם הפנים', כתב שהביאו אותם אפויים ונשארו חם עד א' בניסן [ג' חדשים] שאז ערך אותם משה על השולחן לאחר הקמת המשכן. וכ"כ בהעמק דבר שם בפירושו הראשון.

וצע"ג, הלא סתם מתני' (מנחות צה, ב) 'אחת שתי הלחם ואחת לחם הפנים לישתן ועריכתן בחוץ ואפייתן בפנים', וכן פסק הרמב"ם (פ"ה מהל' תמידין ומוספין ה"ז), וז"ל: 'לישתן ועריכתן בחוץ ואפייתן בפנים בעזרה כשאר המנחות', וכ"פ בפ"ח ה"ז.

[וע"ש בגמ' "אפייתן בפנים, אלמא תנור מקדש", ופריך א"כ איך לא נפסלו בלינה באפייתן מער"ש, ונשארה הגמ' בקושיא. והיינו, דהא דבעינן אפייתן בפנים הוא משום דתנור מקדשן מדין כלי שרת בפנים. והרמב"ם פסק תרוויהו דגם תנור מקדשן וגם לא נפסלים, וישבו על מדוכה זו הרבה, ויש שכתבו דצ"ל דהלל"מ].

עכ"פ איך שיהיה מוכרחים לאפותן כמנחות בפנים בעזרה ובתנור כלי שרת דמקדשן. ואם כן איך קס"ד שאפו אותן והביאום למשה בכ"ה כסלו, בטרם נמשח כלל לא משכן ולא שום כלי המשכן, ולא היה עזרה ולא היה תנור לקדשן, וצע"ג.

עובדיה חן
הודעות: 1819
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » א' מרץ 13, 2022 9:52 am

בעל קורא שאין לו קול נעים אבל מדקדק על כל מילה וקורא לאט, מאידך יש לו קול נעים וקורא מהר יותר מה עדיף.

אדיר במרום
הודעות: 275
הצטרף: ד' מאי 12, 2021 1:26 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי אדיר במרום » א' מרץ 13, 2022 11:17 am

עובדיה חן כתב:בעל קורא שאין לו קול נעים אבל מדקדק על כל מילה וקורא לאט, מאידך יש לו קול נעים וקורא מהר יותר מה עדיף.

ידוע בשם אחד מגדולי בריסק שאמר שקודם כל צריך שיהיה "בעל קורא", אחרי זה אפשר לדון מי קורא יותר יפה ומי פחות. הוא אמר את זה לגבי שליח ציבור כמדומני, אבל ה"ה הכא, קודם כל צריך אחד שיקרא כדין כמו שצריך, אחרי זה אם יש שניים שקוראים כדין כמו שצריך אפשר לשאול האם מי שקורא יותר נעים וכו'. כך שבשאלה שלך, שאחד קורא ומדקדק על כל מילה והשני לא מדקדק - אז יש לו חסרון בשם "בעל קורא". ואם באמת שניהם קוראים כדין, ורק אחד קורא מהר ואחד קורא לאט - אז צריך לשאול את הציבור, אם רוב הציבור מעוניין בבעל קורא שקורא מהר, שיקחו המהר, ואם הלאט- שיקחו הלאט.

עובדיה חן
הודעות: 1819
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » א' מרץ 13, 2022 1:52 pm

אדיר במרום כתב:
עובדיה חן כתב:בעל קורא שאין לו קול נעים אבל מדקדק על כל מילה וקורא לאט, מאידך יש לו קול נעים וקורא מהר יותר מה עדיף.

ידוע בשם אחד מגדולי בריסק שאמר שקודם כל צריך שיהיה "בעל קורא", אחרי זה אפשר לדון מי קורא יותר יפה ומי פחות. הוא אמר את זה לגבי שליח ציבור כמדומני, אבל ה"ה הכא, קודם כל צריך אחד שיקרא כדין כמו שצריך, אחרי זה אם יש שניים שקוראים כדין כמו שצריך אפשר לשאול האם מי שקורא יותר נעים וכו'. כך שבשאלה שלך, שאחד קורא ומדקדק על כל מילה והשני לא מדקדק - אז יש לו חסרון בשם "בעל קורא". ואם באמת שניהם קוראים כדין, ורק אחד קורא מהר ואחד קורא לאט - אז צריך לשאול את הציבור, אם רוב הציבור מעוניין בבעל קורא שקורא מהר, שיקחו המהר, ואם הלאט- שיקחו הלאט.

מהיכן שבאת ראיה הפוכה, חזן ובעל קורה צריך שיהיה לו נעימות בקולו [כמובן לא על חשבון שגיאות קריא אלא פחות מדקדק היינו בכל דקדוקי שוליים] שגם בלעדיהם יוצאים ידי חובה, וא"כ כמו שיש מעלה על יר"ש בסיפור שהבאת ככה דקדוק אולי זה מעלה אבל לא מעכב, ולכן קול נעים ורצוי לכארוה עדיף לקהל עדיף.

רציני
הודעות: 853
הצטרף: ד' יולי 30, 2014 5:28 am

Re: משלוח מנות לאבל תוך י"ב חודש. ביאור בדברי הגרע"י זצ"ל?

הודעהעל ידי רציני » א' מרץ 13, 2022 5:16 pm

איתן נוי כתב:חזון עובדיה אבילות ב' (עמ' רנב ס"ח) וז"ל: "אין לשלוח דורון לאבל תוך שלשים יום לאבלו, או בתוך שנים עשר חודש על פטירת אביו או אמו, שדבר זה הוא בכלל שאלת שלום. (הרמ"א סי' שפה סעיף ג). ובשבת שנוהגים היתר בשאלת שלום, מותר לשלוח לו דורון. (הרמ"א שם). וכן בפורים למאי דקימ"ל שאין אבלות נוהגת בפורים, מותר לשלוח מנות לאבל הנזכר. (מג"א סי' תרצו ס"ק י"ב). ומכל מקום לא ישלחו לו מנות של תפנוקים ודברי מתיקה, אלא כגון בשר ודגים פירות וירקות וכיו"ב. (מטה משה סי' תתריז[1]). ואם האבל עני מותר לשלוח לו מעות או בגד או דברי מאכל בתורת צדקה, (מג"א סי' תרצו ס"ק יא). ואם הוא תלמיד חכם המרביץ תורה, מותר לשלוח לו בפורים דורון דרך כבוד, שאינו אלא כתשלום חוב, ולא משום שמחה. (שו"ת דברי מלכיאל ח"ה סי' רלז)". עכ"ל. ושוב כתב כן בסעי' שלאחרי זה (ס"ט עמ' רנה): "...וטוב שישלח מנות של בשר ודגים וכיוצא בהם , ולא תפנוקי מעדנים ומיני מתיקה".

רואים כאן: שאף אחרים לא ישלחו לאבל מיני מתיקה וכה"ג ולא רק האבל לא ישלח לאחרים מיני מתיקה.

משא"כ בחזון עובדיה פורים (עמ' קצג ס"י) כתב וז"ל: "האבל, אפילו בתוך שבעה, חייב במשלוח מנות ובמתנות לאביונים, שהרי האבל חייב בכל מצות התורה (סוכה כה:). וטוב שישלח מנות של בשר ודגים וכיוצא בהם, ולא תפנוקי מעדנים ומיני מתיקה. ואחינו האשכנזים נוהגים שלא לשלוח מנות לאבל כל י"ב חודש על אביו ואמו, וכל שלשים יום על שאר קרובים, אבל הספרדים נוהגים לשלוח מנות אליו כרגיל. ומכל מקום אם האבל עני גם האשכנזים שולחים לו מנות, ותחשב להם לצדקה. וכן אם האבל רב העיר, או שהוא רבו שלימדו תורה, מצוה לשלוח לו מנות. ואם האשה אבלה שולחים מנות לבעלה, כיון שהוא אינו אבל". עכ"ל.

מכאן שכתב "אבל הספרדים נוהגים לשלוח מנות אליו כרגיל". משמע אף מיני מתיקה, ולא מבעיא בשר ודגים וכדו' הנ"ל.

בשו"ת מעין אומר (חלק ד, פרק ו, סימן נג, עמוד קצ) טוען שזה היה שלבים בפסק, בקול סיני הביא רק את דברי הרמ"א שאסור ואחר כך בהליכות עולם (חלק א, עמוד רלו) ובחזון עובדיה פורים כתב שכן שולחים. ע"כ. וכן בילקוט יוסף פורים (תשע"ג, עמוד תש"פ) הביא שבקול סיני החמיר ולכן הוא בילקוט יוסף מועדים החמיר אבל אחרי שבחזון עובדיה פורים היקל גם הוא מקיל. ואחרי מה שציינת על חזון עובדיה אבילות אם כן יש עוד שלב.
זה מתורה שבכתב.
מתורה שבעל פה כתב שם שמע בשיעור שכן שולחים משלוח מנות וכשהוא שאל ענה לו בסגנון אם שולחים לו מה יעשה. אבל לא ברור אם מה ששאל זה היה אחרי כל השיעורים ששמע או לפני השיעורים או בין שיעור לשיעור. וכן עיין במעין אומר (חלק ג עמוד שנו) שהביא שלא ענה בזה דבר ברור. [ובספר תורת המועדים פורים (עמוד רפא), כתב ששמע ממנו שמנו שמותר לשלוח לאבל. וכן במשיעורי מרן הראשון לציון חלק ב (עמוד רפ) וחלק ד (עמוד רמה)].

חיס
הודעות: 1394
הצטרף: ב' יולי 18, 2011 2:03 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי חיס » ב' מרץ 14, 2022 12:08 am

עובדיה חן כתב:בעל קורא שאין לו קול נעים אבל מדקדק על כל מילה וקורא לאט, מאידך יש לו קול נעים וקורא מהר יותר מה עדיף.

שמעתי בבני ברק עדיף לקחת בליל פורים בעל קורא שקורא מהר כיון שצמים תענית אסתר.
אבל בירושלים יש לקחת בעל קורא שקורא לאט...

איתן נוי
הודעות: 1540
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

שפיכת מים בשכונת המת.

הודעהעל ידי איתן נוי » ב' מרץ 14, 2022 2:56 pm

מה הפשט שאמרו מה הפשט (מהמסומן בתוך המצורף) שאמרו שאינו מוזכר בראשונים.
והלוא הוא בית יוסף מפורש: (יורה דעה סימן שלט): "עוד כתב הכל בו (שם פו.) מנהג לשפוך כל המים שאובים שבשכונת המת וטעם המנהג לסימן שידעו הכל שיש בו מקרה מות ולא יהיה מודיע בפה ויהיה מוציא דבה (פסחים ג:) ויש אומרים כי הטעם לפי שמלאך המות מפיל במים טיפת דם המות. [בדק הבית] וכן כתוב באורחות חיים (הל' אבל עמ' 576): וכתב עוד (בא"ח) שם כי פעם אחת אירע מת בערב פסח ואמר הרב שאין צריך לשפוך המים שלנו דליל שימורים הוא וכן נמי בשאר לילות משום (תהלים קטז ו) שומר פתאים ה' עד כאן. ונראה לי דבשאר לילות דקאמר לענין מים שלנו נמי היא ולפי מנהגם שהיו נוהגים ללוש בכל יום או יומים [עד כאן]".

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי כדכד » ב' מרץ 14, 2022 5:10 pm

חיס כתב:
עובדיה חן כתב:בעל קורא שאין לו קול נעים אבל מדקדק על כל מילה וקורא לאט, מאידך יש לו קול נעים וקורא מהר יותר מה עדיף.

שמעתי בבני ברק עדיף לקחת בליל פורים בעל קורא שקורא מהר כיון שצמים תענית אסתר.
אבל בירושלים יש לקחת בעל קורא שקורא לאט...

א. העולם לא מתחלק רק לירושלים ובני ברק
ב. קול נעים וקורא מהיר זה תרתי לטיבותא ועדיף בכל מקום (אא"כ מבליע מלים שא אינו עדיף בשום מקום)

איתן נוי
הודעות: 1540
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי איתן נוי » ב' מרץ 14, 2022 9:19 pm

מי שקרא בפרשת זכור: "ואתה עיף ויגע ולא, ירא אלקים".
האם יש להחזירו, לכאורה איבד צורת המשמעות.

איתן נוי
הודעות: 1540
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: הזכרת שם נפטר לאחר השנה

הודעהעל ידי איתן נוי » ב' מרץ 14, 2022 10:45 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:זכרוני שהגר"י אלפייה כ"כ וכן מזהיר על זה הגרב"צ מוצפי.

עדיין לא ראיתי מקור לעניין זה אשמח אם יש.

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי כדכד » ג' מרץ 15, 2022 1:46 pm

איתן נוי כתב:מי שקרא בפרשת זכור: "ואתה עיף ויגע ולא, ירא אלקים".
האם יש להחזירו, לכאורה איבד צורת המשמעות.

לכאורה תלוי בויכוח אם כשהמשמעות משתנה לפי קריאתו אך ברור שהתכוון למשמעות הנכונה נחשב שינוי משמעות (אם גם התכוון לשנות פשיטא שמחזירים אותו אבל מסתבר שידע את המשמעות וטעה רק בקריאה)

איתן נוי
הודעות: 1540
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי איתן נוי » ג' מרץ 15, 2022 2:45 pm

כדכד כתב:
איתן נוי כתב:מי שקרא בפרשת זכור: "ואתה עיף ויגע ולא, ירא אלקים".
האם יש להחזירו, לכאורה איבד צורת המשמעות.

לכאורה תלוי בויכוח אם כשהמשמעות משתנה לפי קריאתו אך ברור שהתכוון למשמעות הנכונה נחשב שינוי משמעות (אם גם התכוון לשנות פשיטא שמחזירים אותו אבל מסתבר שידע את המשמעות וטעה רק בקריאה)

ודאי ואצ"ל שלא היתה כל כוונה לשנות משמעות, אך סו"ס האוזן שמעה מה ששמעה והוא ללא כל משמעות.

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי כדכד » ג' מרץ 15, 2022 5:42 pm

לפי הפיסוק שפיסק מר אז יש לו משמעות הפוכה אבל כפי שכתב מר אז הקורא לא התכוון אליה ואז חוזרתהשאלה מה הדין כאשר היה שינוי משמעות בקריאה אבל לא כוונו אליו והיה ברור שלא כוונו אליו

איתן נוי
הודעות: 1540
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי איתן נוי » ג' מרץ 15, 2022 8:16 pm

כדכד כתב:לפי הפיסוק שפיסק מר אז יש לו משמעות הפוכה אבל כפי שכתב מר אז הקורא לא התכוון אליה ואז חוזרתהשאלה מה הדין כאשר היה שינוי משמעות בקריאה אבל לא כוונו אליו והיה ברור שלא כוונו אליו

* כדאי להגיב דרך "ציטוט" כהמשך להנ"ל.
לאיזו משמעות אחרת שינה? אני טוען שאמנם לא שינה למשעת אחרת-מסויימת. עם זאת מאחר והמילה כתלושה משום שיוך לכן זה לא חלק.

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי כדכד » ד' מרץ 16, 2022 12:42 pm

ה"ולא, מתייחס לקודם ,ואתה עיף ויגע ולא" ואז משמע שאיו עיף ויגע ואילו הוא כן "ירא אלקים".
אם אין משמעןות לשינוי פשיטא שיצא ידי חובה

איתן נוי
הודעות: 1540
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: משלוח מנות לאבל תוך י"ב חודש. ביאור בדברי הגרע"י זצ"ל?

הודעהעל ידי איתן נוי » ד' מרץ 16, 2022 8:52 pm

רציני כתב:
איתן נוי כתב:חזון עובדיה אבילות ב' (עמ' רנב ס"ח) וז"ל: "אין לשלוח דורון לאבל תוך שלשים יום לאבלו, או בתוך שנים עשר חודש על פטירת אביו או אמו, שדבר זה הוא בכלל שאלת שלום. (הרמ"א סי' שפה סעיף ג). ובשבת שנוהגים היתר בשאלת שלום, מותר לשלוח לו דורון. (הרמ"א שם). וכן בפורים למאי דקימ"ל שאין אבלות נוהגת בפורים, מותר לשלוח מנות לאבל הנזכר. (מג"א סי' תרצו ס"ק י"ב). ומכל מקום לא ישלחו לו מנות של תפנוקים ודברי מתיקה, אלא כגון בשר ודגים פירות וירקות וכיו"ב. (מטה משה סי' תתריז[1]). ואם האבל עני מותר לשלוח לו מעות או בגד או דברי מאכל בתורת צדקה, (מג"א סי' תרצו ס"ק יא). ואם הוא תלמיד חכם המרביץ תורה, מותר לשלוח לו בפורים דורון דרך כבוד, שאינו אלא כתשלום חוב, ולא משום שמחה. (שו"ת דברי מלכיאל ח"ה סי' רלז)". עכ"ל. ושוב כתב כן בסעי' שלאחרי זה (ס"ט עמ' רנה): "...וטוב שישלח מנות של בשר ודגים וכיוצא בהם , ולא תפנוקי מעדנים ומיני מתיקה".

רואים כאן: שאף אחרים לא ישלחו לאבל מיני מתיקה וכה"ג ולא רק האבל לא ישלח לאחרים מיני מתיקה.

משא"כ בחזון עובדיה פורים (עמ' קצג ס"י) כתב וז"ל: "האבל, אפילו בתוך שבעה, חייב במשלוח מנות ובמתנות לאביונים, שהרי האבל חייב בכל מצות התורה (סוכה כה:). וטוב שישלח מנות של בשר ודגים וכיוצא בהם, ולא תפנוקי מעדנים ומיני מתיקה. ואחינו האשכנזים נוהגים שלא לשלוח מנות לאבל כל י"ב חודש על אביו ואמו, וכל שלשים יום על שאר קרובים, אבל הספרדים נוהגים לשלוח מנות אליו כרגיל. ומכל מקום אם האבל עני גם האשכנזים שולחים לו מנות, ותחשב להם לצדקה. וכן אם האבל רב העיר, או שהוא רבו שלימדו תורה, מצוה לשלוח לו מנות. ואם האשה אבלה שולחים מנות לבעלה, כיון שהוא אינו אבל". עכ"ל.

מכאן שכתב "אבל הספרדים נוהגים לשלוח מנות אליו כרגיל". משמע אף מיני מתיקה, ולא מבעיא בשר ודגים וכדו' הנ"ל.

בשו"ת מעין אומר (חלק ד, פרק ו, סימן נג, עמוד קצ) טוען שזה היה שלבים בפסק, בקול סיני הביא רק את דברי הרמ"א שאסור ואחר כך בהליכות עולם (חלק א, עמוד רלו) ובחזון עובדיה פורים כתב שכן שולחים. ע"כ. וכן בילקוט יוסף פורים (תשע"ג, עמוד תש"פ) הביא שבקול סיני החמיר ולכן הוא בילקוט יוסף מועדים החמיר אבל אחרי שבחזון עובדיה פורים היקל גם הוא מקיל. ואחרי מה שציינת על חזון עובדיה אבילות אם כן יש עוד שלב.
זה מתורה שבכתב.
מתורה שבעל פה כתב שם שמע בשיעור שכן שולחים משלוח מנות וכשהוא שאל ענה לו בסגנון אם שולחים לו מה יעשה. אבל לא ברור אם מה ששאל זה היה אחרי כל השיעורים ששמע או לפני השיעורים או בין שיעור לשיעור. וכן עיין במעין אומר (חלק ג עמוד שנו) שהביא שלא ענה בזה דבר ברור. [ובספר תורת המועדים פורים (עמוד רפא), כתב ששמע ממנו שמנו שמותר לשלוח לאבל. וכן במשיעורי מרן הראשון לציון חלק ב (עמוד רפ) וחלק ד (עמוד רמה)].


יש"כ ותודה על ההרחבה והמאמץ.

איתן נוי
הודעות: 1540
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי איתן נוי » א' מרץ 20, 2022 12:09 am

כדכד כתב:ה"ולא, מתייחס לקודם ,ואתה עיף ויגע ולא" ואז משמע שאיו עיף ויגע ואילו הוא כן "ירא אלקים".
אם אין משמעןות לשינוי פשיטא שיצא ידי חובה


כדי שלא יצא יד"ח לא די בכך שלא ישנה לענין אחר אלא עצם כך שלא שמע השומע מה שרצה להשמיע הקורא.
דוגמא לכך: בכתיבת סת"ם אות ששינתה צורתה, ודאי שהיא פסולה עצם כך שהיא לא כצוקתה. לא מבעיא אם שינתה לאות אחרת.
ולא נומר שכיון שלא שינתה צורתה עדיין לאות אחרת, אינה פוסלת.
השומע צריך לשמוע שעמלק לא היה ירא אלוקים וכפי שביארו הראשונים. ואם שמע מיחת "ולא" ללא שיוך למשהו, א"כ לא בא לידי ביטוי ממה הוא לא היה ירא. וא"כ לכאורה צריל לשוב ולקרוא. ולא סגי בכך שקרא את המילים.
אלא מאי, אין חובה להחזיר אותו משום שעיקר הקריאה היא עיקר מחיית העמלק וכפי שכתב הגרש"ז זצ"ל. אך בכ"א לזאת לא תיקרא קריאה גלאט.

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי כדכד » א' מרץ 20, 2022 1:38 pm

כדי שלא יצא ידי חובה צריך לשנות למשמעות אחרת ואין די בכך שהשומע לא שמע מה שרצה להשמיע הקורא ואין זה דומה להלכות סת"ם ששם יש פסולים שפוסלים גם כאשר שינה צורת האות לאות שאין לה משמעות ולא לאות אחרת (גם שם זה לא כל ענין ויש פעמים שהפסול הוא דווקא אם שינה לצורת אות אחרת). הדבר מפורש בפוסקים בהלכות קריאת התורה שצריך לחזור רק כאשר שינה את המשמעות ומבואר בדוגמאות ששינוי משמעות היינו למשמעות אחרת ומבואר שאם אין לשינוי משמעות בפני עצמו יצא ידי חובה וא"צ לחזור

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' מרץ 20, 2022 2:17 pm

כדכד כתב:כדי שלא יצא ידי חובה צריך לשנות למשמעות אחרת ואין די בכך שהשומע לא שמע מה שרצה להשמיע הקורא ואין זה דומה להלכות סת"ם ששם יש פסולים שפוסלים גם כאשר שינה צורת האות לאות שאין לה משמעות ולא לאות אחרת (גם שם זה לא כל ענין ויש פעמים שהפסול הוא דווקא אם שינה לצורת אות אחרת). הדבר מפורש בפוסקים בהלכות קריאת התורה שצריך לחזור רק כאשר שינה את המשמעות ומבואר בדוגמאות ששינוי משמעות היינו למשמעות אחרת ומבואר שאם אין לשינוי משמעות בפני עצמו יצא ידי חובה וא"צ לחזור

ואם מישהו קרא "ויהי בֻּיֻמֻי אחשורוש" עם שלשה קובוצים/שורוקים במילה "בימי" - גם תאמר שהוא יצא ידי חובה (בגלל שהמילה שהוא אמר היתה חסרת משמעות)?!


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 147 אורחים