יבנה כתב:איתן נוי כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:ר' גרונם יקום פורקן כתב:איתן נוי כתב:מי שהלך בשבת וראה רכב שנוסע בלילה בלי אורות כמו"כ מדובר ברכב חשמלי-מנוע שקט. כך שיש סיכוי שיכנסו בו או יכנס באחרים/הולכי רגל. האם מותר לסמן לו ביד שידליק אורות (ואולי בשינוי)?
אין לפני עיוור במומר.
לא פשוט, מח' עצומה.
מי חולק?
ובאמת למה זה לא פשוט שמותר (כפי שמציין הרב יבנה)?
עי׳ ש״ך יו״ד קנ״א ס״ק ו׳ ובדגול מרבבה שעליו.
בברכה המשולשת כתב:יבנה כתב:מלבד זאת בנורות שאין בהן חוט מתכת לוהטת, לא ברור איסורו.
לפי החזו"א בונה
לפי ר' אשר וייס ועוד- מכה בפטיש
ויש שיטה ותיקה שקיימת עד היום שזה מבעיר.
איתן נוי כתב:על כל הנ"ל הגעתי לבעיה אחרת בעניין זה. והיא "הגדרת ספק פיקוח נפש".
ומצאתי בחשוקי חמד שהביא מהגרש"ז זצ"ל שלא עלח כחל ספק פיקוח נפש מתירים חילול שבת. וכדלהלן:
יומא פד ע"ב: "מה הם גבולות ספק פיקוח נפש...כתב ה"מנחת שלמה" (ח"ב סימן כט אות ד) וז"ל: "ולענין מה נקרא ספק פיקוח נפש, ומה לא, ועד איפה הוא הגבול? גם אנכי הסתפקתי טובא בזה...והנה כביש כזה שאלף מכוניות עוברות בו בשלום ולא נזוקות אלא שלפעמים יורים והסכנה היא פחותה מאחד מאלף, אין זה נחשב לסכנה...".
יבנה כתב:בברכה המשולשת כתב:יבנה כתב:מלבד זאת בנורות שאין בהן חוט מתכת לוהטת, לא ברור איסורו.
לפי החזו"א בונה
לפי ר' אשר וייס ועוד- מכה בפטיש
ויש שיטה ותיקה שקיימת עד היום שזה מבעיר.
רשז״א כבר הפריך את דברי החזו״א. ר׳ אשר וייס הוא שיטה מחודשת שרק הוא סובר כן.
מי סובר שיש מבעיר בדבר קר שרק מאיר?
יבנה כתב:איתן נוי כתב:על כל הנ"ל הגעתי לבעיה אחרת בעניין זה. והיא "הגדרת ספק פיקוח נפש".
ומצאתי בחשוקי חמד שהביא מהגרש"ז זצ"ל שלא עלח כחל ספק פיקוח נפש מתירים חילול שבת. וכדלהלן:
יומא פד ע"ב: "מה הם גבולות ספק פיקוח נפש...כתב ה"מנחת שלמה" (ח"ב סימן כט אות ד) וז"ל: "ולענין מה נקרא ספק פיקוח נפש, ומה לא, ועד איפה הוא הגבול? גם אנכי הסתפקתי טובא בזה...והנה כביש כזה שאלף מכוניות עוברות בו בשלום ולא נזוקות אלא שלפעמים יורים והסכנה היא פחותה מאחד מאלף, אין זה נחשב לסכנה...".
נסיעה במכונית שקטה ובלי אורות בלילה נראה פשוט שהוא בכלל ספק סכנה. והרי זה היה כוונתך מתחילה, לתאר מצב של סכנה.
עושה חדשות כתב:שיעור טלית של ציצית נתפרש בגמ' ופוס' לפי ראשו ורובו של קטן, ושיעור נוסף כ' בזה שהגדול אינו בוש להתעטף בו באקראי וכו', והפוסקים שיערו זאת באמות, כפי שהובא במשנ"ב סי' טז ובשעה"צ שם מהארצוה"ח שהביא מה ששיער בס' פרי הארץ בשם ס' דרך חכמה, ושיעור אחר בשם ס' משמחי לב 'שמדד ומצא כן ראשו ורובו של קטן' שהוא אמה וחצי.
וצ"ע מה שהפוסקים בזמנינו כ' שהדבר תלוי בפולמוס השיעורים החזו"א ור"ח נאה וכו', ולכאו' זה לא תלוי כלל בפלוגתת השיעורים, אלא יש לברר מה נקט ה'משמחי-לב' ומה היה מקובל במקומו של ה'דרך-חכמה' מה קוראים "אמה".
עושה חדשות כתב:מכניסים לאוזן של ילד להקיצו או לשעשעו.
בהקדמת לב אליהו מסופר שרבינו אליהו לופיאן זצ"ל היה מעיר את תלמידי הישיבה, והקיצם לתפילה ע"י שהכניס קצה חוט הציצית לאזניהם, לא בגסות ובדחיפות. עכ"פ שמענו שהשתמש בקצה החוט של הציצית להקיץ בו תלמיד לתפילה.
עושה חדשות כתב:ועוד שאלה בהל' ציצית.
האם מותר 'לשחק' עם חוטי הציצית, כגון אלו שמגלגלים סביב האצבעות, או מכניסים לאוזן של ילד להקיצו או לשעשעו. לכאו' יש לאסור ע"פ הנפסק בשו"ע סי' כא "כל זמן שהם קבועים בטלית, אסור להשתמש בהם כגון לקשור בהם שום דבר וכיוצא בזה, משום בזוי מצוה".
זכור לי שהמשנה ברורה כותב שעדיף לכסות מפני שאין דרך לעמוד לפני מלכים כשהיד מגולה אבל איני מוצא כעת היכן זה.עובדיה חן כתב:האם יש עניין לכסות את היד המגולה של התפילין בתפילת שחרית .
כדכד כתב:זכור לי שהמשנה ברורה כותב שעדיף לכסות מפני שאין דרך לעמוד לפני מלכים כשהיד מגולה אבל איני מוצא כעת היכן זה.עובדיה חן כתב:האם יש עניין לכסות את היד המגולה של התפילין בתפילת שחרית .
עריכה: מצאתי בס"ד כעת בסימן כ"ז ס"ק מז שהמשנה ברורה כותב שלכתחילה טוב יותר לכסותם אך לא ראיתי בפנים את הטעם שהבאתי.
בשער הציון מפנה לאליה רבה ולארצות החיים ובא"ר משמע שהטעם הוא אחר ואם הבנתי נכון משום "לך לאות ולא לאחרים לאות".
כדכד כתב:לכאורה שקית אינה כלי
מה שיכול לנקות אינו כלום דשהרי הזבל הוא מוקצה ואסור לפנותו בשבת מהשקית
עובדיה חן כתב:האם יש עניין לכסות את היד המגולה של התפילין בתפילת שחרית .
כדכד כתב:עדיף לכסות מפני שאין דרך לעמוד לפני מלכים כשהיד מגולהעובדיה חן כתב:האם יש עניין לכסות את היד המגולה של התפילין בתפילת שחרית .
במקום שמלבוש העליון שלהם מקום הזרועות הם צרים וצריך לחלצם מפני לבישת התפילין צריך לחזור וללבשם אחר כך כי אין כבוד לעמוד כך לפני המלך ולהתפלל יד חולצת ויד לובשת או יעשה להם קרסים כדי שלא יצטרך לחולצם ולחזור ללבשם אלא יתיר הקרסים:
עובדיה חן כתב:אדם שיש לו שקית חשובה ויקרה,האם מותר לו להניח בשבת זבל בתוכה , מאחר ויש כאן עניין של ביטול כלי מהיכנו, או שנאמר מאחר ויכול לנקות את השקית[ הגם שמסתבר שהוא לא יעשה זה אלא יזרוק את זה לפח האשפה] בכל אופן אין בזה ביטול כלי.
כדכד כתב:כי כדי שמשהו יהפוך להיות כלי הוא צריך להיות כלי
אש משמים כתב:כדכד כתב:כי כדי שמשהו יהפוך להיות כלי הוא צריך להיות כלי
ומה הופך חפץ סתמי לכלי?
דרומי כתב:האב נוסע בכל בוקר באוטובוס עם שני ילדים קטנים, פחות מגיל 5.
לפי החוק, ילד אחד נכלל בתשלום של האב, אך הילד השני דורש תשלום בפ"ע.
מצרף האב לנסיעה נער שהוא יותר מגיל 5 ויש לו 'חופשי חודשי', והנער פוטר את הילד השני.
עכשיו נשאלה השאלה, במקרה שהנער לא נוסע (נשאר בבית, הלך ברגל) - האם אפשר להשתמש בכרטיס 'חופשי חודשי' שלו על הילד השני, בלעדיו?
ולכאורה קל וחומר הוא: אם כשהנער בעצמו נוסע הוא פוטר את אחיו, הרי אם אינו נוסע בעצמו בוודאי יפטור הכרטיס את אחיו...
אלא שלאידך הרי כל ענינו של 'חופשי חודשי' הוא משהו אישי שאינו ניתן להעברה.
כדכד כתב:כי כדי שמשהו יהפוך להיות כלי הוא צריך להיות כלי
כדכד כתב:מותר לטלטל אותה בשבת מפני שראויה לשימוש, היינו לכסות בה דברים וכדומה ...
כדכד כתב:אש משמים כתב:כדכד כתב:כי כדי שמשהו יהפוך להיות כלי הוא צריך להיות כלי
ומה הופך חפץ סתמי לכלי?
שקית גם אינה חפץ.
אין הגדרה בהלכה של חפץ סתמי. יש הגדרה של כלי וזו הגדרה מציאותית לא הלכתית ושקית אינה כלי
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 197 אורחים