מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' מרץ 20, 2022 2:25 pm

שאלה קרובה: מסופקני על שתי מילים שיש ביניהן שני הבדלים, וקרא אדם מילה שהיא באמצע בין שתיהן - האם יצא ידי חובת אחת מהן, או שלא יצא כלל.
לדוגמא:
נִשְׁבַּע - בפתח וע', לעומת נִשְׁבָּה בקמץ וה'.
מה דינו של תימני (שבקריאתו מבחין בין פתח לקמץ וגם בין ע' לה') שהיה צריך לקרוא אחת מהן וקרא נִשְׁבַּה בפתח וה' (כמו שקוראים את שתי המילים האלו במבטא המקובל בין רוב דוברי העברית) - האם יצא ידי חובת המילה "נִשְׁבָּה" או "נִשְׁבַּע"?
(וכהנה רבות, כמובן)

כדכד
הודעות: 8401
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי כדכד » א' מרץ 20, 2022 6:09 pm

עזריאל ברגר כתב:
כדכד כתב:כדי שלא יצא ידי חובה צריך לשנות למשמעות אחרת ואין די בכך שהשומע לא שמע מה שרצה להשמיע הקורא ואין זה דומה להלכות סת"ם ששם יש פסולים שפוסלים גם כאשר שינה צורת האות לאות שאין לה משמעות ולא לאות אחרת (גם שם זה לא כל ענין ויש פעמים שהפסול הוא דווקא אם שינה לצורת אות אחרת). הדבר מפורש בפוסקים בהלכות קריאת התורה שצריך לחזור רק כאשר שינה את המשמעות ומבואר בדוגמאות ששינוי משמעות היינו למשמעות אחרת ומבואר שאם אין לשינוי משמעות בפני עצמו יצא ידי חובה וא"צ לחזור

ואם מישהו קרא "ויהי בֻּיֻמֻי אחשורוש" עם שלשה קובוצים/שורוקים במילה "בימי" - גם תאמר שהוא יצא ידי חובה (בגלל שהמילה שהוא אמר היתה חסרת משמעות)?!

בפוסקים מבואר שהטועה בקריאה צריך לחזור אם שינה משמעות ואם לא שינה משמעות א"צ לחזור.
כאשר שינה בקריאה ולא במשמעות הרי קרא תיבה שאין לה משמעות אמיתית ואעפ"כ אינו צריך לחזור.
לכן לכאורה ה"ה כאן.
אמנם, לכאורה אם אדם קרא מילה אחרת לגמרי אבל בעלת משמעות זהה כן צריך לחזור כי מה שא"צ לחזור כשאין שינוי במשמעות הוא רק כשקרא את אותה מילה אבל טעה בהגייה ואז אם לא שינה משמעות אין זה מעכב אבל אם קרא מילה אחרת אז לכאורה כן צריך לחזור.
לפי זה אולי בשיבוש רציני כמו שמציג מר אולי נקרא שלא קרא את המילה וצריך לחזור, אבל כל זה לא נוגע לנידון השאלה המקורית ששם שינה רק את הפיסוק ובזה ברור שא"צ לחזור כשלא שינה משמעות.

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מרץ 21, 2022 9:00 pm

"ראשו ורובו", האם הראש מצטרף לרוב, או צריך רוב גוף מלבד הראש?

לבי במערב
הודעות: 9206
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי לבי במערב » ב' מרץ 21, 2022 10:23 pm

ראה בהל' שאר אבות הטומאות פ"ט ה"ב.

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מרץ 21, 2022 11:41 pm

אני רואה שם דין מיוחד של רובו הסמוך לראשו
אבל לא מצאתי גילוי מפורש לשאלה הנ"ל
וכמדומה שבשאר מקומות (לדוגמא בישיבת סוכה) אין דין סמוך.


ראיתי כעת בשו"ת רדב"ז (חלק ו סימן ב אלפים קו) לגבי שיעור ציצית -
...ואם אין בו לכסות ראשו ורובו של קטן דהיינו ראשו ורוב גופו אין ראוי להקל ולברך עליו ולסמוך עליו אף ע"פ שהוא מכסה רובו בהצטרפות ראשו דהכי משמע פשט לשון ראשו ורובו אף על פי שיש להסתפק בפירושו.

לבי במערב
הודעות: 9206
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי לבי במערב » ג' מרץ 22, 2022 1:33 am

שמא יועיל מש"כ אדה"ז בקו"א לסי' שנ סק"א.

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מרץ 22, 2022 4:25 pm

ושו"ר -

ספר הישר לר"ת סי' קצז; אלא אם כן [הכניס] ראשו ורובו למקום שהוא שותה. ראשו ורובו שאמרו חכמים בכל מקום אין הראש בכלל הרוב. וראיה לדבר ממה שאמרו גבי סוכה כדי ראשו ורובו ושולחנו ואם הרי הראש בכלל הרוב כדיי לו כדי רובו ושולחנו.

ועוד ראיתי מציינים למאמר בקובץ מבקשי תורה לה תשסג כה-לו סימן ח
ואינו באוצר, אבל ת"ל מצאתיו בכתבי עת של פרוייקט השו"ת. מצורף. (נפלא!)
ראשו ורובו - מבקשי תורה.pdf
(6.99 MiB) הורד 104 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מרץ 23, 2022 2:11 pm

עדים שחתמו על השטר ב'גרמא', האם יש בכך פסול?
האם כתיבה ב'עט כדורי' יש בה שאלה של גרמא?
(כי שמעתי חומרא שלא יחתמו העדים בעט כדורי)

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' מרץ 23, 2022 2:41 pm

עושה חדשות כתב:עדים שחתמו על השטר ב'גרמא', האם יש בכך פסול?
האם כתיבה ב'עט כדורי' יש בה שאלה של גרמא?
(כי שמעתי חומרא שלא יחתמו העדים בעט כדורי)

אולי דימו את זה לעדים שקרעו להם נייר וחתמו דרכו?

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' מרץ 29, 2022 9:54 am

נדר גדול נדרתי לאלדי ישראל, לשנות בלילי ששי (חוץ מיום טוב) משעה אחת עד שעה ארבע.
מה דיני בליל ששי שמזיזים בו את השעון שעה אחת קדימה?

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' מרץ 29, 2022 11:19 am

ביקורת תהיה כתב:נדר גדול נדרתי לאלדי ישראל, לשנות בלילי ששי (חוץ מיום טוב) משעה אחת עד שעה ארבע.
מה דיני בליל ששי שמזיזים בו את השעון שעה אחת קדימה?

(יש לשאול גם אם יזדמן שמזיזים את השעון שעה אחת אחורה)
הדעת נותנת שתתחיל בשעה אחת (שלפני הזזת השעון) ותלמד שלש שעות, שהרי לזאת התכוונת, ויש לדמות זאת למי שנדר "שלא יעלה עליו צמר לעולם" דבשו"ע סימן ריח.

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' מרץ 29, 2022 12:04 pm

עזריאל ברגר כתב:תלמד שלש שעות, שהרי לזאת התכוונת.
לאו דוקא! אפשר שענין הנדר הוא קביעת העת הזו לתורה; ברגיל העת הזו היא בת שלש שעות, אך יש שהיא בת שעתיים ויש שהיא בת ארבע שעות.

ולטעמיך, מי שנדר לשנות בלילי ששי משעה 02.15 עד שעה 03.00, מה דינו –
א. בלילה שמזיזים בו את השעון קדימה, שמשך־זמן זה אינו קיים.
ב. בלילה שמזיזים בו את השעון אחורה, שמשך־זמן זה נשנה פעמיים.

אשרי יושבי ביתך
הודעות: 2090
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » ג' מרץ 29, 2022 12:15 pm

ביקורת תהיה כתב:נדר גדול נדרתי לאלדי ישראל, לשנות בלילי ששי (חוץ מיום טוב) משעה אחת עד שעה ארבע.
מה דיני בליל ששי שמזיזים בו את השעון שעה אחת קדימה?

עמד בשאלה זו מרן הגר"ש וואזנר זצ"ל בשו"ת שבט הלוי (ח"ג סי' קלח), ואלו דבריו:

י"ד תמוז תשל"ד לפ"ק. כבוד אהובי היקר הה"ג עדין הנפש מלא תורה ויראה רבי ישראל פיינהאנדלר לאוי"ט. אחדשה"ט וש"ת באה"ר.

מכתבו הדחוף מיום י"ג ח"ז קיבלתי היום, ואשיב מיד רק להענין, אשר שאל בא' שנדר שילמוד כל לילה עד שעה שתים עשרה וחצי, והיות במוצ"ש הקרוב מזיזים את השעון ומקדימים בקיץ בשעה אחת, וכ"ע יקראו לשעה י"א וחצי י"ב וחצי, ושאל האיך ינהוג עם נדרו אם חייב ללמוד עד חצי שעה אחר י"ב האמיתי או אחרי י"ב כשקוראים עכשיו, וכן שאל אם ישתנה הדין במוצש"ק הקרוב שבשעה שתים עשרה יזיזו השעון ותהי' שעה אחת בלילה.

הנה בנדרים ב' דברים קובעים לשון בני אדם כמבואר נדרים מ"ט וכמה דוכתא ובשו"ע יו"ד ריש סי' רי"ז, וכן כוונת הנודר כמבואר נדרים נ"ה ובשו"ע סי' רי"ח, ולעינינו יש לפרש כוונת הנודר ללמוד עד חצי שעה אחרי י"ב שעה בלילה בתרתי או דהוא רוצה ללמוד זמן קצוב וכל פעם יושב ללמוד למשל ב' שעות לפני חצות ורוצה ללמוד ב' שעות וחצי וזה מסתיים בשעה הנ"ל וא"כ כיון דלפי סדר זמנים וחדש גם היום מתחיל לכל אדם בשעת אחת מוקדם, וכל סדרי יומו מוקדם שעה אחת וא"כ יש לו ב' שעות וחצי (ע"ד משל) משעה עשר החדשה עד י"ב וחצי החדשה.

אמנם לפעמים כוונת הנדר הוא מטעם למוד בשעת חצות כאשר עשו הרבה מן הצדיקים שהקפידו ללמוד עד שעה או חצי שעה אחרי חצות הלילה כדי שלא יעבור עליו חצות בשינה או בטלה, וא"כ אם כך דעתו מה יושיענו הזמן החדש והוא מסיים לימודו בשעה י"א וחצי שהוא עדיין לפני חצות (הגם שבא"י זמן חצות קודם שעה י"ב כידוע) ואם כן כוונתו נראה דצריך ללמוד עד חצי שעה אחרי י"ב הרגיל כל השנה.

ויש עוד דרך ג' שהוא כוון באמרו עד י"ב וחצי רק על הזמן ההוא לא על משך זמן הלמוד ולא על שעת חצות אלא בין פחות בין הרבה רוצה ללמוד עד י"ב וחצי ועיקר כוונתו שלא להקדים שינתו לפני זה, הנה בדרך זה ג"כ פשוט דאזלינן אחרי הלשון והכוונה וכיון שלפי זמן דעכשיו כבר הגיע זמן שכיבה למאחרים דהיום הבא ג"כ יקדים שעה א"כ פשיטא דדעתו אזמן החדש של עכשיו.

אמנם לענין ליל מוצש"ק שמזיזים השעון רק בשעה שתים עשרה בלילה, וכבר יהי' אז שעה אחת אחרי שתים עשרה אם בשעה זו י"ל כבר קיים נדרו כיון שהוא כבר א' אחרי י"ב, או בלילה זו צריך עכ"פ ללמוד עוד חצי שעה, הנה זה תולה בדרכי כוונת הנודר שכתבתי דלפי דרך הראשון דהוא מפאת המשך זמן הלמוד שוהא לומד ע"ד משל ב' שעות וחצי א"כ פשיטא שהוא צריך להשלים עוד חצי שעה אחרי זה דסו"ס חסר לו עוד חצי שעה מנדרו ובלילה ההוא ילמוד עד אחד וחצי בלילה.

אבל אם כוונת הנודר ע"ד שכתבתי באחרונה שקבע שעה זאת שלא לשכב על מטתו קודם, א"כ פשיטא דגם במוצ"ש הזה א"צ ללמוד יותר כיון דלפי סדר החדש זמן קימה למחר תהי' ג"כ שעה אחת קודם, זה הנלענ"ד בקיצור בנ"ד בלי פלפול היות כ"ת מבקש תשובה מיד.
והרני ידידו דוש"ת - מצפה לחסדי ה'.

אשרי יושבי ביתך
הודעות: 2090
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » ג' מרץ 29, 2022 12:18 pm

ומצו"ב עוד מדברי מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א, בחשוקי חמד (ר"ה טז, א), בשאלות דומות מעניין החלפת השעון - במי שהזמין תזמורת לשמחה עד שעה מסויימת, ובאותה לילה הוחלף השעון, עד איזה שעה ינגנו באירוע.
קבצים מצורפים
חשוקי חמד ר''ה טז, א.pdf
(1.11 MiB) הורד 102 פעמים

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' מרץ 29, 2022 1:00 pm

אשרי יושבי ביתך כתב:עמד בשאלה זו מרן הגר"ש וואזנר זצ"ל בשו"ת שבט הלוי (ח"ג סי' קלח).
ברוך אתה לשמים!

מן הדרום
הודעות: 708
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 11:26 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי מן הדרום » ו' אפריל 08, 2022 4:57 pm

ילד שנהיה בר מצוה במוצ"ש יכול לזמן בסעודה שלישית , לעשות הבדלה?

יבנה
הודעות: 3642
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יבנה » ו' אפריל 08, 2022 5:13 pm

מן הדרום כתב:ילד שנהיה בר מצוה במוצ"ש יכול לזמן בסעודה שלישית , לעשות הבדלה?

https://din.org.il/2017/11/17/%D7%A0%D7 ... 9D-%D7%99/

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אפריל 10, 2022 5:37 pm

הסל מצרף לחלה, גם אם בשעת הגלגול והאפיה לא היה כשיעור, מ"מ אם הונחו אח"כ באותו סל מתחייב הכל בחלה. וכבר דנו הפוס' (הגרשז"א והגרח"ק וכו') האם מקרר/מקפיא נחשב כמו סל לצרף כל מה שבתוכו. אמנם חשבתי להוסיף שבמקפיא מגירות ודאי י"ל שהמגירה נחשבת כמו סל, ואין בה את הקולא שאולי יש בתא ההקפאה כולו. וא"כ עקרת הבית האופה חלות לשבת, בפחות משיעור חלה, אמנם מניחה את החלות האפויות במגירת המקפיא, ושם נשאר עוד חלה משבת שעברה, וכעת הכל מתחייב בחלה.

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' אפריל 10, 2022 5:42 pm

עושה חדשות כתב:הסל מצרף לחלה, גם אם בשעת הגלגול והאפיה לא היה כשיעור, מ"מ אם הונחו אח"כ באותו סל מתחייב הכל בחלה. וכבר דנו הפוס' (הגרשז"א והגרח"ק וכו') האם מקרר/מקפיא נחשב כמו סל לצרף כל מה שבתוכו. אמנם חשבתי להוסיף שבמקפיא מגירות ודאי י"ל שהמגירה נחשבת כמו סל, ואין בה את הקולא שאולי יש בתא ההקפאה כולו. וא"כ עקרת הבית האופה חלות לשבת, בפחות משיעור חלה, אמנם מניחה את החלות האפויות במגירת המקפיא, ושם נשאר עוד חלה משבת שעברה, וכעת הכל מתחייב בחלה.

אין הכי נמי. ומדוע לא?
ואכן יש להיזהר בזה.

איתן נוי
הודעות: 1540
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

"מכת בכורות"

הודעהעל ידי איתן נוי » ב' אפריל 18, 2022 2:56 pm

מדוע רק במכת בכורות כתוב תוספת של המילה "מכת"?

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: "מכת בכורות"

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ב' אפריל 18, 2022 2:57 pm

איתן נוי כתב:מדוע רק במכת בכורות כתוב תוספת של המילה "מכת"?

בהגדת מתיבתא תירצו בפשטות, כי בכל מכה מתוארת מהות המכה, משא"כ כאן אם היו אומרים בכורות לא היה מובן מה המכה.

איתן נוי
הודעות: 1540
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: "מכת בכורות"

הודעהעל ידי איתן נוי » ב' אפריל 18, 2022 3:02 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:
איתן נוי כתב:מדוע רק במכת בכורות כתוב תוספת של המילה "מכת"?

בהגדת מתיבתא תירצו בפשטות, כי בכל מכה מתוארת מהות המכה, משא"כ כאן אם היו אומרים בכורות לא היה מובן מה המכה.

איך לדוגמא מתואר מהי דם, צפרדע, כינים וכו'?


איתן נוי
הודעות: 1540
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי איתן נוי » ב' אפריל 18, 2022 3:30 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=27&t=9216&p=83302&hilit=%D7%9E%D7%9B%D7%AA+%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%9B%D7%94&sid=cdf45cf5f390f1a56dd28600feff447d#p83304

לא הבנתי כיצד זה מיישב על שאלתי?
יש מי שר"ל אילו היה כותב רק "בכורות", היה משתמע שה׳ הכה את המצרים ע״י בכורות. דהיינו שהבכורות היכו את מצרים. וזה לא נכון לפי הפשט. אלא לפי מדרש הדורש למכה מצרים בבכוריהם. ע"י שהרג את בכוריהם.

איתן נוי
הודעות: 1540
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

הפקר בטבילת כלים

הודעהעל ידי איתן נוי » ב' אפריל 18, 2022 3:36 pm

האם מועיל להפקיר כלי של גוי ולזכות בו חזרה בכה"ג שאין לו אפשרות להטביל ולהשתמש בו דרך קבע כטבילה?

איתן נוי
הודעות: 1540
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי איתן נוי » ב' אפריל 18, 2022 4:50 pm

האם יש בעיה להניח ידיו על ראש בני בליל שבת לברכם משום "אמור להם"?
והאם מוכר המנהג להניח ידיו על ראש בניו בליל שבת כשאומר "כי מלאכיו יצוה לך" בין שלום עליכם לאשת חיל?

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ב' אפריל 18, 2022 4:52 pm

איתן נוי כתב:האם יש בעיה להניח ידיו על ראש בני בליל שבת לברכם משום "אמור להם"?

כתבתי בזה בקובץ בית הלל.

יהושע100
הודעות: 304
הצטרף: ג' אוקטובר 02, 2018 1:21 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יהושע100 » ב' אפריל 18, 2022 4:53 pm

איתן נוי כתב:האם יש בעיה להניח ידיו על ראש בני בליל שבת לברכם משום "אמור להם"?
והאם מוכר המנהג להניח ידיו על ראש בניו בליל שבת כשאומר "כי מלאכיו יצוה לך" בין שלום עליכם לאשת חיל?


בבאור הלכה ר"ס קכח דן בזה ועיי"ש שהמנהג להקל דהווי כמכוון שלא לקיים מצוות ברכת כהנים ועל כן לא עובר באמור להם

איתן נוי
הודעות: 1540
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי איתן נוי » ב' אפריל 18, 2022 5:03 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:
איתן נוי כתב:האם יש בעיה להניח ידיו על ראש בני בליל שבת לברכם משום "אמור להם"?

כתבתי בזה בקובץ בית הלל.

תועלת גדולה תהיה אם תוכל להעלות כאן הקובץ או לכה"פ מקור. תחסוך זמן רב למעיין.

איתן נוי
הודעות: 1540
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

עמידה בשעת ההלל שבהגדה

הודעהעל ידי איתן נוי » ב' אפריל 18, 2022 5:05 pm

אלו מקורות יש לכך שיש עניין להחמיר ולעמוד בזמן אמירת ההלל שבהגדה?
בחוז"ע פסח (מגיד> עמ' נט> אות יא) ובהערה שם הביא הרב את שבלי הלקט בשם ר' בנימין. ועוד כתב שראה שיש כאלו שנוהגין לעמוד "והמחמיר תע"ב".
האם יש מוקורת נוספים לכך, כמו"כ מה דעת חבצא"ש בזה?

איתן נוי
הודעות: 1540
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי איתן נוי » ב' אפריל 18, 2022 5:10 pm

יהושע100 כתב:
איתן נוי כתב:האם יש בעיה להניח ידיו על ראש בני בליל שבת לברכם משום "אמור להם"?
והאם מוכר המנהג להניח ידיו על ראש בניו בליל שבת כשאומר "כי מלאכיו יצוה לך" בין שלום עליכם לאשת חיל?


בבאור הלכה ר"ס קכח דן בזה ועיי"ש שהמנהג להקל דהווי כמכוון שלא לקיים מצוות ברכת כהנים ועל כן לא עובר באמור להם


ביאו"ה ד"ה "דזר עובר בעשה".
ויבואר עפ"ע הא"נ שם. וז"ל: "א"נ דכיון דתקנו רבנן שלא לישא כפים בלא תפלה שוב מי שאומר פסוקים אלו של ב"כ בלא תפלה בין כהן בין ישראל הוי כמכוין בפירוש שלא לקיים בזה המצוה דברכת כהנים ולכן שרי".
מאחר והמנהג הנ"ל הוא ע"י השמת הידיים על ראש הילדים ולא בע"פ.
יש"כ.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ב' אפריל 18, 2022 10:54 pm

איתן נוי כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:
איתן נוי כתב:האם יש בעיה להניח ידיו על ראש בני בליל שבת לברכם משום "אמור להם"?

כתבתי בזה בקובץ בית הלל.

תועלת גדולה תהיה אם תוכל להעלות כאן הקובץ או לכה"פ מקור. תחסוך זמן רב למעיין.

קובץ לח עמ' קה. נודה למי שיעלה.

איתן נוי
הודעות: 1540
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי איתן נוי » ב' אפריל 18, 2022 11:19 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:
איתן נוי כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:
איתן נוי כתב:האם יש בעיה להניח ידיו על ראש בני בליל שבת לברכם משום "אמור להם"?

כתבתי בזה בקובץ בית הלל.

תועלת גדולה תהיה אם תוכל להעלות כאן הקובץ או לכה"פ מקור. תחסוך זמן רב למעיין.

קובץ לח עמ' קה. נודה למי שיעלה.

יישר כח.

יעקל
הודעות: 1174
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

מחלוקת בין הפוסקים והמקובלים

הודעהעל ידי יעקל » ג' אפריל 19, 2022 5:01 pm

כשיש מחלוקת בין הפוסקים והמקובלים, מה נהוג ?

הארי החי
הודעות: 224
הצטרף: ד' פברואר 03, 2021 9:19 pm

Re: מחלוקת בין הפוסקים והמקובלים

הודעהעל ידי הארי החי » ג' אפריל 19, 2022 5:05 pm

יעקל כתב:כשיש מחלוקת בין הפוסקים והמקובלים, מה נהוג ?


עי' מ"ב (סי' כה סקמ"ב)

איתן נוי
הודעות: 1540
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

אכילת עוגה מקמח מצה (מכונה) בערב פסח

הודעהעל ידי איתן נוי » ד' אפריל 20, 2022 6:05 pm

מה הדין של אכילת עוגה מקמח מצה (מכונה) בערב פסח?
אם דיברו בזה אשמח לקישור.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: אכילת עוגה מקמח מצה (מכונה) בערב פסח

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' אפריל 20, 2022 6:17 pm

איתן נוי כתב:מה הדין של אכילת עוגה מקמח מצה (מכונה) בערב פסח?
אם דיברו בזה אשמח לקישור.


יעויין מש"כ בזה בספר מקראי קודש (לרה"ג משה הררי שליט"א)

עזריאל ברגר
הודעות: 12952
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: אכילת עוגה מקמח מצה (מכונה) בערב פסח

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' אפריל 20, 2022 8:46 pm

איתן נוי כתב:מה הדין של אכילת עוגה מקמח מצה (מכונה) בערב פסח?
אם דיברו בזה אשמח לקישור.

לפני סוף זמן אכילת חמץ - אינני רואה בעיה, שהרי נשתנתה צורת הפת לגמרי, ואין בה טעם מצה, ואין יוצאים בה ידי חובת מצה בליל הסדר (מצה עשירה וכו').
ואחריו - זה כבר תלוי במנהגי הקהילות (לדוגמא אצלנו בחב"ד לא יעלה על הדעת לאכול בזמן כזה מצת מכונה ולא מצה שרויה).

נ.ב. כתבתי מסברא, בלא עיון בספר הנ"ל.

יבנה
הודעות: 3642
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: אכילת עוגה מקמח מצה (מכונה) בערב פסח

הודעהעל ידי יבנה » ד' אפריל 20, 2022 10:23 pm

איתן נוי כתב:מה הדין של אכילת עוגה מקמח מצה (מכונה) בערב פסח?
אם דיברו בזה אשמח לקישור.

האיסור הוא רק במצה כמו שהיא שאפשר לקיים בזה את המצוה, אך מה שאופים או מבשלים ממנה מותר לאכול.
משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תעא סעיף ב
(י) מצה עשירה - היינו שנילושה במי פירות ולהכי מותר לאכול כיון שאין יוצאין בזה ידי מצה בלילה כמבואר בסימן תס"ב ועיין שם במ"ב דאפילו לש במים ועירב בה קצת מי פירות נמי אין יוצאין בה משום מצה כל שטעם מי פירות נרגש בה וא"כ לענין ע"פ מותר באכילה דהוי ג"כ מצה עשירה ועיין שם בס"ד בהג"ה דבמדינות אלו אין נוהגין ללוש במי פירות:
(כ) אינה נקראת וכו' - דלא נתבטלה ממנה שם מצה ע"י זה ומ"מ לצאת בה ידי מצה בלילה אין כדאי לפי מה שנתבאר לעיל בסימן קס"ח במ"ב ס"ק נ"ט עיין שם וגם לחוש ליש מי שאומר דגם זה בכלל מצה עשירה וכ"ז בשלא בשלה אבל אם בשלה וכמו שנוהגין במדינותינו לעשות כדורים ממצה שקורין (קניידלעך) או מצה מבושלת בכלי ראשון מותר לאוכלה קודם שעה עשירית דזה בודאי לא מיקרי מצה וכדמבואר בסימן תס"א:

איתן נוי
הודעות: 1540
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: אכילת עוגה מקמח מצה (מכונה) בערב פסח

הודעהעל ידי איתן נוי » ד' אפריל 20, 2022 11:07 pm

עזריאל ברגר כתב:
איתן נוי כתב:מה הדין של אכילת עוגה מקמח מצה (מכונה) בערב פסח?
אם דיברו בזה אשמח לקישור.

לפני סוף זמן אכילת חמץ - אינני רואה בעיה, שהרי נשתנתה צורת הפת לגמרי, ואין בה טעם מצה, ואין יוצאים בה ידי חובת מצה בליל הסדר (מצה עשירה וכו').
ואחריו - זה כבר תלוי במנהגי הקהילות (לדוגמא אצלנו בחב"ד לא יעלה על הדעת לאכול בזמן כזה מצת מכונה ולא מצה שרויה).

נ.ב. כתבתי מסברא, בלא עיון בספר הנ"ל.

הרמ"א והמשנ"ב לא מסכים עם זה.
שו"ע סימן תעא ס"ב: "מצה שנאפה כתקנה ואח"כ נתפררה ונילושה ביין ושמן, אינה נקראת מצה עשירה ואסורה לאכלה בערב פסח (מהרי"ב)".
משנה ברורה ס"ק יט: "ביין ושמן וכו' - בין שנאפית אח"כ שנית בין שלא נאפית ורוצה לאכול כמו שהיא: ".
משנה ברורה ס"ק כ: "דלא נתבטלה ממנה שם מצה ע"י זה".


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 185 אורחים