מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עזריאל ברגר
הודעות: 12945
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: אכילת עוגה מקמח מצה (מכונה) בערב פסח

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' אפריל 20, 2022 11:09 pm

צודק, טעיתי.
וכנראה מה שהובא לעיל מהמשנ"ב זה רק כשנתבשלה אחר כך, ולא כשנאפתה.

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: אכילת עוגה מקמח מצה (מכונה) בערב פסח

הודעהעל ידי איתן נוי » ד' אפריל 20, 2022 11:13 pm

עזריאל ברגר כתב:צודק, טעיתי.
וכנראה מה שהובא לעיל מהמשנ"ב זה רק כשנתבשלה אחר כך, ולא כשנאפתה.

אמת. זה לכו"ע מפקיע אפיה כדברי הרשב"א בהל' שבת (כמדומה סי' שיח).
השאלה לפי"ז: לכאורה מאחר וכל עוגה בהרכב נוזלי כעוגת טורט המוכנסת לתנור, עד שמגיעה למצב אפיה, ודאי עוברת תהליך של בישול המגיע לחום שהיס"ב ובודאי מפקיע שם מצה לכו"ע. וא"כ מצד בישול זה יהיה מותר אף בערב פסח?

יבנה
הודעות: 3637
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: אכילת עוגה מקמח מצה (מכונה) בערב פסח

הודעהעל ידי יבנה » ד' אפריל 20, 2022 11:45 pm

איתן נוי כתב:אמת. זה לכו"ע מפקיע אפיה כדברי הרשב"א בהל' שבת (כמדומה סי' שיח).
השאלה לפי"ז: לכאורה מאחר וכל עוגה בהרכב נוזלי כעוגת טורט המוכנסת לתנור, עד שמגיעה למצב אפיה, ודאי עוברת תהליך של בישול המגיע לחום שהיס"ב ובודאי מפקיע שם מצה לכו"ע. וא"כ מצד בישול זה יהיה מותר אף בערב פסח?

שער הציון סימן תעא ס"ק טז על מ"ב ס"ק י"ט הנ"ל:
(טז) מגן אברהם, וכדלעיל בסימן קס"ח סעיף י', ודוקא שיש בה תואר לחם עדיין וכדמבואר שם, עיין שם:
קמח מצוה אין בו תואר לחם.

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: אכילת עוגה מקמח מצה (מכונה) בערב פסח

הודעהעל ידי איתן נוי » ה' אפריל 21, 2022 8:53 am

יבנה כתב:שער הציון סימן תעא ס"ק טז על מ"ב ס"ק י"ט הנ"ל:
(טז) מגן אברהם, וכדלעיל בסימן קס"ח סעיף י', ודוקא שיש בה תואר לחם עדיין וכדמבואר שם, עיין שם:
קמח מצוה אין בו תואר לחם.

אתה רואה מהמשנ"ב שהבין שאפיה עדיין לא מבטלת תואר לחם.

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

קריאת שמו"ת שביעי של פסח בערב בערב שבת מתי?

הודעהעל ידי איתן נוי » ה' אפריל 21, 2022 2:45 pm

האם דיברו בעניין זה בערב שבת שחל ביו"ט מתי זמן קריאת שמו"ת?

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4657
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: קריאת שמו"ת שביעי של פסח בערב בערב שבת מתי?

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ה' אפריל 21, 2022 2:55 pm

איתן נוי כתב:האם דיברו בעניין זה בערב שבת שחל ביו"ט מתי זמן קריאת שמו"ת?

שו"ת וישב הים.

עזריאל ברגר
הודעות: 12945
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: קריאת שמו"ת שביעי של פסח בערב בערב שבת מתי?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' אפריל 21, 2022 3:37 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:
איתן נוי כתב:האם דיברו בעניין זה בערב שבת שחל ביו"ט מתי זמן קריאת שמו"ת?

שו"ת וישב הים.

מה ההתלבטות?

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: קריאת שמו"ת שביעי של פסח בערב בערב שבת מתי?

הודעהעל ידי איתן נוי » ה' אפריל 21, 2022 3:38 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:
איתן נוי כתב:האם דיברו בעניין זה בערב שבת שחל ביו"ט מתי זמן קריאת שמו"ת?

שו"ת וישב הים.

תעשה טובה ויעמוד לך לזכות כתוב מקור או העלה קובץ, וזכות חיסכון ביטול תורה יעמוד לך.
שו"ת וישב הים חלק א סימן ו.
נערך לאחרונה על ידי איתן נוי ב ה' אפריל 21, 2022 3:44 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

בעל התפארת
הודעות: 238
הצטרף: ש' פברואר 13, 2021 8:46 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי בעל התפארת » ה' אפריל 21, 2022 3:39 pm

כמדומני בשו"ת קנה בושם להגר"מ ברנדסדורפר זצ"ל ח"ג סי' ט"ז

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: קריאת שמו"ת שביעי של פסח בערב בערב שבת מתי?

הודעהעל ידי איתן נוי » ה' אפריל 21, 2022 3:39 pm

עזריאל ברגר כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:
איתן נוי כתב:האם דיברו בעניין זה בערב שבת שחל ביו"ט מתי זמן קריאת שמו"ת?

שו"ת וישב הים.

מה ההתלבטות?

תרגום בלילה ושמו"ת ביו"ט.

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי איתן נוי » ה' אפריל 21, 2022 3:42 pm

בעל התפארת כתב:כמדומני בשו"ת קנה בושם להגר"מ ברנדסדורפר זצ"ל ח"ג סי' ט"ז

על מה כבודו הגיב.
עשה נא ציטוט כך שנבין על מה חוזרת התגובה.
במקור הנ"ל שהבאת עוסק ב-ב' עניינים אחרים.

עזריאל ברגר
הודעות: 12945
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: קריאת שמו"ת שביעי של פסח בערב בערב שבת מתי?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' אפריל 21, 2022 3:51 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:
איתן נוי כתב:האם דיברו בעניין זה בערב שבת שחל ביו"ט מתי זמן קריאת שמו"ת?

שו"ת וישב הים.

מצו"ב.
קבצים מצורפים
שות_וישב_הים_חלק_א_סימן_ו.pdf
(3.08 MiB) הורד 74 פעמים

בעל התפארת
הודעות: 238
הצטרף: ש' פברואר 13, 2021 8:46 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי בעל התפארת » ה' אפריל 21, 2022 5:00 pm

איתן נוי כתב:
בעל התפארת כתב:כמדומני בשו"ת קנה בושם להגר"מ ברנדסדורפר זצ"ל ח"ג סי' ט"ז

על מה כבודו הגיב.
עשה נא ציטוט כך שנבין על מה חוזרת התגובה.
במקור הנ"ל שהבאת עוסק ב-ב' עניינים אחרים.

בענין שמו"ת ביו"ט שחל בערב שב"ק.
טעיתי, והתשובה היא בחלק א' סי' ט"ז ולא בח"ג, וע"ש גם בהסכמת האדמו"ר מתולדות אהרן זצ"ל.

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי איתן נוי » ה' אפריל 21, 2022 5:15 pm

בעל התפארת כתב:
איתן נוי כתב:
בעל התפארת כתב:כמדומני בשו"ת קנה בושם להגר"מ ברנדסדורפר זצ"ל ח"ג סי' ט"ז

על מה כבודו הגיב.
עשה נא ציטוט כך שנבין על מה חוזרת התגובה.
במקור הנ"ל שהבאת עוסק ב-ב' עניינים אחרים.

בענין שמו"ת ביו"ט שחל בערב שב"ק.
טעיתי, והתשובה היא בחלק א' סי' ט"ז ולא בח"ג, וע"ש גם בהסכמת האדמו"ר מתולדות אהרן זצ"ל.

יש"כ.

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: אכילת עוגה מקמח מצה (מכונה) בערב פסח

הודעהעל ידי איתן נוי » ב' אפריל 25, 2022 7:57 pm

יבנה כתב:
איתן נוי כתב:מה הדין של אכילת עוגה מקמח מצה (מכונה) בערב פסח?
אם דיברו בזה אשמח לקישור.

האיסור הוא רק במצה כמו שהיא שאפשר לקיים בזה את המצוה, אך מה שאופים או מבשלים ממנה מותר לאכול.
משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תעא סעיף ב
(י) מצה עשירה - היינו שנילושה במי פירות ולהכי מותר לאכול כיון שאין יוצאין בזה ידי מצה בלילה כמבואר בסימן תס"ב ועיין שם במ"ב דאפילו לש במים ועירב בה קצת מי פירות נמי אין יוצאין בה משום מצה כל שטעם מי פירות נרגש בה וא"כ לענין ע"פ מותר באכילה דהוי ג"כ מצה עשירה ועיין שם בס"ד בהג"ה דבמדינות אלו אין נוהגין ללוש במי פירות:
(כ) אינה נקראת וכו' - דלא נתבטלה ממנה שם מצה ע"י זה ומ"מ לצאת בה ידי מצה בלילה אין כדאי לפי מה שנתבאר לעיל בסימן קס"ח במ"ב ס"ק נ"ט עיין שם וגם לחוש ליש מי שאומר דגם זה בכלל מצה עשירה וכ"ז בשלא בשלה אבל אם בשלה וכמו שנוהגין במדינותינו לעשות כדורים ממצה שקורין (קניידלעך) או מצה מבושלת בכלי ראשון מותר לאוכלה קודם שעה עשירית דזה בודאי לא מיקרי מצה וכדמבואר בסימן תס"א:


ראית את הרמ"א והמשנ"ב שהבאתי לעיל?

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

תמי 4/נועם 1 ביום טוב

הודעהעל ידי איתן נוי » ב' אפריל 25, 2022 8:15 pm

האם מותר ביום טוב להעביר את המכשיר למצב שבת בשינוי?

עזריאל ברגר
הודעות: 12945
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: תמי 4/נועם 1 ביום טוב

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' אפריל 25, 2022 8:21 pm

איתן נוי כתב:האם מותר ביום טוב להעביר את המכשיר למצב שבת בשינוי?

א. מהיכי תיתי להתיר?
ב. כל הנושא של "שינוי" בהפעלת מכשיר חשמלי, דהיינו שינוי (מזערי בדרך כלל) באופן הפעולה ללא שינוי באיכות המלאכה - איננו מוסכם על כולם.

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: תמי 4/נועם 1 ביום טוב

הודעהעל ידי איתן נוי » ג' אפריל 26, 2022 7:25 am

עזריאל ברגר כתב:
איתן נוי כתב:האם מותר ביום טוב להעביר את המכשיר למצב שבת בשינוי?

א. מהיכי תיתי להתיר?
ב. כל הנושא של "שינוי" בהפעלת מכשיר חשמלי, דהיינו שינוי (מזערי בדרך כלל) באופן הפעולה ללא שינוי באיכות המלאכה - איננו מוסכם על כולם.


ב. על זה בדיוק אני מדבר. מדובר בגרם כיבוי ולא בגרם הפעלה שביו"ט קל יותר.

עזריאל ברגר
הודעות: 12945
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: תמי 4/נועם 1 ביום טוב

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' אפריל 26, 2022 10:16 am

איתן נוי כתב:
עזריאל ברגר כתב:
איתן נוי כתב:האם מותר ביום טוב להעביר את המכשיר למצב שבת בשינוי?

א. מהיכי תיתי להתיר?
ב. כל הנושא של "שינוי" בהפעלת מכשיר חשמלי, דהיינו שינוי (מזערי בדרך כלל) באופן הפעולה ללא שינוי באיכות המלאכה - איננו מוסכם על כולם.


ב. על זה בדיוק אני מדבר. מדובר בגרם כיבוי ולא בגרם הפעלה שביו"ט קל יותר.

אינני מכיר את המכשירים האלו, אבל בהרבה מכשירים עם "מצב שבת" - פעולת ההעברה עצמה היא מלאכה האסורה ביו"ט (מסתמא מדרבנן) ולא רק גרמא.
לדוגמא: במכשירים מסוימים היא גורמת לכתיבת "שבת שלום" על הצג הדיגיטלי.

מן הדרום
הודעות: 708
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 11:26 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי מן הדרום » ג' אפריל 26, 2022 11:15 am

במסורת משה מעורר על בעית חוקות הגוים בענין גלימה וכובע שלובשים בטקסים אקדמיים
ומשמע שזה במקורו קשור ללבוש כמרים ולכן זו בעיה כם למהקי"ק ולרמ"א קע"ח
לעומת זאת ראיתי אצל הרב מוצפי-
על פי תשובתו המפורסמת של המהרי"ק ז"ל, כיוון שהגויים עושים זאת למטרת כבוד וממון מותר כי זה לא שייך לעבודה זרה.

ידוע עוד משהו בענין?

מן הדרום
הודעות: 708
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 11:26 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי מן הדרום » ד' אפריל 27, 2022 3:31 pm

השאלה בהרחבה ודברי הגרמ"פ מצורפים
אתר דין -ב"ה סיימתי תואר.בימים הקרובים יתקיים כנס.ובכנס הסטודנטים שסיימו ילבשו מעין גלימה שחורה עם כובע.האם מותר לפי ההלכה ללבוש דבר שכזה?תשובה:מדוע לא? האם יש בזה חשש שעטנז?ברכות הצלחה לרגל קבלת התואר!
הידברות- האם יש בעיתיות בלבישת הגלימה בסיום התואר?תשובה אין כל בעיה
הרב מוצפי -לכבוד הרב מוצפי שליט"א , האם יהיה מותר ללבוש בטקס של בוגרי האוניברסיטה את הכובע המרובע שמקובל ללבוש או שיש לאסור מפני חוקות הגוים? תודה רבה .יורנו המורה לצדקה ושכמ"ה.תשובה-על פי תשובתו המפורסמת של המהרי"ק ז"ל, כיוון שהגויים עושים זאת למטרת כבוד וממון מותר כי זה לא שייך לעבודה זרה.

טקסי סיום התארים האוניברסיטאים נמצאים בימים אלו בעיצומם, ואלפי סטודנטים באוניברסיטאות שונות בארץ לשעבר מקבלים את הדיפלומה בעודם לבושים בגלימות השחורות המסורתיות ובכובעים המרובעיםמי שביקר לאחרונה בטקס סיום תואר באוניברסיטה העברית ודאי שם לב שאיש מהבוגרים הנרגשים לא לבש גלימה ומגבעת המוכרת לנו מטקסי סיום אקדמאים קלאסים. הסיבה: הלבוש נוצרי.מסתבר שב1925, כאשר הוקמה האוניברסיטה העברית, הראשונה שהוקמה בארץ ישראל, לאחר הטכניון. בחרה האוניברסיטה שלא להנהיג את מנהג הגלימות והכובעים בטקסי סיום שלה, בטענה שמדובר במנהג נוצרי. הוגי האוניברסיטה ידעו שמאחורי הגלימה והמגבעת עומדת תפיסה נוצרית שמאמינה כי ההשכלה שייכת למעמד הכמורה, ומתוך שיקול של שמירה על מסורת יהודית וראייה בגלימה כעבודה זרה, קיבלה על עצמה האוניברסיטה לא לחבוש או ללבוש גלימות עד היום. זאת לעומת אוניברסיטאות אחרות, שמידיעה או מחוסר ידיעה בחרו להמשיך את המנהג הנוצרי.על פי ההיסטוריונים, מסתבר שבתחילה לבוש המגבעת, שבתחילה הייתה נראית יותר ככומתה מחודדת בעלת ארבע פינות, נועדה אך ורק לאנשי דת הנצרות, שבעיקרם היו הנצרות הקתולית ובודדים מהם מהנצרות האנגליקנית והלותרנית. המגבעת שימשה אותם כאשר כהני דת נוצרים החזיקו בתואר דוקטור באקדמיה שהכשירה אפיפיורים.באותה עת הכמורה האמינה כי ההשכלה והתבונה היא נכס בלעדי של אנשי הכמורה והנצרות. לפיכך, אפשר לראות עד היום חלק מהקרדינלים, הכמרים ופרחי הכהונה חובשים כובע בסגנון זה. הקרדינלים חובשים אותו באדום, ולאחר טקס חניכה מסוימים, הקרדינלים מחליפים ואתו בכובע של בישוף בצבע סגול, ואילו צבע המגבעת של הכמרים ופרחי הכהונה הינו שחור.
בהמשך, הכובע עוצב מחדש על ידי בישוף אנדרוז, ששילב את הכובע בסגנון העתיק של הכמורה, כחלק מגלימה האקדמית שאנחנו מכירים היום. הכובע הפך למגבעת בלי החלק המרובע והקשה שאנחנו מכירים היום, ובמקום זאת קיבלה צורכה רכה ורפויה. במקום הציצית שיוצאת מהמגבעת של הסטודנטים, בקדקוד הנוח עיצב אנדרוז פון פון מבד משי.
את הגרסה הסופית של הכובע, אותו נהוג לשים היום בטקס סיום הלימודים, פיתחו שני אמריקנים. היזם אדוארד אוריילי, והכומר הקתולי, יוסף דורהאם הגישו פטנט על הכובע ב1950. השילוב של השניים, היה תוצאה של רעיון לשלב מילוי מתכת לתוך המגבעת האקדמית ובכך להפוך אותו ליציב יותר. מה שמוכר לנו כיום.
על אף כל זאת בכל האוניברסיטאות ומרבית המכללות בישראל, תמצאו כי מוסדות החינוך אלו אימצו את המלבוש העתיק. באופן אירוני, אוניברסיטת בר אילן, שהיהדות היא חלק מאבן יסוד של האקדמיה, דווקא דורשת מבוגריה לחבוש את המגבעת והגלימה, וכך סטודנטים למקצועות היהדות מקבלים את הדיפלומה לבושים בגלימות וכובעים נוצריים.
קבצים מצורפים
גלימה בטקס אקדמי (2).docx
(108.83 KiB) הורד 76 פעמים

דורשי יחודך
הודעות: 1520
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ד' אפריל 27, 2022 6:31 pm

בגמרא מבואר שהציץ מרצה על פסול טומאה, כגון שנפסל הדם, שלכן הקרבן כשר בדיעבד.
מהו הפסול בנטמא הדם, שבגללו צריך ריצוי ציץ? היכן נאמר שדם שנטמא פסול לזריקה? האם יש מקור לזה, או שזו סברא?

עזריאל ברגר
הודעות: 12945
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' אפריל 27, 2022 7:55 pm

דורשי יחודך כתב:בגמרא מבואר שהציץ מרצה על פסול טומאה, כגון שנפסל הדם, שלכן הקרבן כשר בדיעבד.
מהו הפסול בנטמא הדם, שבגללו צריך ריצוי ציץ? היכן נאמר שדם שנטמא פסול לזריקה? האם יש מקור לזה, או שזו סברא?

אינני יודע מה המקור וכו', אבל קיי"ל שבקרבנות אפילו עצים ולבונה מקבלים טומאה ונפסלים להקרבה (עכ"פ כאשר יש כשרים במקומם).

עזריאל ברגר
הודעות: 12945
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' אפריל 27, 2022 8:02 pm

עזריאל ברגר כתב:
דורשי יחודך כתב:בגמרא מבואר שהציץ מרצה על פסול טומאה, כגון שנפסל הדם, שלכן הקרבן כשר בדיעבד.
מהו הפסול בנטמא הדם, שבגללו צריך ריצוי ציץ? היכן נאמר שדם שנטמא פסול לזריקה? האם יש מקור לזה, או שזו סברא?

אינני יודע מה המקור וכו', אבל קיי"ל שבקרבנות אפילו עצים ולבונה מקבלים טומאה ונפסלים להקרבה (עכ"פ כאשר יש כשרים במקומם).

כתב הרמב"ם הלכות איסורי מזבח פרק ו' הלכה ח':
מַעֲלָה יְתֵרָה עָשׂוּ חֲכָמִים בְּקָדָשִׁים שֶׁזְּרָעִים שֶׁנִּטְמְאוּ אֲפִלּוּ זְרָעָן הַיּוֹצֵא מֵהֶן פְּסוּלִין לִנְסָכִים שֶׁאֵין זְרִיעָה מוֹעֶלֶת בְּקָדָשִׁים. וְכֵן הָעֵצִים וְהַלְּבוֹנָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן אֳכָלִין הֲרֵי הֵן מִתְטַמְּאִין כְּאֹכֶל לְעִנְיַן הַקָּרְבָּנוֹת וְיִפָּסְלוּ הָעֵצִים וְהַלְּבוֹנָה בְּטֻמְאָה זוֹ לַמִּזְבֵּחַ וְאֵין מַקְרִיבִין אוֹתָן:

וכתב מרן ב"כסף משנה:
וכן העצים והלבונה וכו'. משנה (דף מ"ה) וגמרא (דף מ"ז:) בזבחים בס''פ ב''ש ולשון וכן שכתב רבינו היינו לומר שגם אלו עשו מעלה בהם ואמרו שיקבלו טומאה:

ומדבריהם למדנו שטומאת הלבונה והעצים אינה מדאורייתא, ואין מה להביא ממנה ראיה לטומאת הדם שלכאורה היא דאורייתא - מדבעיא ריצוי ציץ.
וחוזרני בי.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי באמונתו » ד' אפריל 27, 2022 9:57 pm

דורשי יחודך כתב:בגמרא מבואר שהציץ מרצה על פסול טומאה, כגון שנפסל הדם, שלכן הקרבן כשר בדיעבד.
מהו הפסול בנטמא הדם, שבגללו צריך ריצוי ציץ? היכן נאמר שדם שנטמא פסול לזריקה? האם יש מקור לזה, או שזו סברא?

...
נערך לאחרונה על ידי באמונתו ב ה' אפריל 28, 2022 2:02 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

דורשי יחודך
הודעות: 1520
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ה' אפריל 28, 2022 12:22 am

ייש"כ להרב עזריאל והרב באמונתו
ודאי שדבר שנטמא פסול להקרבה, השאילה שלי מהיכן נלמד הפסול הזה? היכן הוא נאמר בתורה? האם זו סברא פשוטה או שיש איזו ילפותא?

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אפריל 28, 2022 12:42 am

פירוש הר''ש לתו''כ אמור ז,ז,ה.png
פירוש הר''ש לתו''כ אמור ז,ז,ה.png (21.18 KiB) נצפה 2982 פעמים

דורשי יחודך
הודעות: 1520
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ה' אפריל 28, 2022 12:54 am

עושה חדשות כתב:
פירוש הר''ש לתו''כ אמור ז,ז,ה.png

ייש"כ.
התו"כ לומד מפסוק זה שיש לאו להקטיר כל דבר שנפסל להקרבה. ממילא זה כולל טמא, שהוא פסול.
שוב, זה שטמא פסול להקרבה ברור, אבל מהיכן זה נלמד? מהו המקור בתורה שדבר טמא פסול להקרבה?

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי באמונתו » ה' אפריל 28, 2022 1:57 am

דורשי יחודך כתב:ייש"כ להרב עזריאל והרב באמונתו
ודאי שדבר שנטמא פסול להקרבה, השאילה שלי מהיכן נלמד הפסול הזה? היכן הוא נאמר בתורה? האם זו סברא פשוטה או שיש איזו ילפותא?

באמת, רבו המקורות כלפי פסול דם שנטמא, אמנם מקור מן התורה לעיקר דין הפסול של קדשים וקרבנות שנטמאו, ראה המפורש בגמרא שבת כה, א:
דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: ולא בערתי ממנו בטמא... לאו קל וחומר הוא? מה מעשר הקל אמרה תורה לא בערתי ממנו בטמא, קדש חמור לא כל שכן? - אי הכי, תרומה נמי, לימא: קל וחומר הוא! - הא כתיב ממנו. - ומה ראית? - מסתברא, קדש לא ממעיטנא שכן סימן פנ"ק עכ"ס: פיגול, נותר, קרבן, מעילה, וכרת, אסור לאונן. - אדרבה, תרומה לא ממעיטנא, שכן מחפ"ז סימן: מיתה, חומש, ואין לה פדיון, ואסורה לזרים. - הנך נפישן. ואיבעית אימא: קדש חמור, שכן ענוש כרת.
רש"י:
לא בערתי ממנו - במעשר שני כתיב. בטמא - בין שאני טמא בין שהוא טמא. קדש לא ממעיטנא - מהך חומרא. שכן - יש בו חומרי פנקעכ"ס, וראוי גם לזו...

דורשי יחודך
הודעות: 1520
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ה' אפריל 28, 2022 7:27 am

באמונתו כתב:
דורשי יחודך כתב:ייש"כ להרב עזריאל והרב באמונתו
ודאי שדבר שנטמא פסול להקרבה, השאילה שלי מהיכן נלמד הפסול הזה? היכן הוא נאמר בתורה? האם זו סברא פשוטה או שיש איזו ילפותא?

באמת, רבו המקורות כלפי פסול דם שנטמא, אמנם מקור מן התורה לעיקר דין הפסול של קדשים וקרבנות שנטמאו, ראה המפורש בגמרא שבת כה, א:
דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: ולא בערתי ממנו בטמא... לאו קל וחומר הוא? מה מעשר הקל אמרה תורה לא בערתי ממנו בטמא, קדש חמור לא כל שכן? - אי הכי, תרומה נמי, לימא: קל וחומר הוא! - הא כתיב ממנו. - ומה ראית? - מסתברא, קדש לא ממעיטנא שכן סימן פנ"ק עכ"ס: פיגול, נותר, קרבן, מעילה, וכרת, אסור לאונן. - אדרבה, תרומה לא ממעיטנא, שכן מחפ"ז סימן: מיתה, חומש, ואין לה פדיון, ואסורה לזרים. - הנך נפישן. ואיבעית אימא: קדש חמור, שכן ענוש כרת.
רש"י:
לא בערתי ממנו - במעשר שני כתיב. בטמא - בין שאני טמא בין שהוא טמא. קדש לא ממעיטנא - מהך חומרא. שכן - יש בו חומרי פנקעכ"ס, וראוי גם לזו...

כתוב בתורה והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף. זהו איסור אכילת בשר קודש שנטמא וחיוב שריפתו. אני שואל האם יש מקור מפורש לכך שדם של קרבן שנטמא נפסל לזריקה.
לא הבנתי מה מצאתם בגמרא בשבת. שמא כוונתכם שאפשר ללמוד פסול הדם מפסול הבשר?
אולי אפשר להביא מהמקורות כלפי פסול דם שנטמא שציינתם?

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי באמונתו » ה' אפריל 28, 2022 8:11 pm

דורשי יחודך כתב:
באמונתו כתב:
דורשי יחודך כתב:ייש"כ להרב עזריאל והרב באמונתו
ודאי שדבר שנטמא פסול להקרבה, השאילה שלי מהיכן נלמד הפסול הזה? היכן הוא נאמר בתורה? האם זו סברא פשוטה או שיש איזו ילפותא?

באמת, רבו המקורות כלפי פסול דם שנטמא, אמנם מקור מן התורה לעיקר דין הפסול של קדשים וקרבנות שנטמאו, ראה המפורש בגמרא שבת כה, א:
דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: ולא בערתי ממנו בטמא... לאו קל וחומר הוא? מה מעשר הקל אמרה תורה לא בערתי ממנו בטמא, קדש חמור לא כל שכן? - אי הכי, תרומה נמי, לימא: קל וחומר הוא! - הא כתיב ממנו. - ומה ראית? - מסתברא, קדש לא ממעיטנא שכן סימן פנ"ק עכ"ס: פיגול, נותר, קרבן, מעילה, וכרת, אסור לאונן. - אדרבה, תרומה לא ממעיטנא, שכן מחפ"ז סימן: מיתה, חומש, ואין לה פדיון, ואסורה לזרים. - הנך נפישן. ואיבעית אימא: קדש חמור, שכן ענוש כרת.
רש"י:
לא בערתי ממנו - במעשר שני כתיב. בטמא - בין שאני טמא בין שהוא טמא. קדש לא ממעיטנא - מהך חומרא. שכן - יש בו חומרי פנקעכ"ס, וראוי גם לזו...

כתוב בתורה והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף. זהו איסור אכילת בשר קודש שנטמא וחיוב שריפתו. אני שואל האם יש מקור מפורש לכך שדם של קרבן שנטמא נפסל לזריקה.
לא הבנתי מה מצאתם בגמרא בשבת. שמא כוונתכם שאפשר ללמוד פסול הדם מפסול הבשר?
אולי אפשר להביא מהמקורות כלפי פסול דם שנטמא שציינתם?

מצוות וחובת שריפת קדשים שנטמאו - אומרת ממילא שפסולים להקרבה, ודין השריפה - הינו בעצמו מקור בו פסול הקרבה.

דורשי יחודך
הודעות: 1520
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ה' אפריל 28, 2022 8:25 pm

באמונתו כתב:מצוות וחובת שריפת קדשים שנטמאו - אומרת ממילא שפסולים להקרבה, ודין השריפה - הינו בעצמו מקור בו פסול הקרבה.

מסכים לגמרי.
אבל, כפי שכבר הסברתי, אני שואל על דם של הקרבן. לא בשר, שהוא נאסר באכילה, אלא דם.
הצעתי למעלה שכוונתך שלומדים דם מבשר. האם לכך אתה מתכוון? לא ברור לי שאפשר ללמוד ככה במה מצינו, אבל אולי זה קצה חוט.
בכל אופן השאילה שלי קשורה ספציפית לדם (או במקביל לקומץ של מנחה).

דורשי יחודך
הודעות: 1520
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ה' אפריל 28, 2022 9:24 pm

ובאמת השאילה יכולה להשאל גם על אימורים וכל העולה ע"ג המזבח. כלומר הפסול של בשר הוא אולי בגלל שהוא עומד לאכילה, אבל מנא לן שדבר שנטמא נפסל להקרבה ע"ג מזבח? לצערי אני שואל מתוך בורות, לא מתוך ידיעות.

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי באמונתו » ה' אפריל 28, 2022 9:27 pm

דורשי יחודך כתב:
באמונתו כתב:
דורשי יחודך כתב:
באמונתו כתב:
דורשי יחודך כתב:ייש"כ להרב עזריאל והרב באמונתו
ודאי שדבר שנטמא פסול להקרבה, השאילה שלי מהיכן נלמד הפסול הזה? היכן הוא נאמר בתורה? האם זו סברא פשוטה או שיש איזו ילפותא?

באמת, רבו המקורות כלפי פסול דם שנטמא, אמנם מקור מן התורה לעיקר דין הפסול של קדשים וקרבנות שנטמאו, ראה המפורש בגמרא שבת כה, א:
דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: ולא בערתי ממנו בטמא... לאו קל וחומר הוא? מה מעשר הקל אמרה תורה לא בערתי ממנו בטמא, קדש חמור לא כל שכן? - אי הכי, תרומה נמי, לימא: קל וחומר הוא! - הא כתיב ממנו. - ומה ראית? - מסתברא, קדש לא ממעיטנא שכן סימן פנ"ק עכ"ס: פיגול, נותר, קרבן, מעילה, וכרת, אסור לאונן. - אדרבה, תרומה לא ממעיטנא, שכן מחפ"ז סימן: מיתה, חומש, ואין לה פדיון, ואסורה לזרים. - הנך נפישן. ואיבעית אימא: קדש חמור, שכן ענוש כרת.
רש"י:
לא בערתי ממנו - במעשר שני כתיב. בטמא - בין שאני טמא בין שהוא טמא. קדש לא ממעיטנא - מהך חומרא. שכן - יש בו חומרי פנקעכ"ס, וראוי גם לזו...

כתוב בתורה והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף. זהו איסור אכילת בשר קודש שנטמא וחיוב שריפתו. אני שואל האם יש מקור מפורש לכך שדם של קרבן שנטמא נפסל לזריקה.
לא הבנתי מה מצאתם בגמרא בשבת. שמא כוונתכם שאפשר ללמוד פסול הדם מפסול הבשר?
אולי אפשר להביא מהמקורות כלפי פסול דם שנטמא שציינתם?

מצוות וחובת שריפת קדשים שנטמאו - אומרת ממילא שפסולים להקרבה, ודין השריפה - הינו בעצמו מקור בו פסול הקרבה.

במחילה, אתה מתעלם ממה שכתבתי.
הסברתי שאני שואל על דם של הקרבן. לא בשר, שהוא נאסר באכילה, אלא דם.
הצעתי למעלה שכוונתך שלומדים דם מבשר. האם לכך אתה מתכוון? לא ברור לי שאפשר ללמוד ככה במה מצינו, אבל אולי זה קצה חוט.
בכל אופן השאילה שלי קשורה ספציפית לדם (או במקביל לקומץ של מנחה).

חובת שריפת קדשים שנטמאו, בלתי קשורה היא לאכילה, ואין נ"מ בין נטמאו בשר ודם, איברים, אימורים, סולת ושמן, לא משום מה מצינו, רק כי קדשים טמאים - נשרפים מפני הפְסול שלהם.

דורשי יחודך
הודעות: 1520
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ה' אפריל 28, 2022 10:56 pm

באמונתו כתב:חובת שריפת קדשים שנטמאו, בלתי קשורה היא לאכילה, ואין נ"מ בין נטמאו בשר ודם, איברים, אימורים, סולת ושמן, לא משום מה מצינו, רק כי קדשים טמאים - נשרפים מפני הפְסול שלהם.

איפה כתוב בתורה שקדשים טמאים נשרפים?
בינתיים אני מצאתי שבשר קודש שנטמא נשרף.
האיך מגיעים מזה לאימורים, או דם וקומץ?
האם זה מה מצינו?
מידה אחרת?
האם יש לזה התייחסות בחז"ל? האם אתה כותב כאן תיאוריה?

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי באמונתו » ה' אפריל 28, 2022 11:27 pm

דורשי יחודך כתב:
באמונתו כתב:חובת שריפת קדשים שנטמאו, בלתי קשורה היא לאכילה, ואין נ"מ בין נטמאו בשר ודם, איברים, אימורים, סולת ושמן, לא משום מה מצינו, רק כי קדשים טמאים - נשרפים מפני הפְסול שלהם.

איפה כתוב בתורה שקדשים טמאים נשרפים?
בינתיים אני מצאתי שבשר קודש שנטמא נשרף.
האיך מגיעים מזה לאימורים, או דם וקומץ?
האם זה מה מצינו?
מידה אחרת?
האם יש לזה התייחסות בחז"ל? האם אתה כותב כאן תיאוריה?

לא הבנתי הקשר. "כשם שמצוה לשרוף הקדשים שנטמאו"...
מצוות שריפה ואיסור אכילה - הרי הם שני מושגים שונים ונבדלים.
אין יסוד כלל, לתלות שריפת קדשים טמאים באיסור אכילתם.

דורשי יחודך
הודעות: 1520
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ה' אפריל 28, 2022 11:55 pm

באמונתו כתב:מצוות שריפה ואיסור אכילה - הרי הם שני מושגים שונים ונבדלים.
אין יסוד כלל, לתלות שריפת קדשים טמאים באיסור אכילתם.

בפסוק כתוב, "ובשר קודש אשר יגע בכל טמא לא יאכל, באש ישרף."
הרי שהפסוק כורך ביחד את שריפת קדשים טמאים עם איסור אכילתם.
אולי אין הכרח גמור לקרוא כך את הפסוק, אך בודאי שניתן לקרוא כך את הפסוק.
יש לנו איסור אכילת בשר קודש שנטמא, ומצוה לשרוף אותו. אך כיצד הגענו מזה למסקנא שמצוה לשרוף גם את החלקים העולים על המזבח? אולי אין כל פסול להקריב דבר טמא על המזבח?

יבנה
הודעות: 3637
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: אכילת עוגה מקמח מצה (מכונה) בערב פסח

הודעהעל ידי יבנה » ו' אפריל 29, 2022 1:30 am

איתן נוי כתב:
יבנה כתב:
איתן נוי כתב:מה הדין של אכילת עוגה מקמח מצה (מכונה) בערב פסח?
אם דיברו בזה אשמח לקישור.

האיסור הוא רק במצה כמו שהיא שאפשר לקיים בזה את המצוה, אך מה שאופים או מבשלים ממנה מותר לאכול.
משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תעא סעיף ב
(י) מצה עשירה - היינו שנילושה במי פירות ולהכי מותר לאכול כיון שאין יוצאין בזה ידי מצה בלילה כמבואר בסימן תס"ב ועיין שם במ"ב דאפילו לש במים ועירב בה קצת מי פירות נמי אין יוצאין בה משום מצה כל שטעם מי פירות נרגש בה וא"כ לענין ע"פ מותר באכילה דהוי ג"כ מצה עשירה ועיין שם בס"ד בהג"ה דבמדינות אלו אין נוהגין ללוש במי פירות:
(כ) אינה נקראת וכו' - דלא נתבטלה ממנה שם מצה ע"י זה ומ"מ לצאת בה ידי מצה בלילה אין כדאי לפי מה שנתבאר לעיל בסימן קס"ח במ"ב ס"ק נ"ט עיין שם וגם לחוש ליש מי שאומר דגם זה בכלל מצה עשירה וכ"ז בשלא בשלה אבל אם בשלה וכמו שנוהגין במדינותינו לעשות כדורים ממצה שקורין (קניידלעך) או מצה מבושלת בכלי ראשון מותר לאוכלה קודם שעה עשירית דזה בודאי לא מיקרי מצה וכדמבואר בסימן תס"א:


ראית את הרמ"א והמשנ"ב שהבאתי לעיל?

ראיתי את מה שאמרו ודחילק המ"ב בין בישול ואפייה. אך הם דיברו בפירורים שניכר בהם צורת הלחם, ואילו אנחנו מדברים על מצב שהחזירן לסולתן ועירבבן בעיסה שיש בו טעמים שונים, שבזה גם אם אינו מבושל כלל, ברכתו מזונות כמפורש במ"ב סי' קס"ח שבסמוך. וע"ש בס' י' גדרי הדבר. וכן המנהג הפשוט לברך מזונות על עוגות שנעשו מקמח מצות. וכבר נתבאר במה שהבאתי שכל שברכתו במ"מ מותר לאכלו בע"פ כיון שא"א לקיים בזה המצוה.

משנה ברורה סימן קסח ס"ק נט
אם פירר הלחם עד שהחזירן לסולת ואח"כ חזר וגבלן בשומן וכיו"ב [שאנו קורין בלשוננו קניידלי"ך או חרענזלי"ך] עיין במ"א מה שכתב בזה והסכמת הרבה אחרונים דאם בישלן בקדירה או טגנם במחבת במשקה דחשיב כבישול אף שיש בכל אחת כזית ויותר מברך עליהם במ"מ [ואפילו אם אכל הרבה] וכן הוא מנהג העולם ואם אפאן נכון שלא יאכלם כ"א בתוך הסעודה אלא א"כ נילוש ברוב שומן או דבש דאז מברך עליהם במ"מ וכדלעיל בס"ז בהג"ה ואם גיבלן במים לבד ואפאן יש עליהם דין פת גמור:

באמונתו
הודעות: 3239
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי באמונתו » ו' אפריל 29, 2022 1:53 am

דורשי יחודך כתב:
באמונתו כתב:מצוות שריפה ואיסור אכילה - הרי הם שני מושגים שונים ונבדלים.
אין יסוד כלל, לתלות שריפת קדשים טמאים באיסור אכילתם.

בפסוק כתוב, "ובשר קודש אשר יגע בכל טמא לא יאכל, באש ישרף."
הרי שהפסוק כורך ביחד את שריפת קדשים טמאים עם איסור אכילתם.
אולי אין הכרח גמור לקרוא כך את הפסוק, אך בודאי שניתן לקרוא כך את הפסוק.
יש לנו איסור אכילת בשר קודש שנטמא, ומצוה לשרוף אותו. אך כיצד הגענו מזה למסקנא שמצוה לשרוף גם את החלקים העולים על המזבח? אולי אין כל פסול להקריב דבר טמא על המזבח?

הרי ייתכן להבין גם להיפך, כי האיסור אכילה היא מפני מצוות שריפתו, ועכ"פ, חז"ל בוודאי קראו מצוות שריפתו בפ"ע, ללא תלות כ"ש באיסור אכילה, ולדוגמא, עיין ספר המצוות לרמב"ם - מצות עשה צ:
והמצוה התשעים היא שצונו לשרוף קדשים שנטמאו, והוא אמרו ית' (צו ז) והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף. ובגמר שבת (כד ב, כה א) באו לבאר הטעם שבעבורו אסור להדליק בשמן תרומה שנטמא ביום טוב, ואמרו בזה שבתון עשה הוא והוי יום טוב עשה ולא תעשה, ואין עשה דוחה לא תעשה ועשה. וענין זה המאמר, שעשיית המלאכה ביום טוב אסור, והעושה אותה עובר על מצות עשה שהוא בטל מצות עשה (קנט - ס), והוא אמרו ית' ביום טוב (אמור כג) יהיה לכם שבתון, ועובר על מצות לא תעשה (שכג - ט) כי הוא עשה מה שהוזהר ממנו, והוא אמרו (בא יב) כל מלאכה לא ייעשה בהם כלומר ביום טוב, ושריפת קדשים טמאים - אמנם היא מצות עשה, ולכן אינו מותר לשרוף אותם ביום טוב, בעבור השרש שזכר אין עשה דוחה לא תעשה ועשה. ושם גם כן אמרו מאמר זה לשונו כשם שמצוה לשרוף קדשים שנטמאו כך מצוה לשרוף שמן תרומה שנטמא. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בפסחים (מתני' ספ"א ופ"ז פא ב, פב א) וסוף תמורה (לג ב, לד):
חדושי הריטב"א - שבת כה, א:
אמר רבא כשם שאתה מצוה לשרוף את הקדשים שנטמאו - כך אתה מצוה לשרוף את התרומה שנטמאת. פי' מן התורה, דאדינא דאורייתא קיימינן, וכדאמרינן אמרה תורה בשעת ביעורה תהנה ממנה, וכבר פרשתי (לעיל כ"ג ב') דמצות שריפתו מדכתיב בקדש באש ישרף, ודרשינן בפסחים (כ"ד א') כל שפסולה בקדש - באש ישרף, וכן בירושלמי.
הרי מקור במקרא יש בפירוש, עפ"י קריאת רבותינו ז"ל.

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

חמץ שעבר עליו הפסח

הודעהעל ידי איתן נוי » ו' אפריל 29, 2022 5:59 pm

(מעשה שהיה השבוע)
מי שידוע שלא מכר את החמץ לגוי, אך מספר לנו שנתן הוראה לעובדים לא למכור חמץ האם ניתן לסמוך על הדיבור שלו כמסל"ת?
האם יש ענין לקנות ממנו את החמץ ולהשמיד או שמא מהנה אותו בכסף שמשלם לו,
וא"כ כיצד רעיון להציל את מי שיקנה ממנו בכה"ג שאין אפשרות להזהיר את המון המגיעים כגון אטרקציה בצפון שיש לו קיוסק.
האם יש אפשרות לסמוך על מכירת הרבנות הראשית שזיכתה אף לו את המכירה?


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 230 אורחים