מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' פברואר 08, 2023 11:10 am

זיז שדי כתב:שיטת הגרש"ז והאג"מ היא שיטתם למיקרוגל, לאג"מ שזה איסור כתולדות האור דהכל תלוי בדרך בישול ה"נ הכא, אך לגרש"ז שצריך תולדות האור ממש לאיסור דאוריתא, או תולדות חמה ממש לאיסור דרבנן, א"כ בישול בחשמל יתכן לשמוע צד התר לגמרי. (ידוע לי שדרך הפוסקים לפסוק כאילו יש בזה איסור דאוריתא. אך זה דרך והנהגת כלל ישראל בחשמל ובדיעבד הרבה פוסקים מתירים)

בדבריך אני רואה ערבוב בין בישול בכלי בישול חשמלי רגיל - שעובד על גוף חימום (והוא אש לוהטת, שלרוב הדעות חייבים על הדלקתה משום מבעיר בשבת, ואין סיבה להניח שהמבשל בה איננו כמבשל באור), לבין בישול בתנור-מיקרוגל, שעובד בטכנולוגיה אחרת לגמרי, והדעת נותנת שהמבשל בו איננו כמבשל באור (ויש בדבר להקל ולהחמיר וכו').

זיז שדי
הודעות: 539
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2022 10:15 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי זיז שדי » ד' פברואר 08, 2023 11:17 am

עזריאל ברגר כתב:בדבריך אני רואה ערבוב בין בישול בכלי בישול חשמלי רגיל - שעובד על גוף חימום (והוא אש לוהטת, שלרוב הדעות חייבים על הדלקתה משום מבעיר בשבת, ואין סיבה להניח שהמבשל בה איננו כמבשל באור), לבין בישול בתנור-מיקרוגל, שעובד בטכנולוגיה אחרת לגמרי, והדעת נותנת שהמבשל בו איננו כמבשל באור (ויש בדבר להקל ולהחמיר וכו').

אני דן בעיקר בבישול בחשמל שלא הגיע לחימום של אש, או המבשל ע"י זרם חשמל ללא גוף לוהט. (הנידון בבית מדרשינו היה סיגריה אלקטרונית אם יש בו איסור בישול דאוריתא)

יוצא פוניבז'
הודעות: 2052
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ד' פברואר 08, 2023 11:26 am

עושה חדשות כתב:בדיני ברכה"נ: מי שהחליט לא לאכול יותר מכמות מסוימת, אך לא קבע איזה חלק יאכל, וכעת חזר בו ורוצה לאכול יותר, האם צריך לחזור ולברך, או שהברכה חלה על הכל שהרי היה ברצונו שיוכל ליקח ממנו איזה חלק שיבחר.

עי' שער הציון (סימן קסח ס"ק כא)
אבל לענין ברכת בורא מיני מזונות תלוי בזה, אם היה נמלך גמור [דהיינו שהיה בדעתו מתחלה שלא לאכול יותר ואחר כך נמלך לאכול עוד], צריך לברך בורא מיני מזונות כן כתבו המחצית השקל ושאר אחרונים, ולכאורה בעניננו הלא בודאי אף דלא חשב בההיא מתחלה שלא לאכול יותר, כחשב דמי, דהלא ידוע דאם אוכל כשיעור קביעת סעודה מברך המוציא וגם נוטל ידיו, והוא כיון שבירך רק בורא מיני מזונות על כרחו דדעתו היה שלא לאכול כשיעור זה:

שמואל דוד
הודעות: 6471
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' פברואר 08, 2023 2:58 pm

עזריאל ברגר כתב:
שמואל דוד כתב:יש להסתפק אם אשה יכולה ללעוס מסטיק קודם טבילה במקוה. אשמח בגמרא או סברא.

ראשית, יש סוגי מסטיקים שנדבקים מאוד לידיים וכדו', ומהם ודאי ראוי להימנע.
אך מסטיק רגיל (איכותי) - אולי דווקא כדאי ללועסו, כי הוא מסייע בניקיון השיניים.
ועכ"פ הצריכה לטבול בליל יו"ט שני וכיו"ב (שקשה יותר לנקות את השיניים מפני קדושת היום) - נלפענ"ד שכדאי לה ללעוס מסטיק סמוך לניקיון-שיניה שלפני הטבילה.

צריך לזכור שההלכות של המומלץ לאכול ביום הטבילה וכו' - אינן הלכה למשה מסיני, ולא תקנות או שיעורי חז"ל, אלא עצות טובות, ולכן העיקר הוא שהחכם עיניו בראשו, וצריכים לשים לב האם זה מוסיף בניקיונה או להיפך.

יישר כח גדול!

כוונתי ללעוס מסטיק רגיל אחר ניקוי השינים…

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4651
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ד' פברואר 08, 2023 3:40 pm

זיז שדי כתב:אכן לכך כיוונתי, רק בגלל שיש 3 או 4 רבנים שקוראים לעצמם איחוד חכמי המגרב א"א לקרוא לשיטה הזאת שיטת כל חכמי המגרב.
דעתי נוטה מאוד להתר וכמו שביארתי מסברא, אך אכן לא מצאתי מבורר בזה. (לפי שבדיעבד כל מעשה שבת ויו"ט יש הרבה מקום להקל לאחרים)
שיטת הגרש"ז והאג"מ היא שיטתם למיקרוגל, לאג"מ שזה איסור כתולדות האור דהכל תלוי בדרך בישול ה"נ הכא, אך לגרש"ז שצריך תולדות האור ממש לאיסור דאוריתא, או תולדות חמה ממש לאיסור דרבנן, א"כ בישול בחשמל יתכן לשמוע צד התר לגמרי. (ידוע לי שדרך הפוסקים לפסוק כאילו יש בזה איסור דאוריתא. אך זה דרך והנהגת כלל ישראל בחשמל ובדיעבד הרבה פוסקים מתירים)

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... c6#p610087

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' פברואר 08, 2023 4:59 pm

יוצא פוניבז' כתב:
עושה חדשות כתב:בדיני ברכה"נ: מי שהחליט לא לאכול יותר מכמות מסוימת, אך לא קבע איזה חלק יאכל, וכעת חזר בו ורוצה לאכול יותר, האם צריך לחזור ולברך, או שהברכה חלה על הכל שהרי היה ברצונו שיוכל ליקח ממנו איזה חלק שיבחר.

עי' שער הציון (סימן קסח ס"ק כא)
אבל לענין ברכת בורא מיני מזונות תלוי בזה, אם היה נמלך גמור [דהיינו שהיה בדעתו מתחלה שלא לאכול יותר ואחר כך נמלך לאכול עוד], צריך לברך בורא מיני מזונות כן כתבו המחצית השקל ושאר אחרונים, ולכאורה בעניננו הלא בודאי אף דלא חשב בההיא מתחלה שלא לאכול יותר, כחשב דמי, דהלא ידוע דאם אוכל כשיעור קביעת סעודה מברך המוציא וגם נוטל ידיו, והוא כיון שבירך רק בורא מיני מזונות על כרחו דדעתו היה שלא לאכול כשיעור זה:

יש"כ.

מאידך, ז"ל המשנ"ב סי' תפ סק"ח - ואם שותהו בלא הסיבה, צריך לשתות פעם אחרת בהסיבה; מיהו לענין ברכה לפניה דוקא בכוס רביעי שלא חשב לשתות עוד כלל משא"כ בכוס שלישי שבלא"ה חשב לשתות עוד על סמך ברכה זו לא מיקרי היסח הדעת ואין צריך לברך.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' פברואר 08, 2023 6:42 pm

שמואל דוד כתב:
עזריאל ברגר כתב:
שמואל דוד כתב:יש להסתפק אם אשה יכולה ללעוס מסטיק קודם טבילה במקוה. אשמח בגמרא או סברא.

ראשית, יש סוגי מסטיקים שנדבקים מאוד לידיים וכדו', ומהם ודאי ראוי להימנע.
אך מסטיק רגיל (איכותי) - אולי דווקא כדאי ללועסו, כי הוא מסייע בניקיון השיניים.
ועכ"פ הצריכה לטבול בליל יו"ט שני וכיו"ב (שקשה יותר לנקות את השיניים מפני קדושת היום) - נלפענ"ד שכדאי לה ללעוס מסטיק סמוך לניקיון-שיניה שלפני הטבילה.

צריך לזכור שההלכות של המומלץ לאכול ביום הטבילה וכו' - אינן הלכה למשה מסיני, ולא תקנות או שיעורי חז"ל, אלא עצות טובות, ולכן העיקר הוא שהחכם עיניו בראשו, וצריכים לשים לב האם זה מוסיף בניקיונה או להיפך.

יישר כח גדול!

כוונתי ללעוס מסטיק רגיל אחר ניקוי השינים…

כפי שכתבתי, צריך לעשות ניסויים ובדיקות האם מסטיק משאיר עקבות בפה...

אליהו עזריאל
הודעות: 99
הצטרף: א' מרץ 27, 2016 8:34 pm

טילטול חוץ לתחום ליותר בהיתר לא רק מה שלבוש

הודעהעל ידי אליהו עזריאל » א' פברואר 12, 2023 11:02 pm

אשמח לקבל ולשמוע האם מה שכתב הגרשז"א זצוק"ל בשמירת שבת כהלכתה בעניין לטלטל אכול או שאר דברים לצורך חולה או נהג שיוצאים בהיתר מחוץ לתחום.

אשמח לתשובות עם מקורות

yankev
הודעות: 567
הצטרף: א' ספטמבר 26, 2010 2:48 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי yankev » ב' פברואר 13, 2023 4:51 am

האם בזמן קרבן פסח בליל פסח, יש איסור לאכול בשר כבש אחר כתוספת? (לא חגיגת פסח, אלא סתם בשר)

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' פברואר 13, 2023 9:27 am

yankev כתב:האם בזמן קרבן פסח בליל פסח, יש איסור לאכול בשר כבש אחר כתוספת? (לא חגיגת פסח, אלא סתם בשר)

מסתמא אין איסור.

עמים ינגח
הודעות: 17
הצטרף: א' ספטמבר 06, 2020 1:11 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עמים ינגח » ב' פברואר 13, 2023 10:22 am

האוכל בסעודה דברים שאינם באים מחמת הסעודה, צריך לברך עליהם, אבל נפטר עליהם בברכת המזון. כדאיתא בשו"ע.
איך הדין אם בדעתו להמשיך ולאכול אותם דברים אחר ברכת המזון, האם יכול לכוון שברכת המזון לא תפטור אותם או לא?
במשנה ברורה לא מצאתי.

yankev
הודעות: 567
הצטרף: א' ספטמבר 26, 2010 2:48 pm

איזו מידה מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם הספרי מביא בדרשה זו?

הודעהעל ידי yankev » ב' פברואר 13, 2023 11:03 pm

בספרי:
בחדש השני בארבעה עשר יום, הוסיף בו הכתוב שתי מצות חוץ ממצוה האמורה בגופו ואיזו זו זו ועצם לא ישברו בו: ככל חקת הפסח, במצות שבגופו הכתוב מדבר אתה אומר במצוות שבגופו הכתוב מדבר או אינו מדבר אלא במצות שעל גופו כשהוא אומר ככל חקותיו וככל משפטיו יעשו אותו הרי מצות שעל גופו אמורות הא מה ת"ל ככל חקת הפסח יעשו אתו במצות שבגופו הכתוב מדבר או אף לשבעה ולמצה ולביעור חמץ ת"ל ועצם לא ישברו בו עצם היה בכלל יצא מוצא מן הכלל ללמד על הכלל מה עצם מצוה שבגופו הכתוב מדבר אף כשהוא אומר ככל חקת הפסח יעשו אותו במצות שבגופו הכתוב מדבר איסי בן עקביא אומר חוקה האמורה בפסח אינה אלא בגופו (סליק פיסקא).

איזו מידה מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם הספרי מביא?

חלא בר חמרא
הודעות: 214
הצטרף: ו' יוני 24, 2022 12:20 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי חלא בר חמרא » ג' פברואר 14, 2023 1:02 am

עמים ינגח כתב:האוכל בסעודה דברים שאינם באים מחמת הסעודה, צריך לברך עליהם, אבל נפטר עליהם בברכת המזון. כדאיתא בשו"ע.
איך הדין אם בדעתו להמשיך ולאכול אותם דברים אחר ברכת המזון, האם יכול לכוון שברכת המזון לא תפטור אותם או לא?
במשנה ברורה לא מצאתי.

כל ברכה אחרונה שבכחה לפטור מאכלים אלו, נחשבת בהכרח כהיסח הדעת מהם, אף אם כיון בהדיא שלא לפטרם. שערי הברכה פי"ג הערה ס"ז וס"ט.
ויש להוכיח זאת, כי אל"כ יחוייב כל אדם לכוין שלא תפטור ברהמ"ז את היין ששתה בסעודה, כדי למנוע ברכה שאינה צריכה, שלא יצטרך לברך אח"כ על כוס של ברכה. וע"כ דלא מהני כוונתו בזה.

זיז שדי
הודעות: 539
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2022 10:15 pm

Re: איזו מידה מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם הספרי מביא בדרשה זו?

הודעהעל ידי זיז שדי » ג' פברואר 14, 2023 3:05 am

לא הבנתי הקושיא, כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד ע"ע יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא.
וכך נדרש בבבלי

yankev
הודעות: 567
הצטרף: א' ספטמבר 26, 2010 2:48 pm

Re: איזו מידה מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם הספרי מביא בדרשה זו?

הודעהעל ידי yankev » ג' פברואר 14, 2023 5:09 am

זיז שדי כתב:לא הבנתי הקושיא, כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד ע"ע יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא.
וכך נדרש בבבלי

אין כאן קושיה. אני קצת עם הארץ שמנסה ללמוד קצת קדשים ושאלתי רק לוודא, כי לא הייתי בטוח בזה.
בכלל כתוב 'כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כלו יצא', והלשון קצת בספרי היה נראה לי קצת אחרת. עכשיו כבר הבנתי הכל. תודה רבה!

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' פברואר 14, 2023 8:31 am

בשו"ע הל' ציצית - וטוב להניח אותו על ראשו רחבו לקומתו ולהתעטף בו, ויעמוד כך מעוטף לפחות כדי הילוך ד' אמות, ואח"כ ימשכנו מעל ראשו וילבישנו.

מהו השיעור של כדי הילוך ד' אמות, האם מי שלובש בגד ד' כנפות בפחות משיעור זה אינו מחוייב בציצית?

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' פברואר 14, 2023 8:35 am

בחוו"ד סי' קפז ס"ק כה נקט לגבי הדין של תליה בדם בתולים דלא חיישי' שהיא רואה מחמת תשמיש, ולעולם מחזקינן שהם דם בתולים עד שתשמש פעם אחת ולא תראה דם מחמת תשמיש, "דאם לא בדקה עצמה פעם אחת דגם כן שוב אינה תולה". וצ"ע מה טעם בזה ומאי גרע אם שימשה ולא בדקה ממי שלא שימשה כלל.

yankev
הודעות: 567
הצטרף: א' ספטמבר 26, 2010 2:48 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי yankev » ג' פברואר 14, 2023 9:26 am

עושה חדשות כתב:בחוו"ד סי' קפז ס"ק כה נקט לגבי הדין של תליה בדם בתולים דלא חיישי' שהיא רואה מחמת תשמיש, ולעולם מחזקינן שהם דם בתולים עד שתשמש פעם אחת ולא תראה דם מחמת תשמיש, "דאם לא בדקה עצמה פעם אחת דגם כן שוב אינה תולה". וצ"ע מה טעם בזה ומאי גרע אם שימשה ולא בדקה ממי שלא שימשה כלל.


לכאורה הרצף לתלייה נהרס, ואמרינן מסתמא החלימה ממנה באותה הפעם, וכעת זה דם אחר.

עמים ינגח
הודעות: 17
הצטרף: א' ספטמבר 06, 2020 1:11 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עמים ינגח » ג' פברואר 14, 2023 3:43 pm

חלא בר חמרא כתב:
עמים ינגח כתב:האוכל בסעודה דברים שאינם באים מחמת הסעודה, צריך לברך עליהם, אבל נפטר עליהם בברכת המזון. כדאיתא בשו"ע.
איך הדין אם בדעתו להמשיך ולאכול אותם דברים אחר ברכת המזון, האם יכול לכוון שברכת המזון לא תפטור אותם או לא?
במשנה ברורה לא מצאתי.

כל ברכה אחרונה שבכחה לפטור מאכלים אלו, נחשבת בהכרח כהיסח הדעת מהם, אף אם כיון בהדיא שלא לפטרם. שערי הברכה פי"ג הערה ס"ז וס"ט.
ויש להוכיח זאת, כי אל"כ יחוייב כל אדם לכוין שלא תפטור ברהמ"ז את היין ששתה בסעודה, כדי למנוע ברכה שאינה צריכה, שלא יצטרך לברך אח"כ על כוס של ברכה. וע"כ דלא מהני כוונתו בזה.

תודה רבה על המקור ועל התוספת ראיה.
האם מצינו בעוד מקומות היסח הדעת בעל כרחו?

זיז שדי
הודעות: 539
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2022 10:15 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי זיז שדי » ג' פברואר 14, 2023 9:15 pm

עושה חדשות כתב:בשו"ע הל' ציצית - וטוב להניח אותו על ראשו רחבו לקומתו ולהתעטף בו, ויעמוד כך מעוטף לפחות כדי הילוך ד' אמות, ואח"כ ימשכנו מעל ראשו וילבישנו.

מהו השיעור של כדי הילוך ד' אמות, האם מי שלובש בגד ד' כנפות בפחות משיעור זה אינו מחוייב בציצית?

בכ"מ זה נחשב שיעור זמן הכי קטן להיחשב זמן, (לא היה להם שעון למדידת דקות ושניות, והכל נמדד בחשבון הליכה ופחות מד' אמות לא נחשב הליכה)

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' פברואר 15, 2023 8:54 am

שאלה בהל' גניבת דעת;
ראובן רוצה לתמוך בשמעון הנצרך, אבל מכיר בשמעון שלא ירצה לקבל ממנו. על כן נותן לשמעון את התמיכה בשם לוי, (ואולי גם 'מזכה' את הכסף ללוי לפני שנותנו לשמעון). כעת שמעון מכיר טובה ללוי על תמיכתו הנדיבה. האם יש בכך איסור של גניבת דעת, (ומי עובר באיסור זה), או דיש להתיר מכיון דסו"ס נעשה הכל לטובת שמעון ולא היה אפשר בדרך אחרת.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' פברואר 15, 2023 9:42 am

בפשטות אין כאן "גניבת" דעת אלא "מתנת" דעת.

באמונתו
הודעות: 3214
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי באמונתו » ד' פברואר 15, 2023 2:00 pm

עושה חדשות כתב:שאלה בהל' גניבת דעת;
ראובן רוצה לתמוך בשמעון הנצרך, אבל מכיר בשמעון שלא ירצה לקבל ממנו. על כן נותן לשמעון את התמיכה בשם לוי, (ואולי גם 'מזכה' את הכסף ללוי לפני שנותנו לשמעון). כעת שמעון מכיר טובה ללוי על תמיכתו הנדיבה. האם יש בכך איסור של גניבת דעת, (ומי עובר באיסור זה), או דיש להתיר מכיון דסו"ס נעשה הכל לטובת שמעון ולא היה אפשר בדרך אחרת.

שמעון הלא אמור להבין לבד, כי אולי התמיכה היא באמת מראובן, לפי המצוי, שרבים מן התומכים מסתירים עצמם, באופנים אלו וכיו"ב.
באם שמעון, נאיבי הוא במידה כזאת, שלא תעלה על דעתו אפשרות כזאת, אינו אלא גונב דעת עצמו, ולא ראובן גונב כאן דעתו.

חלא בר חמרא
הודעות: 214
הצטרף: ו' יוני 24, 2022 12:20 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי חלא בר חמרא » ד' פברואר 15, 2023 3:12 pm

עמים ינגח כתב:
חלא בר חמרא כתב:
עמים ינגח כתב:האוכל בסעודה דברים שאינם באים מחמת הסעודה, צריך לברך עליהם, אבל נפטר עליהם בברכת המזון. כדאיתא בשו"ע.
איך הדין אם בדעתו להמשיך ולאכול אותם דברים אחר ברכת המזון, האם יכול לכוון שברכת המזון לא תפטור אותם או לא?
במשנה ברורה לא מצאתי.

כל ברכה אחרונה שבכחה לפטור מאכלים אלו, נחשבת בהכרח כהיסח הדעת מהם, אף אם כיון בהדיא שלא לפטרם. שערי הברכה פי"ג הערה ס"ז וס"ט.
ויש להוכיח זאת, כי אל"כ יחוייב כל אדם לכוין שלא תפטור ברהמ"ז את היין ששתה בסעודה, כדי למנוע ברכה שאינה צריכה, שלא יצטרך לברך אח"כ על כוס של ברכה. וע"כ דלא מהני כוונתו בזה.

תודה רבה על המקור ועל התוספת ראיה.
האם מצינו בעוד מקומות היסח הדעת בעל כרחו?

שינוי מקום

חלא בר חמרא
הודעות: 214
הצטרף: ו' יוני 24, 2022 12:20 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי חלא בר חמרא » ד' פברואר 15, 2023 3:19 pm

שו"ע יו"ד קצ"ח סעיף כ"ד יש נוהגות שלא לאכול בשר ביום הטבילה שמא ישאר חציצה בין שיניה.
והנה זהו מנהג טוב גרידא, ומקילין בחולה ובשבת.
ויל"ע מאי שנא מהלכות בשר בחלב שחיוב ממש יש להמתין שש שעות שמא יש בשר בין שיניו [יו"ד פ"ט לטעם הרמב"ם]
לכאורה באיסור כרת היה לנו להחמיר יותר?
[ואף דהוי רק חציצה דרבנן, הרי גם בבב"ח הוא רק דרבנן כי לא נתבשלו יחד]

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' פברואר 15, 2023 5:45 pm

חלא בר חמרא כתב:שו"ע יו"ד קצ"ח סעיף כ"ד יש נוהגות שלא לאכול בשר ביום הטבילה שמא ישאר חציצה בין שיניה.
והנה זהו מנהג טוב גרידא, ומקילין בחולה ובשבת.
ויל"ע מאי שנא מהלכות בשר בחלב שחיוב ממש יש להמתין שש שעות שמא יש בשר בין שיניו [יו"ד פ"ט לטעם הרמב"ם]
לכאורה באיסור כרת היה לנו להחמיר יותר?
[ואף דהוי רק חציצה דרבנן, הרי גם בבב"ח הוא רק דרבנן כי לא נתבשלו יחד]

א. אם נשאר בין השיניים רק שמנונית-בשר וכיו"ב - אינה חוצצת, אבל יש להימנע מלאכלה בחלב.
ב. לא פלוג רבנן, ולכן:
1. גזרו שלא לאכול חלב אחרי בשר זמן ארוך, בלי לחלק אם ניקה שיניו בינתיים.
2. לא אסרו שום דבר (מדינא) לפני הטבילה, כי פעמים רבות מזדמנת טבילה אחרי שכבר אכל (כגון שלפתע נגע בשרץ או ראה קרי, ועליו להיטהר). ומאידך - כל אדם (שטובל טבילה המחויבת מעיקר הדין) יודע שעליו להתנקות היטב לקראת הטבילה ואפשר יותר לסמוך על הניקיון שינקה את שיניו.

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' פברואר 15, 2023 5:55 pm

באמונתו כתב:
עושה חדשות כתב:שאלה בהל' גניבת דעת;
ראובן רוצה לתמוך בשמעון הנצרך, אבל מכיר בשמעון שלא ירצה לקבל ממנו. על כן נותן לשמעון את התמיכה בשם לוי, (ואולי גם 'מזכה' את הכסף ללוי לפני שנותנו לשמעון). כעת שמעון מכיר טובה ללוי על תמיכתו הנדיבה. האם יש בכך איסור של גניבת דעת, (ומי עובר באיסור זה), או דיש להתיר מכיון דסו"ס נעשה הכל לטובת שמעון ולא היה אפשר בדרך אחרת.

שמעון הלא אמור להבין לבד, כי אולי התמיכה היא באמת מראובן, לפי המצוי, שרבים מן התומכים מסתירים עצמם, באופנים אלו וכיו"ב. באם שמעון, נאיבי הוא במידה כזאת, שלא תעלה על דעתו אפשרות כזאת, אינו אלא גונב דעת עצמו, ולא ראובן גונב כאן דעתו.
אני שואל באופן שהכל נעשה בתחכום רב, ואין שום סיבה בעולם ששמעון יחשוב אחרת. כך שאין לטעון כאן איהו דאטעיה אנפשיה. [ומעשה שהיה כך היה].

עזריאל ברגר כתב:בפשטות אין כאן "גניבת" דעת אלא "מתנת" דעת.
לא הבנתי. שמעון מכיר טובה ללוי בטעות, וזהו לכאו' יסוד האיסור של גניבת דעת.

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' פברואר 15, 2023 5:56 pm

זיז שדי כתב:
עושה חדשות כתב:בשו"ע הל' ציצית - וטוב להניח אותו על ראשו רחבו לקומתו ולהתעטף בו, ויעמוד כך מעוטף לפחות כדי הילוך ד' אמות, ואח"כ ימשכנו מעל ראשו וילבישנו.

מהו השיעור של כדי הילוך ד' אמות, האם מי שלובש בגד ד' כנפות בפחות משיעור זה אינו מחוייב בציצית?

בכ"מ זה נחשב שיעור זמן הכי קטן להיחשב זמן, (לא היה להם שעון למדידת דקות ושניות, והכל נמדד בחשבון הליכה ופחות מד' אמות לא נחשב הליכה)
אז למעשה סגי ברגע כמימריה?

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' פברואר 15, 2023 5:58 pm

yankev כתב:
עושה חדשות כתב:בחוו"ד סי' קפז ס"ק כה נקט לגבי הדין של תליה בדם בתולים דלא חיישי' שהיא רואה מחמת תשמיש, ולעולם מחזקינן שהם דם בתולים עד שתשמש פעם אחת ולא תראה דם מחמת תשמיש, "דאם לא בדקה עצמה פעם אחת דגם כן שוב אינה תולה". וצ"ע מה טעם בזה ומאי גרע אם שימשה ולא בדקה ממי שלא שימשה כלל.

לכאורה הרצף לתלייה נהרס, ואמרינן מסתמא החלימה ממנה באותה הפעם, וכעת זה דם אחר.
במה יותר טובה אשה שלא שימשה, משימשה ולא בדקה.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' פברואר 15, 2023 6:00 pm

עושה חדשות כתב:
זיז שדי כתב:
עושה חדשות כתב:בשו"ע הל' ציצית - וטוב להניח אותו על ראשו רחבו לקומתו ולהתעטף בו, ויעמוד כך מעוטף לפחות כדי הילוך ד' אמות, ואח"כ ימשכנו מעל ראשו וילבישנו.

מהו השיעור של כדי הילוך ד' אמות, האם מי שלובש בגד ד' כנפות בפחות משיעור זה אינו מחוייב בציצית?

בכ"מ זה נחשב שיעור זמן הכי קטן להיחשב זמן, (לא היה להם שעון למדידת דקות ושניות, והכל נמדד בחשבון הליכה ופחות מד' אמות לא נחשב הליכה)
אז למעשה סגי ברגע כמימריה?

לא. דאלת"ה הוה להו למימר כדי הליכת אמה אחת וכיו"ב.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' פברואר 15, 2023 6:02 pm

עושה חדשות כתב:
באמונתו כתב:
עושה חדשות כתב:שאלה בהל' גניבת דעת;
ראובן רוצה לתמוך בשמעון הנצרך, אבל מכיר בשמעון שלא ירצה לקבל ממנו. על כן נותן לשמעון את התמיכה בשם לוי, (ואולי גם 'מזכה' את הכסף ללוי לפני שנותנו לשמעון). כעת שמעון מכיר טובה ללוי על תמיכתו הנדיבה. האם יש בכך איסור של גניבת דעת, (ומי עובר באיסור זה), או דיש להתיר מכיון דסו"ס נעשה הכל לטובת שמעון ולא היה אפשר בדרך אחרת.

שמעון הלא אמור להבין לבד, כי אולי התמיכה היא באמת מראובן, לפי המצוי, שרבים מן התומכים מסתירים עצמם, באופנים אלו וכיו"ב. באם שמעון, נאיבי הוא במידה כזאת, שלא תעלה על דעתו אפשרות כזאת, אינו אלא גונב דעת עצמו, ולא ראובן גונב כאן דעתו.
אני שואל באופן שהכל נעשה בתחכום רב, ואין שום סיבה בעולם ששמעון יחשוב אחרת. כך שאין לטעון כאן איהו דאטעיה אנפשיה. [ומעשה שהיה כך היה].

עזריאל ברגר כתב:בפשטות אין כאן "גניבת" דעת אלא "מתנת" דעת.
לא הבנתי. שמעון מכיר טובה ללוי בטעות, וזהו לכאו' יסוד האיסור של גניבת דעת.

האיסור הוא שלא יכיר טובה על חינם (כמדומני שמפורש כך בדברי רבותינו), וכאן אין זה בחינם אלא תמורת טובה אמיתית שהוא קיבל, אלא שבמקום שיכיר אותה לראובן - הוא מכיר ללוי, וזה מה שכתבתי שראובן נותן ללוי במתנה את הכרת-טובתו של שמעון.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' פברואר 15, 2023 6:05 pm

עושה חדשות כתב:
yankev כתב:
עושה חדשות כתב:בחוו"ד סי' קפז ס"ק כה נקט לגבי הדין של תליה בדם בתולים דלא חיישי' שהיא רואה מחמת תשמיש, ולעולם מחזקינן שהם דם בתולים עד שתשמש פעם אחת ולא תראה דם מחמת תשמיש, "דאם לא בדקה עצמה פעם אחת דגם כן שוב אינה תולה". וצ"ע מה טעם בזה ומאי גרע אם שימשה ולא בדקה ממי שלא שימשה כלל.

לכאורה הרצף לתלייה נהרס, ואמרינן מסתמא החלימה ממנה באותה הפעם, וכעת זה דם אחר.
במה יותר טובה אשה שלא שימשה, משימשה ולא בדקה.

מי ששימשה ולא בדקה - מחזיקה את עצמה לקולא בחזקת שלא ראתה בתשמיש זה, וכיצד תטען עכשיו שלא נרפאה מכתה ותחזיק את עצמה לקולא שראתה תמיד בכל פעם ששימשה?!
הוי ליה תרי קולי דסתרן אהדדי!

כדכד
הודעות: 8392
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי כדכד » ד' פברואר 15, 2023 6:38 pm

באמונתו כתב:
עושה חדשות כתב:שאלה בהל' גניבת דעת;
ראובן רוצה לתמוך בשמעון הנצרך, אבל מכיר בשמעון שלא ירצה לקבל ממנו. על כן נותן לשמעון את התמיכה בשם לוי, (ואולי גם 'מזכה' את הכסף ללוי לפני שנותנו לשמעון). כעת שמעון מכיר טובה ללוי על תמיכתו הנדיבה. האם יש בכך איסור של גניבת דעת, (ומי עובר באיסור זה), או דיש להתיר מכיון דסו"ס נעשה הכל לטובת שמעון ולא היה אפשר בדרך אחרת.

שמעון הלא אמור להבין לבד, כי אולי התמיכה היא באמת מראובן, לפי המצוי, שרבים מן התומכים מסתירים עצמם, באופנים אלו וכיו"ב.
באם שמעון, נאיבי הוא במידה כזאת, שלא תעלה על דעתו אפשרות כזאת, אינו אלא גונב דעת עצמו, ולא ראובן גונב כאן דעתו.

דברי מר אינם נראים כלל
הרי ראובן יודע ששמעון לא יקבל ממנו
וכשנותן בשם לוי הוא כן מקבל
שמע מינה שהמקבל אינו יודע מי הנותן
ושמא כוונת מר רק שהיה על המקבל להעלות בדעתו שלוי אינו הנותן אלא קבל מאדם אחר ואינו יודע מיהו וא"כ א"צ להחזיק טובה ללוי
אבל פשוט שאינו יודע שזה ראובן
כבר בימי חז"ל אמרי אינשי חמרא למריה וטיבותא לשקייה

זיז שדי
הודעות: 539
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2022 10:15 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי זיז שדי » ד' פברואר 15, 2023 8:41 pm

עושה חדשות כתב:
זיז שדי כתב:
עושה חדשות כתב:בשו"ע הל' ציצית - וטוב להניח אותו על ראשו רחבו לקומתו ולהתעטף בו, ויעמוד כך מעוטף לפחות כדי הילוך ד' אמות, ואח"כ ימשכנו מעל ראשו וילבישנו.

מהו השיעור של כדי הילוך ד' אמות, האם מי שלובש בגד ד' כנפות בפחות משיעור זה אינו מחוייב בציצית?

בכ"מ זה נחשב שיעור זמן הכי קטן להיחשב זמן, (לא היה להם שעון למדידת דקות ושניות, והכל נמדד בחשבון הליכה ופחות מד' אמות לא נחשב הליכה)
אז למעשה סגי ברגע כמימריה?

בזמנם נמדד זמן ע"פ שיעור הליכה והשיעור הכי קטן היה ד"א

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' פברואר 15, 2023 10:23 pm

זיז שדי כתב:בזמנם נמדד זמן ע"פ שיעור הליכה והשיעור הכי קטן היה ד"א

כמדומני ששיעור "אותיום" קטן ממנו, עכ"פ לפי חלק מהדעות בחז"ל.

במסתרים
הודעות: 1727
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי במסתרים » ד' פברואר 15, 2023 10:58 pm

זיז שדי כתב:בכ"מ זה נחשב שיעור זמן הכי קטן להיחשב זמן, (לא היה להם שעון למדידת דקות ושניות, והכל נמדד בחשבון הליכה ופחות מד' אמות לא נחשב הליכה)...
בזמנם נמדד זמן ע"פ שיעור הליכה והשיעור הכי קטן היה ד"א

למה במדידת זמן א"א להתחשב בהליכה שאינה "נחשבת הליכה", או לומר תוכ"ד.

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' פברואר 17, 2023 1:17 am

האם שואל יכול לחזור בו באמצע זמן השאלה
להחזיר את החפץ למשאיל ולהיפטר משמירתו וחיוב אונסים?

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' פברואר 17, 2023 12:00 pm

עושה חדשות כתב:האם שואל יכול לחזור בו באמצע זמן השאלה
להחזיר את החפץ למשאיל ולהיפטר משמירתו וחיוב אונסים?

מהסמ"ע סימן רצג ס"ק ד משמע שיכול, כפי שציין שם לשו"ע סימן עד סוף סעיף ב לגבי לווה "שקביעות הזמן לתקנת הלווה הוא".

האמת אדרוש
הודעות: 305
הצטרף: ב' דצמבר 12, 2022 3:28 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי האמת אדרוש » א' פברואר 19, 2023 8:36 pm

הא שלא הותר לעשות ספק ספיקא בידים כמדומה הוא מכח שאין מבטלין איסור לכתחילה. האם מצינו שמותר לגרום ספק ספיקא כשאין כוונתו ל״ביטול״?
למשל אם יש פרי בחשש מיעוט המצוי של תולעים, אם א״א לבודקו, האם מותר לבשלו אם בלא״ה הפרי צריך בישול?

זיז שדי
הודעות: 539
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2022 10:15 pm

בדין הוטעה הגוי הכל לשליח

הודעהעל ידי זיז שדי » א' פברואר 19, 2023 10:38 pm

ראובן ביקש משמעון לגבות כסף שכירות מגוי, ושמעון טעה וחשב שהגוי חייב לראובן יותר ממה שהיה חייב בעצם. ולכן ביקש מהגוי סכום של כמאה דולר נוספים ממה שהגוי היה חייב, והנה הגוי טעה (או הוטעה) ושילם אותם מאה דולר, והנה ראובן לא גר באותו עיר ששמעון גר בה ולכן שמעון שלח את הכסף ביד מיודעם לוי הגר בעיר של ראובן. (וקיבל רשותו של ראובן לכך)
והנה לפני שהגיע הכסף ליד ראובן נודע לשמעון על טעותו, וכעת הוא מבקש מלוי את המאה דולר ע"פ תוס' כתובות צט ד"ה ואמר, ונפסק כן להלכה, שכשהוטעה הגוי הכל לשליח, אך לוי טוען שלא זכה בזה שמעון, והוא הפקר ויכול לזכות בו, וראובן טוען שמאחר שהמעות יצאו מרשות שמעון אם כן הם שלו שע"מ כן שלחם.
היכי נדיינו דייני להאי דינא?


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 137 אורחים