מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
יעקל
הודעות: 1170
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יעקל » ש' מרץ 04, 2023 8:37 pm

מחפש מ"מ בדין אם אפשר לצאת י"ח מצוות זכירת מעשה עמלק וכו' בקרה"ת דפורים.

עכ"פ בדיעבד

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ש' מרץ 04, 2023 9:36 pm

ארחיב את השאלה: והאם עדיף קרה"ת בלא מנין ובלא ברכות בשבת-זכור (כנהוג בכ"מ שקוראים שוב ושוב) או שעדיפה קרה"ת דפורים?

איתן נוי
הודעות: 1535
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי איתן נוי » ש' מרץ 04, 2023 11:31 pm

יעקל כתב:מחפש מ"מ בדין אם אפשר לצאת י"ח מצוות זכירת מעשה עמלק וכו' בקרה"ת דפורים.

עכ"פ בדיעבד

ראיתי בספר חזון עובדיה פורים דעה שמעיקר הדין גם מי שלומד מסכת מגילה יוצא יד"ח מחיית עמלק. כדאי לראות שם את הסוגייא, מחכים.

הבאר ההיא
הודעות: 510
הצטרף: א' אוגוסט 30, 2020 8:57 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי הבאר ההיא » ש' מרץ 04, 2023 11:51 pm

איתן נוי כתב:ראיתי בספר חזון עובדיה פורים דעה שמעיקר הדין גם מי שלומד מסכת מגילה יוצא יד"ח מחיית עמלק. כדאי לראות שם את הסוגייא, מחכים.


בגליון אהלי שבת האחרון בעמוד הראשון, הובאה דעת הר"ש על תורת כהנים שבלימוד הלכות מגילה מקיימים מצות זכור, ובהערת הגרד"ל טרח להוכיח שאין זו דרשה גמורה אלא אסמכתא (וממילא הקיום הוא רק מדרבנן), עוד כתב הגרד"ל מסברא שגם אם זה היה דאורייתא בודאי לא היו יוצאים בזה את החיוב של זכור אלא שגם בזה מקיימים מצוה אבל לא יכול להיות תחליף לזכירת מעשה עמלק עצמו.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' מרץ 05, 2023 9:19 am

הבאר ההיא כתב:בגליון אהלי שבת האחרון בעמוד הראשון, הובאה דעת הר"ש על תורת כהנים שבלימוד הלכות מגילה מקיימים מצות זכור, ובהערת הגרד"ל טרח להוכיח שאין זו דרשה גמורה אלא אסמכתא (וממילא הקיום הוא רק מדרבנן), עוד כתב הגרד"ל מסברא שגם אם זה היה דאורייתא בודאי לא היו יוצאים בזה את החיוב של זכור אלא שגם בזה מקיימים מצוה אבל לא יכול להיות תחליף לזכירת מעשה עמלק עצמו.

אגב, לכאורה דעת הרמב"ם בספר המצוות שמצוות זכירת עמלק איננה נוהגת בזמן הזה מדאורייתא - שכן לא מנאה בששים המצוות ה"הכרחיות" (שהארכתי בביאור מניינן במ"א)

איתן נוי
הודעות: 1535
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי איתן נוי » א' מרץ 05, 2023 11:16 pm

הבאר ההיא כתב:
איתן נוי כתב:ראיתי בספר חזון עובדיה פורים דעה שמעיקר הדין גם מי שלומד מסכת מגילה יוצא יד"ח מחיית עמלק. כדאי לראות שם את הסוגייא, מחכים.


בגליון אהלי שבת האחרון בעמוד הראשון, הובאה דעת הר"ש על תורת כהנים שבלימוד הלכות מגילה מקיימים מצות זכור, ובהערת הגרד"ל טרח להוכיח שאין זו דרשה גמורה אלא אסמכתא (וממילא הקיום הוא רק מדרבנן), עוד כתב הגרד"ל מסברא שגם אם זה היה דאורייתא בודאי לא היו יוצאים בזה את החיוב של זכור אלא שגם בזה מקיימים מצוה אבל לא יכול להיות תחליף לזכירת מעשה עמלק עצמו.

תפתח בחזו"ע הנ"ל ותחכים.

כדכד
הודעות: 8392
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי כדכד » ב' מרץ 06, 2023 9:25 am

יעקל כתב:מחפש מ"מ בדין אם אפשר לצאת י"ח מצוות זכירת מעשה עמלק וכו' בקרה"ת דפורים.

עכ"פ בדיעבד

עד כמה שאני זוכר כתב כן המג"א תרפ"ה
והמשנ"ב הביאו ותמה עליו שאין מוזכר שם כל מה שהוזכר בזכור

יעקל
הודעות: 1170
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יעקל » ב' מרץ 06, 2023 9:28 am

כתוב זאת זיכרון בספר ...

איתן נוי
הודעות: 1535
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

בית של ספר תורה

הודעהעל ידי איתן נוי » ב' מרץ 06, 2023 2:26 pm

האם דיברו היכן שהוא כאן על קדושת בית של ספר תורה שבלה וההבדל בין ארגז (ספרדים) לבין פרוכת (אשכנזים/מרוקאים)?
לכאורה צריך להיותהבדל מאחר ושל הספרדים בדר"כ הקלף לא נוגע בארגז, אך מאידך נעשבה לכובוד הספר ולא רק לשמר -פרי מגדים.
נערך לאחרונה על ידי איתן נוי ב ד' מרץ 08, 2023 9:01 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

באמונתו
הודעות: 3214
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי באמונתו » ב' מרץ 06, 2023 11:35 pm

איתן נוי כתב:
באמונתו כתב:בגד מאובק, אינו מוגדר כ"גוף זר", רק כבגד מלוכלך.
כלל זה נקוט בידך, דברים אלו וכיוצא בהם, תלויה הגדרתם בהתאם לתפיסתם בעיני הבריות תמיד דווקא, מה נחשב חפץ מקולקל, מה נחשב גוף זר ומניעה חיצונית, ומה נחשב בגד מטונף.

וכי לא ברור לך שיש הבדל בין חתיכת טישו התקועה בצילינדר שניתן להוציאה ע"י נשיפה קלה לבין חתיכת ברזל התקועה וכדי להוציאה צריך בעל מקצוע?

זה לא רלוונטי כמה אנרגיה צריך להוציאו, רק חשובה ההגדרה, האם מדובר בתיקון דלת שבורה ומקולקלת, או בשחרור דלת תקועה.

באמונתו
הודעות: 3214
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי באמונתו » ב' מרץ 06, 2023 11:45 pm

עזריאל ברגר כתב:
הבאר ההיא כתב:בגליון אהלי שבת האחרון בעמוד הראשון, הובאה דעת הר"ש על תורת כהנים שבלימוד הלכות מגילה מקיימים מצות זכור, ובהערת הגרד"ל טרח להוכיח שאין זו דרשה גמורה אלא אסמכתא (וממילא הקיום הוא רק מדרבנן), עוד כתב הגרד"ל מסברא שגם אם זה היה דאורייתא בודאי לא היו יוצאים בזה את החיוב של זכור אלא שגם בזה מקיימים מצוה אבל לא יכול להיות תחליף לזכירת מעשה עמלק עצמו.

אגב, לכאורה דעת הרמב"ם בספר המצוות שמצוות זכירת עמלק איננה נוהגת בזמן הזה מדאורייתא - שכן לא מנאה בששים המצוות ה"הכרחיות" (שהארכתי בביאור מניינן במ"א)

בספר המצוות לרמב"ם - מצות עשה קפז:
והמצוה הקפ"ז היא שצונו להרוג שבעה עממין ולאבדם... ואולי יחשוב חושב כי זו מצוה שאינה נוהגת לדורות אחר ששבע' עממין כבר אבדו. וזה אמנם יחשוב אותו מי שלא הבין עניין נוהג לדורות, ואינו נוהג לדורות. וזה, כי הצווי שנגמר בהגיע תכליתו, מבלתי שיהיה זה תלוי בזמן ידוע, לא ייאמר בו אינו נוהג לדורות, אבל הוא נוהג בכל דור שימצא בו אפשרות הדבר ההוא. התחשוב, כשיאבד השם יתעלה זרע עמלק לגמרי, ויכריתהו עד אחריתו, כמו שיהיה במהרה בימינו, כמו שהבטיחנו יתעלה (ס"פ בשלח) כי מחה אמחה את זכר עמלק, [הנאמר אז, שאמרו יתעלה (שבמ' קפח) תמחה את זכר עמלק] אינו נוהג לדורות. זה לא ייאמר, אבל הוא נוהג בכל דור ודור, כל זמן שנמצא מזרע עמלק, מצוה להכריתו. וכן להרוג שבע' עממין ולאבדם, צווי נצטוינו בו, והוא מלחמת מצוה, ואנחנו מצווים לחטט אחריהם ולרדפם בכל דור ודור עד שיכלו ולא ישאר מהם איש. וכן עשינו עד אשר תמו ונכרתו על ידי דוד ונתפזרו הנשארים ונתערבו בין האומות עד שלא נשאר להם שם. ולא בעבור שנכרתו תהיה המצוה שנצטוינו בה להרגם אינה נוהגת לדורות, כמו שלא נאמר במלחמת עמלק אינה נוהגת לדורות, ואפילו אחר כלותם ואבדם. מפני שאלה המצות, אינן נקשרות בזמן, ולא במקום מיוחד, כמו המצות המיוחדות במדבר (הנז' שרש ג) או במצרים, אבל הם נקשרות בו כל זמן שיימצא שיהיה איפשר בו הצווי ההוא. ובכלל הנה ראוי לך להבין ולדעת ההבדל אשר בין המצוה ובין הדבר שנצטוינו עליו. כי פעמים תהיה המצוה נוהגת לדורות, אבל יהיה הדבר שנצטוינו עליו כבר נעדר באחד מן הדורות. ולא בהעדר הדבר שנצטוינו עליו, תשוב המצוה אינה נוהגת לדורות. אבל תהיה אינה נוהגת לדורות כשיהיה הענין בהפך, והוא שיהיה דבר אחד נמצא בעניין אחד מן הענינים, והיה חייב לעשות בו מעשה אחד או משפט אחד בזמן אחד מן הזמנים, והוא היום בלתי נוהג, ואעפ"י שהדבר ההוא נמצא באותו ענין. כמו לוי זקן שהיה פסול במדבר (בהעל' ח כה), והוא כשר אצלנו היום, כמו שהתבאר במקומו (חולין כד א שרש ג עמ' צז, כלי המקדש פ"ג ה"ח). והבין זה השרש ושים אותו בלבבך:
בטעם שאין הרמב"ם מונה המצווה הזו בין ס' מצוות הכרחיות, כפי הנראה, היינו מפני שלדעתו מדובר בחובת ציבור, כדבריו אצל מחיית עמלק, שם בספר המצוות לרמב"ם - סיום מצוות עשה:
וכשתשתכל כל אלו המצות שקדם זכרם, הנה תמצא מהם מצות שהם חובה על הציבור, לא לכל איש ואיש, כגון בנין בית הבחירה והקמת מלך והכרתת זרעו של עמלק...

איתן נוי
הודעות: 1535
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי איתן נוי » ב' מרץ 06, 2023 11:57 pm

באמונתו כתב:
איתן נוי כתב:
באמונתו כתב:בגד מאובק, אינו מוגדר כ"גוף זר", רק כבגד מלוכלך.
כלל זה נקוט בידך, דברים אלו וכיוצא בהם, תלויה הגדרתם בהתאם לתפיסתם בעיני הבריות תמיד דווקא, מה נחשב חפץ מקולקל, מה נחשב גוף זר ומניעה חיצונית, ומה נחשב בגד מטונף.

וכי לא ברור לך שיש הבדל בין חתיכת טישו התקועה בצילינדר שניתן להוציאה ע"י נשיפה קלה לבין חתיכת ברזל התקועה וכדי להוציאה צריך בעל מקצוע?

זה לא רלוונטי כמה אנרגיה צריך להוציאו, רק חשובה ההגדרה, האם מדובר בתיקון דלת שבורה ומקולקלת, או בשחרור דלת תקועה.

למעשה אני לא רואה כאן עזרה בהגדרת ההסרת מונע לבין תיקון?

באמונתו
הודעות: 3214
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי באמונתו » ג' מרץ 07, 2023 12:02 am

תשאל גוי (שאינו יודע על מלאכות שבת), אם לפנינו דלת שבורה ומקולקלת, או רק דלת תקועה שצריך לשחרר?
דברים פשוטים מאוד! מדוע להתעקש?

איתן נוי
הודעות: 1535
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי איתן נוי » ג' מרץ 07, 2023 9:54 am

באמונתו כתב:תשאל גוי (שאינו יודע על מלאכות שבת), אם לפנינו דלת שבורה ומקולקלת, או רק דלת תקועה שצריך לשחרר?
דברים פשוטים מאוד! מדוע להתעקש?

אמנם יש הסוברים בדיוק כמוך אך ישנם כמה מורי הוראה הסוברים הפך דבריך. ולכן צריך לברר. אני מחפש מי שיכול לעזור לי בבירור העניין.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' מרץ 07, 2023 8:03 pm

באמונתו כתב:
עזריאל ברגר כתב:
הבאר ההיא כתב:בגליון אהלי שבת האחרון בעמוד הראשון, הובאה דעת הר"ש על תורת כהנים שבלימוד הלכות מגילה מקיימים מצות זכור, ובהערת הגרד"ל טרח להוכיח שאין זו דרשה גמורה אלא אסמכתא (וממילא הקיום הוא רק מדרבנן), עוד כתב הגרד"ל מסברא שגם אם זה היה דאורייתא בודאי לא היו יוצאים בזה את החיוב של זכור אלא שגם בזה מקיימים מצוה אבל לא יכול להיות תחליף לזכירת מעשה עמלק עצמו.

אגב, לכאורה דעת הרמב"ם בספר המצוות שמצוות זכירת עמלק איננה נוהגת בזמן הזה מדאורייתא - שכן לא מנאה בששים המצוות ה"הכרחיות" (שהארכתי בביאור מניינן במ"א)

בספר המצוות לרמב"ם - מצות עשה קפז:
והמצוה הקפ"ז היא שצונו להרוג שבעה עממין ולאבדם... ואולי יחשוב חושב כי זו מצוה שאינה נוהגת לדורות אחר ששבע' עממין כבר אבדו. וזה אמנם יחשוב אותו מי שלא הבין עניין נוהג לדורות, ואינו נוהג לדורות. וזה, כי הצווי שנגמר בהגיע תכליתו, מבלתי שיהיה זה תלוי בזמן ידוע, לא ייאמר בו אינו נוהג לדורות, אבל הוא נוהג בכל דור שימצא בו אפשרות הדבר ההוא. התחשוב, כשיאבד השם יתעלה זרע עמלק לגמרי, ויכריתהו עד אחריתו, כמו שיהיה במהרה בימינו, כמו שהבטיחנו יתעלה (ס"פ בשלח) כי מחה אמחה את זכר עמלק, [הנאמר אז, שאמרו יתעלה (שבמ' קפח) תמחה את זכר עמלק] אינו נוהג לדורות. זה לא ייאמר, אבל הוא נוהג בכל דור ודור, כל זמן שנמצא מזרע עמלק, מצוה להכריתו. וכן להרוג שבע' עממין ולאבדם, צווי נצטוינו בו, והוא מלחמת מצוה, ואנחנו מצווים לחטט אחריהם ולרדפם בכל דור ודור עד שיכלו ולא ישאר מהם איש. וכן עשינו עד אשר תמו ונכרתו על ידי דוד ונתפזרו הנשארים ונתערבו בין האומות עד שלא נשאר להם שם. ולא בעבור שנכרתו תהיה המצוה שנצטוינו בה להרגם אינה נוהגת לדורות, כמו שלא נאמר במלחמת עמלק אינה נוהגת לדורות, ואפילו אחר כלותם ואבדם. מפני שאלה המצות, אינן נקשרות בזמן, ולא במקום מיוחד, כמו המצות המיוחדות במדבר (הנז' שרש ג) או במצרים, אבל הם נקשרות בו כל זמן שיימצא שיהיה איפשר בו הצווי ההוא. ובכלל הנה ראוי לך להבין ולדעת ההבדל אשר בין המצוה ובין הדבר שנצטוינו עליו. כי פעמים תהיה המצוה נוהגת לדורות, אבל יהיה הדבר שנצטוינו עליו כבר נעדר באחד מן הדורות. ולא בהעדר הדבר שנצטוינו עליו, תשוב המצוה אינה נוהגת לדורות. אבל תהיה אינה נוהגת לדורות כשיהיה הענין בהפך, והוא שיהיה דבר אחד נמצא בעניין אחד מן הענינים, והיה חייב לעשות בו מעשה אחד או משפט אחד בזמן אחד מן הזמנים, והוא היום בלתי נוהג, ואעפ"י שהדבר ההוא נמצא באותו ענין. כמו לוי זקן שהיה פסול במדבר (בהעל' ח כה), והוא כשר אצלנו היום, כמו שהתבאר במקומו (חולין כד א שרש ג עמ' צז, כלי המקדש פ"ג ה"ח). והבין זה השרש ושים אותו בלבבך:
בטעם שאין הרמב"ם מונה המצווה הזו בין ס' מצוות הכרחיות, כפי הנראה, היינו מפני שלדעתו מדובר בחובת ציבור, כדבריו אצל מחיית עמלק, שם בספר המצוות לרמב"ם - סיום מצוות עשה:
וכשתשתכל כל אלו המצות שקדם זכרם, הנה תמצא מהם מצות שהם חובה על הציבור, לא לכל איש ואיש, כגון בנין בית הבחירה והקמת מלך והכרתת זרעו של עמלק...

אתה מערבב בין מצוות מחיית עמלק, שלכו"ע ניתן לקיימה רק כשיד ישראל תקיפה וכו', לבין מצוות זכירח עמלק, שכמדומני י"א שהיא מחויבת רק כשמתכוננים לבצע בפועל את מחייתו ("להקדים זכירה לעשיה") כשמואל שזכר את מעשי עמלק לפני שציווה את שאול למחותם. ונלפענ"ד שהרמב"ם בספר המצוות סבור כשיטה זו.

שימו לב: המצווה נוהגת לדורות, אך לא בזמן הזה. ככל המצוות התלויות בהיות ישראל על אדמתם וכדו'.

איתן נוי
הודעות: 1535
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

ייחוד מברשת שיניים לשבת

הודעהעל ידי איתן נוי » ד' מרץ 08, 2023 10:18 pm

האם דברו בפורום לעומק בעניין ייחוד מברשת שיניים לשבת שכתב הגרע"י זצ"ל ביביע אומר ח"ד סי' ל. כאחד מ-ו' עניינים שצריך לשים לב אליהם למי שמצחצח שיניו בשבת. וכתב על ייחוד המברשת "נכון להחמיר" משום עובדין דחול. מחיטוט עמוק בסוגייא עולה שלא שייך בזה עובדין דחול.

באמונתו
הודעות: 3214
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי באמונתו » ד' מרץ 08, 2023 10:44 pm

עזריאל ברגר כתב:אתה מערבב בין מצוות מחיית עמלק, שלכו"ע ניתן לקיימה רק כשיד ישראל תקיפה וכו', לבין מצוות זכירת עמלק, שכמדומני י"א שהיא מחויבת רק כשמתכוננים לבצע בפועל את מחייתו ("להקדים זכירה לעשיה") כשמואל שזכר את מעשי עמלק לפני שציווה את שאול למחותם. ונלפענ"ד שהרמב"ם בספר המצוות סבור כשיטה זו.
שימו לב: המצווה נוהגת לדורות, אך לא בזמן הזה. ככל המצוות התלויות בהיות ישראל על אדמתם וכדו'.

...
נערך לאחרונה על ידי באמונתו ב ה' מרץ 16, 2023 1:25 am, נערך 3 פעמים בסך הכל.

איתן נוי
הודעות: 1535
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

טעות בהגבהת ס"ת

הודעהעל ידי איתן נוי » א' מרץ 12, 2023 12:25 am

היום הוציאו ב' ספרי תורה (פ"ש ופרה) עשו הגבהה.
לאחר ההגבהה ראו שהספר המהודר יותר מכוון על פ"ש ולכן גללוהו לפרשת פרה ואת פרה לפ"ש.
האם היו צריכים להגביה שוב, דסו"ס לא גללו את מקום הקריאה הנכון בספר בו יקראו את הקריאה הרצויה?

אור עולם
הודעות: 1343
הצטרף: ד' ספטמבר 02, 2020 8:26 pm
מיקום: "שבתי בבית הוי"ה כל ימי חיי"

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי אור עולם » א' מרץ 12, 2023 12:35 am

בעל קורא במנחה הפך קרסים וקרשים וכבר הכניסו הס"ת
האם צריכים להוציאו שוב?
(עיי' שו"ע או"ח סי' קל"ז ג', ובביה"ל קמ"ב ד"ה מחזירין).

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' מרץ 12, 2023 9:59 am

באמונתו כתב:
עזריאל ברגר כתב:אתה מערבב בין מצוות מחיית עמלק, שלכו"ע ניתן לקיימה רק כשיד ישראל תקיפה וכו', לבין מצוות זכירח עמלק, שכמדומני י"א שהיא מחויבת רק כשמתכוננים לבצע בפועל את מחייתו ("להקדים זכירה לעשיה") כשמואל שזכר את מעשי עמלק לפני שציווה את שאול למחותם. ונלפענ"ד שהרמב"ם בספר המצוות סבור כשיטה זו.
שימו לב: המצווה נוהגת לדורות, אך לא בזמן הזה. ככל המצוות התלויות בהיות ישראל על אדמתם וכדו'.

בדיוק ההיפך, כי אם מצוות מחיית עמלק למעשה, נוהגת תמיד, כ"ש שזכירתה נוהגת תמיד.
מצווה נוהגת לדורות אך לא בזמן הזה, הינו דבר והיפוכו במשפט אחד.

שורתך האחרונה מוכיחה לכאורה שלא למדת - או שמא שכחת - את השורש השלישי בהקדמתו של הרמב"ם לספר המצוות. ואבארנו כאן בקצרה:

מצווה שאינה נוהגת לדורות - היא מצווה שהקב"ה ציווה אותה עד זמן מסוים בלבד, ואחר כך בטלה לגמרי, כגון איסור העליה להר סיני, שהיה בו חיוב סקילה, ולאחרי סיום מעמד-הר-סיני ("במשוך היובל") - הותר לגמרי. ועד"ז ציווים נוספים שנאמרו ע"י משה רבינו, והיו לשעתם בלבד.

אבל יש מצוות רבות שנוהגות לדורות, ואינן נוהגות בזמן הזה, והן מתחלקות לשני סוגים:
א. מצוות שאין לנו הכח לקיימן, כגון האיסור להושיב עובדי עבודה זרה בארץ הקודש, שהוא איסור שנוהג לדורות, אלא שמפני האיבה וכו' אנחנו נותנים להם לשבת בינינו ואפילו נותנים להם זכויות אזרח וכו' רח"ל.
ב. מצוות שמן התורה אינן מחויבות מפני סיבות מסוימות, כגון כל דיני נפשות, שאינם נוהגים כשאין הסנהדרין יושבים בלשכת הגזית.

ישנו סוג נוסף, של מצוות שנוהגות בזמן הזה, אך לא כל יהודי מתחייב בהן, כגון פדיון הבן או השבת הגזלה.
ששים המצוות ה"הכרחיות" שמנה הרמב"ם (בסיום חלק מצוות-עשה שבספר המצוות שלו) - הן מצוות שכל יהודי "רגיל" (שעוסק במסחר, וגר בבית, ויש לו ילדים) מקיים אותן בפועל.

ועפכ"ז אפשר לומר שלדעת הרמב"ם מצוות מחיית עמלק היא או מהסוג הראשון שמניתי (שאין לנו כח מפני האיבה לקיימן) או מהסוג השלישי (שלא כל אדם זוכה לקיימן, כי לא כל אדם נתקל בעמלקי).

אבל מצוות זכירת עמלק הוקשה לי מפני מה לא מנאה הרמב"ם, ולכן נראה שדעתו היא שמצווה זו איננה חובה יומית או שנתית וכדו', אלא רק בבואנו למחות.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' מרץ 12, 2023 10:04 am

אור עולם כתב:בעל קורא במנחה הפך קרסים וקרשים וכבר הכניסו הס"ת
האם צריכים להוציאו שוב?
(עיי' שו"ע או"ח סי' קל"ז ג', ובביה"ל קמ"ב ד"ה מחזירין).

הבאת שהביה"ל נשאר בזה בצ"ע. וכי אתה מצפה שאנחנו נכריע בספקותיו של מרנא החפץ חיים?!
אך כמדומני שרגילים להקל בספק זה.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' מרץ 12, 2023 10:10 am

ואם אינני טועה, כתב האשל-אברהם מבוטשאטש שאפילו אם לא היו ג פסוקים כשרים בלא הטעות אלא רק ב פסוקים ומחצה - יצאו ידי חובתם, ומקורו ממה שנחלקו רב ושמואל (בר"ח ומעמדות) אם "דולג" או "פוסק", ואמנם קיי"ל דולג ולא פוסק אך זהו רק מפני שאין לנו רשות לכתחילה לפסוק במקום שלא פסק משה רבינו ע"ה, אבל בדיעבד - יוצאים ידי חובה בב' פסוקים ומחצה.

ובזה יש לימוד זכות גדול להכשיר קריאות שונות של בעלי קריעה שנדחפים לקרוא ב"שטיבלאך" ולהשמיע לכל הציבור את קריעתם ה"משובחת".
והוא רחום יכפר וגו'.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: טעות בהגבהת ס"ת

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' מרץ 12, 2023 10:14 am

איתן נוי כתב:היום הוציאו ב' ספרי תורה (פ"ש ופרה) עשו הגבהה.
לאחר ההגבהה ראו שהספר המהודר יותר מכוון על פ"ש ולכן גללוהו לפרשת פרה ואת פרה לפ"ש.
האם היו צריכים להגביה שוב, דסו"ס לא גללו את מקום הקריאה הנכון בספר בו יקראו את הקריאה הרצויה?

א. צ"ע אם נהגו כדין.
ב. השאלה היא האם יש חובה שבשעת ההגבהה יראו את מקום הקריאה. וכמדומני שנוהגים להקל בזה בשעת הדחק (כגון בספרים אשכנזיים ישנים כבדים או חלשים, בתחילת וסוף התורה - ראיתי שיש שגוללים מעט את הספר לפני ההגבהה כדי שלא יהיה ממש על הקצה), ודיעבד - כשעת הדחק דמי לכאורה, ובפרט אחרי שהטריחו את הציבור בגלילת הספר למרחק של כשני חומשים - לא נראה לי כדאי להטריחם עוד בהגבהה נוספת.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' מרץ 12, 2023 11:06 am

נשאלתי:
מאימתי חלה חובת מצוות זכירה ומחייה של כל שנה ושנה ? מר"ה ? מר"ח אדר ?

כמדומני שאומרים בשם החת"ס שגדר המצווה הוא שלא יעברו יב-חדשי-שכחה.

אור עולם
הודעות: 1343
הצטרף: ד' ספטמבר 02, 2020 8:26 pm
מיקום: "שבתי בבית הוי"ה כל ימי חיי"

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי אור עולם » א' מרץ 12, 2023 1:07 pm

עזריאל ברגר כתב:
אור עולם כתב:בעל קורא במנחה הפך קרסים וקרשים וכבר הכניסו הס"ת
האם צריכים להוציאו שוב?
(עיי' שו"ע או"ח סי' קל"ז ג', ובביה"ל קמ"ב ד"ה מחזירין).

הבאת שהביה"ל נשאר בזה בצ"ע. וכי אתה מצפה שאנחנו נכריע בספקותיו של מרנא החפץ חיים?!
אך כמדומני שרגילים להקל בספק זה.

לא צפיתי שתכריעו, אבל גדולי הפוסקים בדורות האחרונים - בודאי. חשבתי שברור שהתכוונתי אליהם.

כדכד
הודעות: 8392
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי כדכד » א' מרץ 12, 2023 4:48 pm

גם גדולי הפוסקים נוטים שלא להכריע בשאלות שהמשנ"ב והבה"ל הסתפק ונשאר בספק.
מעשה ששאלתי את הגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל בספק אחר ואמר לי: "הביה"ל נשאר בספק אז אתה רוצה שאני אגיד לך מה לעשות"?
נערך לאחרונה על ידי כדכד ב ב' מרץ 13, 2023 6:41 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

כדכד
הודעות: 8392
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי כדכד » א' מרץ 12, 2023 5:06 pm

מצאתי שכבר הבאתי זה בפורום פעם:
R
e: לא אמר ברכת השכיבנו והציבור התחילו שמונה עשרה


כדכד כתב:
חרסון כתב:
כדכד כתב:
בסימן ק"ט מבואר שהמוצא צבור מתפללים לא יצטרף אליהם אא"כ משער שיספיק לסיים לפני קדושה או מודים והבה"ל שם מסתפק במי שמתחיל עם הצבור ומאריך יותר מהם ולא יספיק לסיים עד קדושה האם יכול להתפלל אתם והצד לחלק הוא שכשמאחר אחרי הצבור אינו תפלה בצבור גמור וכשמתחיל עם הצבור זה תפלה בצבור גמור ומכאן מדייק הגרז"נ גולדברג שליט"א שהמתפלל לאחר שהתחילו הצבור נחשב תפלה בצבור אלא שאינו תפלה בצבור גמור.
יתכן שיש נפקותא בשאלה כאשר המתפלל והגיע להשכיבנו כשהצבור התחילו עמידה אםלא יספיק לסיים לפני שיאמרו קדיש


בשם החזו"א נמסר שהוא תמה על עצם העלאת ספק מעין זה.

לאיזה צד הוא תמה?
אני שאלתי את הרב זלמן נחמיה גולדברג איך לנהוג בנדון ספק זה והוא השיב לי בתמיה: הבה"ל מסתפק ואינו יודע את התשובה אז אתה רוצה שאני אגיד לך?
אני יכול להבין אם החזו"א חולק על הבה"ל אבל לתמוה על עצם הספק נראה לי תמוה

תלמיד חברים
הודעות: 218
הצטרף: א' דצמבר 25, 2022 1:20 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי תלמיד חברים » ג' מרץ 14, 2023 12:03 am

אשמח לדעת פירוש פשוט בדברי הרמב"ם בסוף הל' מלכים פרק יב.
א. בהלכה א', כתב הרמב"ם: אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם, או יהיה שם חידוש במעשה בראשית, אלא עולם כמנהגו נוהג, וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ משל וחידה, ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר, שנאמר זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם, ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזלו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל, שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן, וכו'. עכ"ל.
מה הפירוש 'אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל'. לכאורה משמע שיאסר לעכו"ם [שעל רשעיהם מדבר] לאכול כי אם מה שמותר לישראל. וצ"ב. [אמנם לא קשה איך יהיה שייך איסור לעתיד לבוא, הא כבר כתב בחידושי הריטב"א (קידושין מט:) בשם המדרש, 'למה נקרא שמו חזיר, שעתיד הקב"ה להחזירו לישראל לעתיד לבוא': א. ידוע שיש תקופת ימות המשיח, ואח"כ עולם הבא, ואולי בימות המשיח עדיין יהיה אסור. ב. אולי רק החזיר יהיה מותר].


ב. בהלכה ב', כתב הרמב"ם: אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד, יראה מפשוטן של דברי הנביאים, שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג, ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה וגו', ואינו בא לא לטמא הטהור, ולא לטהר הטמא, ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות, ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין, אלא לשום שלום בעולם, שנאמר והשיב לב אבות על בנים, וכו'.
ראיתי פירושים שונים איזה שלום יעשה אותו נביא בין אבות לבנים, אך ידוע שהרמב"ם כתב את ספרו גם לפשוטי עם, וגם הרמב"ם אהב את הישרות, וצ"ב למה התכוין, לאיזה שלום, וכי יהיה ריב בעולם בין האבות לבנים? ועוד 'בעולם', ומשמע גם אצל הגויים? [האם אפשר ליישב עפמ"ש במשנה בסוף סוטה (מט:) שבעקבתא דמשיחא וכו' בן מנוול אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו', ויבוא הנביא לעשות שלום?].
נ. ב.
אע"פ שכתב הרמב"ם שאין להתעסק עם דברי ההגדה בענין ימות המשיח וכו', מ"מ את לשון הרמב"ם שכן בחר לכתוב, צריכים להבין.

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מרץ 14, 2023 7:56 am

האם מותר להוסיף הודאה אישית בברכת 'מודים'?

כדכד
הודעות: 8392
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי כדכד » ג' מרץ 14, 2023 12:33 pm

לכאורה לא שהרי אמרו שאין להוסיף בג' אחרונות מלבד עניני הציבור

איתן נוי
הודעות: 1535
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

סחיטת קלמנטינות שמיטה

הודעהעל ידי איתן נוי » ג' מרץ 14, 2023 3:38 pm

למישהו ידוע אינפורמציה בענין סחיטת "קלמנטינות" שמיטה?

איתן נוי
הודעות: 1535
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: סחיטת קלמנטינות שמיטה

הודעהעל ידי איתן נוי » ג' מרץ 14, 2023 11:13 pm

איתן נוי כתב:למישהו ידוע אינפורמציה בענין סחיטת "קלמנטינות" שמיטה?

כתב לי אחד מהחברים כאן:
נער הייתי וגם זקנתי ב"ה, ולא ראיתי [כמעט] מעולם "מיץ קלמנטינות" שמוכרים אותו בבקבוקים. לא בשנות שמיטה ולא בשאר השנים.
ולעומת זאת מיץ תפוזים נפוץ בכל העולם כולו, כל ימות השנה. כל השנים. ולכן פשוט ואי"צ לפנים שההיתר של מיץ תפוזים שזה כדרך אכילתן, לא נאמר על קלמנטינות.
תגובתי:
הן אמת שכך גם אני חשבתי אך לאחר בירור עם מי שבעניין הטבעיים אמר לי הבוקר שלחברת פריגת יש מיץ קלמנטינות, כמו"כ במטוסים שכיח מאוד ומי ידבר על תעשיית הקלמנטינות בחו"ל.
שנית: מי יגדיר מהי "דרך" שכתב הרמב"ם.
היום הראוני תשובה יפה של הר' רווח בשביתת השדה שהביא חזו"א בעניין "דרך" לומר שדרך לאו דווקא רוב העולם אלא אף מיעוט חשיב "דרך".
עוד בספר הנ"ל כתב להדיא להתיר אף מיץ גזר ונימוקו עמו שבחנויות אשר סוחטים תפוזים, סוחטים אף גזר באותה מידה, לזאת יקרא "דרך".
ואגב בספר קדושת הארץ להגר"ד טהרני שליט"א כתב להדיא לגבי הקלמנטינות שמותר ונימוקו עמו משום שכל פרי שאצור בו המשקה, מותר אף לסוחטו. לא כן הגזר לשיטתו.
עוד כתב:
אני רואה הבדל גדול בין מיץ גזר, שנפוץ מאוד, לבין מיץ קלמנטינות, שאכן הדגשתי ש"כמעט" לא ראיתי.
זה שיש במטוסים, זה משהו בלתי נחשב. לא מאמין שזה יכלל ב"דרך".
הסברא של הרב רווח הגיונית, אבל נדמה לי שלגבי תפוזים כן השתמשו הפוסקים בלשון דרכם לכך, ולדבריו לא היה צריך.
תגובתי:
המטוס זה רק טעם לשבח. העיקרי זה חברה גדולה שמייצרת ועוד ועוד. סגי בהא כדי להיחשב מיעוט המצוי כדי להיחשב ל"דרך". בכ"א לשיטת הרב רווח.
נערך לאחרונה על ידי איתן נוי ב א' מרץ 19, 2023 9:57 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

באמונתו
הודעות: 3214
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי באמונתו » ד' מרץ 15, 2023 1:03 am

עזריאל ברגר כתב:
באמונתו כתב:
עזריאל ברגר כתב:אתה מערבב בין מצוות מחיית עמלק, שלכו"ע ניתן לקיימה רק כשיד ישראל תקיפה וכו', לבין מצוות זכירח עמלק, שכמדומני י"א שהיא מחויבת רק כשמתכוננים לבצע בפועל את מחייתו ("להקדים זכירה לעשיה") כשמואל שזכר את מעשי עמלק לפני שציווה את שאול למחותם. ונלפענ"ד שהרמב"ם בספר המצוות סבור כשיטה זו.
שימו לב: המצווה נוהגת לדורות, אך לא בזמן הזה. ככל המצוות התלויות בהיות ישראל על אדמתם וכדו'.

...

שורתך האחרונה מוכיחה לכאורה שלא למדת - או שמא שכחת - את השורש השלישי בהקדמתו של הרמב"ם לספר המצוות. ואבארנו כאן בקצרה:
מצווה שאינה נוהגת לדורות - היא מצווה שהקב"ה ציווה אותה עד זמן מסוים בלבד, ואחר כך בטלה לגמרי, כגון איסור העליה להר סיני, שהיה בו חיוב סקילה, ולאחרי סיום מעמד-הר-סיני ("במשוך היובל") - הותר לגמרי. ועד"ז ציווים נוספים שנאמרו ע"י משה רבינו, והיו לשעתם בלבד.
אבל יש מצוות רבות שנוהגות לדורות, ואינן נוהגות בזמן הזה, והן מתחלקות לשני סוגים:
א. מצוות שאין לנו הכח לקיימן, כגון האיסור להושיב עובדי עבודה זרה בארץ הקודש, שהוא איסור שנוהג לדורות, אלא שמפני האיבה וכו' אנחנו נותנים להם לשבת בינינו ואפילו נותנים להם זכויות אזרח וכו' רח"ל.
ב. מצוות שמן התורה אינן מחויבות מפני סיבות מסוימות, כגון כל דיני נפשות, שאינם נוהגים כשאין הסנהדרין יושבים בלשכת הגזית.
ישנו סוג נוסף, של מצוות שנוהגות בזמן הזה, אך לא כל יהודי מתחייב בהן, כגון פדיון הבן או השבת הגזלה.
ששים המצוות ה"הכרחיות" שמנה הרמב"ם (בסיום חלק מצוות-עשה שבספר המצוות שלו) - הן מצוות שכל יהודי "רגיל" (שעוסק במסחר, וגר בבית, ויש לו ילדים) מקיים אותן בפועל.
ועפכ"ז אפשר לומר שלדעת הרמב"ם מצוות מחיית עמלק היא או מהסוג הראשון שמניתי (שאין לנו כח מפני האיבה לקיימן) או מהסוג השלישי (שלא כל אדם זוכה לקיימן, כי לא כל אדם נתקל בעמלקי).
אבל מצוות זכירת עמלק הוקשה לי מפני מה לא מנאה הרמב"ם, ולכן נראה שדעתו היא שמצווה זו איננה חובה יומית או שנתית וכדו', אלא רק בבואנו למחות.

כל מה שהבאת מהרמב"ם בשורש ג', לא מצאתי שם שום דבר מזה, לא מיניה ולא מקצתיה.
הוא אומר שם רק ש"אין ראוי למנות מצות שאין נוהגות לדורות"...

מ"מ, מחיית עמלק, כבר מפורש שם בסיומו, מדוע לא מנאה הרמב"ם בין ההכרחיות, מפני שהיא "חובה על הציבור, לא לכל איש ואיש".
ממילא, זכירת עמלק, שהרמב"ם במצוה קפ"ט חיבר בינה ובין המחייה, הרי גם מהווה חובת ציבור ולא יחיד, ולכך לא תופיע בין ההכרחיות, כנ"ל.
נערך לאחרונה על ידי באמונתו ב ה' מרץ 16, 2023 1:33 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' מרץ 15, 2023 10:13 am

באמונתו כתב:הגדרתך כי "יש מצוות רבות שנוהגות לדורות, ואינן נוהגות בזמן הזה", היא בדותא.

להלן כמה מצוות שאינן נוהגות בזמן הזה (מדאורייתא!), ומנאן הרמב"ם למרות שאינו מונה מצוות שאינן נוהגות לדורות:
א. ד מיתות בית דין ותליית הנהרג.
ב. יובל.
ג. דיני בתי ערי חומה ושדי אחוזה.
ד. כל דיני עבדים עבריים.
ה. השמטת כספים בשביעית (משא"כ השמטת קרקעות - נראה שלדעת הרמב"ם נוהגת בזמן הזה מדאורייתא, כמו שכתבו נושאי כליו).

כמדומני שיש בהנ"ל כ20 מצוות, שמן התורה בטלו "עד עמוד כהן לאורים ולתומים" (לאו דווקא, אלא השתמשתי בפסוק כמליצה).

ולמעשה אתה מסכים שלפי הרמב"ם מצוות זכירת עמלק איננה כוללת מדאורייתא את קריאת פרשת זכור וכדו', ומאותו הטעם שכתבתי - שהיא נסמכת למצוות המחיה, ולא מצוה עצמאית כמו "זכור את יום השבת", ולא דמה כוס של חומץ לכוס של קונדיטון.

באמונתו
הודעות: 3214
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי באמונתו » ה' מרץ 16, 2023 1:12 am

עזריאל ברגר כתב:
באמונתו כתב:...

להלן כמה מצוות שאינן נוהגות בזמן הזה (מדאורייתא!), ומנאן הרמב"ם למרות שאינו מונה מצוות שאינן נוהגות לדורות:
א. ד מיתות בית דין ותליית הנהרג.
ב. יובל.
ג. דיני בתי ערי חומה ושדי אחוזה.
ד. כל דיני עבדים עבריים.
ה. השמטת כספים בשביעית (משא"כ השמטת קרקעות - נראה שלדעת הרמב"ם נוהגת בזמן הזה מדאורייתא, כמו שכתבו נושאי כליו).
כמדומני שיש בהנ"ל כ20 מצוות, שמן התורה בטלו "עד עמוד כהן לאורים ולתומים" (לאו דווקא, אלא השתמשתי בפסוק כמליצה).
ולמעשה אתה מסכים שלפי הרמב"ם מצוות זכירת עמלק איננה כוללת מדאורייתא את קריאת פרשת זכור וכדו', ומאותו הטעם שכתבתי - שהיא נסמכת למצוות המחיה, ולא מצוה עצמאית כמו "זכור את יום השבת", ולא דמה כוס של חומץ לכוס של קונדיטון.

נכונו דבריך, לפי התפיסה והחלוקה המקובלת, כמופיע בספר החינוך ועוד.
הרמב"ם מאידך, לא מכיר בחלוקה עקרונית של מצוות שנוהגות בזמן הזה, ושאינן נוהגות בזמן הזה, אך כלשונו בסיום מצוות עשה בהנ"ל שם:
ומהם גם כן מצות, אינן נוהגות אלא בהיות הבית קיים, כגון חגיגה וראיה (נב - ג) ומצות הקהל (טז) וכבר זכרנום אחת אחת [ובכללות בהקד' עמ' רב:]...
ובהקדמה למניין המצוות:
ועוד כשאזכור המצות שאינן נוהגות אלא בארץ ישראל או בפני הבית, יהיו עשה או לא תעשה, אומר וזה אינו חובה אלא בארץ ישראל (עש' עט קכ - לט קמד קנג קעו קפב קפה, ל' קצב - ג רי רטו - ז רכ - ז רל רמו) או בפני הבית (ע' קכה קכח קעא קעו וסוף העשין)...
המשמעות שם, אשר תנאי הבית, שווה הוא לשאר תנאים מצויים במצוות אחרות, אשר שם מנויים בדבריו, ואינם מוגדרות כמין נפרד.

לעניינינו מ"מ, לפי הרמב"ם, פרשת זכור מדרבנן היא לגמרי, אף בעת קיום מחיית עמלק, כי הרמב"ם אינו מקשר בין תקנת קריאה הקבועה של אותה הפרשה לפני פורים, ובין מצוות זכירת מעשה עמלק כלל.

מאידך, ברמב"ם מפורש, שמחיית עמלק אינה נמנית מן הכרחיות, מפני שהיא מצווה ציבורית, ולא אישית.
ממילא ברור, שה"ה והוא הטעם לזכירה.

ובכ"ז, צדקו דבריך, כי גם אינם נוהגים שלא בפני הבית, כלשונו בהקדמה למניין המצוות:
וידוע שהמלחמות וכבוש הארצות לא יהיה אלא במלך ובעצת סנהדרי גדולה (סנה' ב א, טז א, כ ב, ה' סנה' פ"ה סה"א מלכים פ"ה ה"ב) וכהן גדול, כמו שאמר (פינחס כז) ולפני אלעזר הכהן יעמוד (עי' סנה' טז א). ולפרסום הענינים האלו כלם אצל רוב האנשים, כל מצות עשה או לא תעשה שתהיה תלויה בקרבנות, או בעבודות, או במיתות בית דין, או בסנהדרין, או בנביא ומלך, או מלחמת מצוה, או מלחמת רשות, לא אצטרך שאומר בה וזאת אין אנו חייבים בה אלא בפני הבית. כי זה מבואר ממה שזכרנו. ומה שאפשר שיסופק בו, אעורר עליו בעזרת האל:

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' מרץ 16, 2023 8:45 am

באמונתו כתב:...אינם נוהגים שלא בפני הבית, כלשונו בהקדמה למניין המצוות:
וידוע שהמלחמות וכבוש הארצות לא יהיה אלא במלך ובעצת סנהדרי גדולה (סנה' ב א, טז א, כ ב, ה' סנה' פ"ה סה"א מלכים פ"ה ה"ב) וכהן גדול, כמו שאמר (פינחס כז) ולפני אלעזר הכהן יעמוד (עי' סנה' טז א). ולפרסום הענינים האלו כלם אצל רוב האנשים, כל מצות עשה או לא תעשה שתהיה תלויה בקרבנות, או בעבודות, או במיתות בית דין, או בסנהדרין, או בנביא ומלך, או מלחמת מצוה, או מלחמת רשות, לא אצטרך שאומר בה וזאת אין אנו חייבים בה אלא בפני הבית. כי זה מבואר ממה שזכרנו. ומה שאפשר שיסופק בו, אעורר עליו בעזרת האל:

מעניין שהיה כל כך פשוט לרמב"ם שמצוות זכירת עמלק תלויה במצוות מחייתו ואינה נוהגת בזמן הזה, עד כדי כך שלא טרח לכתוב זאת בפירוש במצוה עצמה ולא בספרו בהלכות מלכים, ולא מצאתי ראיה מפורשת לשיטתו זו, אלא מה שהבאתי לעיל - שלא מנאה במצוות ההכרחיות.

אגב, הסיבה שהגעתי לחפש זאת, היתה כדי לברר האם (לדעת הרמב"ם) נשים צריכות לשמוע זכור, ומכיון שלא עסק בזה בגוף המצוה ולא בגוף ההלכות - הלכתי לרשימת המצוות ההכרחיות, שבהן הוא כתב בצורה מפורשת שב46 מצוות מתוכן נשים חייבות, ומהשאר - פטורות, וסברתי שמשם נוכיח...
ואז גיליתי כנ"ל שלדעתו מצוה זו אינה מההכרחיות וכו'.

באמונתו
הודעות: 3214
הצטרף: ג' מרץ 03, 2015 6:52 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי באמונתו » ה' מרץ 16, 2023 3:34 pm

השאלה לרמב"ם, איננה האם "נשים" חייבות לשמוע פרשת זכור, אלא אם "אנשים" חייבים בה, היות ולשיטתו, פרשת זכור, רק דין קריאת תורה רגילה היא, לא יותר מפרשת שקלים ופרשת החודש.
שום שייכות אל מצוות זכירת מעשה עמלק, לא מדאורייתא ולא מדרבנן.

מאידך, במצוות מחיית עמלק וזכירת מעשה עמלק, נשים חייבות מן התורה, היות ומלחמת מצוה היא, ע"ד המפורש שם - מצות עשה קפח:
ומלחמת עמלק היא מלחמת מצוה גם כן
הרי כך לשונו בהקדמה למניין המצוות:
וגם כן בזכרי המצות שאין הנשים חייבות בהן, יהיו עשה (י - יד יח לז נב - ג נז - ח פ פח - ט קיב קלב קסא קסח - עא ריב - טו ובסוף העשין) או לא תעשה (מג - ד קנו קסו) אומר וזאת אין הנשים חייבות בה. וידוע שאין הנשים דנות ולא מעידות (עדות רפ"ט) ולא מקריבות קרבן בידיהן, ולא נלחמות במלחמת רשות. וכל מצוה שהיא תלויה בבית דין, או בעדים, או בעבודה, או במלחמת רשות, לא אצטרך שאומר בה וזאת אין הנשים חייבות בה. כי זה תוספת הדבור, אין בו צורך.
בהכרחיות, אין המחייה ולא הזכירה נמנים מטעם אחר כנ"ל, מלבד היותם תלויים בבית כנ"ל.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' מרץ 16, 2023 6:31 pm

באמונתו כתב:השאלה לרמב"ם, איננה האם "נשים" חייבות לשמוע פרשת זכור, אלא אם "אנשים" חייבים בה.

אתה מסביר באריכות את מה שאני כתבתי בקיצור במילה אחת "וכו'".

לפני שראיתי שלדעת הרמב"ם אין מצוה זו נוהגת בימינו - חשבתי שמא אפשר לנסות להוכיח מהי שיטתו לגבי חיוב הנשים וכו'.
אך לאחר שהגענו למסקנא - כאריכות דבריך - שלדעתו אין הבדל בין זכור לבין שאר קריאות התורה, אז אכן אין הבדל גם לענין חיוב נשים.

איתן נוי
הודעות: 1535
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

שער לבן מצורע או מחמת זיקנה

הודעהעל ידי איתן נוי » ו' מרץ 17, 2023 5:10 pm

מה המקור לדין זה, היאך כהן היה יודע לזהות מחמת מה לובן השערות?

איתן נוי
הודעות: 1535
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי איתן נוי » א' מרץ 19, 2023 9:59 pm

כדכד כתב:גם גדולי הפוסקים נוטים שלא להכריע בשאלות שהמשנ"ב והבה"ל הסתפק ונשאר בספק.
מעשה ששאלתי את הגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל בספק אחר ואמר לי: "הביה"ל נשאר בספק אז אתה רוצה שאני אגיד לך מה לעשות"?

אתה מזכיר לי ששאלו את חכם בצא"ש זצ"ל, איך אתה מיישב את כל הצע"ג של רע"א. אם הוא נשאר בצ"ע?
ענה הרב: לא כתוב אי אפשר. צריך עיון. עיינתי ופשטתי.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 207 אורחים