האמת אדרוש כתב:(כמדומה שיש ראשונים החולקים על דין הנ״ל, שחילקו על דרך שכתבתי)
עיין בזה בספר אורח ישראל (טאפלין) סימן ט״ו אות ה-ו שביאר כן בדעת הטור ודעימי׳.
האמת אדרוש כתב:(כמדומה שיש ראשונים החולקים על דין הנ״ל, שחילקו על דרך שכתבתי)
האמת אדרוש כתב:איתן נוי כתב:האם יש מ"ד ששייכת תפילת הביננו גם בשבת, א"כ מה יהיה הנוסח? הלוא סו"ס יש נוסח ארוך עם זאת שאין ברכות נוספות.
מדובר במי שזמנו דחוק באופני ההיתר שכתב הטור וב"י והמשנ"ב סימן ק"י.
ודאי לא שייך. תפילת שבת אינו יותר ארוך מהביננו, לשניהם יש ז ברכות.
האמת אדרוש כתב:באמונתו כתב:האמת אדרוש כתב:חלוקים ביסודם. מעין שבע הוא קיצר כל התפילה גם מג׳ ברכות ראשונות ואחרונות, מה שאין כן הביננו.
בגאונים מצאנו דעה האומרת שיוצאים במעין ז', ע"ד הביננו.
ובספר המנהיג בהלכות שבת:ורב משה גאון ז"ל כת' יחיד שטעה בלילי שבת ולא התפלל ומאהבתך י"א כיון ששמע משליח צבור מגן אבות בדברו שהיא ברכה אחת מעין שבע מתחילתה ועד סוף יצא ידי חובתן, וכן כתב רב נטרונאי ז"ל. ולא יתכן דהא אין בה מלכות, ודמיא להביננו, ורב לייט אמאן דמצלי בעיר אבל בדרך מצי לצלויי יתה. ויראה לי שצריך לחזור ולהתפלל...
טוב, לענין זה דומה. אבל לא שיכול להשתמש בו בשעת הדחק.
(כמדומה שיש ראשונים החולקים על דין הנ״ל, שחילקו על דרך שכתבתי)
באמונתו כתב:יש שביקשו ללמוד מכאן להשתמש בו בערבית, אפילו בלא שעת הדחק.
איתן נוי כתב:לפי הכלל של רב נחמן שריבית לא מתחילה בלי שהיה זמן של "אגר נטר".
א"כ יוצא שאם ראובן נתן לשמעון 100 ש"ח ומיד החזיר לו 110 ש"ח אין כאן כלל ריבית. וכך ידוע לי. האם יש מקור על כך או שמא הדבר פשוט?
אליהו חיים כתב:איתן נוי כתב:לפי הכלל של רב נחמן שריבית לא מתחילה בלי שהיה זמן של "אגר נטר".
א"כ יוצא שאם ראובן נתן לשמעון 100 ש"ח ומיד החזיר לו 110 ש"ח אין כאן כלל ריבית. וכך ידוע לי. האם יש מקור על כך או שמא הדבר פשוט?
אם היה להמקבל זכות להחזיק הכסף ליותר זמן והוא החליט להחזיר מיד הרי הוא משלם לו יותר על הזכות והאפשרות לעכב הפרעון וזה אגר נטר, אך אם נתן לו לרגע לבד ע"מ להחזיר מיד הרי זה מתנה ע"מ להחזיר ולא הלואה.
איתן נוי כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:איתן נוי כתב:עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:מי שיש לו אבטיח גדול (וכה"ג) שלא נכנס למקרר כמות שהוא, האם מותר לו לקלף את כולו כדי שיוכל להיכנס למקרר- חתוך. מחד גיסא אמנם עושה זאת לצורך העכשווי אך לא לצורך האכילה דעכשיו. כמו"כ סו"ס בורר לאחר זמן ושלא לצורך אכילה?
או דלמא כל מאי דהתירו אי"ל הווא דווקא לצורך אכילה ולא לכל צורך אחר?
לפי הפוסקים שסבורים שדיני בורר הם רק בעניני אכילה (אבל - לדוגמא - אין בורר בכלים) - אולי יש מקום לדבריך.
אבל לפי הדעה הרווחת שדיני בורר נאמרו בכל דבר - ה"ה שנאמרו לכל צורך, וכל ברירה שהיא לצורך שימוש מיידי - אינה נחשבת "בורר לאחר זמן", וכאן נראה שזהו צורך שימוש מיידי.
אשמח להרחבה במקורות.
זה לא שימוש לאכילה.
יש לך מקורות שכל ההיתר הוא דווקא לאכילה?
דיברתי היום עם ת"ח ואמר לי שיש גרש"ז אוייערבאך שרצה להקל בעניין אך כתב שראה בן איש חי שהביא ראיה מתוס' שאין להקל.
מישהו מכיר המקור הנ"ל?
יעקל כתב:מה שנאמר בחז"ל לעולם יקדים אדם שלום לכל אדם
האם נאמר רק לגבי אדם ש"מעוניין" שיאמרו לו שלום דהיינו ברגע שיגידו לו הוא יחזיר לי שלום בלי לשאול אותי מה אתה רוצה, או נאמר גם לגבי אדם שאינו מעוניין לתקשר בצורה כזאת, זאת אומרת מה שמעניין אותו - מה אתה רוצה ממני ?
או במילים אחרות, יש אנשים כ"כ עסוקים שאין להם זמן לחשוב על שלום או לא שלום. האם במקרה כזה צריך להקדים להם בכל זאת, גם אם סביר שהם לא יענו ?
עזריאל ברגר כתב:יעקל כתב:ייש"כ. אבל זו עבודה קשה שבמקדש...
עכשיו האם בני או"ה בכלל כל אדם ?
בדרך כלל, אומרים ש"כל אדם" זה "אתם קרויים אדם", אבל "כל האדם" כולל את כל בני האדם.
אבל כאן מצאנו שיש ענין להקדים אף בשלום גוי (וכמדומני שעדיף להקדים לו שלום כדי שלא יצטרך לכפול לו שלום), וראה דברי בעל הטורים על "וישם לך שלום" שהמילה "שלום" בגימטריא "עשו" לומר שראוי להקדים שלום לכל אדם אפילו ל"עשיו" (ונראה מדבריו שאין שום פגם בשאילת שלום-גוי במילה "שלום", ודלא כאלו שגונבים דעת הגויים ואומרים "שלון").
לא מזמן התפרסם ראיון עם אחד מבני הרב בעל שמירת שבת כהלכתה, לכבוד העשור מפטירתו, במוסף ש"ק לפרשת חוקת.מרגלא בפומיה דאביי: לעולם יהא אדם ערום ביראה, מענה רך משיב חמה ומרבה שלום עם אחיו ועם קרוביו ועם כל אדם, ואפילו עם נכרי בשוק, כדי שיהא אהוב למעלה ונחמד למטה, ויהא מקובל על הבריות.
אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי, שלא הקדימו אדם שלום מעולם - ואפילו נכרי בשוק.
עובדיה חן כתב:כאשר הקוץ השמאלי של אות ח' נדבק למעלה בתג האם זה פוסל,
איתן נוי כתב:בית יוסף אורח חיים סימן קו: "ונשים ועבדים חייבים בה וקטנים שהגיעו לחינוך וכו'. משנה שם (כ.) נשים ועבדים וקטנים פטורין מק"ש ומן התפילין וחייבים במזוזה ובתפילה ובברכת המזון ומפרש טעמא בגמרא משום דתפילה רחמי נינהו ופירש רש"י וחייבים בתפילה דתפילה רחמי היא ומדרבנן ותיקנוה אף לנשים ולחינוך קטנים".
האם מרן התכוין לומר כאן ב' דברים או חדא נינהו. וא"כ מדוע הוסיף לומר "ומדרבנן"?
הצעיר שבכהונה כתב:איתן נוי כתב:בית יוסף אורח חיים סימן קו: "ונשים ועבדים חייבים בה וקטנים שהגיעו לחינוך וכו'. משנה שם (כ.) נשים ועבדים וקטנים פטורין מק"ש ומן התפילין וחייבים במזוזה ובתפילה ובברכת המזון ומפרש טעמא בגמרא משום דתפילה רחמי נינהו ופירש רש"י וחייבים בתפילה דתפילה רחמי היא ומדרבנן ותיקנוה אף לנשים ולחינוך קטנים".
האם מרן התכוין לומר כאן ב' דברים או חדא נינהו. וא"כ מדוע הוסיף לומר "ומדרבנן"?
לא מובן מה אתה שואל על הב״י. האם כוונתך לשאול על רש״י?
אגב, בדפוסים שלנו: דתפלה רחמי היא ומדרבנן היא ותקנוה אף לנשים ולחנוך קטנים.
כדכד כתב:רש"י ברכות כ' ע"ב ד"ה וחייבין
הצעיר שבכהונה כתב:איתן נוי כתב:בית יוסף אורח חיים סימן קו: "ונשים ועבדים חייבים בה וקטנים שהגיעו לחינוך וכו'. משנה שם (כ.) נשים ועבדים וקטנים פטורין מק"ש ומן התפילין וחייבים במזוזה ובתפילה ובברכת המזון ומפרש טעמא בגמרא משום דתפילה רחמי נינהו ופירש רש"י וחייבים בתפילה דתפילה רחמי היא ומדרבנן ותיקנוה אף לנשים ולחינוך קטנים".
האם מרן התכוין לומר כאן ב' דברים או חדא נינהו. וא"כ מדוע הוסיף לומר "ומדרבנן"?
לא מובן מה אתה שואל על הב״י. האם כוונתך לשאול על רש״י?
אגב, בדפוסים שלנו: דתפלה רחמי היא ומדרבנן היא ותקנוה אף לנשים ולחנוך קטנים.
באר בשדה כתב:https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=40063&sid=bf1cd3549a57741cec65ce25cb6d3c0f
באר בשדה כתב:https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=40063&sid=bf1cd3549a57741cec65ce25cb6d3c0f
יעקל כתב:שמעתי פעם שקנאים פוגעים בו היא כפרה לבועל ארמית. וצ"ב, דהרי בעילת ארמית היינו לאו דלא תתחתן, וכפרה לעוברים בלאו שיש בו מעשה היא מלקות ארבעים... ?
יעקל כתב:שמעתי פעם שקנאים פוגעים בו היא כפרה לבועל ארמית. וצ"ב, דהרי בעילת ארמית היינו לאו דלא תתחתן, וכפרה לעוברים בלאו שיש בו מעשה היא מלקות ארבעים... ?
אכן בשורותיו האחרונות על פסוק זה כתב שמיתתו טיהרה נפשו.האמת אדרוש כתב:יעקל כתב:שמעתי פעם שקנאים פוגעים בו היא כפרה לבועל ארמית. וצ"ב, דהרי בעילת ארמית היינו לאו דלא תתחתן, וכפרה לעוברים בלאו שיש בו מעשה היא מלקות ארבעים... ?
עיין מש״כ האור החיים הקדוש עה״פ ושם איש ישראל וגו׳.
יעקל כתב:עשכיו שאלתי למה לא אמרו משה רבינו, כתוב בתו' לא תתחתן בם ומקובלנו ממך כל עובר בלאו שיש בו מעשה לוקה 40 ?
למה נקטו רז"ל בדווקא את לשון פוגעין בו ולא ממיתין אותו או הורגין אותו ?
בל נשכח שלשון פגיעה דו-משמעותי, למשל ואין פגיעה אלא תפילה...
עזריאל ברגר כתב:א. אף כשבעלה בזנות ולא בדרך חתנות.
דורשי יחודך כתב:באגרות משה אה"ע ח"א סי' קי"ד בקטע הראשון כתב:
בדבר אשה שאינה רוצה לכסות שערה בזמן הזה שבעוה"ר רוב משים אף משומרי תורה מזלזין בזה, אם מחוייב לגרשה. הנה בזה"ז שאין מרגשין בע"כ אין נוגע זה למעשה דבשביל זה לא נתיר לו לגרשה בע"כ ולא לישא אחרת...עכ"ל.
ולא הבנתי, דהרי במפורש נפסק ברמ"א סי' קט"ו שבעוברת על דת אין חדר"ג ומותר לגרש בע"כ.
ואין לומר דכוונת האגר"מ דכיון שהרבה נשים הולכות כך לא נחשבת פרוצה, דאמנם זה כותב אח"כ בקטע הבא, אבל כאן עדיין לא נחית לזה, אלא לכאורה רצה לומר אפילו אם נחשיבנה לעוברת על דת אסור לגרשה בע"כ, וזה לא יתכן כנ"ל.
נא להאיר עיני בכוונת הגרמ"פ זצ"ל.
באמונתו כתב:ויעמוד פינחס ויפַלֵל - לשון תפילה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 257 אורחים