מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
צופה_ומביט
הודעות: 4507
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ב' אוגוסט 08, 2022 3:11 pm

צופה_ומביט כתב:זה לשון הרמב"ם שם:
וחייב לשלש את זמן למידתו שליש בתורה שבכתב ושליש בתורה שבעל פה ושליש יבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו ויוציא דבר מדבר וידמה דבר לדבר ויבין במדות שהתורה נדרשת בהן עד שידע היאך הוא עיקר המדות והיאך יוציא האסור והמותר וכיוצא בהן מדברים שלמד מפי השמועה וענין זה הוא הנקרא גמרא.

ועיקר הדברים מבוארים בהקדמת הרמב"ם לפיה"מ, שכל מצוה שניתנה למשה בפירושה ניתנה, וכשנכתבה התורה שבכתב נמסרה עם פירושה, סוכה - מהי סוכה, טוטפות - מהן טוטפות, וכן עזה"ד, וכן פירוש הפסוקים בדרך אחד של פשט [ועל זה נאמר שתרגום אונקלוס נמסר מסיני ע"מ למסרו לישראל כולם, והוא רק פן אחד משבעים פנים לתורה] - ופירוש זה הוא הנקרא "תורה שבעל פה". תורה ממש, שנמסרה למשה בעל פה ולא נכתבה. וכל דבר שלא נמסר למשה, אם מצד שהוא פרטים מתחדשים, אם מצד שבעים פנים לתורה, אותו מוציאים חכמי ישראל במידות שהתורה נדרשת בהן או בכל דרכי הלימוד.
וזהו מקביל בדיוק לג' חלקי התורה: מקרא, משנה, תלמוד. מקרא זו תורה שבכתב, משנה הן ההלכות הפסוקות בתורה שבעל פה, ותלמוד הוא הבנת דבר מתוך דבר במה שלא נתפרש בכתב ולא נמסר כצורתו בעל פה. [ואם יילמד דבר בתלמוד ויוכרע דינו בסנהדרין שעמדו למניין - יהפוך דין זה אצל הדורות הבאים למשנה, כי אליהם כבר מגיע הדבר כהלכה קבועה ופסוקה].
ומעתה אין שום הבדל בשם "תלמוד" בין הוצאת דבר מתוך דבר במה שלא נתפרש במשנה או במה שלא נתפרש במקרא. כל "עמל התורה לפרש דקדוקי" מה שלא נתפרש להדיא, אלא צריך להוציאו מתוך מה שלפנינו - הוא נקרא תלמוד.
כנלענ"ד.

שאלה:
הלכות שחיטה שהביא אלדד הדני תואמות למסקנת ההלכה בש"ס בבלי. אבל הוא אומר את הכל מפי משה מפי הגבורה. איך מתאים עם דברי הרמב"ם שמחלוקות לא נוצרו משכחת דברי משה, אלא הכל על דינים מחודשים שלא שמעו ממשה, וכשלא שימשו כל הצורך השתנו דרכי הדרש מזה לזה והוציאו דינים מחולקים מתוך הידוע, אבל אין דינים מפי משה שנשתכחו. א"כ איך יתכן שלאלדד הדני יש הלכות מפי משה מפי הגבורה - שבתלמוד בבלי הוציאו אותם בדרכים מחודשות, או שנחלקו בהן, אף אם ההלכה תואמת למה שאמר אלדד.
ואולי כל ההלכות שאמר אינן כאלה אלא מוסכמות בלי חולק, ומה שהוציאו אותן בש"ס מלימודים הוא ע"ד שכתב שם הרמב"ם בנוגע להלכות כאלה שהיה לחז"ל עניין להסמיכן על תורה שבכתב?
אשמח להבהרה מהיודעים. תודה רבה.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' אוגוסט 08, 2022 3:16 pm

לפחות לדעת הרמב"ם - טעה אלדד הדני בחלק מדבריו (כגון במה שאסר באכילה את הבשר שנשחט בלא ברכה).
אז מסתמא טעה גם במה שייחס כל דבר-הלכה למשה רבינו מפי הגבורה.

איתן נוי
הודעות: 1535
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

תרומת שיער

הודעהעל ידי איתן נוי » ד' אוגוסט 10, 2022 2:06 am

האם דיברו היכן שהוא בעניין תרומת שיער?

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: תרומת שיער

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' אוגוסט 10, 2022 12:50 pm

איתן נוי כתב:האם דיברו היכן שהוא בעניין תרומת שיער?

http://www.chabad.org.il/Magazines/Arti ... oryID=1340

איתן נוי
הודעות: 1535
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: תרומת שיער

הודעהעל ידי איתן נוי » ו' אוגוסט 12, 2022 2:35 am

עזריאל ברגר כתב:
איתן נוי כתב:האם דיברו היכן שהוא בעניין תרומת שיער?

http://www.chabad.org.il/Magazines/Arti ... oryID=1340

תודה.
כוונתי היתה כאן באתר האם פלפלו עם מקורות בנושא.

יעקל
הודעות: 1170
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יעקל » ו' אוגוסט 12, 2022 11:40 am

פסק הר"מ פ"א מהל' ת"ת וז"ל משיתחיל לדבר מלמדו תורה ציוה וגו' ושמע ישראל עכ"ד, וע"כ מבואר מסתימת דבריו שהפסוק הראשון שצריך להיקלט במוחו של התינוק הרי הוא פסוק תורה ציווה וגו' עד שהקדימו לפסוק שמע ישראל שע"י מקיימים מ"ע מה"ת.

היש למישהו הסבר בזה ?

לכאורה עניין מצוות חינוך הוא בעיקר להרגילו למצוות מעשיות?

ואם העניין הוא לשננו ביסודי הדת, למה ברר לו הרמב"ם את הפסוק הזה בדווקא, ולא מקראות אחרים יסודיים ?

צופה_ומביט
הודעות: 4507
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ו' אוגוסט 12, 2022 11:58 am

יעקל כתב:פסק הר"מ פ"א מהל' ת"ת וז"ל משיתחיל לדבר מלמדו תורה ציוה וגו' ושמע ישראל עכ"ד, וע"כ מבואר מסתימת דבריו שהפסוק הראשון שצריך להיקלט במוחו של התינוק הרי הוא פסוק תורה ציווה וגו' עד שהקדימו לפסוק שמע ישראל שע"י מקיימים מ"ע מה"ת.

היש למישהו הסבר בזה ?

לכאורה עניין מצוות חינוך הוא בעיקר להרגילו למצוות מעשיות?

ואם העניין הוא לשננו ביסודי הדת, למה ברר לו הרמב"ם את הפסוק הזה בדווקא, ולא מקראות אחרים יסודיים ?

זו גמרא בסוכה מב, א:
ת"ר קטן היודע לנענע חייב בלולב, להתעטף חייב בציצית, לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין, יודע לדבר אביו לומדו תורה וק"ש, תורה מאי היא כא"ר המנונא (דברים לג, ד) תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב, ק"ש מאי היא פסוק ראשון.

ועיין שם במפרשים.

ואכן מרגילים אותו גם במצוות מעשיות, וביניהן במצות תלמוד תורה.

בדרך אפשר, הרמב"ם כלל זאת בהלכות מצות תלמוד תורה, כי דבר ראשון על הילד להפנים את חשיבות התורה, ולרצות ללמוד אותה. זהו ה"לימוד תורה" הראשון, והוא בעצמו פסוק בתורה, לכן מקיימים בו גם לימוד כפשוטו.
ואז מגיע יסוד הדת והתורה, אנכי ולא יהיה לך, שכלולים שניהם בפסוק ראשון של שמע.

יעקל
הודעות: 1170
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יעקל » ו' אוגוסט 12, 2022 12:21 pm

צופה_ומביט כתב:
יעקל כתב:פסק הר"מ פ"א מהל' ת"ת וז"ל משיתחיל לדבר מלמדו תורה ציוה וגו' ושמע ישראל עכ"ד, וע"כ מבואר מסתימת דבריו שהפסוק הראשון שצריך להיקלט במוחו של התינוק הרי הוא פסוק תורה ציווה וגו' עד שהקדימו לפסוק שמע ישראל שע"י מקיימים מ"ע מה"ת.

היש למישהו הסבר בזה ?

לכאורה עניין מצוות חינוך הוא בעיקר להרגילו למצוות מעשיות?

ואם העניין הוא לשננו ביסודי הדת, למה ברר לו הרמב"ם את הפסוק הזה בדווקא, ולא מקראות אחרים יסודיים ?

זו גמרא בסוכה מב, א:
ת"ר קטן היודע לנענע חייב בלולב, להתעטף חייב בציצית, לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין, יודע לדבר אביו לומדו תורה וק"ש, תורה מאי היא כא"ר המנונא (דברים לג, ד) תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב, ק"ש מאי היא פסוק ראשון.

ועיין שם במפרשים.

ואכן מרגילים אותו גם במצוות מעשיות, וביניהן במצות תלמוד תורה.

בדרך אפשר, הרמב"ם כלל זאת בהלכות מצות תלמוד תורה, כי דבר ראשון על הילד להפנים את חשיבות התורה, ולרצות ללמוד אותה. זהו ה"לימוד תורה" הראשון, והוא בעצמו פסוק בתורה, לכן מקיימים בו גם לימוד כפשוטו.
ואז מגיע יסוד הדת והתורה, אנכי ולא יהיה לך, שכלולים שניהם בפסוק ראשון של שמע.


אבל למה צריך לדבר על מורשה קהילת יעקב, לדבריך היה צריך להביא את הפסוק וזאת התורה אשר שם

יעקל
הודעות: 1170
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יעקל » ו' אוגוסט 12, 2022 12:23 pm

צופה_ומביט כתב:
יעקל כתב:פסק הר"מ פ"א מהל' ת"ת וז"ל משיתחיל לדבר מלמדו תורה ציוה וגו' ושמע ישראל עכ"ד, וע"כ מבואר מסתימת דבריו שהפסוק הראשון שצריך להיקלט במוחו של התינוק הרי הוא פסוק תורה ציווה וגו' עד שהקדימו לפסוק שמע ישראל שע"י מקיימים מ"ע מה"ת.

היש למישהו הסבר בזה ?

לכאורה עניין מצוות חינוך הוא בעיקר להרגילו למצוות מעשיות?

ואם העניין הוא לשננו ביסודי הדת, למה ברר לו הרמב"ם את הפסוק הזה בדווקא, ולא מקראות אחרים יסודיים ?

זו גמרא בסוכה מב, א:
ת"ר קטן היודע לנענע חייב בלולב, להתעטף חייב בציצית, לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין, יודע לדבר אביו לומדו תורה וק"ש, תורה מאי היא כא"ר המנונא (דברים לג, ד) תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב, ק"ש מאי היא פסוק ראשון.

ועיין שם במפרשים.

ואכן מרגילים אותו גם במצוות מעשיות, וביניהן במצות תלמוד תורה.

בדרך אפשר, הרמב"ם כלל זאת בהלכות מצות תלמוד תורה, כי דבר ראשון על הילד להפנים את חשיבות התורה, ולרצות ללמוד אותה. זהו ה"לימוד תורה" הראשון, והוא בעצמו פסוק בתורה, לכן מקיימים בו גם לימוד כפשוטו.
ואז מגיע יסוד הדת והתורה, אנכי ולא יהיה לך, שכלולים שניהם בפסוק ראשון של שמע.


אבל למה צריך לדבר על מורשה קהילת יעקב, לדבריך היה צריך להביא את הפסוק וזאת התורה אשר שם משה וגו'

צופה_ומביט
הודעות: 4507
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ו' אוגוסט 12, 2022 12:37 pm

לא הבנתי מה עדיפות מצאת בפסוק זה על זה, ועוד בלשון "לדבריך".
בכל מקרה, הרמב"ם פשוט העתיק גמרא, ועיין שם במפרשים.
שאלתך שמקודם בכל מקרה מתורצת ב"ה.

תלמיד-חכמים
הודעות: 359
הצטרף: ד' יוני 03, 2020 2:03 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי תלמיד-חכמים » ו' אוגוסט 12, 2022 6:13 pm

צופה_ומביט כתב:
צופה_ומביט כתב:זה לשון הרמב"ם שם:
וחייב לשלש את זמן למידתו שליש בתורה שבכתב ושליש בתורה שבעל פה ושליש יבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו ויוציא דבר מדבר וידמה דבר לדבר ויבין במדות שהתורה נדרשת בהן עד שידע היאך הוא עיקר המדות והיאך יוציא האסור והמותר וכיוצא בהן מדברים שלמד מפי השמועה וענין זה הוא הנקרא גמרא.

ועיקר הדברים מבוארים בהקדמת הרמב"ם לפיה"מ, שכל מצוה שניתנה למשה בפירושה ניתנה, וכשנכתבה התורה שבכתב נמסרה עם פירושה, סוכה - מהי סוכה, טוטפות - מהן טוטפות, וכן עזה"ד, וכן פירוש הפסוקים בדרך אחד של פשט [ועל זה נאמר שתרגום אונקלוס נמסר מסיני ע"מ למסרו לישראל כולם, והוא רק פן אחד משבעים פנים לתורה] - ופירוש זה הוא הנקרא "תורה שבעל פה". תורה ממש, שנמסרה למשה בעל פה ולא נכתבה. וכל דבר שלא נמסר למשה, אם מצד שהוא פרטים מתחדשים, אם מצד שבעים פנים לתורה, אותו מוציאים חכמי ישראל במידות שהתורה נדרשת בהן או בכל דרכי הלימוד.
וזהו מקביל בדיוק לג' חלקי התורה: מקרא, משנה, תלמוד. מקרא זו תורה שבכתב, משנה הן ההלכות הפסוקות בתורה שבעל פה, ותלמוד הוא הבנת דבר מתוך דבר במה שלא נתפרש בכתב ולא נמסר כצורתו בעל פה. [ואם יילמד דבר בתלמוד ויוכרע דינו בסנהדרין שעמדו למניין - יהפוך דין זה אצל הדורות הבאים למשנה, כי אליהם כבר מגיע הדבר כהלכה קבועה ופסוקה].
ומעתה אין שום הבדל בשם "תלמוד" בין הוצאת דבר מתוך דבר במה שלא נתפרש במשנה או במה שלא נתפרש במקרא. כל "עמל התורה לפרש דקדוקי" מה שלא נתפרש להדיא, אלא צריך להוציאו מתוך מה שלפנינו - הוא נקרא תלמוד.
כנלענ"ד.

שאלה:
הלכות שחיטה שהביא אלדד הדני תואמות למסקנת ההלכה בש"ס בבלי. אבל הוא אומר את הכל מפי משה מפי הגבורה. איך מתאים עם דברי הרמב"ם שמחלוקות לא נוצרו משכחת דברי משה, אלא הכל על דינים מחודשים שלא שמעו ממשה, וכשלא שימשו כל הצורך השתנו דרכי הדרש מזה לזה והוציאו דינים מחולקים מתוך הידוע, אבל אין דינים מפי משה שנשתכחו. א"כ איך יתכן שלאלדד הדני יש הלכות מפי משה מפי הגבורה - שבתלמוד בבלי הוציאו אותם בדרכים מחודשות, או שנחלקו בהן, אף אם ההלכה תואמת למה שאמר אלדד.
ואולי כל ההלכות שאמר אינן כאלה אלא מוסכמות בלי חולק, ומה שהוציאו אותן בש"ס מלימודים הוא ע"ד שכתב שם הרמב"ם בנוגע להלכות כאלה שהיה לחז"ל עניין להסמיכן על תורה שבכתב?
אשמח להבהרה מהיודעים. תודה רבה.

רס"ג אכן סובר (דלא כרמב"ם) שרוב ככל ההלכות שבתלמוד השייכות למצוות השמעיות הם קבלה מסיני. וזה מתאים למה שאמר אלדד הדני. ולשאלתך על המחלוקות שבתלמוד, כבר תירץ זאת רס"ג לשיטתו, בהקדמת פירושו לבראשית, וז"ל:
כל זמן שהיו בני ישראל בדעה אחת בארץ הנבחרת, היו המלך והכהנים שומרים בזכרונם מסורות אלה, ובפרט בתקופת הנביאים. וכשגלינו גלות ראשונה ופסקה הנבואה, יראו החכמים שמא תישכח התורה שבעל פה ונתנו דעתם עליה וקבעוה בכתב וקראוה משנה. והשאירו את הענפים תוך תקוה שישמרו אותם בזכרונם מאחר שכבר קבעו את עיקרי הענינים בכתב, וכך היה, ולא פסקה שמירת התולדות בזכרון עד שגלינו גלות שניה ונתפזרו פזור יותר רב מבראשונה, וחששו התלמידים שמא ישכחו את הדברים שקודמיהם לא קבעו בכתב, ונתנו דעתם גם על אלה וכתבום וקראום תלמוד.
ואם ישאל השואל כיצד יחסו מאמרים שבתוכם, כלומר, שבמשנה ובתלמוד, ליחידים? נאמר, מפני שהיחידים הללו עוררו את תשומת לב העדה לדברים אלה. ומפני שהם הזכירו אותם, נקראו הדברים על שמם, ולא מפני שחידשו אותם, וכן יחסה התורה פרשת "כל דבר אשר יבוא באש" לאלעזר מפני שהוא הזכיר אותה, לא מפני שהוא חידשה.
ואם ישאל אדם, כיצד נכנסו לתוך המשנה והתלמוד מחלוקות בין בעלי הקבלה? נאמר, אין אלה מחלוקות באמת, אלא נראות כמחלוקת בתחילת הגעת הדברים לשומע. ולאמיתו של דבר (המחלוקות שבתלמוד) הן משלושה סוגים: א. חכם הראה את עצמו כחולק על חברו והקניטו כדי שיוודע לו על ידי כך טיב דעתו (של חבירו), וכמו שהראה משה את עצמו ככועס על אהרן ובניו ששרפו את שעיר החטאת, כדי שיגלו לו את דעתם הם, כי משה לא האמין ששרפו (את שעיר החטאת) מחסרון ידיעה. ב. הדבר נשמע מפי הנביא בשני אופנים שונים: באופן אחד הוא מותר ובשני אסור. וקדם אחד מן החכמים והזכיר את האופן המותר ובא השני והזכיר את האסור. ודברי שניהם צודקים, כי הדבר ההוא אמנם מותר באופן אחד ואסור באופן אחר. ודוגמה לזה מה שאמר הכתוב: לא תשחית את עצה, ואמר: רק עץ אשר תדע וגו'. ואמר: בת כהן כל תהיה לאיש זר, לא תאכל, ואחרי כן נאמר: ובת כהן כי תהיה אלמנה, מלחם אביה תאכל, ואין הבדל (בין המקרים) שבהם הכתוב המכריע בין שני הפסוקים המקבילים קרוב אליהם, ובין המקרים שהוא רחוק מהם מרחק פסוקים ומתברר אחר כך, ג. אחד מן החכמים שמע דבר חלקי ודימה בנפשו שהוא שלם. ואחרים שמעו סופו של דבר. וכשהזכיר הראשון מה שעלה על דעתו, טענו נגדו ואמרו: אנו שמענו סופו של דבר והוא מצמצם את שמועתך אתה. ודוגמה לכך, אדם קורא בחומש השלישי שבתורה, ובגד כלאים שעטנז, והוא סובר שזה כולל הכל וכשהוא אומר דבר זה לפני מי שקרא את כל התורה, הלה מודיעו שהכתוב צמצם את הכלל בחלק החמישי ועשאו פרט, כאמור, צמר ופשתים, וכן כל כיוצא בזה.
עכ"ל.
ולענין הדרכים שבהם הוציאו בתלמוד את ההלכות המקובלות, גם בזה דעת רס"ג שלא הוציאו את ההלכות בדרכים ההם, אלא מצאו שההלכות המקובלות תואמות לדרכים אלו. וכך כתב בהקדמה לפירושו על י"ג מידות (נדפס במאמר של שטמפפר על פירוש רס"ג לי"ג מידות):
והרי התברר ממה שאמרנו כאן, שחז"ל לא רשמו את י"ג המידות האלה מפני שמהן למדו [את ההלכות], אלא מפני שמצאו שההלכות שבידיהם [מן הקבלה] מתאימות לי"ג מידות אלה. אבל יסוד ההלכות אינו במידות.
וכגון זה אנו אומרים על המסורת של המקרא, התבוננו במקרא ומצאנו י' פעמים 'תיעשה', וט' 'בטוב', וח' 'בבבל'. ואין המספרים האלה מחמת המסורת, אלא המסורת מנתה ומצאה שהם כך. וכמו כך דייקו חכמי הדקדוק וזולתם ומצאו דברים וחילקו אותם לסוגים [...] וכך רשמו חכמינו את י"ג המידות האלה על פי מה שהבחינו תוך כדי התבוננות בדרכי ההלכה.

יעקל
הודעות: 1170
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יעקל » א' אוגוסט 14, 2022 12:41 am

צופה_ומביט כתב:לא הבנתי מה עדיפות מצאת בפסוק זה על זה, ועוד בלשון "לדבריך".
בכל מקרה, הרמב"ם פשוט העתיק גמרא, ועיין שם במפרשים.
שאלתך שמקודם בכל מקרה מתורצת ב"ה.


העדיפות של וזאת התורה וגו' היא שהמושגים "מורשה" , ו"קהילת יעקב" של הפסוק הקודם מאוד מופשטים לילד שרק מתחיל לדבר, לפענ"ד עכ"פ...

צופה_ומביט
הודעות: 4507
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי צופה_ומביט » א' אוגוסט 14, 2022 12:47 am

יש עוד בגמרא על אמורא שכתב 400 ספרי תורה. ומסבירה הגמרא שהוא כתב 400 פעם את הפסוק תורה ציוה לנו משה. כנראה יש בו משהו מיוחד. ובכל מקרה זה ממש בשיטת הגמרא סוכה הנ"ל.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: עוף הפט"ם

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' אוגוסט 14, 2022 11:49 pm

עזריאל ברגר כתב:
איתן נוי כתב:האם דברו כאן היכן שהוא בעניין סוגיית עוף הפט"ם והסוגייא?

מסתמא אם תחפש בפורום "פטם" וכיו"ב - תמצא.
ראה לדוגמא viewtopic.php?p=767122

viewtopic.php?f=7&t=35791

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' אוגוסט 17, 2022 9:05 am

שעת הכושר כתב:
אש משמים כתב:
עזריאל ברגר כתב:
עושה חדשות כתב:מצות "ולו תהיה לאשה" מבואר בגמ' בכתובות ד"אי אמרה דלא בעינא מי איתיה לעשה כלל",
ונסתפקתי אם יכולה אח"כ לחזור בה, ויחזור האונס ויתחייב במצוה זו, או שבאמירה הנ"ל פקע ונמחל החיוב.

דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, ולא הגיוני שהוא יהיה תלוי לעולם ברצונה.

פשוט שחלק מדרכי הנועם ונתיבות השלום לענוש את האונס עונש גדול.


קובץ שיעורים מסכת כתובות

קמ) [דף מ ע"א] דאי בעיא אמרה לא בעינא, הנה בהא דעונה לא ניתנה למחילה, כתב בלח"מ פט"ו מהל' אישות דנ"מ שיכולה לחזור בה, ואינה כמחילת ממון שלא ניתנה לחזרה, אבל כל זמן שאינה חוזרת אינו חייב, ואפשר דה"ה הכא באמרה לא בעינא לא נפטר לגמרי אלא בשעה שאינה רוצה, אבל אם תחזור בה ותרצה חייב לישאנה, אמנם אי נימא הכי, אין זו עשה קילא, דאינה נעקרת ע"י מחילתה, וכן משמע מדברי ריטב"א שהובא למעלה דהעשה נעקרת לגמרי, ובירושלמי אמרו גבי באו עליה עשרה "בוררת וחוזרת ובוררת" ומשמע שיכולה לחזור בה.

קמד) [דף מ ע"א] תוד"ה אי אמרה לא בעינא וכו' מיד כשצוה אב הוי עשה לעשות מצותו. והדברים סתומים, וז"ל שיטה, ב"מ ל"ב, דהתם כי אמרה לא בעינא ליכא להאי עשה כלל לגבי האי מאנס, אבל הכא אי אמר האב השתא לא בעינא, בשביל זה לא ביטל העשה עולמית, ואפשר שיתקיים תדיר בשאר דברים, ועוד אפילו כי אמר לא בעינא, שייך עשה דמ"מ מצוה הוא בכל דבר אפילו אמר לא בעינא עכ"ל הרא"ש וכונת תירוץ אחרון, דהא דמהניא מחילת האב הוא רק לענין שאם לא יכבדהו אין בזה ביטול מצוה, אבל מ"מ אם יכבדהו יקיים מצוה, אבל הכא אי אמרה לא בעינא אפילו אם ישאנה ע"י איזה פיתוי לא יקיים מצוה, וצ"ע מנ"ל הא מלתא, דאיכא קיום מצוה גם אחר מחילת האב, ולתירוץ ראשון נראה, דאם יאמר האב הנני מוחל על כבודי עולמית, לא מהניא לפטור את הבן לעולם, והיינו שתמיד יוכל האב לחזור בו, ולפי"ז מבואר, דהכא כי אמרה לא בעינא לא תוכל לחזור בה.


יש"כ.

כעת ראיתי את לש' הר"ן בכתובות שם "והכי איתא בירושלמי דגרסינן התם בררה לה אחד מהן נפטרו כולם אמרה אי אפשי בוררת וחוזרת ובוררת". וע"ע או"ש פ"א מהל' נערה בתולה ה"ג.

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' אוגוסט 17, 2022 9:08 am

עזריאל ברגר כתב:
עושה חדשות כתב:שאלה פשוטה: החיוב להשיב שוחד (חו"מ סי' ט), מוטל גם על יורשי הדיין נוטל השוחד?
או שזה כמו בהשבת ריבית דלדידיה קא מזהר ליה רחמנא לבריה לא מזהר ליה רחמנא?

אולי זה שנוי במחלוקת בין הב"ח (ס"ק ב) שסבור שיש כאן תביעה ממונית רגילה והפרישה (ס"ק ב) שסבור שמעיקר הדין הכסף שייך למקבל, שהרי מדעתו נתנו לו.
וראה פתחי תשובה שם.
ונראה שלדעת הפרישה וסייעתי' - חיוב החזרת שוחד הוא פחות מחיוב החזרת ריבית, וע"כ הדעת נותנת שאם אינו תובע את הדיין עצמו (אלא את יורשיו) - כבר פקע החיוב.

יש"כ.
להוסיף שהמקור היחיד המובא בנו"כ לעצם החיוב של השבת השוחד הוא משיטת רבא ד"אי עביד לא מהני", (כ"כ בנתיה"מ וביהגר"א ועוד), ואם כך לכאו' זה גזל גמור וגובים מהנכסים וגם מהבנים וכו' בשונה מחיוב השבת ריבית.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' אוגוסט 17, 2022 9:36 am

עושה חדשות כתב:
עזריאל ברגר כתב:
עושה חדשות כתב:שאלה פשוטה: החיוב להשיב שוחד (חו"מ סי' ט), מוטל גם על יורשי הדיין נוטל השוחד?
או שזה כמו בהשבת ריבית דלדידיה קא מזהר ליה רחמנא לבריה לא מזהר ליה רחמנא?

אולי זה שנוי במחלוקת בין הב"ח (ס"ק ב) שסבור שיש כאן תביעה ממונית רגילה והפרישה (ס"ק ב) שסבור שמעיקר הדין הכסף שייך למקבל, שהרי מדעתו נתנו לו.
וראה פתחי תשובה שם.
ונראה שלדעת הפרישה וסייעתי' - חיוב החזרת שוחד הוא פחות מחיוב החזרת ריבית, וע"כ הדעת נותנת שאם אינו תובע את הדיין עצמו (אלא את יורשיו) - כבר פקע החיוב.

יש"כ.
להוסיף שהמקור היחיד המובא בנו"כ לעצם החיוב של השבת השוחד הוא משיטת רבא ד"אי עביד לא מהני", (כ"כ בנתיה"מ וביהגר"א ועוד), ואם כך לכאו' זה גזל גמור וגובים מהנכסים וגם מהבנים וכו' בשונה מחיוב השבת ריבית.

המקור היחיד?!
זיל קרי בי רב "ומיד מי לקחתי כופר ואעלים עיני בו ואשיב לכם"!

כדכד
הודעות: 8392
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי כדכד » ד' אוגוסט 17, 2022 4:34 pm

זה לא מקור לחיוב
זה מקור ששמואל אמר שמוכן לעשות כן

כדכד
הודעות: 8392
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי כדכד » ד' אוגוסט 17, 2022 4:47 pm

יעקל כתב:
צופה_ומביט כתב:לא הבנתי מה עדיפות מצאת בפסוק זה על זה, ועוד בלשון "לדבריך".
בכל מקרה, הרמב"ם פשוט העתיק גמרא, ועיין שם במפרשים.
שאלתך שמקודם בכל מקרה מתורצת ב"ה.


העדיפות של וזאת התורה וגו' היא שהמושגים "מורשה" , ו"קהילת יעקב" של הפסוק הקודם מאוד מופשטים לילד שרק מתחיל לדבר, לפענ"ד עכ"פ...

מצות ת"ת לפחות לד' הרב בעל התניא מקיימים בתורה שבכתב גם מבלי להבין ולכן גם שהילד לא מבין הא מקיים מצוה.
לדעתי ילד שרק מתחיל לדבר עוד לא מבין כלום בשום פסוק והחינוך הוא להרגיל את הילד לקרוא את הפסוק לאו דווקא בהבנה.
היתרון בפסוק זה הוא שהוא מדגיש את מורשת התורה מדור לדור ממשה והלאה (וזאת התורה אפשר שהיה רק לאותו הדור).
חוץ מזה אולי יש חינוך דווקא לחנך ילד כך שהתורה היא מעל הבנתו ואינו מבין הכל.
הגמרא על האמורא שכתב ארבע מאות פעם תורה ציווה היא בב"ב י"ד ע"א אמרו ליה רבנן לרב המנונא כתב ר' אמי ד' מאה ס"ת וכו'

יעקל
הודעות: 1170
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יעקל » ה' אוגוסט 18, 2022 3:28 am

כדכד כתב:
יעקל כתב:
צופה_ומביט כתב:לא הבנתי מה עדיפות מצאת בפסוק זה על זה, ועוד בלשון "לדבריך".
בכל מקרה, הרמב"ם פשוט העתיק גמרא, ועיין שם במפרשים.
שאלתך שמקודם בכל מקרה מתורצת ב"ה.


העדיפות של וזאת התורה וגו' היא שהמושגים "מורשה" , ו"קהילת יעקב" של הפסוק הקודם מאוד מופשטים לילד שרק מתחיל לדבר, לפענ"ד עכ"פ...

מצות ת"ת לפחות לד' הרב בעל התניא מקיימים בתורה שבכתב גם מבלי להבין ולכן גם שהילד לא מבין הא מקיים מצוה.
לדעתי ילד שרק מתחיל לדבר עוד לא מבין כלום בשום פסוק והחינוך הוא להרגיל את הילד לקרוא את הפסוק לאו דווקא בהבנה.
היתרון בפסוק זה הוא שהוא מדגיש את מורשת התורה מדור לדור ממשה והלאה (וזאת התורה אפשר שהיה רק לאותו הדור).
חוץ מזה אולי יש חינוך דווקא לחנך ילד כך שהתורה היא מעל הבנתו ואינו מבין הכל.
הגמרא על האמורא שכתב ארבע מאות פעם תורה ציווה היא בב"ב י"ד ע"א אמרו ליה רבנן לרב המנונא כתב ר' אמי ד' מאה ס"ת וכו'


ייש"כ, הרב כדכד. הסבריך מקוריים.

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' אוגוסט 18, 2022 4:17 am

כדכד כתב:
יעקל כתב:העדיפות של וזאת התורה וגו' היא שהמושגים "מורשה" , ו"קהילת יעקב" של הפסוק הקודם מאוד מופשטים לילד שרק מתחיל לדבר, לפענ"ד עכ"פ...

מצות ת"ת לפחות לד' הרב בעל התניא מקיימים בתורה שבכתב גם מבלי להבין ולכן גם שהילד לא מבין הא מקיים מצוה.
לדעתי ילד שרק מתחיל לדבר עוד לא מבין כלום בשום פסוק והחינוך הוא להרגיל את הילד לקרוא את הפסוק לאו דווקא בהבנה.
היתרון בפסוק זה הוא שהוא מדגיש את מורשת התורה מדור לדור ממשה והלאה (וזאת התורה אפשר שהיה רק לאותו הדור).
חוץ מזה אולי יש חינוך דווקא לחנך ילד כך שהתורה היא מעל הבנתו ואינו מבין הכל.
הגמרא על האמורא שכתב ארבע מאות פעם תורה ציווה היא בב"ב י"ד ע"א אמרו ליה רבנן לרב המנונא כתב ר' אמי ד' מאה ס"ת וכו'

בענין ירושה שנינו (נדה פ"ה, משנה ג) שאפילו תינוק בן יומו נוחל. וזהו שמלמדים את התינוק, שאע"פ שעתה עדיין אינך מבין, הנה הקשר של אדם מישראל עם התורה אינו דבר התלוי במדת השגתו, להיותה "מורשה" לכל אחד ואחד מקהילת יעקב. ונטיעת דבר זה בלב הילד היא הקדמה הכרחית ללימודו כשיגדיל (משא"כ אם יתפוס את התורה כענין של חכמה ושכל גרידא), ועל כן היא ראשית החינוך (כ"ז מלקוטי שיחות ח"ד שיחה לשמחת תורה, אחר שמקשה כדבריך).

בעל אחריות
הודעות: 122
הצטרף: ב' אוגוסט 28, 2017 3:47 pm

פלתי סימן צ"ד סק"י

הודעהעל ידי בעל אחריות » א' אוגוסט 21, 2022 8:15 am

פלתי סימן צד סק"ג
כנגד מקום הסכין. מכאן למדו אחרונים (ט"ז ס"ק י"ב, ש"ך ס"ק כ"ח, פרי חדש ס"ק כ"ד) דעת מחבר דלא אמרינן לענין בולע חם מקצתו חם כולו, ודלא כרבינו פרץ (הג' סמ"ק סי' רי"ג דיני ביטול אות ב') [אלא] כדעת ראשונה לעיל. ולדעתי אתיא אפילו כדעת שניה, דהא כתבו כולם [דמ]טעם דוחקא דסכינא הוא דמבלע בכולו, אבל זולת זה היינו אמרינן דמפעפע רק בכדי קליפה, וא"כ מה שחוץ לחתך אף דחם מקצתו חם כולו, הא שם לא היה דוחקא דסכינא, ומאין יבלע, ומכל שכן כשהוא למטה דתתאי גבר. ופשוט: עכ"ל הפלתי.

ולא זכיתי להבין דבריו הקדושים, האם רצה לחדש שלא נאמר שיבלע החתיכה מכל הסכין מכח הדין דחם מקצתו חם כולו אף לשיטת הרבינו פרץ דס"ל חם מקצתו חם כולו, אתמהה.
הרי בלי דוחקא מיירי כאן מחתיכת דבר גוש בכלי ראשון, וא"כ מכח דין חם מקצתו חם כולו הוי ליה לקבל כל הטעם של הסכין כולו, עכ"פ לדעה שניה שהוא הרבינו פרץ.
נא לבוא בתשובה.
נערך לאחרונה על ידי בעל אחריות ב א' אוגוסט 21, 2022 8:44 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

בעל אחריות
הודעות: 122
הצטרף: ב' אוגוסט 28, 2017 3:47 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי בעל אחריות » א' אוגוסט 21, 2022 8:42 am

שוב ראיתי שכבר העיר בזה הפמ"ג

פרי מגדים יורה דעה משבצות זהב סימן צד
וראיתי להכרתי ופלתי כאן אות יו"ד כתב אמה שכתב המחבר נגד מקום שחתך דכתבו הטעם משום דהלכה כלי מתכת חם מקצתו אין חם כולו (והר"א) [והוא] ז"ל כתב דאין מוכח דלא היה לאסור רק כדי קליפה אלא אגב דוחקא וכאן חוץ לחתוך אין דוחקא יע"ש. וכוונתו דחם בחם בלא רוטב כדי נטילה ואף לדידן דאוסר בכולו מכל מקום דבר הבלוע מכלי אין אוסר יותר מכדי קליפה עיין סי' זה בש"ך אות ל"ג. ומיהו זה אינו דרטיבות קצת אוסר כולו יעויין שם ובשר מסתמא יש בו רטיבות קצת אלא להמחבר כתב כן ומכל מקום לא ידענא מה קאמר כיון דכלי מתכת חם מקצתו חם כולו ומוליך הבליעה ומפליט מכולו תו כשבא כל הבליעה למקום החתך יש כח בדוחקא ורותח להבליע כל הבלוע בסכין לבשר בכולו: עכ"ל הפמ"ג

בעל אחריות
הודעות: 122
הצטרף: ב' אוגוסט 28, 2017 3:47 pm

שו"ת האלף לך שלמה חלק יורה דעה סימן קסז

הודעהעל ידי בעל אחריות » א' אוגוסט 21, 2022 7:25 pm

נא לעזור לי בדברי הגאון רבי שלמה קלוגער

שו"ת האלף לך שלמה חלק יורה דעה סימן קסז
ע"ד שאלתו בנדון דגים שממולאים בבצלים שנחתכו בסכין של בשר ולא הי' ס' נגד הסכין ונזחל חלב רותח תחת הקדרה של דגים ולא הי' ס' נגד החלב והותר הדגים מכח דבצלים בשעת בישולם פסק חריפותן והוי רק כמו הסכין ושמא הלכה כהמחבר דקערות של בשר שהודחו ביורה חולבת מותר מכח נטבנ"ט ואף דרמ"א אוסר כיון דיש עוד צד להקל שלא הוי דבר חריף סמך על המחבר ואף דבחו"ד כתב דבעודו מקושר לא שייך נטבנ"ט מ"מ בתשו' ב"א חולק עליו. לדעתי לא טב הורה כי מנהגא דעלמא כהחו"ד ולא להחזיק זה לנטבנ"ט וא"כ נהי דקצת חולקין והוא דעת המחבר (יו"ד בסי' צ"ה) מ"מ למעט בפלוגתא עדיף היינו היכא דהוי נטבנ"ט ממש ולא כשהוא בעין עתה להיות נעשה נטבנ"ט עתה וגם הטעמים פוגעים ביחד וזה כללא בכמה דוכתא דלמעט בפלוגתא עדיף. ועוד נ"ל ראי' מפסחים ע"ו נגע בחרסו של תנור יקלוף מקומו מכח דהוי צלי מחמת דבר אחר והקשיתי בילדותי א"כ כל פסח האיך מותר הרי הצד שבפנים נוגע בהשפוד שבתוך חלל הפסח והוי צלי מחמת ד"א, אך כעת א"ש דדוקא חרסו של תנור שהוחם תחלה ואח"כ נגע בו הפסח הוי צלי מחמת ד"א אבל מה דהוי השפוד בתוך הפסח הרי בשעה שהוחם השפוד תיכף נוגע בו הפסח והוי כאלו האש הולך מיד על הפסח דרך השפוד ולא נחשב מחמת ד"א, והיינו כעין דברי החוו"ד כיון שהוא מקושר לא נחשב נטבנ"ט ודו"ק. אך גם לולי זה הרי עיקר טעם הטו"ז דהיכי דיש עוד צד להקל מחזיקין דלא הוי ד"ח רק קורט וכו' הוי מכח דהוי כעין ס"ס להקל א"כ תינח בעלמא אבל כאן הוי ס"ס להיפוך לאיסור דלמא כדעת החוו"ד ואת"ל דלא כוותי' דלמא כדעת הרמ"א בשם הי"א ולהיפוך ליכא ס"ס דאין לנו קולא רק בצירוף יחד דלא כהחוו"ד ולא כהי"א וגם אף אם הוי ס"ס בצירוף הסברא דלא הוי ד"ח אכתי אוקמא ס"ס כנגד ס"ס והוי שקולין ולחומרא לכך לא טב הורה ואני מורה תמיד לאסור בפשיטות כהחוו"ד. והנה הראי' מפסחים אבאר יותר דהן אמת דבש"ס קאמר דבשפוד של מתכות לא משום דחם מקצתו חם כולו והוי צלי מחמת ד"א, אך קשה אטו בלא"ה דחם מקצתו אטו לא הוחם השפוד בתוך הפסח זה ודאי החוש יכחיש דגם בשל עץ השפוד חם מאד גם מה שבתוך הבשר בפנים, וא"כ למ"ל לומר מכח חם מקצתו, וגם בשל עץ למה לא יותסר הרי הוי טעם דחם מקצתו חם כולו. אך לפי דברנו יומתק מאד דבפנים כיון דבשעה שהוחם נוגע בפסח הוי מקושר ולא הוי כצלי מחמת ד"א רק כהולך מיד אל הפסח, אבל בשל מתכות כיון דחם מקצתו חם כולו א"כ זה שתחוב מחוץ חם תחלה קודם שמגיע להפסח והוי חם הוא תחלה קודם שנוגע בפסח ולא הוי מקושר לכך הוי צלי מחמת ד"א. שוב נזכרתי שהקושיא שלי לא הוי משפוד רק ממה דאמרינן בש"ס דאין נמנין על מוח שבעצמות מכח איסור שבירה ופריך הש"ס דליתי עשה ולדחי ל"ת, ומה פריך הרי המוח שבעצמות הוי צלי מחמת ד"א דאין רואין פני האש רק דרך העצם וא"כ נטוה המוח מכח העצם והוי צלי מחמת ד"א, והגדתי זה להגאון המפורסים מו"ה זלמן מרגליות ז"ל ואמר שאין לו מזור, ולפי הנ"ל יהי' א"ש כיון דמקושר הוא לא הוי כצלי מחמת ד"א וזה ראי' ברורה לפענ"ד ע"כ.

ועמדתי להשתומם הרי בעץ קיי"ל בפסחים ע"ד ע"א דלא אמרינן חם מקצתו חם כולו
נבא לבוא בתשובה שלימה

בערקע חייט
הודעות: 130
הצטרף: ד' מאי 13, 2020 12:42 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי בערקע חייט » ב' אוגוסט 22, 2022 7:30 pm

בכמה מקומות בדברי הראשונים מוזכרות שבע יבשות בהן מתחלקת היישוב. לדוגמא באיגרת השבת (שנכתבה באנגליה) האבן עזרא כותב שהיה אז "בגבול השביעי מגבולות הארץ הנושבת". מה הן שבע היבשות/גבולות? הרי לא חשבו מה שאנו חושבים היום, שחשבונינו כולל שתי יבשות אמריקה, אוסטרליה, ואנטארקטיקה.

לבי במערב
הודעות: 9199
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי לבי במערב » ג' אוגוסט 23, 2022 7:00 am

בערקע חייט כתב:מה הן שבע היבשות/גבולות?
ראה כאן.

עובדיה חן
הודעות: 1814
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » ג' אוגוסט 23, 2022 9:59 am

האם מותר "לטייל" וללכת ,תוך כדי תפילה או ברכות כמו אשר יצר וכדומה.

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' אוגוסט 23, 2022 11:21 am

עובדיה חן כתב:האם מותר "לטייל" וללכת ,תוך כדי תפילה או ברכות כמו אשר יצר וכדומה.

מפורש שמותר לעשות כן בקריאת שמע.

עובדיה חן
הודעות: 1814
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » ג' אוגוסט 23, 2022 12:54 pm

גם בברכות ?

לבי במערב
הודעות: 9199
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי לבי במערב » ג' אוגוסט 23, 2022 4:20 pm

הליכות שלמה.pdf
(145.6 KiB) הורד 128 פעמים
וראה בשו"ע אדה"ז סי' קפג סי"ד, ובמשנ"ב סי' סג ס"ק יט (ושם סי' קצא סק"ה).

בערקע חייט
הודעות: 130
הצטרף: ד' מאי 13, 2020 12:42 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי בערקע חייט » ג' אוגוסט 23, 2022 8:18 pm

לבי במערב כתב:
בערקע חייט כתב:מה הן שבע היבשות/גבולות?
ראה כאן.

אני לא רואה כאן את החלוקה לשבע.

יעקל
הודעות: 1170
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יעקל » ב' אוגוסט 29, 2022 8:24 pm

בספר לקו"א מהרב בעה"ת נ"ע, מבואר די בפרוטרוט בפ"ו או בפ"ז, את העניין של התאחדות האדם מישראל והקב"ה וששניהם נהיים אחד ע"י עסק התורה, כאשר מחשבת האדם והגיגיו תפוסים בתורה בה הכניס א"ע הא-ל ית'.


ומביא שם הרב נ"ע וז"ל וזהו ותורתך בתוך מעי.

ומבואר בהרבה מקומות ג"כ (עכשיו עולה בזכרוני איזה "כלי יקר" על המנורה בו מבואר שאש עמל התורה שורף את התאוות ושזהו מטרת הבריאה.

1.לפי הנ"ל, למה האישה לא מצווה להתאחד עם בוראה כמו האיש, למה בחי' ותורתך בתוך מעי שייכת רק לאיש ?
2. האם האישה לא מצווה "לשרוף את תאוותיה כמו האיש" ?

איתן נוי
הודעות: 1535
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

באר היטב

הודעהעל ידי איתן נוי » ג' אוגוסט 30, 2022 9:01 am

מה הפשט כשהבאר היטב כותב כמה וכמה פעמים "ובבאר היטב אשר לפני". האם ישנו עוד פוסק בשם זה?

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' אוגוסט 30, 2022 10:59 am

יעקל כתב:בספר לקו"א מהרב בעה"ת נ"ע, מבואר די בפרוטרוט בפ"ו או בפ"ז, את העניין של התאחדות האדם מישראל והקב"ה וששניהם נהיים אחד ע"י עסק התורה, כאשר מחשבת האדם והגיגיו תפוסים בתורה בה הכניס א"ע הא-ל ית'.


ומביא שם הרב נ"ע וז"ל וזהו ותורתך בתוך מעי.

לפי הנ"ל, למה האישה לא מצווה להתאחד עם בוראה כמו האיש, למה בחי' ותורתך בתוך מעי שייכת רק לאיש ?

צ"ל פ"ה. לעיקר השאלה, הלא תוכל להעלותה על כל דבר מעלה שנתבאר על תלמוד תורה, ואבוהון דכולהו דברי חז"ל ותלמוד תורה כנגד כולם. והתירוץ לזה אף הוא מבואר בדברי חז"ל: נשים במאי זכיין כו', ועי"ז אף הן זוכות לכל מעלות אלו (ומחוור יותר ע"פ הידוע (ומקורו בזה"ק) שאיש ואשה הם גוף אחד, וכ"א ממלא חלקו, וכשם שאין לשאול מפני מה אין הרגל עוסקת בתורה).
נערך לאחרונה על ידי סגי נהור ב ג' אוגוסט 30, 2022 12:35 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

דרומי
הודעות: 9024
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי דרומי » ג' אוגוסט 30, 2022 12:27 pm

לכאורה תשובת סגי נהור אינה מספיקה כ"כ, ויש להאריך,

עכ"פ לי הקטן נראה לכאורה שבנשים מלכתחילה כל ענין השכל אינו כ"כ מפותח (בצורה הגברית) ובמילא לא כ"כ נצרך החיבור השכלי עם הקב"ה [והוא כעין זה שבעל עסק פטור מלימוד תורה יומם ולילה, ואילו מי שהוא פנוי חייב בוהגית בו כפשוטו - והיינו, שאם יש חלל ריק חייבים למלאותו בלימוד התורה, אולם מי שאין אצלו החלל מלכתחילה אין זה חסרון אצלו, וגם בזה יש להאריך ואכ"מ].

וגם התאוות אצלן הן בצורה אחרת [שהרי לא נצטוו 'ולא תתורו' גו', עכ"פ לא באותו אופן של הגברים ופשוט].

ואחרי הכל מברכים בשם ומלכות 'שלא עשני אשה', הרי שסוף סוף אי אפשר להשוות בין האיש לאשה.

ואגב, פעם הזכרתי בדרשה בפני עמך בית ישראל את מה שכתוב בספרים שקידוש לבנה הוא סגולה לבריאות השיניים, וגם בדיקת הציציות היא סגולה לענין זה [ל"ב חוטים כנגד ל"ב שיניים]. והקשה א', מה יעשו הנשים לבריאות שיניהן, והרי אינן עושות קידוש לבנה ואין להן ציציות. והשיב חבירו שהתשובה פשוטה, שהן זוכות לזה על ידי שמתעסקות בנקיון וכביסת הציציות של בעליהן ובניהן...

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' אוגוסט 30, 2022 12:42 pm

בניכוי השפעות החברה, נשים חכמות בממוצע לפחות כמו גברים, ואולי מעט יותר.
והדבר מוכח היטב לאחר מספר דורות שבהן נשים בחברה הכללית מקבלות חינוך והשכלה.
לכל היותר אפשר לדבר על חוזקות מסוימות של גברים (למשל, לדעת לחנות ברוורס...), לעומת חוזקות אחרות של נשים כמובן.
אלה העובדות שרצוי להכיר. ומכאן והלאה אפשר להפליג במחשבות והשערות...

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4651
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: באר היטב

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ג' אוגוסט 30, 2022 1:47 pm

איתן נוי כתב:מה הפשט כשהבאר היטב כותב כמה וכמה פעמים "ובבאר היטב אשר לפני". האם ישנו עוד פוסק בשם זה?

כן.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4651
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: באר היטב

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ג' אוגוסט 30, 2022 1:57 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:
איתן נוי כתב:מה הפשט כשהבאר היטב כותב כמה וכמה פעמים "ובבאר היטב אשר לפני". האם ישנו עוד פוסק בשם זה?

כן.

עיין שו"ת שמן ראש סימן ע"ג.

יעקל
הודעות: 1170
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יעקל » ג' אוגוסט 30, 2022 7:25 pm

סגי נהור כתב:בניכוי השפעות החברה, נשים חכמות בממוצע לפחות כמו גברים, ואולי מעט יותר.
והדבר מוכח היטב לאחר מספר דורות שבהן נשים בחברה הכללית מקבלות חינוך והשכלה.
לכל היותר אפשר לדבר על חוזקות מסוימות של גברים (למשל, לדעת לחנות ברוורס...), לעומת חוזקות אחרות של נשים כמובן.
אלה העובדות שרצוי להכיר. ומכאן והלאה אפשר להפליג במחשבות והשערות...


לפי הנתונים החברתיים שהיצגת , איך אפשר לענות על השאלה הנ"ל ? הא גופא קשיא...?
נערך לאחרונה על ידי יעקל ב ג' אוגוסט 30, 2022 7:37 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

יעקל
הודעות: 1170
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יעקל » ג' אוגוסט 30, 2022 7:35 pm

דרומי כתב:לכאורה תשובת סגי נהור אינה מספיקה כ"כ, ויש להאריך,

עכ"פ לי הקטן נראה לכאורה שבנשים מלכתחילה כל ענין השכל אינו כ"כ מפותח (בצורה הגברית) ובמילא לא כ"כ נצרך החיבור השכלי עם הקב"ה [והוא כעין זה שבעל עסק פטור מלימוד תורה יומם ולילה, ואילו מי שהוא פנוי חייב בוהגית בו כפשוטו - והיינו, שאם יש חלל ריק חייבים למלאותו בלימוד התורה, אולם מי שאין אצלו החלל מלכתחילה אין זה חסרון אצלו, וגם בזה יש להאריך ואכ"מ].

וגם התאוות אצלן הן בצורה אחרת [שהרי לא נצטוו 'ולא תתורו' גו', עכ"פ לא באותו אופן של הגברים ופשוט].

ואחרי הכל מברכים בשם ומלכות 'שלא עשני אשה', הרי שסוף סוף אי אפשר להשוות בין האיש לאשה.

ואגב, פעם הזכרתי בדרשה בפני עמך בית ישראל את מה שכתוב בספרים שקידוש לבנה הוא סגולה לבריאות השיניים, וגם בדיקת הציציות היא סגולה לענין זה [ל"ב חוטים כנגד ל"ב שיניים]. והקשה א', מה יעשו הנשים לבריאות שיניהן, והרי אינן עושות קידוש לבנה ואין להן ציציות. והשיב חבירו שהתשובה פשוטה, שהן זוכות לזה על ידי שמתעסקות בנקיון וכביסת הציציות של בעליהן ובניהן...


אם היבנתי טוב את דבריכם בנוגע לתאוות , ז"א שאצל האיש שמדובר בתאווה "השפעתית" (של משפיע), העידון והתיקון הינו ע"י עמל כוחות השכל, בעוד שאצל האישה שמדובר בתאווה "קיבולית", התיקון הינו ע"י הפעלת כוחות אחרים. אילו ?

אגב, זכור לי איזה אוה"ח בפ' תזריע או מצורע שכותב שהנקבה יותר נהנית מהזכר בשעת הזיווג. אם מישהו מחו"ר זוכר את מיקומו של האוה"ח, מאוד אשמח.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 158 אורחים