מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' יולי 20, 2021 8:53 am

משנה ברורה סי' רכג - אבל אם קנה כלים לו וכלים לב"ב מברך על שלו שהחיינו ועל של ב"ב מברך הטוב והמטיב דטוב הוא לדידיה שזכה שיהיו ב"ב מלובשים במלבושי כבוד והמטיב לאחריני הם ב"ב שנהנין בטובה זו ודוקא אם קנה בשביל אשתו וזרעו אבל אם קנה בשביל עבדו ושפחתו לא מקרי טוב לדידיה דהוי כאלו מכר להם בשכרן שמגיע להם אם לא שגם הוא משתמש בהכלים האלו.

מה המנהג, אם אדם קונה בגד לאשתו מברך ע"ז 'הטוב והמטיב'?

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

ברכה על הרים גבוהים?

הודעהעל ידי איתן נוי » ג' יולי 20, 2021 9:03 am

שו"ע סי' רכח ס"א: "על ימים ונהרות, הרים וגבעות ומדברות, אומר: בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית".
למעשה הארבל או הרי הגולן השונים האם בכלל הברכה?

עזריאל ברגר
הודעות: 12945
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: מקור לחיוב לימוד תורה?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' יולי 21, 2021 12:30 am

איתן נוי כתב:כתב הרמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ח: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה (יהושע א, ח)".
וכן למד החינוך (ואתחנן מצוה תיט) "וכל אחד מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר בין בריא בין בעל יסורין...הכל חייבים לקבוע עתים לתורה ביום ובלילה, שנאמר [יהושע א', ח'], והגית בו יומם ולילה.
ולכאורה מדוע למדו מפס' שבנביא ולא מהתורה שנאמר "וְדִבַּרְתָּ בָּם (דברים ו, ז)" ודרשה הגמ' (יומא יט:) "אמר רבא: השח שיחת חולין - עובר בעשה, שנאמר ודברת בם - בם ולא בדברים אחרים". משמע מפס' זה שיש חיוב ללמוד תורה. ולא רק רשות כת"ק שם?

מהפסוק "והגית" לומדים שיש חיוב ללמוד ביום ובלילה, וכמארז"ל "אפילו פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית".

סמל אישי של המשתמש
מי אנוכי
הודעות: 225
הצטרף: ו' יולי 09, 2021 6:46 pm

Re: מקור לחיוב לימוד תורה?

הודעהעל ידי מי אנוכי » ד' יולי 21, 2021 12:45 am

עזריאל ברגר כתב:מהפסוק "והגית" לומדים שיש חיוב ללמוד ביום ובלילה, וכמארז"ל "אפילו פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית".
מי הקדימני ואשלם....

ואולי זה מה שבא הרמב"ם (והחינוך) לפסוק את שיטת רשב"י במנחות ד' צ"ט שמספיק ק"ש שחרית וערבית כדי לצאת יד''ח "והגית בו יומם ולילה"...

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: מקור לחיוב לימוד תורה?

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ד' יולי 21, 2021 12:58 am

הלח"מ כותב מפורש שהרמב"ם לא פוסק כך. וע"ע חזוע אבילות ב'.

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: מקור לחיוב לימוד תורה?

הודעהעל ידי איתן נוי » ד' יולי 21, 2021 7:50 am

עזריאל ברגר כתב:
איתן נוי כתב:כתב הרמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ח: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה (יהושע א, ח)".
וכן למד החינוך (ואתחנן מצוה תיט) "וכל אחד מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר בין בריא בין בעל יסורין...הכל חייבים לקבוע עתים לתורה ביום ובלילה, שנאמר [יהושע א', ח'], והגית בו יומם ולילה.
ולכאורה מדוע למדו מפס' שבנביא ולא מהתורה שנאמר "וְדִבַּרְתָּ בָּם (דברים ו, ז)" ודרשה הגמ' (יומא יט:) "אמר רבא: השח שיחת חולין - עובר בעשה, שנאמר ודברת בם - בם ולא בדברים אחרים". משמע מפס' זה שיש חיוב ללמוד תורה. ולא רק רשות כת"ק שם?

מהפסוק "והגית" לומדים שיש חיוב ללמוד ביום ובלילה, וכמארז"ל "אפילו פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית".

השאלה היא לא על מתי ואיזה זמן יש חיוב ללמוד, אלא מהיכן לומדים בכלל שיש חיוב ללמוד.
זה בדיוק תנא היכא קאי.
עד שאתה מגלה לי על מתי הזמן ללמוד, תלמד לי האם יש חיוב בכלל ללמוד וחיוב זה נלמד בתורה במפורש וע"כ השאלה הנ"ל!

עזריאל ברגר
הודעות: 12945
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: מקור לחיוב לימוד תורה?

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' יולי 21, 2021 11:50 am

איתן נוי כתב:השאלה היא לא על מתי ואיזה זמן יש חיוב ללמוד, אלא מהיכן לומדים בכלל שיש חיוב ללמוד.
זה בדיוק תנא היכא קאי.
עד שאתה מגלה לי על מתי הזמן ללמוד, תלמד לי האם יש חיוב בכלל ללמוד וחיוב זה נלמד בתורה במפורש וע"כ השאלה הנ"ל!

אי משום הא - לא איריא.
הרמב"ם כותב בהקדמתו למשנה-תורה, שלפני שלומדים את הספר שלו - צריכים לקרוא את התורה שבכתב (דהיינו תנ"ך).
ולכן הוא לא צריך להביא פסוק על כל מצוה ועל כל ענין, כי הוא סומך עליך שאתה כבר יודע את התנ"ך.

דוגמא בולטת להנהגה זו: בהלכות מגילה הוא לא מספר את סיפורו של חג-הפורים, כי אם קראת תורה שבכתב - אתה כבר יודע את מה שכתוב במגילת אסתר. אבל בהלכות חנוכה הוא נותן פתיח ארוך לבאר מה זה ועל מה זה ולשמחה זו מה היא עושה, כי הנחת-היסוד שלו היא שהקורא את חיבורו - לא אמור לדעת כלום לפני כן מלבד תנ"ך, כמבואר בהקדמתו שם.

ונתנו ידידים
הודעות: 1120
הצטרף: ה' יולי 14, 2016 9:27 am

Re: מקור לחיוב לימוד תורה?

הודעהעל ידי ונתנו ידידים » ד' יולי 21, 2021 4:14 pm

איתן נוי כתב:
עזריאל ברגר כתב:
איתן נוי כתב:כתב הרמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ח: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה (יהושע א, ח)".
וכן למד החינוך (ואתחנן מצוה תיט) "וכל אחד מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר בין בריא בין בעל יסורין...הכל חייבים לקבוע עתים לתורה ביום ובלילה, שנאמר [יהושע א', ח'], והגית בו יומם ולילה.
ולכאורה מדוע למדו מפס' שבנביא ולא מהתורה שנאמר "וְדִבַּרְתָּ בָּם (דברים ו, ז)" ודרשה הגמ' (יומא יט:) "אמר רבא: השח שיחת חולין - עובר בעשה, שנאמר ודברת בם - בם ולא בדברים אחרים". משמע מפס' זה שיש חיוב ללמוד תורה. ולא רק רשות כת"ק שם?

מהפסוק "והגית" לומדים שיש חיוב ללמוד ביום ובלילה, וכמארז"ל "אפילו פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית".

השאלה היא לא על מתי ואיזה זמן יש חיוב ללמוד, אלא מהיכן לומדים בכלל שיש חיוב ללמוד.
זה בדיוק תנא היכא קאי.
עד שאתה מגלה לי על מתי הזמן ללמוד, תלמד לי האם יש חיוב בכלל ללמוד וחיוב זה נלמד בתורה במפורש וע"כ השאלה הנ"ל!

החיוב ללמוד מן התורה הוא מהפסוק ולמדתם אתם את בניכם וילפינן שמחויב כל אדם ללמוד את כל התורה כולה (אצל רוב אנשים נקרא זה בטעות מצות ידיעת התורה כאילו הוא איזה מצוה צדדי והוא הוא עיקר המצוה) וחיוב זו הוא מיד ועכשיו ורק ואספת דגניך ומצוה שא"א לעשות ע"י אחרים פוטרו ממצוה זו, וא"כ עד שיודע את כל התורה אינו פטור מלימוד התורה. ומצות ודברת בם הוא איסור שלא לדבר דברים בטלים אפי' כשעוסק בואספת דגניך וכו'.
חוץ מזה יש מצוה מדברי קבלה שמחויב ללמוד ביום ובלילה ללא קשר לחיוב ולמדתם וכגון אם למד כל התורה כבר או שהוא עסוק בואספת עדייםן אינו יכול לפטור עצמו מוהגית שלדעת רשב"י ור"י פוטר עצמו בזה בקר"ש שחרית וערבית.

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: מקור לחיוב לימוד תורה?

הודעהעל ידי איתן נוי » ד' יולי 21, 2021 5:17 pm

ונתנו ידידים כתב:
איתן נוי כתב:
עזריאל ברגר כתב:
איתן נוי כתב:כתב הרמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ח: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה (יהושע א, ח)".
וכן למד החינוך (ואתחנן מצוה תיט) "וכל אחד מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר בין בריא בין בעל יסורין...הכל חייבים לקבוע עתים לתורה ביום ובלילה, שנאמר [יהושע א', ח'], והגית בו יומם ולילה.
ולכאורה מדוע למדו מפס' שבנביא ולא מהתורה שנאמר "וְדִבַּרְתָּ בָּם (דברים ו, ז)" ודרשה הגמ' (יומא יט:) "אמר רבא: השח שיחת חולין - עובר בעשה, שנאמר ודברת בם - בם ולא בדברים אחרים". משמע מפס' זה שיש חיוב ללמוד תורה. ולא רק רשות כת"ק שם?

מהפסוק "והגית" לומדים שיש חיוב ללמוד ביום ובלילה, וכמארז"ל "אפילו פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית".

השאלה היא לא על מתי ואיזה זמן יש חיוב ללמוד, אלא מהיכן לומדים בכלל שיש חיוב ללמוד.
זה בדיוק תנא היכא קאי.
עד שאתה מגלה לי על מתי הזמן ללמוד, תלמד לי האם יש חיוב בכלל ללמוד וחיוב זה נלמד בתורה במפורש וע"כ השאלה הנ"ל!

החיוב ללמוד מן התורה הוא מהפסוק ולמדתם אתם את בניכם וילפינן שמחויב כל אדם ללמוד את כל התורה כולה (אצל רוב אנשים נקרא זה בטעות מצות ידיעת התורה כאילו הוא איזה מצוה צדדי והוא הוא עיקר המצוה) וחיוב זו הוא מיד ועכשיו ורק ואספת דגניך ומצוה שא"א לעשות ע"י אחרים פוטרו ממצוה זו, וא"כ עד שיודע את כל התורה אינו פטור מלימוד התורה. ומצות ודברת בם הוא איסור שלא לדבר דברים בטלים אפי' כשעוסק בואספת דגניך וכו'.
חוץ מזה יש מצוה מדברי קבלה שמחויב ללמוד ביום ובלילה ללא קשר לחיוב ולמדתם וכגון אם למד כל התורה כבר או שהוא עסוק בואספת עדייםן אינו יכול לפטור עצמו מוהגית שלדעת רשב"י ור"י פוטר עצמו בזה בקר"ש שחרית וערבית.

עכ"פ לדבריך המאירים מדוע הרמב"ם לא למד מפס' שמן התורה אלא מנביאים?

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: מקור לחיוב לימוד תורה?

הודעהעל ידי איתן נוי » ד' יולי 21, 2021 5:39 pm

עזריאל ברגר כתב:
איתן נוי כתב:השאלה היא לא על מתי ואיזה זמן יש חיוב ללמוד, אלא מהיכן לומדים בכלל שיש חיוב ללמוד.
זה בדיוק תנא היכא קאי.
עד שאתה מגלה לי על מתי הזמן ללמוד, תלמד לי האם יש חיוב בכלל ללמוד וחיוב זה נלמד בתורה במפורש וע"כ השאלה הנ"ל!

אי משום הא - לא איריא.
הרמב"ם כותב בהקדמתו למשנה-תורה, שלפני שלומדים את הספר שלו - צריכים לקרוא את התורה שבכתב (דהיינו תנ"ך).
ולכן הוא לא צריך להביא פסוק על כל מצוה ועל כל ענין, כי הוא סומך עליך שאתה כבר יודע את התנ"ך.

דוגמא בולטת להנהגה זו: בהלכות מגילה הוא לא מספר את סיפורו של חג-הפורים, כי אם קראת תורה שבכתב - אתה כבר יודע את מה שכתוב במגילת אסתר. אבל בהלכות חנוכה הוא נותן פתיח ארוך לבאר מה זה ועל מה זה ולשמחה זו מה היא עושה, כי הנחת-היסוד שלו היא שהקורא את חיבורו - לא אמור לדעת כלום לפני כן מלבד תנ"ך, כמבואר בהקדמתו שם.

לא מבין מה אתה אומר. לדבריך, וכי לגוון בפסוקים בא הרמב"ם?
כשבא ללמד לנו חיוב ת"ת לא היה לו לומר אף פס' כי (כנ"ל) כבר קראנו בתורה מהפס' הנ"ל.
ובודאי שכעת כשבא לפסוק לנו הלכה היה לו ללמד לנו מפס' שבתורה ולא מפס' מהנביא.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ד' יולי 21, 2021 5:40 pm

האם בשבת זו אומרים צדקתך?

חוקר ספר
הודעות: 127
הצטרף: ג' מרץ 23, 2021 5:08 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי חוקר ספר » ד' יולי 21, 2021 5:45 pm

בס"ד
מה הסברא שיאמרו?

ונתנו ידידים
הודעות: 1120
הצטרף: ה' יולי 14, 2016 9:27 am

Re: מקור לחיוב לימוד תורה?

הודעהעל ידי ונתנו ידידים » ד' יולי 21, 2021 9:01 pm

איתן נוי כתב:
ונתנו ידידים כתב:
איתן נוי כתב:
עזריאל ברגר כתב:
איתן נוי כתב:כתב הרמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ח: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה (יהושע א, ח)".
וכן למד החינוך (ואתחנן מצוה תיט) "וכל אחד מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר בין בריא בין בעל יסורין...הכל חייבים לקבוע עתים לתורה ביום ובלילה, שנאמר [יהושע א', ח'], והגית בו יומם ולילה.
ולכאורה מדוע למדו מפס' שבנביא ולא מהתורה שנאמר "וְדִבַּרְתָּ בָּם (דברים ו, ז)" ודרשה הגמ' (יומא יט:) "אמר רבא: השח שיחת חולין - עובר בעשה, שנאמר ודברת בם - בם ולא בדברים אחרים". משמע מפס' זה שיש חיוב ללמוד תורה. ולא רק רשות כת"ק שם?

מהפסוק "והגית" לומדים שיש חיוב ללמוד ביום ובלילה, וכמארז"ל "אפילו פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית".

השאלה היא לא על מתי ואיזה זמן יש חיוב ללמוד, אלא מהיכן לומדים בכלל שיש חיוב ללמוד.
זה בדיוק תנא היכא קאי.
עד שאתה מגלה לי על מתי הזמן ללמוד, תלמד לי האם יש חיוב בכלל ללמוד וחיוב זה נלמד בתורה במפורש וע"כ השאלה הנ"ל!

החיוב ללמוד מן התורה הוא מהפסוק ולמדתם אתם את בניכם וילפינן שמחויב כל אדם ללמוד את כל התורה כולה (אצל רוב אנשים נקרא זה בטעות מצות ידיעת התורה כאילו הוא איזה מצוה צדדי והוא הוא עיקר המצוה) וחיוב זו הוא מיד ועכשיו ורק ואספת דגניך ומצוה שא"א לעשות ע"י אחרים פוטרו ממצוה זו, וא"כ עד שיודע את כל התורה אינו פטור מלימוד התורה. ומצות ודברת בם הוא איסור שלא לדבר דברים בטלים אפי' כשעוסק בואספת דגניך וכו'.
חוץ מזה יש מצוה מדברי קבלה שמחויב ללמוד ביום ובלילה ללא קשר לחיוב ולמדתם וכגון אם למד כל התורה כבר או שהוא עסוק בואספת עדייםן אינו יכול לפטור עצמו מוהגית שלדעת רשב"י ור"י פוטר עצמו בזה בקר"ש שחרית וערבית.

עכ"פ לדבריך המאירים מדוע הרמב"ם לא למד מפס' שמן התורה אלא מנביאים?

כי המצוה שמן התורה אינו תלוי בזמן אלא הוא מצוה תמידי כל שאין לו היתר של ואספת ומצוות אחרים אבל קביעת עיתים שהוא אפי' אם יש לו התירים הנ"ל חייב לקבוע עיתים זה נלמד מפסוק זו שמדברי קבלה

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: מקור לחיוב לימוד תורה?

הודעהעל ידי איתן נוי » ד' יולי 21, 2021 11:17 pm

ונתנו ידידים כתב:
איתן נוי כתב:
ונתנו ידידים כתב:
איתן נוי כתב:
עזריאל ברגר כתב:
איתן נוי כתב:כתב הרמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ח: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה (יהושע א, ח)".
וכן למד החינוך (ואתחנן מצוה תיט) "וכל אחד מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר בין בריא בין בעל יסורין...הכל חייבים לקבוע עתים לתורה ביום ובלילה, שנאמר [יהושע א', ח'], והגית בו יומם ולילה.
ולכאורה מדוע למדו מפס' שבנביא ולא מהתורה שנאמר "וְדִבַּרְתָּ בָּם (דברים ו, ז)" ודרשה הגמ' (יומא יט:) "אמר רבא: השח שיחת חולין - עובר בעשה, שנאמר ודברת בם - בם ולא בדברים אחרים". משמע מפס' זה שיש חיוב ללמוד תורה. ולא רק רשות כת"ק שם?

מהפסוק "והגית" לומדים שיש חיוב ללמוד ביום ובלילה, וכמארז"ל "אפילו פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית".

השאלה היא לא על מתי ואיזה זמן יש חיוב ללמוד, אלא מהיכן לומדים בכלל שיש חיוב ללמוד.
זה בדיוק תנא היכא קאי.
עד שאתה מגלה לי על מתי הזמן ללמוד, תלמד לי האם יש חיוב בכלל ללמוד וחיוב זה נלמד בתורה במפורש וע"כ השאלה הנ"ל!

החיוב ללמוד מן התורה הוא מהפסוק ולמדתם אתם את בניכם וילפינן שמחויב כל אדם ללמוד את כל התורה כולה (אצל רוב אנשים נקרא זה בטעות מצות ידיעת התורה כאילו הוא איזה מצוה צדדי והוא הוא עיקר המצוה) וחיוב זו הוא מיד ועכשיו ורק ואספת דגניך ומצוה שא"א לעשות ע"י אחרים פוטרו ממצוה זו, וא"כ עד שיודע את כל התורה אינו פטור מלימוד התורה. ומצות ודברת בם הוא איסור שלא לדבר דברים בטלים אפי' כשעוסק בואספת דגניך וכו'.
חוץ מזה יש מצוה מדברי קבלה שמחויב ללמוד ביום ובלילה ללא קשר לחיוב ולמדתם וכגון אם למד כל התורה כבר או שהוא עסוק בואספת עדייםן אינו יכול לפטור עצמו מוהגית שלדעת רשב"י ור"י פוטר עצמו בזה בקר"ש שחרית וערבית.

עכ"פ לדבריך המאירים מדוע הרמב"ם לא למד מפס' שמן התורה אלא מנביאים?

כי המצוה שמן התורה אינו תלוי בזמן אלא הוא מצוה תמידי כל שאין לו היתר של ואספת ומצוות אחרים אבל קביעת עיתים שהוא אפי' אם יש לו התירים הנ"ל חייב לקבוע עיתים זה נלמד מפסוק זו שמדברי קבלה

מה כבודו מיישב?
יש כאן שני פס' סה"כ. אחד מהתורה ומעיד על חיוב לימוד תורה והשני על זמני החיוב ובכללו אף חיוב לימוד תורה.

סמל אישי של המשתמש
מי אנוכי
הודעות: 225
הצטרף: ו' יולי 09, 2021 6:46 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי מי אנוכי » ד' יולי 21, 2021 11:28 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:האם בשבת זו אומרים צדקתך?

שו"ע קל"א ס"ו שבט"ו באב לא אומרים תחנון.
ושו"ע סי' רצ"ב ס"ב שכל יום שאם היה חל בחול לא היה תחנון אז בשבת במנחה ל"א צדקתך
1+1=

נ.ב. יצא דבר יפה השנה שג' שבתות לא אמרנו צדקתך לפני שבועיים -מפני שהיה ר"ח אב
ובשבת שעברה משום שהיה ערב ט"ב והשבת הבעל"ט משום ט"ו באב.

חוקר ספר
הודעות: 127
הצטרף: ג' מרץ 23, 2021 5:08 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי חוקר ספר » ד' יולי 21, 2021 11:36 pm

בס"ד
התימנים הבלדים כן אמרו צדקתך שבת שעברה, וכן הם אומרים תחנון בתשעה באב

סמל אישי של המשתמש
מי אנוכי
הודעות: 225
הצטרף: ו' יולי 09, 2021 6:46 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי מי אנוכי » ה' יולי 22, 2021 12:17 am

חוקר ספר כתב:בס"ד
התימנים הבלדים כן אמרו צדקתך שבת שעברה, וכן הם אומרים תחנון בתשעה באב

התכוונתי לשאר עדות ישראל שלא אומרים תחנון בט"ב וממילא לא אמרו בשבת שעברה צדקתך...

אם כבר הזכרת את הנושא באמת למה התימנים אומרים תחנון בט"ב? (לא ס"ל את הטעם של "קרא עלי מועד" שהזכירו הפוסקים???)

נ.ב. ישר כוח על החידוש הזה שהם אומרים תחנון בט"ב, לא ידעתי.....

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ה' יולי 22, 2021 1:00 am

בספר נחמת ציון (מוצפי) כתב לומר צדקתך השבת וצע"ג.

חוקר ספר
הודעות: 127
הצטרף: ג' מרץ 23, 2021 5:08 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי חוקר ספר » ה' יולי 22, 2021 1:53 am

בס"ד
עיין כאן בתחילת המאמר
https://beta.otzar.org/#/book/5415/p/44 ... /0/end/0/c

ונתנו ידידים
הודעות: 1120
הצטרף: ה' יולי 14, 2016 9:27 am

Re: מקור לחיוב לימוד תורה?

הודעהעל ידי ונתנו ידידים » ה' יולי 22, 2021 8:14 am

איתן נוי כתב:עכ"פ לדבריך המאירים מדוע הרמב"ם לא למד מפס' שמן התורה אלא מנביאים?

כי המצוה שמן התורה אינו תלוי בזמן אלא הוא מצוה תמידי כל שאין לו היתר של ואספת ומצוות אחרים אבל קביעת עיתים שהוא אפי' אם יש לו התירים הנ"ל חייב לקבוע עיתים זה נלמד מפסוק זו שמדברי קבלה

מה כבודו מיישב?
יש כאן שני פס' סה"כ. אחד מהתורה ומעיד על חיוב לימוד תורה והשני על זמני החיוב ובכללו אף חיוב לימוד תורה.

מה לא מובן, אתה שאלת על הרמב"ם שמביא מצות לימוד התורה הנלמד מדברי קבלה ולא מקרא מן התורה, ועל זה עניתי לך דהרמב"ם שם מדבר על דין קביעת עיתים לתורה וזה אינו נלמד מדברי תורה אלא מדברי קבלה.
וביאור הדבר שהמצוה שמן התורה הוא על החפצא שצריך ללמוד כה"ת כולה, ואין לו זמן אלא הוא תמידי ומיידי, ומצד שני יש לו היתרים של ואספת דגניך ומצוה שא"א לעשות ע"י אחרים, וההיתר הזה גם אין לו הגבלה ויכול להיות שיהיה עסוק כל היום בהיתרים אלו ולעולם לא ילמד תורה, כל זה מדאורייתא, ובאה יהושע וקבע דין חדש שיש חיוב על המעשה של לימוד התורה והגית בו יומם ולילה, והוא זמן וחיוב יומי, ועל זה ליכא היתר של ואספת דגניך אלא כמו שחייב לקרות שמע ביום ובלילה חייב ללמוד תורה והגית בו יומם ולילה, וזהו מה שנקרא קביעת עתים לתורה (ובדיעבד יוצא ידי חובתו בקר"ש שחרית וערבית).

לכשיבקע
הודעות: 558
הצטרף: ד' מאי 13, 2020 12:52 am

בנה סוכתו במקום שיש שם נבלה ואח”כ סולקה הנבלה, האם יש כאן ”תעשה ולא מן העשוי“?

הודעהעל ידי לכשיבקע » ה' יולי 22, 2021 1:27 pm

עובדא הוה, באחד שבנה סוכתו במקום שהייתה שם נבלה, ולא חלי ולא מרגיש. באה נוות ביתו תליט”א והבחינה בריח, והסבה את תשו”ל בעלה לכך. התנשם הלה עמוקות, והבחין גם הבחין בריח הרע, והסכים כי הסוכה אינה ראויה לדירה.

אדהכי והכי, סולקה הנבלה מן המקום. אלא שעתה נסתפק אותו אחד, האם צריך להרים את הסכך כדי שלא יהיה ”תעשה ולא מן העשוי“, אחר והסוכה בבנייתה לא הייתה ראויה לדור בה. שאל את הגרי”א דינר שליט”א, והורה לו שאכן יש בכך משום תעשה ולא מן העשוי.

מהו המקור לדבריו?

הפצת המעיינות
הודעות: 1229
הצטרף: ב' יוני 11, 2018 11:23 pm
שם מלא: ג'ינג'י

Re: בנה סוכתו במקום שיש שם נבלה ואח”כ סולקה הנבלה, האם יש כאן ”תעשה ולא מן העשוי“?

הודעהעל ידי הפצת המעיינות » ה' יולי 22, 2021 1:41 pm

לכשיבקע כתב:מהו המקור לדבריו?

כלומר אתה שואל מה מס' הטלפון שלו?

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: מקור לחיוב לימוד תורה?

הודעהעל ידי איתן נוי » ה' יולי 22, 2021 1:43 pm

ונתנו ידידים כתב:
איתן נוי כתב:עכ"פ לדבריך המאירים מדוע הרמב"ם לא למד מפס' שמן התורה אלא מנביאים?

כי המצוה שמן התורה אינו תלוי בזמן אלא הוא מצוה תמידי כל שאין לו היתר של ואספת ומצוות אחרים אבל קביעת עיתים שהוא אפי' אם יש לו התירים הנ"ל חייב לקבוע עיתים זה נלמד מפסוק זו שמדברי קבלה

מה כבודו מיישב?
יש כאן שני פס' סה"כ. אחד מהתורה ומעיד על חיוב לימוד תורה והשני על זמני החיוב ובכללו אף חיוב לימוד תורה.

מה לא מובן, אתה שאלת על הרמב"ם שמביא מצות לימוד התורה הנלמד מדברי קבלה ולא מקרא מן התורה, ועל זה עניתי לך דהרמב"ם שם מדבר על דין קביעת עיתים לתורה וזה אינו נלמד מדברי תורה אלא מדברי קבלה.
וביאור הדבר שהמצוה שמן התורה הוא על החפצא שצריך ללמוד כה"ת כולה, ואין לו זמן אלא הוא תמידי ומיידי, ומצד שני יש לו היתרים של ואספת דגניך ומצוה שא"א לעשות ע"י אחרים, וההיתר הזה גם אין לו הגבלה ויכול להיות שיהיה עסוק כל היום בהיתרים אלו ולעולם לא ילמד תורה, כל זה מדאורייתא, ובאה יהושע וקבע דין חדש שיש חיוב על המעשה של לימוד התורה והגית בו יומם ולילה, והוא זמן וחיוב יומי, ועל זה ליכא היתר של ואספת דגניך אלא כמו שחייב לקרות שמע ביום ובלילה חייב ללמוד תורה והגית בו יומם ולילה, וזהו מה שנקרא קביעת עתים לתורה (ובדיעבד יוצא ידי חובתו בקר"ש שחרית וערבית).

ברמב"ם הנ"ל מדבר על חיוב ללמוד תורה ולא על עיתות לימוד התורה.
כל מה שכבודו כתב לא עונה על שאלתי!

ונתנו ידידים
הודעות: 1120
הצטרף: ה' יולי 14, 2016 9:27 am

Re: מקור לחיוב לימוד תורה?

הודעהעל ידי ונתנו ידידים » ה' יולי 22, 2021 3:20 pm

איתן נוי כתב:ברמב"ם הנ"ל מדבר על חיוב ללמוד תורה ולא על עיתות לימוד התורה.
כל מה שכבודו כתב לא עונה על שאלתי!

זה הרמב"ם שציטטת ושעליה אנחנו מדברים:
איתן נוי כתב:כתב הרמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ח: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה (יהושע א, ח)".
וכן למד החינוך (ואתחנן מצוה תיט) "וכל אחד מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר בין בריא בין בעל יסורין...הכל חייבים לקבוע עתים לתורה ביום ובלילה, שנאמר [יהושע א', ח'], והגית בו יומם ולילה.

הרמב"ם והחינוך מדברים על מצות קביעת עיתים לתורה.
מצות תלמוד תורה העיקרי כתוב ברמב"ם בהלכה ג, ובעצם כל הפרק מדבר על זה ורק הלכה ספציפי זה כותב שגם בעל אשה ובנים פירש שהוא עסוק במלאכתו ועסוק בדין ואספת דגניך אעפ"כ חייב לקבוע לו זמן לת"ת מדין והגית, וזה לא נאמר במצות ולמדתם אותם כיון שהוא עסוק בואספת.

יחף
הודעות: 3
הצטרף: ג' יולי 20, 2021 1:17 pm

Re: ברכה על הרים גבוהים?

הודעהעל ידי יחף » ה' יולי 22, 2021 11:23 pm

איתן נוי כתב:שו"ע סי' רכח ס"א: "על ימים ונהרות, הרים וגבעות ומדברות, אומר: בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית".
למעשה הארבל או הרי הגולן השונים האם בכלל הברכה?

זה רק בהרים המשונים (שם ס"ג) ובפשטות לא כל הר בבארץ הררית נחשב משונה

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ברכה על הרים גבוהים?

הודעהעל ידי איתן נוי » ו' יולי 23, 2021 1:05 pm

יחף כתב:זה רק בהרים המשונים (שם ס"ג) ובפשטות לא כל הר בבארץ הררית נחשב משונה

נכון.
השאלה מהי ההגדרה של "ניכרת גבורת הבורא בהם".
בפסקי תשובות שם (אות ד) כתב: "ומסתבר דהיינו לפי ראות עיני האדם עפ"י מדת התפעלותו כפי הרגלו לראות הרים גבוהים, אך ההרים אשר גבוהים ומשונים בקנה מדה עולמי, כגון28 חלק מהרי האלפים והרי אררט וכיוצא באלו, לדברי הכל אפשר לברך עליהם (זולת לאלו אשר רגילים תדיר לראותם, וכנ"ל אות א')".

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: מקור לחיוב לימוד תורה?

הודעהעל ידי איתן נוי » ו' יולי 23, 2021 2:17 pm

ונתנו ידידים כתב:
איתן נוי כתב:ברמב"ם הנ"ל מדבר על חיוב ללמוד תורה ולא על עיתות לימוד התורה.
כל מה שכבודו כתב לא עונה על שאלתי!

זה הרמב"ם שציטטת ושעליה אנחנו מדברים:
איתן נוי כתב:כתב הרמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ח: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה (יהושע א, ח)".
וכן למד החינוך (ואתחנן מצוה תיט) "וכל אחד מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר בין בריא בין בעל יסורין...הכל חייבים לקבוע עתים לתורה ביום ובלילה, שנאמר [יהושע א', ח'], והגית בו יומם ולילה.

הרמב"ם והחינוך מדברים על מצות קביעת עיתים לתורה.
מצות תלמוד תורה העיקרי כתוב ברמב"ם בהלכה ג, ובעצם כל הפרק מדבר על זה ורק הלכה ספציפי זה כותב שגם בעל אשה ובנים פירש שהוא עסוק במלאכתו ועסוק בדין ואספת דגניך אעפ"כ חייב לקבוע לו זמן לת"ת מדין והגית, וזה לא נאמר במצות ולמדתם אותם כיון שהוא עסוק בואספת.

ראה נא מה כתב הרמב"ם בס"ג:
"וחייב לשכור מלמד לבנו ללמדו, ואינו חייב ג ללמד בן חבירו אלא בחנם, מי שלא למדו אביו חייב ללמד את עצמו כשיכיר שנאמר ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם, וכן אתה מוצא בכל מקום שהתלמוד קודם למעשה מפני שהתלמוד מביא לידי מעשה ואין המעשה מביא לידי תלמוד".
היינו בסעיף זה מדבר על חיוב לימוד תורה לבנו ולא על האדם עצמו שזאת כתב בהלכה ח כנ"ל.
השאלה בעינא קיימא.

ונתנו ידידים
הודעות: 1120
הצטרף: ה' יולי 14, 2016 9:27 am

Re: מקור לחיוב לימוד תורה?

הודעהעל ידי ונתנו ידידים » ו' יולי 23, 2021 3:14 pm

איתן נוי כתב:ראה נא מה כתב הרמב"ם בס"ג:
"וחייב לשכור מלמד לבנו ללמדו, ואינו חייב ג ללמד בן חבירו אלא בחנם, מי שלא למדו אביו חייב ללמד את עצמו כשיכיר שנאמר ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם, וכן אתה מוצא בכל מקום שהתלמוד קודם למעשה מפני שהתלמוד מביא לידי מעשה ואין המעשה מביא לידי תלמוד".
היינו בסעיף זה מדבר על חיוב לימוד תורה לבנו ולא על האדם עצמו שזאת כתב בהלכה ח כנ"ל.
השאלה בעינא קיימא.

מילים אלו ששמתי במודגש הם הם המקור לעיקר מצות לימוד התורה שמדאורייתא והוא נלמד בגמ' קידושין, ועיין גם בספר המצוות להרמב"ם שמביא פסוק זה ועוד פסוקים על מצות תלמוד תורה. וזהו המצוה שחייב ללמוד את כל התורה. ובהלכה ח כתב רק שמדברי קבלה ילפינן שיש בזה זמן מסוים ושלגבי זמנים אלו ליכא פטור של ואספת דגניך.

יחף
הודעות: 3
הצטרף: ג' יולי 20, 2021 1:17 pm

Re: ברכה על הרים גבוהים?

הודעהעל ידי יחף » ו' יולי 23, 2021 5:24 pm

איתן נוי כתב:
יחף כתב:זה רק בהרים המשונים (שם ס"ג) ובפשטות לא כל הר בבארץ הררית נחשב משונה

נכון.
השאלה מהי ההגדרה של "ניכרת גבורת הבורא בהם".
בפסקי תשובות שם (אות ד) כתב: "ומסתבר דהיינו לפי ראות עיני האדם עפ"י מדת התפעלותו כפי הרגלו לראות הרים גבוהים, אך ההרים אשר גבוהים ומשונים בקנה מדה עולמי, כגון28 חלק מהרי האלפים והרי אררט וכיוצא באלו, לדברי הכל אפשר לברך עליהם (זולת לאלו אשר רגילים תדיר לראותם, וכנ"ל אות א')".

לפי דבריך ילד בניברקי שנוסע לקרית ספר צריך לברך?
בפשטות כול יושבי ארה"ק נחשבים כרגילים בראיית הרים של 1000 מטר השאלה אולי בחרמון אה בתבור שבולטים מאד מעל סביבתם או כ'כרמל בים תבוא'

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ברכה על הרים גבוהים?

הודעהעל ידי איתן נוי » ש' יולי 24, 2021 9:53 pm

יחף כתב:לפי דבריך ילד בניברקי שנוסע לקרית ספר צריך לברך?
בפשטות כול יושבי ארה"ק נחשבים כרגילים בראיית הרים של 1000 מטר השאלה אולי בחרמון אה בתבור שבולטים מאד מעל סביבתם או כ'כרמל בים תבוא'

הרעיון מאוד פשוט,
ראשית צריך שתהיה התפעלות כללית נורמלית ולא מכל גבעה או ארמון חול.
שנית: התפעלות של האדם.

בערקע חייט
הודעות: 130
הצטרף: ד' מאי 13, 2020 12:42 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי בערקע חייט » ג' יולי 27, 2021 6:26 am

ככותב בשפת אידיש אני נבוך קצת בענין כתיבת השם "גאט". כי ראיתי רבים מקפידים לתת מקף בין האותיות, "גא-ט", או אפילו להשמיט אות אחת, "ג-ט". אך ככל הנראה לא היתה הקפידה בזה מימים ימימה אלא חדשים מקרוב באו, כי בכל טקסטים הישנים שראיתי המילה מופיעה בצורתה הרגילה.

ואם אמנם יש כאן בית מיחוש, מדוע לא שמענו מעולם על מי שהקפיד לשמור על שטר דולר אמריקאי בקדושה? שהרי כתוב עליו "in god we trust", ואין לחלק בין אידיש לאנגלית.

ובכלל מה הדין בשמות המסתיימים באותיות השם, כמו ישעיה ושמואל?

נא לציין אם כבר נתלבנה סוגיא זו בפורום. תודה.

עושה חדשות
הודעות: 12557
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: לבוד לחומרא

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' יולי 27, 2021 3:26 pm

עושה חדשות כתב:
מלבב כתב:מה הכלל בזה מתי אומרים ומתי לא

מצורף מאנצ"ת.
לבוד.pdf


אגב, לגבי גוד אסיק וגוד אחית, ראיתי בעבר באו"ש ואבנ"ז שנקטו בפשיטות דהוי כלבוד דל"א להחמיר, וצ"ע אם יש מקום לחלק בזה.

ומה לגבי שאר הדינים, כמו צורת הפתח, עומד מרובה, פי תקרה, חבוט רמי, וכו', אומרים גם להחמיר?

לבי במערב
הודעות: 9206
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי לבי במערב » ד' יולי 28, 2021 12:53 am

בערקע חייט כתב:ואם אמנם יש כאן בית מיחוש . . ואין לחלק בין אידיש לאנגלית.
שלחן מנחם ח''ה סי' קלו.pdf
(212.04 KiB) הורד 119 פעמים

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

התעסקות בשמות הקודש

הודעהעל ידי איתן נוי » ד' יולי 28, 2021 10:03 am

שאלני אתמול יהודי יקר.
באשר מישהו בעבודה מאד הכעיס אותו, רצה לנקום בו באופן אנונימי רוחני,
כתב שמות קודש ראשית שם הוי"ה ב"ה על נייר ועוד שמות מלאכים ושמות קודש שונים.
וכבר כמעט שבוע שהוא רואה נזקים בגופו מכל כיוון אפשרי. נראה שזה משום שנתעסק בענינים מסוכנים.
כיצד ישתחרר ממה שעשה?

תוכן
הודעות: 6226
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: התעסקות בשמות הקודש

הודעהעל ידי תוכן » ד' יולי 28, 2021 11:56 am

איתן נוי כתב:שאלני אתמול יהודי יקר.
באשר מישהו בעבודה מאד הכעיס אותו, רצה לנקום בו באופן אנונימי רוחני,
כתב שמות קודש ראשית שם הוי"ה ב"ה על נייר ועוד שמות מלאכים ושמות קודש שונים.
וכבר כמעט שבוע שהוא רואה נזקים בגופו מכל כיוון אפשרי. נראה שזה משום שנתעסק בענינים מסוכנים.
כיצד ישתחרר ממה שעשה?


בספר Sanity and Sanctity יש מקרה דומה של שני יהודים שניסו להביא את המשיח על ידי השבעת מלאכים, והמלאכים התנקמו בהם ורדפו אותם עד כדי שגעון. והלכו לרב אחד וסידר להם תיקון תשובה שארך הרבה זמן, ובסופו של דבר הבריאו. גם כאן הבחור צריך תיקון תשובה רציני. אולי להסתכל בסדר תשובה של הרוקח או תיקוני תשובה דומים, אבל כרגע איני זוכר אם יש דבר שם שדומה למקרה זה.

הים הגדול
הודעות: 175
הצטרף: ג' מרץ 04, 2014 10:06 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי הים הגדול » ד' יולי 28, 2021 12:12 pm

במי רצה לנקום? במלאכים!?

תוכן
הודעות: 6226
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי תוכן » ד' יולי 28, 2021 1:50 pm

הים הגדול כתב:במי רצה לנקום? במלאכים!?


אם אתה שואל אותי, לא הבנתי את השאלה.

הים הגדול
הודעות: 175
הצטרף: ג' מרץ 04, 2014 10:06 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי הים הגדול » ד' יולי 28, 2021 1:54 pm

תוכן כתב:
הים הגדול כתב:במי רצה לנקום? במלאכים!?


אם אתה שואל אותי, לא הבנתי את השאלה.

השאלה על איתן נוי
איתן נוי כתב:באשר מישהו בעבודה מאד הכעיס אותו, רצה לנקום בו באופן אנונימי רוחני,
כתב שמות קודש ראשית שם הוי"ה ב"ה על נייר ועוד שמות מלאכים ושמות קודש שונים.

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי איתן נוי » ד' יולי 28, 2021 3:33 pm

הים הגדול כתב:במי רצה לנקום? במלאכים!?

כתבתי. מישהו בעבודתו
ניסה להיעזר במלאכים ובשמות הקודש ככלי נקמה...

איתן נוי
הודעות: 1538
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2019 2:28 pm
שם מלא: k1100

Re: מקור לחיוב לימוד תורה?

הודעהעל ידי איתן נוי » ד' יולי 28, 2021 4:09 pm

איתן נוי כתב:כתב הרמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ח: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה (יהושע א, ח)".
וכן למד החינוך (ואתחנן מצוה תיט) "וכל אחד מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר בין בריא בין בעל יסורין...הכל חייבים לקבוע עתים לתורה ביום ובלילה, שנאמר [יהושע א', ח'], והגית בו יומם ולילה.
ולכאורה מדוע למדו מפס' שבנביא ולא מהתורה שנאמר "וְדִבַּרְתָּ בָּם (דברים ו, ז)" ודרשה הגמ' (יומא יט:) "אמר רבא: השח שיחת חולין - עובר בעשה, שנאמר ודברת בם - בם ולא בדברים אחרים". משמע מפס' זה שיש חיוב ללמוד תורה. ולא רק רשות כת"ק שם?


יש מי שכתב לי כך:
א. "ודברת בם" הוא איסור עשה ולא חיוב.
ב. יתכן ש"ודברת בם" שייך רק בדברים בטלים אך לא בדברים הנצרכים (וכפי המדוקדק ביומא יט - השח שיחת חולין עובר בעשה - מדוייק דווקא שיחת חולין)
ג. רש"י על התורה הביא דרשה אחרת על "ודברת בם" - "שלא יהא עיקר עיסקך אלא בם, עשם עיקר ואל תעשם טפל" - משם נראה שאין כאן חיוב של לימוד תורה, אלא רק שיהיה עיקר עסקו בם.
ד. האור שמח למד שהלכה קריאת שמע (פרשה ראשונה) היא מדאורייתא, ולכן "ודברת בם" שנמצא שם אמור ללמד על קריאת שמע ולא על דברי תורה.

ולכאורה יש להקשות ע"כ:
א. לכאורה אינו כן משום שיוצא מפורש בלשון ציווי לעשות כך?
ג. אה"נ, אך מפשט לשון הגמ' יוצא שהוא חיוב על לימוד תורה.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 180 אורחים