פורום אוצר החכמה

האם ידוע מדבר זה שמי שנפטר בחודש ניסן סימן טוב הוא לו?

סימן יפה הוא כשלא נספד כהלכה, והרי ביומי דניסן אסור להספיד.

לבי במערב כתב:סימן יפה הוא כשלא נספד כהלכה, והרי ביומי דניסן אסור להספיד.

איזה סימן יפה הוא, לא זכה אף שיספידוהו. וכפי שהאריך הגר"מ שטרנבוך בראיות שונות שמעלת ההספד הוא חסד גדול לנפטר,
ואת זה הפסיד נפטר זה.

סנהדרין מז, א.

לבי במערב כתב:סנהדרין מז, א.

מהמפרשים משמע שזהו יפה של בדיעבד. כלומר דלכתחילה ודאי שההספד אין סימן יפה ממנו. אך מאחר וכך גזר הבורא ית'. בא עם זה סימן יפה שזו כפרתו.
דאל"ה חז"ל היו מעדיפים שלא להספיד וזו תהיה כפרתו. אתה רואה שלכתחילה ודאי שחשיבות רבה ועצומה להספדים הן לחיי והן לנפטר. אלא שכשעלה מה שעלה אז זהו חסד ה' שעשה איתו.

ואיך הדבר מפריך את מש"כ?

לבי במערב כתב:ואיך הדבר מפריך את מש"כ?

למה מפריך, אדרבה, מסביר ומסבר את האוזן, אחרת אין הבנה מה כ"כ סימן יפה שלא מספידים אדם שמת.
ובפרט לשומעים אגרא דהספדא דלויי, והחי יתן אל ליבו. וכו'.

לו יהי.

לבי במערב כתב:

שש ושמח כתב:העברה לחוד ומסירה לחוד.

ואשר על־כן? (ציינתי לעיל כמ"פ לגמ' זו, ומן היושר להניח שלא נעלמה מעיני).

אולי מישהו כאן יתנדב להסביר לו.

האם דין ערבות חל גם על קטן?
דוגמה, ילד קטן שישן בזמן ההבדלה ואז התעורר ושואל למה לא עושים הבדלה, האם מותר למי שכבר יצא לעשות לו הבדלה שוב? כמו שמותר לגבר לתקוע לנשים בר"ה.

חגי פאהן כתב:האם דין ערבות חל גם על קטן?
דוגמה, ילד קטן שישן בזמן ההבדלה ואז התעורר ושואל למה לא עושים הבדלה, האם מותר למי שכבר יצא לעשות לו הבדלה שוב? כמו שמותר לגבר לתקוע לנשים בר"ה.

תיפו"ל מדין חינוך.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

חגי פאהן כתב:האם דין ערבות חל גם על קטן?
דוגמה, ילד קטן שישן בזמן ההבדלה ואז התעורר ושואל למה לא עושים הבדלה, האם מותר למי שכבר יצא לעשות לו הבדלה שוב? כמו שמותר לגבר לתקוע לנשים בר"ה.

תיפו"ל מדין חינוך.

אולי יבדיל בעצמו מדין חינוך? מי התיר לי לברך שוב?

נכב"ב

ערבות בקטן

א. יש במקומי תפילה בחניון ובמרחק של כמה רחובות ישנם בתי כנסת. מהם הכללים בהשתדלות להתפלל בבית כנסת?
ב. האם יש שדנו להחמיר בתפילות בחניונים וכדו' מדין "מקום פרוץ" שבשו"ע או"ח סי' צ' או שפשוט ששם מדברים על מקום פרוץ לחלוטין ולא על תפילות בין בניינים וכדו', שגם אם אינו תחום לגמרי (במקרה כזה דן המשנ"ב שם) עדיין אינו "פרוץ"?

א. ראה שו"ע אדה"ז סי' צ ס"י ואילך, וש"נ.
ב. ראה 'חקרי הלכות' (פיקארסקי) ח"ו נג, סע"א.

לבי במערב כתב:א. ראה שו"ע אדה"ז סי' צ ס"י ואילך, וש"נ.
ב. ראה 'חקרי הלכות' (פיקארסקי) ח"ו נג, סע"א.

תודה רבה!

האם שייך להתשמש במדיח כלים של כל השנה כדי לשטוף את כלי הפסח לפני פסח?
שמעתי מח"א שאם עושים שטיפה אחת ריקה בזה סגי כי נט"ל לפני פסח הוא לכתחילה.

עליך עיננו כתב:האם שייך להתשמש במדיח כלים של כל השנה כדי לשטוף את כלי הפסח לפני פסח?
שמעתי מח"א שאם עושים שטיפה אחת ריקה בזה סגי כי נט"ל לפני פסח הוא לכתחילה.

כבולעו כך פולטו, אחרי הפעלה פעם אחת יש להתיר להשתמש גם בפסח

גל של אגוזים כתב:נכב"ב

ערבות בקטן

תודה. עיינתי שם וראיתי שהנדון הוא האם קטן מוציא גדול בדרבנן, ואני מבין שכוונת כבודו ללמוד אותו דבר לכיוון ההפוך, שגם גדול יותר לברך עבור קטן, אם חל דין ערבות. והתרשמתי שם שזו מחלוקת בראשונים אך מה הלכה למעשה?

אחד שלא ביער את החמץ ביום שישי האם יכול לברך על ביעור חמץ בשבת?, (לפי השיטות שמביא המ"ב שמברך על ביעור חמץ בשעת שריפה אם לא בירך על הבדיקה)

לפי מה שכ' הב"ח בסי' תמד' משמע שפשוט שאם לא ביער עד שבת ולא בדק,דינו מעיקר הדין לבער בשבת ורק משום מנהג, או טירחה שלא לצורך נהגו לבער לפני שבת.
ועפי"ז ודאי יברך בשבת על ביעור.

מ''ב סימן ד':

(כח) להתפלל ולהעביר – דהיינו לתפילה יש ספק אם הטעם של נטילת ידיים שחרית כהרשב"א לעיל במ"ב ס"ק א', ואם כן, אף על גב דהשתא לא נעשה בריה חדשה – לא פלוג רבנן וצריך נטילה; או שמא עיקר הטעם כהרא"ש שם, ובניעור ולא נגע במקום מטונף אין צריך נטילה.

מ''ש לשיטת בריה חדשה אמרי' לא פלוג, ולשיטת הרא''ש דשמא נגע לא?

עליך עיננו כתב:אחד שלא ביער את החמץ ביום שישי האם יכול לברך על ביעור חמץ בשבת?, (לפי השיטות שמביא המ"ב שמברך על ביעור חמץ בשעת שריפה אם לא בירך על הבדיקה)

מדוע לא? יברך כש"מפרר וזורה לרוח או מטיל לים" ואומר אחריו כל חמירא. וראה באשכול viewtopic.php?f=27&t=55460

עזריאל ברגר כתב:כש"מפרר וזורה לרוח או מטיל לים"

דא"ג: האם מותר לפרר ולזרות לרוח בשבת ובקיצור כאן

למה אמרו חכמים "מן השמים ירחמו" בלשון רבים?
ועיין רס"ג על דניאל. [ויל"ע בהוכחתו מהפסוק, דלכאורה היה אפשר לחלק בין תיבת "שמים" שהיא לשון רבים לבין "מן השמים".]

עזריאל ברגר כתב:

עליך עיננו כתב:אחד שלא ביער את החמץ ביום שישי האם יכול לברך על ביעור חמץ בשבת?, (לפי השיטות שמביא המ"ב שמברך על ביעור חמץ בשעת שריפה אם לא בירך על הבדיקה)

מדוע לא? יברך כש"מפרר וזורה לרוח או מטיל לים" ואומר אחריו כל חמירא. וראה באשכול https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=27&t=55460

צודק.
בכל אופן מצות תשביתו מתקיימת בשבת ולא לפני
ולכן שזורקים את שאריות החמץ בשבת יש לכון בזה לקיים את המצווה.

האם נתבאר גדר בל תוסיף בתפלה שכולה (ועכ"פ המנין שיהא שנַים ליום) אינה אלא מדרבנן, ואם הכוונה שיש כמו איסור (דרבנן) בהוספת תפלה, או שהוא כמו זכר ומראית עין להוספה על התמידין, וכו'.
ובכלל, אם מצינו בל תוסיף (דרבנן) במצוה דרבנן.

בית יוסף או"ח סוף סימן מח כתב:ואין לחוש אם יקרא פרשת התמיד שנית עם הציבור — כלומר ולא תימא דהוי כמקריב שני תמידין בשחרית והוי כמוסיף על המצוות דבקריאה בעלמא ליכא משום בל תוסיף

בית יוסף או"ח סימן קז בשם הרי"ף כתב:אבל אם התחיל להתפלל אדעתא דחובה ונזכר שכבר התפלל פוסק ואפי' באמצע ברכה וכדאמר רב יהודה מפני שאם בא לגומרה נמצא כמי שמקריב שני תמידין בשחרית שהוא עובר משום בל תוסיף

שם בשם הרשב"א כתב:... אדר' אלעזר קאי דאמר אינו חוזר ומתפלל כלומר אינו רשאי לחזור ולהתפלל דדילמא כבר התפלל ואיכא משום בל תוסיף...

אולי קרוב לענין זה [המשכת איסור מהעיקר לדברים מסתעפים]

בית יוסף או"ח סימן קלג כתב:כתב רבינו הגדול מהרי"א ז"ל שאין לומר פיטום הקטורת אלא מתוך הכתב שמא יחסר אחד מהסמנים ויהא חייב מיתה בקריאה כמו בהקטרה ואולי שמזה הטעם אין אומרים אותו במקצת מקומות אע"פ שאומר פרשת הקרבנות ע"כ והם דברי א"ח שכתב בשם הבעל הלכות. ואני אומר אם הלכה נקבל אבל אם לדין יש תשובה... אבל כשחיסר בקריאה מהי תיתי לן

עליך עיננו כתב:

עזריאל ברגר כתב:

עליך עיננו כתב:אחד שלא ביער את החמץ ביום שישי האם יכול לברך על ביעור חמץ בשבת?, (לפי השיטות שמביא המ"ב שמברך על ביעור חמץ בשעת שריפה אם לא בירך על הבדיקה)

מדוע לא? יברך כש"מפרר וזורה לרוח או מטיל לים" ואומר אחריו כל חמירא. וראה באשכול https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=27&t=55460

צודק.
בכל אופן מצות תשביתו מתקיימת בשבת ולא לפני
ולכן שזורקים את שאריות החמץ בשבת יש לכון בזה לקיים את המצווה.

מצוות תשביתו נשלמת כשנכנס יו"ט ואין חמץ בביתו (כן כתב בשו"ע הרב), וכל פעולה שאנחנו עושים לקראת זה - היא חלק מקיום המ"ע הזאת. וכמדומני שאין הבדל מהותי בין המבער את החמץ בשעה חמישית של י"ד ניסן (לפני שחלה עליו חובת ביעור אפילו מדרבנן, כדתנן "ושורפין מתחילת שש", אלא רק ממנהגא) לבין המבער את החמץ בעש"ק כתקנת חכמים, ומשאיר לעצמו רק אוכל כשר לפסח (כגון מצה עשירה שעליה הוא יקבע את סעודותיו בשבת - להנוהגים בכך).

לענ"ד לא פשוט כלל כל הנכתב כאן: דכבר דנו בבי מדרשא [ויתכן כי הוא מחלוקת בראשונים] בגדר ע"פ שחל להיות בשבת אי מצות ביעור חמץ מתקיימת בערב שבת, רק משייר ב' סעודות או דהביעור מתקיים בשבת, [ולדעת בעל המאור דאוכל מצות בשבת זו ודאי הביעור נתקן על ערב שבת ואף לדידן יש לדון] ואי ננקוט דהביעור וביטול החמץ נתקן לחמץ דערב שבת, ומה שמשייר לעצמו ב' סעודות אינו בכלל הביעור, [ויש הוכחה מכך שהתירו שריפת קדשים ותרומה בערב שבת ומה מתיר הרי המצות ביעור הוא בשבת] הרי דאין תורת ביעור לחמץ ששייר לשבת, א"כ נראה דאף מי שלא קיים ביעור חמץ ביום שישי כלל, הרי דחשיב ששייר לעצמו את כל החמץ לשבת, וא"כ לא יברך על ביעורו, והגם כי יש לחלק אולם עדין צריך מקור לחידוש הנ"ל לברך על ביעור חמץ בשבת.

יש עוד לדון אם מאבדם בבית הכסא בשבת כנהוג אם יש בזה משום קיום מצוה במבואות המטונפים כידוע מביאור הלכה - ותלוי בכל הנ"ל אי יש קיום מצות ביעור חמץ בשבת או לא]

מאמירת 'כל חמירא' בש"ק מוכח שאז הוא זמן הביעור. ופשוט.

במ"א פוסק שבזמננו אין חיוב נטילת ידים לפני דבר הטבול במשקה, [מלבד בליל הסדר]ואילו הגאון סופר שחייבים וגם לברך על נטילה זו,נמצא דעות חלוקות באופן קיצוני. וצ"ב

נשאלתי;

שו"ע סי' תלג:
חור שבין יהודי לחבירו - כל אחד בודק עד מקום שידו מגעת, והשאר מבטל בלבו ודיו.
שו"ע סי' תמב:
נהגו לגרד הכתלים והכיסאות שנגע בהם חמץ, ויש להם על מה שיסמוכו. ואם יש חמץ בסדק שאינו יכול לחטט אחריו - יטיח עליו מעט טיט.

האין זו סתירה?

האם ניתן לברך ברכת המוציא על מצה מטוגנת בסעודה שלישית של שבת זו מחד גיסא הרי עדיין לא פסח ואולי עדיין נמצא בגדר מצה של ימות השנה המוטלת בספק לגרע"י זצ"ל ודעימיה, או שמא מחר וכעת הלחם היחיד הנמצא בעולם הוא המצה ש"ד לברך המוציא?

מי שעושה סעודה שלישית או כל סעודה אחרת על מזונות, האם יש עניין שיעשה על 2 עוגות או שני רוגלך כדין לחם משנה על פת?

עיין שו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' י"ג

איתן נוי כתב:מי שעושה סעודה שלישית או כל סעודה אחרת על מזונות, האם יש עניין שיעשה על 2 עוגות או שני רוגלך כדין לחם משנה על פת?

זכרוני שבשש"כ כתב שכן.

ז"ל ה'נפש החיים' -
...והגע עצמך כגון אם יטריד אדם עצמו לילה הראשונה של פסח בכונת אכילת כזית מצה. שתהא האכילה בקדושה וטהרה ודביקות. וימשיך ההכנה כל הלילה עד שיומשך זמן האכילה עד לאחר שעלה השחר או לאחר נץ החמה, הרי כל טהרת מחשבתו פיגול הוא לא ירצה. ומי שאכל הכזית מצה בזמנה אף בלא קדושה וטהרה יתירה. הרי קיים מצות עשה הכתובה בתורה ותבא עליו ברכה...

מה הפשט בקטע המודגש?

האם מישהו מכיר את הצמח הזה שבתמונה?

לפי תיאורו של הגרב"צ מוצפי שליט"א זהו הצמח אלא שלא אוכלים (מחשש תולעים) אלא מניחים בתוך שקית סגורה בקערה בשביל סוד הקערה.
איך ניתן לצרף תמונה באופן שלא תהיה פתוחה אלא בתוך קובץ?

[quote="איתן נוי"]האם מישהו מכיר את הצמח הזה שבתמונה?

לפי תיאורו של הגרב"צ מוצפי שליט"א זהו הצמח אלא שלא אוכלים (מחשש תולעים) אלא מניחים בתוך שקית סגורה בקערה בשביל סוד הקערה.
איך ניתן לצרף תמונה באופן שלא תהיה פתוחה אלא בתוך קובץ?[/quote
אכן זה ההינדבא, וכן נוהג הגריח"ס שליט"א ועוד הרבה חכמים.