עמוד 4 מתוך 88

Re: נתינת מתנות כהונה ומעשרות בזה"ז

פורסם: ד' אפריל 24, 2019 2:47 pm
על ידי בברכה המשולשת
לגבי זלו"ק בדר"כ עושים כהן כשותף בבית המטבחים (בפרוטות) וכתקנת מהרלב"ח (ודלא כמהר"י קורקוס)
ולגבי מעשרות, נכב"ב שזה באמת צע"ג.

ניחום אבלים ברגל

פורסם: א' אפריל 28, 2019 12:42 am
על ידי מן הדרום
מת ברגל , מפורש בשו"ע או"ח תקמ"ח וביו"ד שהניחום העיקרי הוא ברגל, כך נהגו אמנם אצל משפחת ת"ח חשובה לפני מספר שנים
אבל נראה שהעולם לא מודע לזה, האם נוהגים כך, ואם לא -מדוע

קל וחומר לחצאין

פורסם: א' אפריל 28, 2019 9:14 pm
על ידי שומע ומשמיע
אשמח למקורות על נידון זה, חוץ מהקובץ שיעורים.

Re: ''עוזבי ה' יכלו'' - יציאה בקריאה בתורה של מנהג מהו?

פורסם: ב' אפריל 29, 2019 1:07 pm
על ידי לענין
שייף נפיק כתב:נקלעתי היום יג ניסן למנין חסידי צאנז אחר התפילה הוציאו ס''ת וקראו כמה פסוקים בפרשת בהעלותך (סיום פרשת הנשיאים)
לא כל המתפללים היו מעונינים במנהג וחלקם בחר ביציאה מידית...
האם יש כאן משום 'ועוזבי ה' יכלו' או שזה נאמר רק בקריאה המחוייבת? (כמו''כ יש להסתפק בקריאה של ספר דברים בליל הוש''ר ועוד)


פלא
כפי הידוע לי (הייתי פעם בעל קורא בשטיבלאך סאטמאר) ביום י"ב מסיימין הקריאה עד כן עשה את המנורה ואין קוראין ביום י"ג כלל.

◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ד' מאי 01, 2019 3:56 am
על ידי הצעיר באלפי
מדיני ערב קבלן:

ערב קבלן שהתחייב לשלם, ואכן הצטרך לשלם, כי הקונה לקח מבלי לשלם.
האם הוא מקבל החפצים ?
ואם לא - האם הוא יכול לתבוע בד"ת זה שקנה מבלי לשלם ?

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ד' מאי 01, 2019 10:20 am
על ידי עזריאל ברגר
כל ערב שפרע - הרי הוא כמלווה מול הלווה, והלווה צריך לפרוע לו, מכל מה שבידו, ולאו דווקא מתוך החפצים שעליהם התבצעה המכירה וההלוואה.

האם לרמב"ם יש שימוש הלכתי כלשהו בקמיצה?

פורסם: ה' מאי 02, 2019 3:47 am
על ידי סליחות
האם לרמב"ם יש שימוש הלכתי כלשהו באצבע קמיצה או שאין לה שום משמעות לשיטתו? מילא לשאר הראשונים שזו אצבע של הקמיצה מובן מדוע נקראת כך (ועי' https://www.temple.org.il/post/2017/11/29/-d7-a7-d7-9e-d7-99-d7-a6-d7-94) אבל לדעת הרמב"ם מדוע היא נקראת כך?

הבא להחמיר עליו להביא ראיה ברורה, בפרט לפסול קדשים!

פורסם: א' מאי 05, 2019 7:20 am
על ידי מקדש מלך
במנחת חינוך מצוה קמד
וע"ש חידוש בתוספות חדשים דנהי דפיגול לא הוי בעוף במחשבה סתם מ"מ נפסל וכן אם חישב במליקה או במיצוי מחשבת הורדה ובשניה חישב סתם אינו פיגול דלא הוי קרב המתיר כמצותו. ולענ"ד כיון דבפירוש מבואר דלא פסלה מחשבה אינה פוסלת כלל והראיה שהביא ממשנה אינה מכרחת והבא לחדש עליו הראיה ברורה ובפרט לפסול קדשים וצ"ע.

נראה מדבריו דבר מעניין. לכאורה כל העיסוק בקדשים אינו למעשה, ולמאי נפקא מינה האם המחבר פוסל או מכשיר. אך המנחת חינוך מביט על הלכות אלו כעל הלכה למעשה, ונזעק על בעל תוספות חדשים ש'פוסל קדשים מבלי ראיה ברורה'.

מקום נוסף במצוה ק, ולא יזח החושן מעל האפוד
ונ"ל מצד הסברא דחושן ואפוד שנתקלקלו ואינם ראוים עוד לעבודה דנגנזים כמש"ל בשם הר"מ אין חייב על פירוק חיבורן כיון דאין ראוים לעבוד' ול"מ ראי' לזה אך חלילה להקל באיסור לאו בלי ראי'.

גם כאן, הוא חושש להקל באיסור לאו מבלי ראיה ברורה, למרות שאיסור הזחת חושן מעל האפוד לא שייך כלל בזמנינו.

האם מישהו מכיר התייחסות דומות? או דיון בעצם צורת ההסתכלות המעניינת הזו?

האם נוהגים כך היום

פורסם: א' מאי 05, 2019 5:41 pm
על ידי נחלי אפרסמון
שו"ע אבן העזר - סימן קכ"ו סעי' ז'
ויש נמנעין ליתן גט באייר, אך במקום הדחק נותנין וכותבין בב' יודי"ן.

Re: האם נוהגים כך היום

פורסם: א' מאי 05, 2019 5:56 pm
על ידי בברכה המשולשת
יעויין במאמרו של הרב חיים ג'קטר בכה"ע בית יצחק תשנ"ד (יש באוצר), שהביא מקורות שלא נוהגים כן בימינו.

Re: האם נוהגים כך היום

פורסם: א' מאי 05, 2019 7:37 pm
על ידי הוה אמינא
למיטב זכרוני אכן נמנעים לכתחילה,
ומסדרין רק גיטין שיש בהם שעה"ד או חשש עיגונא. [כמו בלילה].
למשל בעל שלא ממהר להסכים וכעת מסכים ויש חשש שיסע לרחוק או ישנה דעתו בחזרה. וכן באשה כנ"ל.

חלב שנפל לתוך סיר עם עצמות

פורסם: ג' מאי 07, 2019 12:37 pm
על ידי מלבב
אם יש סיר של מרק ועצמות קשות, ונפל לשם חלב ויש ששים מהמרק ועצמות נגד החלב, הדין הוא שזה מותר, השאלה שלי כיון שלוקח זמן לעצמות לבלוע וגם א"א לדעת כמה הם בלעו, יוצא שאולי זה התפשט בשווה רק בשלושים ועוד טיפה אז זה כמו שאין ששים נגד החלב.

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ו' מאי 10, 2019 8:28 am
על ידי עובדיה חן
במברך ומוציא אחרים בברכת הגומל האם יברך אשר גמלני או אשר גמלנו.

תחנון ביום העליה לארץ ישראל

פורסם: ד' מאי 15, 2019 9:13 pm
על ידי צולניק
מחפש מקור למנהג שלא אומרים תחנון ביום שאדם עולה לא"י. משום שמחה.

Re: תחנון ביום העליה לארץ ישראל

פורסם: ה' מאי 16, 2019 10:53 am
על ידי כדכד
נדמה לי שהרמב"ם כתב על עצמו שחגג יום זה

אשתו בניו ובני ביתו

פורסם: א' מאי 19, 2019 8:03 pm
על ידי שמואל דוד
מצינו לשון זה בכ"מ. מה הכוונה "בני ביתו" ?

Re: אשתו בניו ובני ביתו

פורסם: א' מאי 19, 2019 9:45 pm
על ידי עזריאל ברגר
כל המתגוררים בביתו.
כולל בנותיו, אחיו ואחיותיו, אביו ואמו, משרתיו, ועל כולם "ויהיו עניים בני ביתך".

לגבי אמו - זה רמב"ם מפורש בהלכות שאלה ופקדון ד,ח

שיעור הפרשת תרו"מ מפירות שנתרסקו

פורסם: ג' מאי 21, 2019 11:01 pm
על ידי כהן
באיזהו מקומן ראיתי דברים אלו על הגרמי"ל לנדא
מעשה שהיה שעשו מיץ תפוזים מתפוזים שהם טבל, ומהמיץ עשו רכז מיץ, ורצו לעשר את הרכז ממיץ רגיל. נשאלה השאלה: לפי איזה חשבון מעשרים את הרכז – לפי חשבון של מיץ רגיל (ליטר כנגד ליטר), או שצריך לחשב כמה הרכז היה במיץ רגיל (לצורך העניין ליטר רכז = ארבע ליטר מיץ רגיל), ולפי זה לעשר.
וכתב ע"ז הגרמי"ל
"ידידי הגאון הגדול מוהרמ"מ הכהן שפרן שליט"א רצה לדמות לגמרא במנחות נה, א: שאני גרוררות הואיל ויכול לשולקן ולהחזירן לכמות שהן. וכיוון שאפשר לערב הרכז במים להחזירו כמות שהוא, יש ליקח בחשבון כמות המיץ כולה לפני שרוכז". אולם אחרי דין ודברים ארוך בסוגיות רבות בש"ס, ראשונים ופוסקים, מסיים הרב לנדא: "ובזאת ניחא מאי דשאני גרוגרות כיון דיכול לשלקן, הרי גם חלב ששלקו חוזר לכמות שהן, אלא דחלב חוזר לכמות שהן דווקא בשלקן, משא"כ הכא לגבי אומד – שאני גרוגרות שיכול לשלקן אע"פ שלא שלקן מכל מקום מיקרי אומד. ולפי זה יכול לעשר מיץ על רכז במידה רגילה".
היכן אפשר למצוא את הדו"ד הנ"ל וכן מ"מ נוספים על הנידון

Re: שיעור הפרשת תרו"מ מפירות שנתרסקו

פורסם: ג' מאי 21, 2019 11:54 pm
על ידי מה שנכון נכון
כהן כתב:היכן אפשר למצוא את הדו"ד הנ"ל.

פעמי יעקב טו.

Re: שיעור הפרשת תרו"מ מפירות שנתרסקו

פורסם: ד' מאי 22, 2019 12:14 am
על ידי כהן
תודה רבה מאד

Re: קידש לאחר ל' ומתו העדים

פורסם: ד' מאי 22, 2019 12:19 am
על ידי עושה חדשות
שלמה משלם כתב:האם בעינן שיהיו העדים קיימים בשעת חלות הקדושין היינו בסוף שלושים יום, או שמספיק שראו את המעשה
לכאורה מצד הסברא הרי אי אפשר לקדושין שיחולו בלא שיהיו עדים שיכולים להעיד עליהם וא"כ צריך שיהיו קיימים בזמן החלות, אלא שלא מצינו מפורש כה"ג בפוסקים ראשונים ואחרונים ואולי אפשר לצדד דדי שבזמן המעשה היו.

נ.ב. א"כ ה"ה שלא יחולו הקדושין אא"כ זוכרים המעשה ול"ד מתו אלא אפילו שכחו יעכב החלות.

תודה מראש לשולחני שיש בידו מעות ופרוטות.

כעין זה -

הגרמ''י לפקוביץ.png
הגרמ''י לפקוביץ.png (49.15 KiB) נצפה 23195 פעמים

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ד' מאי 22, 2019 1:50 am
על ידי נחלי אפרסמון
נשאלתי ממו"צ אחד מה הדין אשה שהתפללה במשך שנים ג' תפילות.
וכעת יכולה להתפלל מיושב באוטבוס בקביעות .האם מותר לה?

Re: תחנון ביום העליה לארץ ישראל

פורסם: ד' מאי 22, 2019 3:58 am
על ידי בתבונה
כדכד כתב:נדמה לי שהרמב"ם כתב על עצמו שחגג יום זה

מאגרתו של הרמב"ם אם כי שם מציין בחגו זה גם שניצל מן השמד.
וליל אחת בשבת שלשה ימים לירח סיון, יצאתי מן הים בשלום ובאתי לעכו וניצלתי מן השמד והגענו לארץ ישראל. ויום זה נדרתי שיהא ששון ושמחה ומשתה ומתנות לאביונים, אני וביתי עד סוף כל הדורות.
ויום שלישי בשבת, ארבעה ימים לירח מרחשון, שנת כ"ו ליצירה, תתקכ"ו, יצאנו מעכו לעלות לירושלים תחת סכנה,
ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו ביום חמישי, ששה ימים לירח מרחשון.
ובא' בשבת, תשעה בחדש, יצאתי מירושלים לחברון לנשק קברי אבותי במערה. ואותו יום עמדתי במערה והתפללתי שבח לאל יתברך על הכל,
ושני הימים האלו,שהם ו' וט' במרחשון, נדרתי שיהיו לי כמו יום טוב ותפילה ושמחה בה ואכילה ושתיה.
אלקים יעזרני על כל, ויקים לי נדרי לה' אשלם אמן.
וכשם שזכיתי להתפלל בה בחרבנה, כך אראה אני וכל ישראל בנחמתה מהרה, אמן"

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ד' מאי 22, 2019 10:52 am
על ידי עזריאל ברגר
נחלי אפרסמון כתב:נשאלתי ממו"צ אחד מה הדין אשה שהתפללה במשך שנים ג' תפילות.
וכעת יכולה להתפלל מיושב באוטבוס בקביעות .האם מותר לה?

בין מה למה ההתלבטות?
בין להתפלל מיושב לבין לא להתפלל בכלל תפילה זו?
לי פשוט שעדיף להתפלל.

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ד' מאי 22, 2019 1:46 pm
על ידי נחלי אפרסמון
מקור הרב עזריאל.

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ד' מאי 22, 2019 5:49 pm
על ידי עזריאל ברגר
נחלי אפרסמון כתב:מקור הרב עזריאל.

ע"פ הרמב"ם ריש פ"ה מהלכות תפילה.

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ד' מאי 22, 2019 5:50 pm
על ידי נחלי אפרסמון
באר כונתך.

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ד' מאי 22, 2019 6:29 pm
על ידי עזריאל ברגר
נחלי אפרסמון כתב:באר כונתך.

שם כותב הרמב"ם שעמידה בתפילה היא דבר שאינו מעכב, אלא לכתחילה בלבד.
לאור זאת, נראה לי שתפילה בלי עמידה היא עדיפה מיהודי בלי תפילה...

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ד' מאי 22, 2019 6:42 pm
על ידי נחלי אפרסמון
אבל היא אשה ואינה חייבת?

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ד' מאי 22, 2019 7:39 pm
על ידי עזריאל ברגר
נחלי אפרסמון כתב:אבל היא אשה ואינה חייבת?

גם גברים לא חייבים מן הדין בתפילת ערבית.
וכי תאמר שמי שלא יכול לעמוד לא יתפלל ערבית?!

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ה' מאי 23, 2019 2:43 am
על ידי לבי במערב
בכל התפילות אין ביכולתה לעמוד?!
קיי"ל, דבשחרית ומנחה מחויבת היא מדינא.

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ה' מאי 23, 2019 2:25 pm
על ידי בברכה המשולשת
לבי במערב כתב: בשחרית ומנחה היא מחויבת מדינא דגמ'.


מחלוקת אחרונים, כידוע

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ה' מאי 23, 2019 11:00 pm
על ידי לבי במערב
א"כ נמצא, שלפי שלא נתחייבה מעיקר הדין - נחמיר עלי', שלא תתפלל באופן שהמחויב מעיקרא יוצא בו.
היתכן?!
מה שיש לדון הוא לענין התרת נדרים.

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ה' מאי 23, 2019 11:10 pm
על ידי בתבונה
בברכה המשולשת כתב:
לבי במערב כתב: בשחרית ומנחה היא מחויבת מדינא דגמ'.


מחלוקת אחרונים, כידוע

אמנם המשנה ברורה סי' קו סק"ד כתב, שהעיקר כרוה"פ שחייבות בתפילת י"ח שחרית ומנחה.

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ה' מאי 23, 2019 11:19 pm
על ידי לבי במערב
בתבונה כתב:אמנם המשנה ברורה סי' קו סק"ד כתב, שהעיקר כרוה"פ שחייבות בתפילת י"ח שחרית ומנחה.

והאריך בזה בכה"ח או"ח סי' קו סק"ז.

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ו' מאי 24, 2019 6:55 am
על ידי בברכה המשולשת
בתבונה כתב:
בברכה המשולשת כתב:
לבי במערב כתב: בשחרית ומנחה היא מחויבת מדינא דגמ'.


מחלוקת אחרונים, כידוע

אמנם המשנה ברורה סי' קו סק"ד כתב, שהעיקר כרוה"פ שחייבות בתפילת י"ח שחרית ומנחה.


בוודאי שכתר"ה צודק, ואעפ"כ אני הקטן מעדיף ניסוח אחר, כדי שלא יהיה משמע שרבותינו שפסקו אחרת טעו בדינא דגמרא, חלילה

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ו' מאי 24, 2019 2:02 pm
על ידי לבי במערב
אחר הערתו הצודקת של מר, תקנתי לעיל את הניסוח; ושכמ"ה.

גילוי סוד

פורסם: ג' מאי 28, 2019 9:27 am
על ידי נחלי אפרסמון
האם מותר לגוי לגלות סוד של חבירו?[אם אפשר מקור]

Re: גילוי סוד

פורסם: ג' מאי 28, 2019 9:54 am
על ידי שייף נפיק
גוי לא מצווה ברכילות/לה''ר וכו' אמנם עיין הקדמה לש''ס לרנ''ג שכל מצוות שכליות הכל מוזהרים בהם.
וכן באבן עזרא ריש כי תצא שגוי מחוייב בכיבוד או''א וכפי שקיבלתי אינו משום לתא דמצות דכיבוד אב אלא משום שהוא דבר שכלי. ויש להאריך (במש''כ שלא יאמרו באו מקדושה חמורה לקדושה קלה, וזה משום שכבר היה מצווה לפימשנ''ת ואכמ''ל. שמעתי מהגר''י אזרחי שליט''א)

Re: גילוי סוד

פורסם: ג' מאי 28, 2019 9:24 pm
על ידי בתבונה
נחלי אפרסמון כתב:האם מותר לגוי לגלות סוד של חבירו?[אם אפשר מקור]

אור החיים בראשית פרק ו יג
ונח אינו יכול לומר הדבר כי כל מה שאינו באמור הוא בבל תאמר (יומא ד ב)