פורום אוצר החכמה

עובדיה חן כתב:מה המקור ומה עניין שנהוג בחלק מקהילות הספרדים שמוצאים ס"ת, פותחים אותו ומוליכים אותו פתוח עד התיבה, ואח"כ עושים הגבהה. ולכאורה מה טעם יש בזה אחרי שראו כולם

עובדיה חן כתב:מה המקור ומה עניין שנהוג בחלק מקהילות הספרדים שמוצאים ס"ת, פותחים אותו ומוליכים אותו פתוח עד התיבה, ואח"כ עושים הגבהה. ולכאורה מה טעם יש בזה אחרי שראו כולם

עושה חדשות כתב:הכוהו עשרה בנ"א בעשר מקלות וכו', לפי דעת הרמב"ן דגם לגבי מיתה שייך לומר בתר מעיקרא ולא בתר תבר מנא, לכאו' יש לחייב רק את הראשון.

איתן נוי כתב:בבלי תמורה דף טז.
"ר' יהודה הנשיא אומר: אם ברך תברכני - בפריה ורביה, והרבית את גבולי - בבנים ובבנות".
לכאורה נראה כפל לשון, מה הפשט?

רציני כתב:

איתן נוי כתב:בבלי תמורה דף טז.
"ר' יהודה הנשיא אומר: אם ברך תברכני - בפריה ורביה, והרבית את גבולי - בבנים ובבנות".
לכאורה נראה כפל לשון, מה הפשט?

במהרש"א שם שהרבית את גבולי שלא יהיה להם המקום צר.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

רציני כתב:

איתן נוי כתב:בבלי תמורה דף טז.
"ר' יהודה הנשיא אומר: אם ברך תברכני - בפריה ורביה, והרבית את גבולי - בבנים ובבנות".
לכאורה נראה כפל לשון, מה הפשט?

במהרש"א שם שהרבית את גבולי שלא יהיה להם המקום צר.

פו"ר היינו כח ההולדה. בנים ובנות זו"נ.

איתן נוי כתב:מה יתרון לבעל הלשון. רש"י- "שמספר לשון הרע אע"פ שאין לו הנאה".
היתכן שאין הנאה למספר? הלוא זו אחת התאוות הקשות שבדיבור לספר ולרכל.
מה הפשט במציאות? הלוא אם אין תאוה על מה ראו חז"ל הק' כ"כ להזהיר ולהוכיח מפס' וגמרות וזהירויות רבות בעניין עוון לה"ר החמור.

שומע ומשמיע כתב:זוהתה חומרא חדשה:
הפמ"ג מחדש שמפה שהיה עליה נר, אין איסור לטלטל את חצי המפה שעליה לא היה הנר.
לפי זה הוא הדין לחומרא. שההיתר להניח בביה"ש דבר היתר [חלה וכו'], מועיל רק כשמטלטל את אותו חלק שעליו הונח ההיתר. אבל אם יטלטל את האיזור שעליו הונח הנר בלי לטלטל את החלק שעליו הונחה החלה, אסור.

עזריאל ברגר כתב:האם מותר לעבור מחדר לחדר באמצע ההלל?

ביקורת תהיה כתב:

עזריאל ברגר כתב:האם מותר לעבור מחדר לחדר באמצע ההלל?

הלל אפשר לקרוא מהלך, וממילא אין שינוי מקום ענין לו כלל.

עזריאל ברגר כתב:גם לאכול אפשר בהליכה, וגם להתעטף בציצית אפשר בהליכה, ואעפ"כ יש בהם דיני שינוי מקום, לפחות בין הברכה לבין ההתחלה.

עזריאל ברגר כתב:האם מותר לעבור מחדר לחדר (וכ"ש מבית לחצר ולהיפך) באמצע ההלל, או שיש כאן דין של איסור הפסקה בין הברכה לדבר שמברכים עליו?
ובפרט האם מותר לעשות זאת בין הברכה לתחילת ההלל?
ואת"ל שהראשון מותר והשני אסור - מה נחשב "התחלה"?

זוהי שאלה שאירעה לי היום, כאשר התפללנו בחצר בית הכנסת, ורצינו להיכנס לבית הכנסת עצמו בתחילת ההלל, לאחר שרוב-ככל הציבור כבר בירך אקב"ו.

עזריאל ברגר כתב:בין הברכה להתחלת ההלל, אם שינה מקומו בשינוי גמור - הפסיד את ברכתו.

הָיָה אוֹכֵל בְּחֶדֶר זֶה וְנָטַל הַמַּאֲכָל בְּיָדוֹ וְהָלַךְ לְחֶדֶר אַחֵר לֶאֱכֹל – צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ;
שֶׁכֵּיוָן שֶׁעָמַד וְהָלַךְ לְמָקוֹם אַחֵר, עֲמִידָתוֹ זוֹ הִיא גְּמַר אֲכִילָתוֹ, וְזוֹ אֲכִילָה אַחֶרֶת הִיא.

ביקורת תהיה כתב:לא כן משמע מלשון אדמו"ר הזקן בריש סימן קעח:

עזריאל ברגר כתב:זכור לי שיש מקום אחר שבו הוא מתייחס לשינוי מקום בין ברכה לאכילה/למצווה.

לבי במערב כתב:

עזריאל ברגר כתב:זכור לי שיש מקום אחר שבו הוא מתייחס לשינוי מקום בין ברכה לאכילה/למצווה.

סדבה"נ פ"ט?
עכ"פ, אציין לליקוט דברי־קדשו בזה.

עזריאל ברגר כתב:שאלה שעלתה לי באמצע התפילה, ואולי כבר הילכו בה נמושות:
מחזיקנא טיבותא לרישאי וכו' שכורע מאליו במודים.
האם מכאן יש ראיה שבמודים לא כורעים עם הברכיים אלא רק עם הראש?

.השוחט כתב:

עזריאל ברגר כתב:שאלה שעלתה לי באמצע התפילה, ואולי כבר הילכו בה נמושות:
מחזיקנא טיבותא לרישאי וכו' שכורע מאליו במודים.
האם מכאן יש ראיה שבמודים לא כורעים עם הברכיים אלא רק עם הראש?

גופר בתר רישא גריר

אשרי יושבי ביתך כתב:

.השוחט כתב:

עזריאל ברגר כתב:שאלה שעלתה לי באמצע התפילה, ואולי כבר הילכו בה נמושות:
מחזיקנא טיבותא לרישאי וכו' שכורע מאליו במודים.
האם מכאן יש ראיה שבמודים לא כורעים עם הברכיים אלא רק עם הראש?

גופר בתר רישא גריר

בעצם שאלת ר' עזריאל אם במודים יש לכרוע גם עם הברכיים או רק עם הראש, יעויין במש"כ בזה בשו"ת שיח חיים (תשובה ח, עמ' יד, ובהערה ח שם) בארוכה.