פורום אוצר החכמה

יבנה כתב:

איתן נוי כתב:מה ביאור המילים (מתשובות הגאונים החדשות – (עמנואל (אופק) סימן י)תשלא.) "אעפ"י כן תרנגול מובחר מפני ששמו גבר מורח גבר".

בהערות שם הציעו להגיה ״תמורת גבר״.

איתן נוי כתב:

יבנה כתב:

איתן נוי כתב:מה ביאור המילים (מתשובות הגאונים החדשות – (עמנואל (אופק) סימן י)תשלא.) "אעפ"י כן תרנגול מובחר מפני ששמו גבר מורח גבר".

בהערות שם הציעו להגיה ״תמורת גבר״.

חזק וברוך. כעת אני כרואה שכן מעתיקים ארבים בשם רב ששנא גאון. יש"כ.
איזה הגהות?

יבנה כתב:

איתן נוי כתב:

יבנה כתב:

איתן נוי כתב:מה ביאור המילים (מתשובות הגאונים החדשות – (עמנואל (אופק) סימן י)תשלא.) "אעפ"י כן תרנגול מובחר מפני ששמו גבר מורח גבר".

בהערות שם הציעו להגיה ״תמורת גבר״.

חזק וברוך. כעת אני כרואה שכן מעתיקים ארבים בשם רב ששנא גאון. יש"כ.
איזה הגהות?

בספר שציינת יש הגהות על הדף, וכך מופיע בהערה 10.

איתן נוי כתב:מי שבירך במוצאי יוה"כ על נר ששבת, באופן שאמר כך: בא"י אמ"ה וכאן כבה הנר כיצד ינהג?

יבנה כתב:

איתן נוי כתב:מי שבירך במוצאי יוה"כ על נר ששבת, באופן שאמר כך: בא"י אמ"ה וכאן כבה הנר כיצד ינהג?

שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן רו סעיף ו
נטל בידו פרי לאוכלו ובירך עליו, ונפל מידו ונאבד או נמאס, צריך לחזור ולברך אף על פי שהיה מאותו מין לפניו יותר כשברך על הראשון. הגה: רק שלא היה עליו דעתו לאוכלו (הגהות מיימוני פ"ד וכל בו ואבודרהם ותשובת מהרי"ל סי' צ"ב). וצריך לומר: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד על שהוציא ש"ש לבטלה;

איתן נוי כתב:יומולדת-ארוחת ערב לאבא (שאינה נחשבת כסעודת מצוה), האם האחים שלו שבתוך שנה יכולים להצטרף או שמא משפחה מורחבת רק בניו ונכדיו אך לא האחים שלו?

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

איתן נוי כתב:יומולדת-ארוחת ערב לאבא (שאינה נחשבת כסעודת מצוה), האם האחים שלו שבתוך שנה יכולים להצטרף או שמא משפחה מורחבת רק בניו ונכדיו אך לא האחים שלו?

סעודת מריעות לכל דבר. חכם דוד טהרני כותב שארוחת ערב בעלמא מיחשבא סעודת מריעות.

איתן נוי כתב:מה ההבדל בין הסח הדעת להפסק?
כלומר: לדוג' מי שיושב בבימ"ד ובירך שהכל ותוך כדי שדעתו על השתיה יצא מחוץ לרשות ביהמ"ד האם צריך לשוב לברך?
וכן מה הדין בכה"ג שנמצא בביהמ"ד ונרדם על השולחן או עבר לסוגיא עמוקה וכבר לא היתה דעתו עוד על השתיה, האם עצם כך שעדיין נמצא באותה רשות משאיר אותו מחובר לברכה?
כמו"כ האם יש הבדל בזה בין ברכות הנהנין לבין ברכות הבשמים?

כדכד כתב:לפחות הדין הראשון מובא בש"ס ופוסקים שזה שינוי מקום וצריך לברך
אם דעתו על השתיה והתכון מראש לשתות במקום אחר אז א"צ לברך רק אם המקום השני הוא חדר אחר באותה רשות
אבל שינוי מקום גמור אינו פוטר מברכה גם אם היתה דעתו עליה
לכאורה שינוי מקום אינו רק בגלל היסח הדעת

עושה חדשות כתב:ראיתי להסתפק; כאשר הש"ץ הוא כהן, ובחזרה הוא מסתובב כלפי הקהל לברכם ברכת כהנים, האם האיסור לעבור לפני המתפלל כעת הוא ממנו ולמערב או ממנו ולמזרח?

עזריאל ברגר כתב:

איתן נוי כתב:בדין קריאת שמו"ת האם מוכרח להיות כסדר מקרא ורק אח"כ או שמא יכול לקרוא ראשית תרגום ורק אח"כ מקרא.
בענין זה: האם בקריאת רש"י יש לקרוא דווקא לאחר התרגום או יכול לקרוא רש"י ורק לאחר מכן שמו"ת?

ע"פ המבואר בשו"ע הרב:
א. לא חייבים לפי הסדר.
ב. לא נראה שיש תלות כלשהי בין לימוד החומש עם רש"י (וכפי שביאר שם, שלא די בקריאת דברי רש"י בלבד, כי הוא לא מעתיק את כל לשון המקרא) לבין התרגום.

בברכה המשולשת כתב:

עזריאל ברגר כתב:

איתן נוי כתב:בדין קריאת שמו"ת האם מוכרח להיות כסדר מקרא ורק אח"כ או שמא יכול לקרוא ראשית תרגום ורק אח"כ מקרא.
בענין זה: האם בקריאת רש"י יש לקרוא דווקא לאחר התרגום או יכול לקרוא רש"י ורק לאחר מכן שמו"ת?

ע"פ המבואר בשו"ע הרב:
א. לא חייבים לפי הסדר.
ב. לא נראה שיש תלות כלשהי בין לימוד החומש עם רש"י (וכפי שביאר שם, שלא די בקריאת דברי רש"י בלבד, כי הוא לא מעתיק את כל לשון המקרא) לבין התרגום.

למיטב זכרוני הסדר מעכב שתחילה מקרא

מן הדרום כתב:נשאלתי -האם מותר לשתות תה באמצע פסוקי דזמרה, האם זה כדיבור או שרק דיבור נאסר

איתן נוי כתב:1. האם צריך שיהיו ב' לחמים בזמן הקידוש או בלבד שיהיה פת כלשהוא?
2.כשבוצע על לחם משנה. בכה"ג שאחת החלות נמצאת בשקית, האם יש בזה חציצה או עדיפות שיהיו נוגעות זב"ז?

יוסף חיים אוהב ציון כתב:עי' בשו"ע סי' קס"ז סעי' ד'. ובמשנ"ב ס"ק כ"ג. ובכה"ח ס"ק ל"א. ובשו"ת רבבות אפרים ח"א סי' כ"א. ובשו"ת שבט הקהתי ח"ב ס' קי"ד. בספר השבת והלכותיה זכאי ציינם שצריך להוציא מהניילון.

עובדיה חן כתב:האם מותר לברך בבית כנסת על נרות חנוכה ,מאוחר אחר שכולם בירכו בביתם?