פורום אוצר החכמה

א. אבל כל יהודי רגיל (שמתפלל מנחה בבית הכנסת ומשתתף בהדלקה שם, ובפרט במוצש"ק) - רואה את נרות בית הכנסת לפני שהוא מדליק בביתו!
ב. יש כאן ערבוב בין ברכת המדליק בבית הכנסת וכדו', לבין ברכת הרואה שם.

עזריאל ברגר כתב:א. אבל כל יהודי רגיל (שמתפלל מנחה בבית הכנסת ומשתתף בהדלקה שם, ובפרט במוצש"ק) - רואה את נרות בית הכנסת לפני שהוא מדליק בביתו!
ב. יש כאן ערבוב בין ברכת המדליק בבית הכנסת וכדו', לבין ברכת הרואה שם.

א. כי לא פוסקים את הריטב"א ולא את הרמב"ם אלא את רש"י.
ב. איזה ערבוב?

איתן נוי כתב:

עזריאל ברגר כתב:א. אבל כל יהודי רגיל (שמתפלל מנחה בבית הכנסת ומשתתף בהדלקה שם, ובפרט במוצש"ק) - רואה את נרות בית הכנסת לפני שהוא מדליק בביתו!
ב. יש כאן ערבוב בין ברכת המדליק בבית הכנסת וכדו', לבין ברכת הרואה שם.

א. כי לא פוסקים את הריטב"א ולא את הרמב"ם אלא את רש"י.
ב. איזה ערבוב?

א. הגבתי על דברי האור לציון - שהוא מציע דבר שאיננו מעשי לרוב היהודים.
ב. הגבתי על מה שכתבת שם בסעיף ב, שהבאת את דברי הגרע"י שמדבר על ברכת המדליק, ונראה מדבריך שאתה משליך מהם על ברכת הרואים.

אדם הנוסע לחו"ל ולא ידליק במקום אחר האם יש עניין שייקח כמות שמן שיידלק כל שמונה ימים ללא הפסקה, ובכך מקיים עניין של פרסום הנס לכל השמונה ימים בדיעבד,
או שלא עלתה לו ולא כלום,אלא רק הדלקה ראשונה דהיינו יום אחד.

עובדיה חן כתב:אדם הנוסע לחו"ל ולא ידליק במקום אחר האם יש עניין שייקח כמות שמן שיידלק כל שמונה ימים ללא הפסקה, ובכך מקיים עניין של פרסום הנס לכל השמונה ימים בדיעבד,
או שלא עלתה לו ולא כלום,אלא רק הדלקה ראשונה דהיינו יום אחד.

מצאנו בגמרא ובפוסקים שאם היה נר דולק מאמש - חובה לכבותו ולהדליקו שנית.
ויש לומר בטעם הדבר שהוא כבמנורת המקדש, שאף אם מצאה דולקת - חייב לכבותה כדי לקיים מצוות הדלקה.
ובאופן כללי - היהדות מאוד מדגישה את "תעשה ולא מן העשוי" ו"לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות", וכפי שביאר הרמב"ם על המשנה בפרקי אבות "והכל לפי רוב המעשה".
ומכאן שהמדליק נר אחד לשמונה ימים - לא עשה ולא כלום לשאר הימים, אלא מקיים בזה רק את ההדלקה של הנר הראשון.

עזריאל ברגר כתב:אבל כל יהודי רגיל (שמתפלל מנחה בבית הכנסת ומשתתף בהדלקה שם, ובפרט במוצש"ק) - רואה את נרות בית הכנסת לפני שהוא מדליק בביתו.

לא הבנתי. וכי כתר"ה שליט"א איננו מכיר יהודים רבים שמתפללים מנחה גדולה, מדליקים בשקיעה ואז הולכים להתפלל ערבית?

א. מנחה גדולה אינה לכתחילה.
ב. המתפללים מנחה גדולה - מפסידים את ההדלקה של בית הכנסת.
ג. ומה יאמר על מוצש"ק?

בברכה המשולשת כתב:

עזריאל ברגר כתב:אבל כל יהודי רגיל (שמתפלל מנחה בבית הכנסת ומשתתף בהדלקה שם, ובפרט במוצש"ק) - רואה את נרות בית הכנסת לפני שהוא מדליק בביתו.

לא הבנתי. וכי כתר"ה שליט"א איננו מכיר יהודים רבים שמתפללים מנחה גדולה, מדליקים בשקיעה ואז הולכים להתפלל ערבית?

אשמח (וישמחו חברים) אם תואילו לצטט כהמשך ולא להגיב כתגובה חדשה, מה שקורה הוא, (ובמקומות שכאלה) שנוצרת אי בהירות הן לנכנס החדש והן למי שכבר במהלך. לא מצליחים לחבר זל"ז כדבעי.

עזריאל ברגר כתב:

בברכה המשולשת כתב:

עזריאל ברגר כתב:אבל כל יהודי רגיל (שמתפלל מנחה בבית הכנסת ומשתתף בהדלקה שם, ובפרט במוצש"ק) - רואה את נרות בית הכנסת לפני שהוא מדליק בביתו.

לא הבנתי. וכי כתר"ה שליט"א איננו מכיר יהודים רבים שמתפללים מנחה גדולה, מדליקים בשקיעה ואז הולכים להתפלל ערבית?

א. מנחה גדולה אינה לכתחילה.
ב. המתפללים מנחה גדולה - מפסידים את ההדלקה של בית הכנסת.
ג. ומה יאמר על מוצש"ק?

א. נכון, אבל פעמים רבות יש גם שיקולים הלכתיים להתפלל מנחה גדולה (כגון שהמניין של מנחה קטנה סמוך מדי לשקיעה, ואין שהות להתפלל אותה, למי שפוסק שאסור שום חלק של מנחה אחרי שקיעה. או כגון שהלו"ז של סעודת קבע הכרחי כך וכו'). ובייחוד בחנוכה, שצריך להספיק מנחה והדלקת נרות עד השקיעה.
ב. לאו דווקא. יש כו"כ מקומות שמדליקים בהם לפני ערבית. וגם אם כן מפסידים הדלקת בביהכ"נ, אז מה.
ג. יש לא מעט יהודים שיוצאים מיד בסוף התפילה כדי להספיק להדליק בזמן...

אשאל בקצרה: האם יש ענין שלא לראות את נרות בית הכנסת, כדי שלא להסתבך בשאלת "ברכת הרואה" עליהם?
לי ברור שישתקע הדבר ולא ייאמר, דאלת"ה ביטלת נרות-בית-הכנסת מהיהודים העושים כפי הסדר הנורמלי ללא התחכמויות של מנחה גדולה או בריחה מבית הכנסת לפני סיום התפילה.

כפי שכתבתי, לעיתים להתפלל מנחה גדולה איננה התחכמות, אלא הכרח הלכתי

בברכה המשולשת כתב:

עזריאל ברגר כתב:אשאל בקצרה: האם יש ענין שלא לראות את נרות בית הכנסת, כדי שלא להסתבך בשאלת "ברכת הרואה" עליהם?
לי ברור שישתקע הדבר ולא ייאמר, דאלת"ה ביטלת נרות-בית-הכנסת מהיהודים העושים כפי הסדר הנורמלי ללא התחכמויות של מנחה גדולה או בריחה מבית הכנסת לפני סיום התפילה.

כפי שכתבתי, לעיתים להתפלל מנחה גדולה איננה התחכמות, אלא הכרח הלכתי

נכון.
ולכן הגדרתי שאני מדבר על יהודי רגיל, שאין לו שעת-הצורך וכדו'.

השאלה מתחלקת לב'
א. אם צריך\חובה לברך על טעבק?
ב. האם בהבדלה מותר לברך ע"ז
אם אפשר לצרף מקורות וכדו'
תודה מראש

עזריאל ברגר כתב:לי ברור שישתקע הדבר ולא ייאמר, דאלת"ה ביטלת נרות-בית-הכנסת מהיהודים העושים כפי הסדר הנורמלי ללא התחכמויות של מנחה גדולה או בריחה מבית הכנסת לפני סיום התפילה.

לא עקבתי אחרי כל הדיון, אבל יש די זמן להתפלל מנחה קטנה לחזור הביתה להדליק נרות וללכת שוב לתפילת ערבית, ובמקומות שהרוב מדליקים בשקיעה או מעט אח"כ אז ההדלקה שבביהכנ"ס סמוכה לתפילת ערבית ואפשר לקיים שלשתן.

הבאר ההיא כתב:לא עכבתי אחרי כל הדיון, אבל יש די זמן להתפלל מנחה קטנה לחזור הביתה להדליק נרות וללכת שוב לתפילת ערבית, ובמקומות שהרוב מדליקים בשקיעה או מעט אח"כ אז ההדלקה שבביהכנ"ס סמוכה לתפילת ערבית ואפשר לקיים שלשתן.

זכור לי שהגריח"ס נר"ו הביא סוללת ראשונים שניתן להתפלל מנחה גדולה.

הסדר הטבעי המתואר בספרים הקדמונים הוא:

מנחה קטנה, הדלקת נרות של בית הכנסת, הדלקת נרות בבית (בשקיעה או בצאת הכוכבים), ערבית.

ובמוצש"ק: ערבית, הדלקת נרות של בית הכנסת, הדלקת נרות בבית.

בשניהם - יהודי שומע את ברכות ההדלקה בבית הכנסת ורואה את הנרות, ואחר כך חוזר ומברך בביתו.

נכון. אפשר להפוך סדרים, ובמקרים רבים יהיה זה הדבר הנכון לאותו יהודי, אבל זה לא הסדר הטבעי, ובוודאי שאי אפשר לומר שכל מי שעושה כפי הסדר דלעיל טועה.

עזריאל ברגר כתב:הסדר הטבעי המתואר בספרים הקדמונים הוא:

מנחה קטנה, הדלקת נרות של בית הכנסת, הדלקת נרות בבית (בשקיעה או בצאת הכוכבים), ערבית.

ובמוצש"ק: ערבית, הדלקת נרות של בית הכנסת, הדלקת נרות בבית.

בשניהם - יהודי שומע את ברכות ההדלקה בבית הכנסת ורואה את הנרות, ואחר כך חוזר ומברך בביתו.

נכון. אפשר להפוך סדרים, ובמקרים רבים יהיה זה הדבר הנכון לאותו יהודי, אבל זה לא הסדר הטבעי, ובוודאי שאי אפשר לומר שכל מי שעושה כפי הסדר דלעיל טועה.

אשמח מאוד לדעת באיזה ספרים קדמונים מתואר סדר זה

אחוזתכם מטמאה בנגעים ואין ירושלים מטמאה בנגעים, סבר ירושלים לא נתחלקה לשבטים.
מה הדין ערי מקלט וערי הלוויים, האם יש בהם נגעי בתים?

אדם שישן לפני צום, ולא התנה לפני השינה שהוא אינו מקבל עליו תענית את הרגע האחרון. הדין הוא שאינו יכול לאכול לפני הצום שקם לפני עלות השחר, משום שקיבל על עצמו את התענית,[ושתיה מותר כי זה לא קיבל על עצמו וצ"ע]
ויש להסתפק בזה מה הדין באופן שבכלל לא זכר שהוא נמצא בערב תענית ,והוא בכלל חשב שזה יום ט' והלך לישון, ושקם אמרו לו שמחר תענית, האם גם אז נחשב שקיבל על עצמו?
עוד יש להסתפק, אדם שהלך לישון נחשב כאילו קיבל על עצמו כאמור את הצום, האם יכול להישאל ולהתיר את הקבלה על עצמו או שאין אפשרות.

קיבלתי באישי מאחד החברים, ת"ח מובהק המוכר לי, שליט"א:

לא בדיוק פוסקים ולא הוראה, אבל מעשה רב:
כשהיה סבי הרה"ח ר' ברוך קופרמן ז"ל בגולת רוסיה הקומוניסטית נסע פעם מעירו איוונוב פרנקובסק (סטניסלב) לריבניץ אל רבו הרה"ק ר' חיים זאנוויל אברמוביץ זי"ע והביא עמו את בנו הילד שלום שיח' (כיום רב דקהילת עץ חיים בלידס שבארץ האי). כשראם הרבי שמח ואמר 'או, יהיה לנו מזומן'. שאלו זקני 'הרי הילד עדיין לא הגיע לגיל מצוות?'. במקום תשובה פנה הרבי אל הילד ושאלו למי מברכים וכשהשיב 'לה'', אמר הרבי שאפשר לצרפו, וכן עשה למעשה.

עושה חדשות כתב:אחוזתכם מטמאה בנגעים ואין ירושלים מטמאה בנגעים, סבר ירושלים לא נתחלקה לשבטים.
מה הדין ערי מקלט וערי הלוויים, האם יש בהם נגעי בתים?

למיטב זכרוני, הן נחשבות כשאר ערי ישראל.
וליתר דיוק: אינני זוכר שראיתי שמשווים אותן לירושלים באמירה ש"לא נתחלקו לשבטים" (שיש בזה נפק"מ לעוד כמה דינים).

שאל הרב עו"ח שליט"א לגבי ערי מקלט וערי הלוים אם מיטמאים בנגעים.

ויש להעיר מזה שאין ערי המקלט נעשים עיר הנדחת (רמב"ם הל' ע"ז פ"ד ה"ד). ועיי"ש במפרשים ובצפע"נ.

וראה בלקוטי שיחות חלק כה ע' 93 ואילך שהביא מהירושלמי (מעשר שני פ"ה ה"ט. מכות ספ"ב) שחיברו את השאלה אם הרוצח משלם שכר ביתו אם לאו למדת בעלותם של הלוים בעריהם, אמנם הסיק בלקוטי שיחות שלשיטת הרמב"ם - להלכה - זה שהרוצח אינו צריך להעלות שכר בששת הערים שהובדלו למקלט אינו משום שחסר בבעלותם של הלוים שם, אלא זהו דין מיוחד הנלמד מהפסוק 'והיו לכם הערים למקלט' – 'לכם לכל צרכיכם' (מכות יג, א).

ולפי זה ביאר כוונת התוספות (על אתר) שכתבו 'לכם לכל צרכיכם – דאין צריכים להעלות שום דבר ללוים', שכוונתם לחדש שאף שבעלותם של הלוים בערי המקלט גמורה ושלימה היא ולא חסר בה כלום, מכל מקום יש חידוש מיוחד שאין הרוצחים צריכים לשלם שכר דירה.

ולפי זה הוסיף עוד (בהערה 44 שם), שלדעת הרמב"ם גם עיר מקלט שייכת בדין הבאת עגלה ערופה, ולכן לא הביא את דברי הירושלמי (סוטה פ"ט סוף ה"ב) שיש סברא שערי מקלט אינן מביאות עגלה ערופה (כי אינן שייכות בבעלות שלימה ללוים) כי הרמב"ם סובר שהם שייכים ללוים לכל דבר.

מה ההקשר של מוציא דיבה הוא כסיל לבין הודעה עם לי מי שנפטר שהאיסור כל כך חמור, (ובקושי רב התירו עפ"י הרגאצ'ובר ע"י כתיבה לדעת הרמ"א ועם תנאים מאוד מוגבלים?).

1. בגדר מבושל כל צרכו, האם בעינן שכל הסיר יהיה מבושל כ"צ או אף אם רוב הסיר מבושל כ"צ סגי בהכי?
2. האם יש כזו קולא שרוב כל חתיכה וחתיכה יהיה מבושל כ"צ?

איתן נוי כתב:1. בגדר מבושל כל צרכו, האם בעינן שכל הסיר יהיה מבושל כ"צ או אף אם רוב הסיר מבושל כ"צ סגי בהכי?
2. האם יש כזו קולא שרוב כל חתיכה וחתיכה יהיה מבושל כ"צ?

לאיזה ענין שהיה? הטמנה? בישול?

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

איתן נוי כתב:1. בגדר מבושל כל צרכו, האם בעינן שכל הסיר יהיה מבושל כ"צ או אף אם רוב הסיר מבושל כ"צ סגי בהכי?
2. האם יש כזו קולא שרוב כל חתיכה וחתיכה יהיה מבושל כ"צ?

לאיזה ענין שהיה? הטמנה? בישול?

הכל!

מסברא נראה ודאי שכל הסיר.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:מסברא נראה ודאי שכל הסיר.

זכור לי שיש מי שאומר (ואותו אני מחפש) שיש איזו קולא ברוב כל חתיכה וחתיכה.
אם יש מי שידוע לו אשמח, אחרת כנראה זה אינו.

איתן נוי כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:מסברא נראה ודאי שכל הסיר.

זכור לי שיש מי שאומר (ואותו אני מחפש) שיש איזו קולא ברוב כל חתיכה וחתיכה.
אם יש מי שידוע לו אשמח, אחרת כנראה זה אינו.

לא מסתבר.

האמת גם לי לא מסתבר, נשמע איזו המצאה.
דהלוא כל מאי דמקילינן בכה"ג שלכה"פ נתבשל מב"ד הוא דווקא בדיעבד כגון שכבתה הפלאטה ורוצה להעביר לפלאטה אחרת כשהיא כבויה ועתידה להידלק. אך לכתחילה הוי בישול דאורייתא אפי' במעט מלבד הרשב"א ודעימיה דלא פסקו בשו"ע.

תמיד חשבתי שיש שיעור בגודל לטלית קטן אבל ראיתי שבציץ אליעזר אומר שאין שיעור וכל בגד חייב
האם זו שיטה יחידית או יש עוד שאמרו שטלית קטן לא צריך שיעור?

הוא אומר בעצמו שאין כן דעת המ"ב (ועוד אחרונים), ובכלל אין צי"א בעל השיטה כאן אלא הערוה"ש שמביא.

הישנה בעייה הלכתית להאכיל ישמעאלי משקה משכר או בשר חזיר ( שכידוע לטענתם אסר להם הא-ל ית' הדברים האלה) ?

האם יש בזה לאו דלפני עיוור ?

או שפשוט אין שום איסור הלכתי, אלא רק הנהגה טובה, שכדאי שאוה"ע תנהגנה קצת מנהגי עינוי פרישות ושמירה מדברים מסויימים ...

מסברא בעלמא, לכאורה עדיף כן לתת לו
כי אחרת הוא חייב מיתה מדין בדיית דת.

איפה יכולני למצוא מ"מ על בדיית דת ? פעם ראשונה שאני שומע ע "ז ... ?

וגם איזו מיתה מגיעה לבודה דת ?
התכוונת שהישראלי התחייב מיתה מדין בודה דת ...? נכון ?

ראה ברמב"ם הלכות מלכים פרק י הלכה ט, שגוי שחידש דת - חייב מיתה (בידי שמים).

מה דעתו ההלכתית של מר ?
מושכל ראשון, ה"א שהישמעאלי של היומיום שלנו אין לו דין של מחדש דת אלא אותו האיש שהם מתארים כ"נביאם".

בכל אופן, האם יש חיוב להציע לו בירה למשל אם עוד רגע אני הולך לשתות בירה ?

אני קצת מופתע, כי תמיד שמעתי שעדיף שיהיו עובדי ע"ז מאשר אטהאיסטים אפיקורסיים גמורים... ושעדיף להאמין בשטויות מאשר לא להאמין בשום דבר...

זו לשון הרמב"ם:

יא [ט] גוי שעסק בתורה, חייב מיתה; לא יעסוק אלא בשבע מצוות שלהן בלבד. וכן גוי ששבת--אפילו ביום מימות החול--אם עשה אותו לעצמו כמו שבת, חייב מיתה; ואין צריך לומר אם עשה מועד לעצמו.

יב כללו של דבר: אין מניחין אותן לחדש דת, ולעשות מצוות לעצמן מדעתן, אלא או יהיה גר צדק ויקבל כל המצוות, או יעמוד בתורתו ולא יוסיף ולא יגרע. ואם עסק בתורה, או שבת, או חידש דבר--מכין אותו ועונשין אותו, ומודיעין אותו שהוא חייב מיתה על זה; אבל אינו נהרג.

לא ראיתי כאן שרק למשוגע הנ"ל ימש"ו יש דין של מחדש דת.

זה שאתאיסט גריעא מעוע"ז זה מאירי (למיטב זכרוני). אבל למה אלו החלופות?

בברכה המשולשת כתב:זה שאתאיסט גריעא מעוע"ז זה מאירי (למיטב זכרוני). אבל למה אלו החלופות?

מה הכוונה אלו החלופות ?

יעקל כתב:מה הכוונה אלו החלופות ?

אתאיסט או עוע"ז