מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
איתן
הודעות: 894
הצטרף: ו' יולי 08, 2016 1:37 pm
מיקום: ביתר עילית
שם מלא: איתן קלמנס

כשרותם של שמיר ופטרוזיליה יבשים

הודעהעל ידי איתן » ו' מרץ 22, 2019 11:20 am

ניסיתי למצוא אותם בהכשר של העדה החרדית וטרם מצאתי. אמנם לא בדקתי בהרבה חנויות.
מצאתי את מוצר הנ"ל תוצרת חברה שיש לה הן ההכשר של העדה והן של הבית יוסף (אולי בגלל פסח). ודווקא מוצרים הללו הם רק עם ההכשר של הבית יוסף (עם ההוראה שיש לבדוק לפני השימוש).
האם העדה במכוון נמנעים ממתן הכשר על המוצרים הללו בגלל התולעים או משהו אחר?

הרב ויא כותב שבגלל תהליך הייצור של התבלינים הללו הם מותרים באכילה (דווקא היבשים הטחונים ולא טריים), רק שיכולים להינגע בזמן האכסון ולכן צריך לבודקם. כמובן הוא מביא את ההוראות של הבדיקה.

האם העדה בדווקא נמנעים ממתן הכשר על שום ופטרוזיליה יבשים? ואם כן - למה?
ומה ההנהגה של הכשרויות האחרות?

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 874
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: כלה נאה וחסודה - דוקא בבתולה?

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » א' מרץ 24, 2019 12:57 pm

כתב לי בפרטי:
לדעתי הגר"א לא בא כלל לומר שדוקא בבתולה שייך לשון יופי דא"כ אין צורך לכל המשך דבריו "כי מסתמא יפיפיות היו כו' מסתמא בירר לו היפות".

אלא כוונתו דדוקא כשמדובר בבחירה ראשונה מכל אלו שנאספו, שהם בתולות, מתאים ענין היופי כי זה מה שחיפש כעת היפה מכל אלו שנאספו, משא"כ אלו שהיו כבר בודאי היו יפות (ואינו מוכרח שאסתר היתה יפה מהן).

גם לעיל מדבר על בחירה ראשונה של אשה וזה השייכות.

הצעיר באלפי
הודעות: 723
הצטרף: ו' יוני 24, 2016 7:35 am

Re: שומר או רבים האם שוה או לא

הודעהעל ידי הצעיר באלפי » ב' מרץ 25, 2019 4:06 pm

דיוניםבהלכה כתב:ידוע בשו"ע לענין תפלה ושאר מצוות כולל תקיעת שופר קריאת המגילה וכדו' יש איסור אכילה לפני כן ומצינו היתר ע"י שומר אולם הרבה כתבו דאף שומר אינו לכתחלה רק בדיעבד - השאלה האם במקום רבים דמדכרי דכירי עדיף משומר ולכו"ע מהני או הוא אותו דיעבד כמו שומר??

לא נשמע כן בכל הפוסקים, היתר שומר הוא היתר חזק (עכ"פ לצורך מצוה) משא"כ רבים מדכרי אינו כל כך מוסכם, ראה לדוגמא במשנ"ב ריש סי' תרס"ח שהביא ההיתר לסניף בעלמא ולא סמך עלה בשני ידים.

עזריאל ברגר
הודעות: 6121
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: מצות אכילה בפורים

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' מרץ 25, 2019 4:46 pm

ברוך00 כתב:האם יש מצוה בכל אכילה ואכילה בפורים כמו בעריו"כ?

שאלת תם:
היכן נכתב שיש מצווה לאכול בפורים?
"ימי משתה" כתיב, ואין אכילה בכלל שתיה.
אלא אי קמיבעיא לך, הכי קמיבעיא לך:
האם יש מצווה בכל שתיה ושתיה בפורים?
ועל זה כבר כתב רבינו משה בסיום השו"ע "וטוב לב משתה תמיד", ובלבד שתשאר בסימן תרצז ולא "תרצח" (כמעשה דרבה ורבי זירא ע"פ פשוטו...).

מקדש מלך
הודעות: 2374
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

ידיעת כרת בתחילה

הודעהעל ידי מקדש מלך » ב' מרץ 25, 2019 9:20 pm

במנחת חינוך מצוה קכג כתב שאין חייב קרבן עולה ויורד על טומאת מקדש וקדשיו אלא אם כן היתה לו ידיעה מתחילה שיש על זה חיוב כרת. דהרי אפילו אם ידע ללאו ושגג בכרת הוה ליה שגגה, ועל כרחך דידיעה בתחילה היינו שיש בזה כרת.

וצ"ע אם בעינן שיידע פירושו המדוייק של 'כרת', שכידוע נחלקו הראשונים האם זרעו נכרת גם כן, ובאיזה גיל נכרת וכו', והאם צריך שיהיה ברור לו כפי הפירוש האמיתי, שאם לא כן הרי אינו יודע, או דדי בכך שיודע מכללות העניין.

החושב
הודעות: 1192
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: ידיעת כרת בתחילה

הודעהעל ידי החושב » ב' מרץ 25, 2019 9:46 pm

מדוע לא העמדת את החקירה על האופן הפשוט יותר?
שגגת כרת מחייבת חטאת. ויש לחקור, אחד שידע שיש כרת, אבל לא ידע את פירושו האמתי. האם נחשב שוגג משום כך?

מקדש מלך
הודעות: 2374
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: ידיעת כרת בתחילה

הודעהעל ידי מקדש מלך » ב' מרץ 25, 2019 9:55 pm

אולי.
לי יותר נח להזדהות עם השאלה האם ידיעה לא מושלמת נחשבת 'ידיעה'.
לומר שידיעה לא מושלמת נחשבת ל'שגגה' זה כבר צעד נוסף.

מצד שני אתה צודק מבחינה חשבונית, שהרי כל טענתו להצריך ידיעה זו היא מפני שאם לא כן הוה ליה שגגה.


בתבונה
הודעות: 1133
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: האם יש אדם אשר עליו נכתב כי "קבר את בניו" ואשר מ"מ הותיר נכדים

הודעהעל ידי בתבונה » ד' מרץ 27, 2019 4:11 am

יש דומה ביהויכין

הפשטן
הודעות: 602
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: האם יש אדם אשר עליו נכתב כי "קבר את בניו" ואשר מ"מ הותיר נכדים

הודעהעל ידי הפשטן » ד' מרץ 27, 2019 11:11 am

בתבונה כתב:יש דומה ביהויכין


ראשית, אם כוונתך שנכדו הוא זרובבל בן שאלתיאל, הנה זה לא לגמרי ברור - שזרובבל הוא נכדו של יהויכין, משום שזה לא לגמרי ברור - שאבי זרובבל הוא "אַסִּר שאלתיאל" בנו של יהויכין.

שנית, אמנם בירמי' כתוב על יהויכין: "ערירי", אבל בע"כ שהתיבה "ערירי" שנאמרה עליו - אינה מעידה - שבניו מתו בחייו (או שהוא מעולם לא הוליד עד שמת), ויש לזה שלוש ראיות, מהקל אל הכבד:
א. גם על אברהם כתוב "ואנכי הולך ערירי", אבל לכו"ע התיבה "ערירי" שנאמרה עליו - אינה מעידה - שבניו מתו בחייו (או שהוא מעולם לא הוליד עד שמת).
ב. מעולם לא מצינו, שגם אדם שהותיר נכדים - יכול להיקרא "ערירי" - רק משום שבניו מתו בחייו, וממילא התיבה "ערירי" שנאמרה על יהוכין (שלשיטתך הותיר נכד) - אינה מעידה - שבניו מתו בחייו.
ג. אמנם ברישא דקרא דירמי' - כתיב איהויכין - "ערירי", ומיהו שפיל לסיפי' דהאי קרא גופי' : "כי לא יצלח מזרעו - איש יושב על כסא דוד", משמע שב"ערירי" הכוונה היא - לא כפשוטו אלא רק - שמלכותו לא תמשיך לזרעו.

שמואל דוד
הודעות: 4705
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

שיטת הרמ״א בנוגע אכילת בשר ודגים ביחד

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' מרץ 28, 2019 11:19 pm

שו״ע יורה דעה קטז סעיף ג

ירחוץ ידיו בין בשר לדג ויאכל פת שרוי בינתים, כדי לרחוץ פיו.

הגה: ויש אומרים דאין לחוש לזה רק כשמבשלם יחד ואוכלן, אבל לאכלן זה אחר זה אין לחוש (הגהות מרדכי).
וכן נוהגין שלא לרחוץ הפה ולא הידים ביניהם, ומ"מ יש לאכול דבר ביניהם ולשתות, דהוי קנוח והדחה (הגהות ש"ד סי' ע"ה ומביאו בגליון או"ה שם)

ויש להעיר כמה הערות בדברי הרמ״א ז״ל.

א)בתחילת דבריו משמע שאף אם אכלם ביחד אין לחוש כל זמן שלא בשלם יחד. ואח״כ כתב דלאכלן זה אחר זה אין לחוש ומבואר שלאכלן ביחד יש לחוש. וצ״ע.

ב) מה כוונתו במש״כ ״וכן נוהגים שלא לרחוץ הפה ולא הידים ביניהם״ הרי מיד אח״ז כתב ״יש לאכול דבר ביניהם ולשתות״ ומבואר שכן נוהגים לרחוץ הפה וצ״ע.

בני ברקי
הודעות: 367
הצטרף: ש' מאי 11, 2013 11:21 pm

כפרת טומאת מקדש בשעיר ר"ח של ר"ח ניסן

הודעהעל ידי בני ברקי » ו' מרץ 29, 2019 5:01 pm

לכאורה איזה טומאת מקדש הייתה בר"ח ניסן( יום חנוכת המשכן )שהיו צריכים להביא שעיר ר"ח הרי עד ר"ח ניסן לא היה משכן שהיה צריך לכפר על הטומאה בו?
וברש"י בפרשת שמיני משמע שגם שעיר החטאת דר"ח ניסן של היום השמיני היה על עוון טומאת מקדש וקודשיו

עובדיה חן
הודעות: 1159
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » ש' מרץ 30, 2019 9:26 pm

ידוע שברכו במעריב של שבת הרי זה כקבלת שבת, אלא אם מכוון להדיא לא לקבלאת השבת . יש לדון [ע"פ מעשה שהיה] בנ"א הלך לבי"כ להתפלל מנחה של ער"ש וכו ושמע דרך החלון או עז"נ, או חדר צדדי ,אמירת ברכו של מעריב של שבת,וענה אחרי החזן. האם זה שהוא הולך וכוונתו להתפלל זה כוונה הופכית לא לקבל שבת או שכוונה הופכית זה בכוונת מכוון וסתם כך הוי כקבלת השבת ואינו יכול להתפלל מנחה של ערב שבת.

עזריאל ברגר
הודעות: 6121
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: כפרת טומאת מקדש בשעיר ר"ח של ר"ח ניסן

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ש' מרץ 30, 2019 10:36 pm

כבר אמרו רבותינו כעין זה לגבי שני שעירי ר"ה (א' משום ר"ה וא' משום ר"ח) שהשני בא לכפר על "טומאה שאירעה בין זה לזה", ולכאורה תירוצם יפה גם לכאן.

עזריאל ברגר
הודעות: 6121
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ש' מרץ 30, 2019 10:45 pm

לפענ"ד זו כוונה הופכית ברורה.

אTKH
הודעות: 133
הצטרף: ש' ינואר 08, 2011 11:13 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי אTKH » ש' מרץ 30, 2019 11:22 pm

יותר נראה שאף בלי כוונה הפכית לא יקבל שבת, שכל הקבל"ש הוא מכיון שזה תחילת תפילת ערבית של שבת,
אבל אם עונה רק משום שלא לפרוש מציבור המקדש את ה', ואינו רוצה להתפלל ערבית, ל"ש כאן קבל"ש.

משה דוויק

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי משה דוויק » א' מרץ 31, 2019 1:25 am

עובדיה חן כתב:ידוע שברכו במעריב של שבת הרי זה כקבלת שבת, אלא אם מכוון להדיא לא לקבלאת השבת . יש לדון [ע"פ מעשה שהיה] בנ"א הלך לבי"כ להתפלל מנחה של ער"ש וכו ושמע דרך החלון או עז"נ, או חדר צדדי ,אמירת ברכו של מעריב של שבת,וענה אחרי החזן. האם זה שהוא הולך וכוונתו להתפלל זה כוונה הופכית לא לקבל שבת או שכוונה הופכית זה בכוונת מכוון וסתם כך הוי כקבלת השבת ואינו יכול להתפלל מנחה של ערב שבת.

מח' הגרע"י זצ"ל והרב משאש זצ"ל האם מועיל כונה להפך.

במסתרים
הודעות: 422
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

אם דבר גוש מבשל איך מותר לאכלו בשבת

הודעהעל ידי במסתרים » א' מרץ 31, 2019 10:59 pm

לשיטה שדבר גוש חם דינו ככלי ראשון, למה אין באכילתו איסור משום בישול הרוק שבפיו?

במסתרים
הודעות: 422
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

הבאת ב' ברייתות דומות זו אחר זו

הודעהעל ידי במסתרים » א' מרץ 31, 2019 11:18 pm

סוכה כח ב כתב:ת"ר כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי כיצד היו לו כלים נאים מעלן לסוכה מצעות נאות מעלן לסוכה אוכל ושותה ומטייל בסוכה
מה"מ דת"ר תשבו כעין תדורו מכאן אמרו כל שבעת הימים עושה אדם סוכתו קבע וביתו עראי כיצד היו לו כלים נאים מעלן לסוכה מצעות נאות מעלן לסוכה אוכל ושות' ומטייל בסוכה ומשנן בסוכה


למה הביאו הברייתא הראשונה כשכולה כלול בברייתא השנית?

סליחות
הודעות: 809
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

עד מתי לכתחילה תורמים את השקלים לפי הרמב"ם?

הודעהעל ידי סליחות » ב' אפריל 01, 2019 2:19 am

עד מתי לכתחילה תורמים את השקלים לפי הרמב"ם?

הלכות שקלים פ"א ה"א:
"באחד באדר משמיעין על השקלים כדי שיכין כל אחד ואחד מחצית השקל שלו, ויהיה עתיד ליתן, בחמשה עשר בו ישבו השולחנים בכל מדינה ומדינה ותובעין בנחת כל מי שיתן להם יקבלו ממנו ומי שלא נתן אין כופין אותו ליתן, בחמשה ועשרים בו ישבו במקדש לגבות, ומכאן ואילך כופין את מי שלא נתן עד שיתן, וכל מי שלא יתן ממשכנין אותו ולוקחין עבוטו בעל כרחו ואפילו כסותו."

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 2440
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: שיטת הרמ״א בנוגע אכילת בשר ודגים ביחד

הודעהעל ידי נהר שלום » ד' אפריל 03, 2019 5:29 am

שמואל דוד כתב:שו״ע יורה דעה קטז סעיף ג

ירחוץ ידיו בין בשר לדג ויאכל פת שרוי בינתים, כדי לרחוץ פיו.

הגה: ויש אומרים דאין לחוש לזה רק כשמבשלם יחד ואוכלן, אבל לאכלן זה אחר זה אין לחוש (הגהות מרדכי).
וכן נוהגין שלא לרחוץ הפה ולא הידים ביניהם, ומ"מ יש לאכול דבר ביניהם ולשתות, דהוי קנוח והדחה (הגהות ש"ד סי' ע"ה ומביאו בגליון או"ה שם)

ויש להעיר כמה הערות בדברי הרמ״א ז״ל.

א)בתחילת דבריו משמע שאף אם אכלם ביחד אין לחוש כל זמן שלא בשלם יחד. ואח״כ כתב דלאכלן זה אחר זה אין לחוש ומבואר שלאכלן ביחד יש לחוש. וצ״ע.

ב) מה כוונתו במש״כ ״וכן נוהגים שלא לרחוץ הפה ולא הידים ביניהם״ הרי מיד אח״ז כתב ״יש לאכול דבר ביניהם ולשתות״ ומבואר שכן נוהגים לרחוץ הפה וצ״ע.

א) ואוכלן יש לפרש או אוכלן (ועי' במרדכי בפנים שנראה שהבין בזה ב' אופנים).
ב) הרמ"א אומר שיש להחמיר נגד המנהג המובא בשע"ד, כלשונו ומ"מ.

שמואל דוד
הודעות: 4705
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' אפריל 03, 2019 5:40 am

יישר כח.
א) לכאורה דוחק לפרש כן בלשון הרמ״א.
ב) לא משמע כן מדבריו. לכאורה כוונתו שא״צ ״לרחוץ פיו״ אבל עדיין יש לאכול ולשתות משהו. ועיין בספר חלקת בנימין מש״כ בזה. וע״ע בתורת חטאת עם פירוש נגיד אליעזר.

ה' הוא המלך
הודעות: 40
הצטרף: א' יולי 24, 2016 2:00 am

האם אתמול היה ראש השנה לשמיטין?

הודעהעל ידי ה' הוא המלך » א' אפריל 07, 2019 9:53 am

הסיבה שאחד בתשרי הוא ראש השנה לשמיטין וליובלות הוא מדרשה שבהם נכתב המילה שנה ומקישים לפס' מראשית השנה ועד אחרית שנה, אבל לכאורה כל זה רק למא"ד בתשרי נברא העולם, אבל למא"ד בניסן נברא - ראשית השנה זה ניסן, האם הוא חולק גם על מתי תחילת שמיטין ויובלות או שהוא דורש את זה ממקום אחר?

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17497
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: האם אתמול היה ראש השנה לשמיטין?

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' אפריל 07, 2019 1:20 pm

עיין בדברי רנב"י שם ח א.

עושה חדשות
הודעות: 8027
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: קידש לאחר ל' ומתו העדים

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אפריל 07, 2019 11:56 pm

שלמה משלם כתב:האם בעינן שיהיו העדים קיימים בשעת חלות הקדושין היינו בסוף שלושים יום, או שמספיק שראו את המעשה
לכאורה מצד הסברא הרי אי אפשר לקדושין שיחולו בלא שיהיו עדים שיכולים להעיד עליהם וא"כ צריך שיהיו קיימים בזמן החלות, אלא שלא מצינו מפורש כה"ג בפוסקים ראשונים ואחרונים ואולי אפשר לצדד דדי שבזמן המעשה היו.

נ.ב. א"כ ה"ה שלא יחולו הקדושין אא"כ זוכרים המעשה ול"ד מתו אלא אפילו שכחו יעכב החלות.

תודה מראש לשולחני שיש בידו מעות ופרוטות.

מה התקדם?

שלמה משלם
הודעות: 79
הצטרף: א' אוגוסט 19, 2018 5:21 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי שלמה משלם » ג' אפריל 09, 2019 10:21 am

נשאלה שאלה קדם גדולי מרביצי התורה בדורנו,
זה אומר בכה וזה אומר בכה, אמנם ראיה הגונה - אין.

איש טלז
הודעות: 566
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: למי החפץ שייך ?

הודעהעל ידי איש טלז » ד' אפריל 10, 2019 4:41 pm

איך יש ממון הקדש בלי קדושה?
זה מבואר לכאורה מהא דבונין בחול ואח"כ מקדישין שהגם שאין בזה קדושה מ"מ ליכא בזה איסור ריבית ובפשוטו הוי ממון בלי איסור וכ"פ הגרא"ו וכ"ה בשערי יושר ש"ו פט"ז וכ"מ בריטב"א שם [וכ"ה בריטב"א דפ"ז גבי כרם הקדש] אבל הרשב"א ובמיוחס לריטב"א פירשו דכיון שלווה לצורך הקדש ליכא בזה ריבית וליכא הכרח לדין ממון הקדש ויש בזה דרך נוספת כמבואר בבעל התרומות שער מו' ח"ד אות ז' דכיון שעומד להקדש ליכא בזה ריבית וכעין ההקדש של מעות צדקה להגר"ח [פכ"ב ממכירה ] עכ"פ יש אופן שנתפס שדינו יהיה לגבוה ללא דיני קודש וכ"נ הרחש לבב סימן ו' ד"ה ומלבד
של המועל
באיזה קניין קנה את זה?
אולי מה שקונה במעילה אינו כמ"ש רש"י בב"מ כיון שחייב בתשלומין לכן קנה אלא כמ"ש הראב"ד בע"ז דע"י המעשה מעילה הגדיר המועל הנהגת החפץ שיעמוד לשימושו ודמי לגזילה ובזה סגי במקצת [כעין שליחות יד שמתחיב בכולו]
ג.הפקר
כן מצינו לכאו' בדעת הרשב"ם ב"ב ע"ט. שמ"ד אין מעילה בגידולי הקדש היינו שאין הגידולין קדושים כל עיקר
ברש"י בע"ז גבי באו פריצים וחיללוה דהוי חילול כדיני מעילה ונעשה הפקר [ויל"ע שם טובא בזה]
ובאמת כ"מ לכאורה מדברי התוס' בב"מ צט' דלא הפסיד להקדש אלא מה שניתן לו ע"י ביקוע עי"ש בכל דבריהם דמ"מ לא הפסיד ההקדש אלא ביקוע ולו זה היה יצא לחולין או למקדיש לכאורה איכא בזה הפסד הקדש ואכ"מ בזה
ד.חוזר לבעלים שהקדיש
כן מצאנו בהפרה שבטל ההקדש וחוזר לבעלים כמבואר בתוס' ב"מ ק"ד., וכעין זה בתמורה י"א. דאי וולדות הקדש קדושים רק בהוויתן קודם לכן הם שייכים לבעלים, והגרש"ש הק' מאי שנא מגידולי הקדש שנעשה הפקר
ראיתי בנפש טובה שהביא כן בשם המקנה

סליחות
הודעות: 809
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

האם על בל יראה ובל ימצא לוקין פעם אחת או פעמיים?

הודעהעל ידי סליחות » ש' אפריל 13, 2019 10:08 pm

האם לפי הרמב"ם על בל יראה ובל ימצא לוקים פעם אחת וזה נחשב ללאו אחד או שלוקים על זה פעמיים וזה נחשב לשני לאווים?

כרמי שלי
הודעות: 658
הצטרף: א' אוגוסט 06, 2017 4:38 pm

Re: האם על בל יראה ובל ימצא לוקין פעם אחת או פעמיים?

הודעהעל ידי כרמי שלי » א' אפריל 14, 2019 1:13 am

ראה המובא כאן.

סליחות
הודעות: 809
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: האם על בל יראה ובל ימצא לוקין פעם אחת או פעמיים?

הודעהעל ידי סליחות » א' אפריל 14, 2019 1:25 pm

ייש"כ!"
יחד עם זאת לא זכיתי להבין את שיטת הרמב"ם דיקא; הרי לפי מה שכתב הרמב"ם בשורש התשיעי משתמע שאלה שני לאוים בנושא אחד ולכן לא לוקים עליהם פעמיים. מאידך, הרמב"ם מונה אותם בספר המצוות שלו כשני לאוים נפרדים (ר, ר"א). האם ייתכן שיהיו שני לאוים נפרדים ועדיין ילקו עליהם פעם אחת בלבד?

גמח
הודעות: 264
הצטרף: ד' ינואר 16, 2013 6:48 pm

קבלת שבת ותפילה מוקדמת בע"ש ופסח

הודעהעל ידי גמח » ה' אפריל 18, 2019 10:03 am

באופן שאת הקידוש יתחילו בצאה"כ.

האם מישהו דן בזה או יש סיבה למה לא לעשות כן?

ישראל אליהו
הודעות: 1463
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: קבלת שבת ותפילה מוקדמת בע"ש ופסח

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ה' אפריל 18, 2019 11:10 am

בברכת יצחק לגר"י ברכה, הסתפק בזה, יען שלהמקובלים, תיקון הלילה מתחיל מתפילת ערבית [אשר מעלתה חשובה יותר מכל השנה].
קבצים מצורפים
ברכת יצחק מועדים בתרא.jpg
ברכת יצחק מועדים בתרא.jpg (424.59 KiB) נצפה 6763 פעמים

עזריאל ברגר
הודעות: 6121
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: קבלת שבת ותפילה מוקדמת בע"ש ופסח

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' אפריל 18, 2019 1:17 pm

א. יש בזה דעות שונות, הן בנגלה (מצד ההלל שבבית הכנסת) והן בנסתר.
ב. מעשה "רב": מו"ח, אשר ידיו רב לו הן בנגלה והן בספרי פנימיות התורה (הן בחב"ד והן בספרי חסידות אחרים וכו'), התפלל בשנה שעברה במנין שסיימנו בו את ערבית (כולל הלל) לפני צאת הכוכבים.
ג. יש להיזהר לקרוא קריאת שמע מיד בצאת הכוכבים לפני קידוש, ואין להסתמך על ק"ש שעל המיטה, אף למי שרגיל לסמוך עליה, ומשני טעמים: א. בד"כ מגיעים אליה אחרי חצות הלילה. ב. למנהגים רבים קוראים בה רק פרשה ראשונה בליל הסדר.

שייף נפיק
הודעות: 2066
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

''עוזבי ה' יכלו'' - יציאה בקריאה בתורה של מנהג מהו?

הודעהעל ידי שייף נפיק » ה' אפריל 18, 2019 3:38 pm

נקלעתי היום יג ניסן למנין חסידי צאנז אחר התפילה הוציאו ס''ת וקראו כמה פסוקים בפרשת בהעלותך (סיום פרשת הנשיאים)
לא כל המתפללים היו מעונינים במנהג וחלקם בחר ביציאה מידית...
האם יש כאן משום 'ועוזבי ה' יכלו' או שזה נאמר רק בקריאה המחוייבת? (כמו''כ יש להסתפק בקריאה של ספר דברים בליל הוש''ר ועוד)

מעט מים
הודעות: 143
הצטרף: ה' מרץ 13, 2014 4:57 pm

Re: ''עוזבי ה' יכלו'' - יציאה בקריאה בתורה של מנהג מהו?

הודעהעל ידי מעט מים » ה' אפריל 18, 2019 6:15 pm

יש מדובר בזה בשו"ת להורות נתן חלק י' סי' מ"ה אות ד' ותשו' שאילת שאול חלק ב' סי' י"ג עיי"ש

עובדיה חן
הודעות: 1159
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » ו' אפריל 19, 2019 9:47 am

לאלו שנוהגים לא לאכול בפסח קליפות כמו עגבניה ותפ"א וכדו מה קורה כאשר בשלו סיר מלא, והיה שם כמה קליפות .האם יכול לזרוק את הסיר ולא נחשב בל תשחית, כי הוא עומד על המנהג,או נחשב בל תשחית כי ס"ה הוא חומרה .

אחד הרבנים
הודעות: 99
הצטרף: ו' יוני 24, 2011 5:07 pm

זכירת מעמד הר סיני

הודעהעל ידי אחד הרבנים » ו' אפריל 19, 2019 12:27 pm

כ' הרמב''ם שאמונה ע''פ אותות יש בה דופי אלא ע''י מעמד הר סיני שעינינו ראו ולא זר,
https://www.otzar.org/wotzar/OtzarPage. ... 657&rowid=
ומאידך הרמב''ם לא מנה במנין המצוות זכירת מעמד הר סיני.

גלרשטיין
הודעות: 268
הצטרף: א' ינואר 08, 2017 8:07 am

סימון בחול המועד

הודעהעל ידי גלרשטיין » ג' אפריל 23, 2019 12:55 pm

האם מותר לסמן (דהיינו למתוח קו מתחת למילים) בספרים, בחול המועד?
דבשו״ע (סי׳ תקמה סע׳ ט) מבואר ״ואם שמע דבר חידוש מותר לכתבו כדי שלא ישכח וכן אם ראה ספר מחודש מותר להעתיקו אם לא ימצא להעתיקו לאחר המועד״. לפ״ ברור שאסור דכל ההיתר הוא שמא ישכח, והכא כיוון שאין קשר לשכחה, אין להתיר (בדרך כלל מטרת עשיית סימונים כאלו היא שכאשר עושים חזרות, אפשר לחזור רק על המסומן וכד׳), ויכל לחזור על מה שלמד במועד, לאחר המועד ולסמן את הנצרך.
אך כתב המשנ״ב (שם סקמ״ז) ״ואפילו בלא טעם שכחה כיון שבכל עת ורגע מוטל על האדם לעמול בתורה ולחדש בה כפי יכולתו אין שייך לומר ימתין עד אחר יו"ט ואז יכתוב החידוש דאותו זמן יהיה עליו חיוב אחר דהיינו שיחדש אח"כ חידושים אחרים ואם יתעכב בכתיבת החידושים שלמד בתוך המועד יצטרך ללמוד שנית מה שלמד כבר ולהזכיר מה שחידש מכבר וזה יבטלנו מלימוד חידושים אחרים באותה שעה ואין לך דבר האבד גדול מזה״ (ומקורו מדברי הט״ז שם סק״ז).
אולם עדיין יש לעיין, שלא הבנתי את עצם סברת המשנ״ב, הרי על כל דבר אפשר לומר סברה זו, ולפ״ז יהיה מותר אף להשקות את בית הבעל במועד (דמפורש בגמ׳ שאסור דלא הוי דבר האבד אלא מניעת רווח), כיוון שאם לא יקשה אותה במועד יצטרך להשקותה לאחר המועד, ובזמן זה שמשקה לאחר המועד היה יכל לעבוד בשכר ונמצא שהוא דבר האבד.
ועוד יל לעיין האם דברי המשנ״ב נאמרו דוקא על כתיבת ״חידושים״ שיש בכך מצוה כלשונו ״שבכל עת ורגע מוטל על האדם לעמול בתורה ולחדש בה כפי יכולתו״ אך בסימון בעלמא שאין הכך שום מצוה, אסור בחוה״מ.
ובס' שמחת המועד שכתב בשם הגר"ע אוירבך דמותר, וכ"כ בשו"ת אביגדור הלוי.
קבצים מצורפים
ספר חול המועד כהלכתו פרק ו סע׳ מב הע׳ צה.pdf
(87.02 KiB) הורד 57 פעמים
נערך לאחרונה על ידי גלרשטיין ב ג' אפריל 23, 2019 1:38 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

יואל שילה
הודעות: 759
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 2:01 am

Re: סימון בחול המועד

הודעהעל ידי יואל שילה » ג' אפריל 23, 2019 8:29 pm

סימון קו הוא מעשה אומן?
לא גרע מכתב משיט"א שאינו מעשה אומן, ומותר בכמה אופנים.
יש להוסיף חקירה פשוטה, לגבי הקלדה והדפסה, ששם התוצאה היא כשל מעשה אומן, אך המעשה הוא מעשה הדיוט, שגם תינוק אנאלפבית יכול להפיק כתב מרהיב בכמה לחיצות הדיוטיות.

הפשוט בפשטותו
הודעות: 244
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 9:34 am

נתינת מתנות כהונה ומעשרות בזה"ז

הודעהעל ידי הפשוט בפשטותו » ד' אפריל 24, 2019 1:33 pm

אני מבין שועדות הכשרות לא נותנים זרוע לחיים והקיבה ומעשרות ללוויים ומסתמכים על דברי החזו"א שכיום פטורים משום הממע"ה כיון שאין כהנים ולויים מיוחסים.
פטור זה דחוק מאוד, והחזו"א עצמו כותב כמדו' שבראשונים לא משמע כן, וכן יש להבין מהו שונה מפדיוה"ב, ושמא פדיוה"ב הוא מצוה ובמתנות כהונה יל"ע.
ידוע למאן דהו סיבה נוספת להסתמך עליה לפטור?


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: מקדש מלך, פלוריש ו־ 42 אורחים