פינוי נפטר בשבת

[עפר תחת רגליכם]

האם מאן דהו יודע על מה סמכו ברבנות לאפשר פינוי נפטר בשבת על ידי גויים? הרי בני משפחת הנפטר מתקשרים כדי להזמין את הפינוי?

[עזריאל ברגר]

להתקשר להזמין - בד"כ אינו כרוך באיסור דאורייתא, ובמילא זה שייך למה שהתירו כו"כ איסורי דרבנן לצורך הטיפול בנפטר מפני כבוד הבריות.

[כדכד]

אני לא מבין
השאלה מסתמכת על מעשה שהיה?
אני לא שמעתי שמפנים נפטר בשבת מהבית אלא מחכים למוצ"ש ויו"ט

[עזריאל ברגר]

אני שמעתי על מקרה של אחד שנפטר ביו"ט שחל בע"ש, וביקשו מגוי לפנותו ברכב למקום שבו יש חדר קירור.
לא הייתי מעורב בדיון ההלכתי, אבל היו כמה צדדים להקל יותר מהרגיל:
א. ביו"ט אין איסור דאורייתא בנסיעה ברכב, לפי דעת הרבה מהפוסקים.
ב. מדובר על עיכוב של יותר מ24 שעות עד שעת ההלוויה.
ג. הוא נפצע בפטירתו ומסתמא היה שם הרבה "כבוד הבריות" של החיים ושלו אם כי דיברו שהוא איבד ע"ל וצ"ע אם יש לחוש לכבודו באופן זה.

לא התקשרו לגוי, כי היה גוי שגר בסמיכות ויכלו לדבר איתו פנים אל פנים.

[עושה חיל]

אני שמעתי על מקרה של אחד שנפטר ביו"ט שחל בע"ש, וביקשו מגוי לפנותו ברכב למקום שבו יש חדר קירור.
לא הייתי מעורב בדיון ההלכתי, אבל היו כמה צדדים להקל יותר מהרגיל:
א. ביו"ט אין איסור דאורייתא בנסיעה ברכב, לפי דעת הרבה מהפוסקים.
ב. מדובר על עיכוב של יותר מ24 שעות עד שעת ההלוויה.
ג. הוא נפצע בפטירתו ומסתמא היה שם הרבה "כבוד הבריות" של החיים ושלו אם כי דיברו שהוא איבד ע"ל וצ"ע אם יש לחוש לכבודו באופן זה.

לא התקשרו לגוי, כי היה גוי שגר בסמיכות ויכלו לדבר איתו פנים אל פנים.

ביו"ט בכלל הותר לקבור ע"י אינו יהודי [ודברים שאינם דאורייתא אף ע"י ישראל], וביו"ט של גלויות התירו אף לקבור ע"י ישראל.

ביצה ו' ע"א

אמר רבא מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו עממים. מת ביו"ט שני יתעסקו בו ישראל ואפילו בשני ימים טובים

וברמב"ם שביתת יו"ט פ"א הכ"ג

כיצד המת ביום טוב ראשון יתעסקו בקבורתו הכותים וביום טוב שני יתעסקו בו ישראל. ועושין לו כל צרכיו כגון עשיית המטה ותפירת התכריכין וקציצת הבשמים וכל כיוצא בזה. שיום טוב שני לגבי המת כחול הוא חשוב ואפילו בשני ימים טובים של ראש השנה

ובשו"ע תקכו, א

מת המוטל לקברו אם הוא ביום טוב ראשון (לא יתעסקו בו ישראל ואפילו יסריח ואי אפשר בעממין, אבל) יתעסקו בו עממין אפילו מת בו ביום (ועיין לעיל סימן ש"ד) ואפילו אם יכולין להשהותו עד למחר שלא יסריח וכל זה בעשיית (קבר) וארון ותכריכין אבל להלבישו ולחמם לו מים לטהרו ולהוציאו ולשומו בקבר מותר על ידי ישראל

אכן יש חולקים לגבי עיסוק ישראל במלאכות דרבנן [ביו"ט ראשון כמובן]. עיין שם במשנ"ב, וז"ל: "ודע דאף שהמחבר העתיק לסעיף זה בלא פלוגתא יש כמה ראשונים שחולקים בזה ואומרים דלא התירו חכמים לישראל בזה בשום דבר כיון דסוף סוף צריכין אנו לעכו"ם לעיקר עסק הקבורה יעשה גם שארי דברים וכן הוא דעת רדב"ז בתשובה וכן נוטה ג"כ דעת הגר"א בביאורו ומ"מ מי שרוצה לנהוג כדעת השו"ע בודאי אין למחות בידו כי יש כמה פוסקים העומדים בשיטה זו".

[עזריאל ברגר]

נכון.
ואמנם רובא דעלמא לא נוהגים לקבור ביו"ט, אבל זה סעד גדול נוסף להיתר (אם כי ההיתר ניתן כדי שיקברוהו בו ביום, וכאן הרי השהוהו למחר).

[עושה חיל]

צ"ע, דאולי ההיתר הוא מצד כבוד המת - לקוברו בו ביום.
ואם לא לקברו, עכ"פ להוציאו ולהסתירו, דהוי כבוד המת לא פחות.

[קראקובער]

מענין לענין בספר כל בו על אבילות תוקף בחריפות רב אחד בירושלים עם פיאות ארוכות וזקן על פי מידותיו שהתיר גם ביו"ט ראשון לנסוע באוטו ע"י נהג גוי במקרה מסוים.

פוסק.pdf

(91.66 KiB) הורד 238 פעמים

[מאיר סובל]

האם מאן דהו יודע על מה סמכו ברבנות לאפשר פינוי נפטר בשבת על ידי גויים? הרי בני משפחת הנפטר מתקשרים כדי להזמין את הפינוי?

לזכרוני המועט היתה ע"ז החלטת מועצת הרה"ר בהרחבה באסיפת אלול תשע"ו,
ולפי הבנתי מדובר שבית החולים מזמין גוי. ואם זה בבית אז החברא קדישא שיודעת מהענין מארגנת. ויש שבת גוי זמין לזה. [מסתמא אם הודיעו להם לפני שבת, כי אם לא כך הח"ק הרי סגורה].
בקיצור לא מדובר שמטלפנים לגוי בשבת.

[עזריאל ברגר]

מענין לענין בספר כל בו על אבילות תוקף בחריפות רב אחד בירושלים עם פיאות ארוכות וזקן על פי מידותיו שהתיר גם ביו"ט ראשון לנסוע באוטו ע"י נהג גוי במקרה מסוים.

פוסק.pdf

יש מקום להתיר לנסוע ברכב גם על ידי ישראל, שהרי מלאכות דרבנן הותרו לצורך קבורת המת!!!
אלא שכבר בגמרא דיברו על האפשרות להחמיר בהלכה זו במקום שאינם בני תורה.

[כדכד]

ודאי שמותר להעביר מת ביו"ט עם נהג גוי שהרי מת ביו"ט ראשון יתעסקו בו עממים וזו גמרא מפורשת

[קראקובער]

ודאי שמותר להעביר מת ביו"ט עם נהג גוי שהרי מת ביו"ט ראשון יתעסקו בו עממים וזו גמרא מפורשת

פה מדובר שאני הח"ק הצטרפו לנסיעה.