אין עונשין מן הדין - גם בק"ו שיש בכלל מאתיים מנה?

[מיללער]

בגמ' ב"ק מט: כי יפתח וכי יכרה, אם על הפתיחה חייב על הכרייה לא כש"כ אלא שכל עסקי כרייה ופתיחה באה לו וכו'

ובתוס' שם ד"ה על הכרייה, הביאו מהמכילתא שתירצו על זה הקושיא שמכאן שאין עונשין מן הדין, והתוס' בריש מכילתין (ב. ד"ה ולא זה) כתבו שבג' שלנו לא תירצו את זה דס"ל דבממון עונשין מן הדין.

והנה המהרש"א במהדו"ב (שם מט: ד"ה על) כתב שאם לדין (של אין עמה"ד) יש תשובה, שהרי כאן אין שייך לומר שהוא ק"ו, דהא גבי כרייה גם עושה פתיחה רק שעושה עוד דבר אחר מלבד הפתיחה דהיינו שכורה וגם פותח וכו' היינו דס"ל דבמקום שהק"ו הוא כענין של יש בכלל מאתיים מנה, אין שייך לומר אין עונשין מן הדין.

ויש לדון על עצם דבריו ביסוד הטעם של אעמה"ד דהתינח אי הטעם הוא משום דדלמא יש להק"ו פירכא, זה לא שייך בדבר של בכלל מאתיים מנה, אבל להטעם דכיון שהוא חמור שיש בה גם הדבר הקל ובנוסף לזה דבר אחר לכן אולי לא סגי ליה בעונש הקל (ובעצם בממון זה לא שייך, ולכן ס"ל להתוס' דהגמ' שלנו ס"ל דעונשין ממון מה"ד) בזה לא שייך לתרוצי שבמקום שיש בכלל מאתיים מנה עונשין מן הדין.

ויש לזה עוד דוגמאות, ויש לדון בכל אחד אם אכן זה נקרא ממש שיש בכלל מאתיים מנה, כמו בתוס' יבמות ב: ד"ה בתו, שכתבו שבתו מאשתו אסורה מהאיסור של אשה ובתה, שהרי היא גם כן בת אשתו וחילקו מהק"ו של אחותו מאביו ומאמו שאינו נלמד מאחותו בת אביו או בת אמו משום דאין מזהירין מן הדין. ועוד מצינו כזה ברמב"ן עה"ת פרשת שמיני באיסור בהמה טמאה שאינה מפרסת פרסה וגם אינה מעלת גרה, אי נלמד מהכ' שאסרה התורה ביש לה רק סימן אחד.

אני מחפש מראי מקומות בספרי הכללים שדנו בזה, הם בגדרן של דברים איזה ק"ו נקרא בכלל מאתיים מנה, והן על עצם הדבר שבמקרה כזה לא אמרינן אעמה"ד.

[במסתרים]

צ"ל אם על פתיחה חייב על כרייה לא כל שכן

[עושה חדשות]

תעיין בשיעורי רבי שמואל רוזובסקי במכות, (למה אחותו מאביו וכו' זה לא בכלל מאתיים מנה), ויש גם בתוס' כריתות ג. על אוכל אכילה אחת וחייב עליה וכו'.

[מיללער]

תעיין בשיעורי רבי שמואל רוזובסקי במכות, (למה אחותו מאביו וכו' זה לא בכלל מאתיים מנה), ויש גם בתוס' כריתות ג. על אוכל אכילה אחת וחייב עליה וכו'.

אפשר להעתיק את דברי הגר"ש רזובסקי?

[מיללער]

היו ימים פה שעל כל שאלה היו כ"ד תשובות עם ציונים ומראי מקומות, איפה את בר לקישא?

-

מצאתי שבספר גינת ורדים להפמ"ג, כלל א', דן בזה ולדבריו גם באופן כזה אומרים אין עונשים מה"ד (ודלא כמהרש"א במהדו"ב שציינתי לעיל) ומביא מהקרבן אהרן על התו"כ הסבר אחר על מה אצל איסור בהמה טמאה לא אמרי' אעמה"ד וציין גם לדברי הרא"ם שם, ולפלא שלא ציין לדברי הרמב"ן שם.

[י. אברהם]

עי' בכס"מ פ"א טומאת מת ה"ב שכ' "והתוס' בריש ב"ק גמגמו בהא דאין עונשין מן הדין"
ע"ש דכוונתו דאינו אלא גילוי מילתא בעלמא
ועי' בהעמק דבר להנצי"ב פ' נשא (עמ' ד' טור א', ד"ה וק"ו למח"ש דחמור)

נצי''ב.docx

(121.98 KiB) הורד 165 פעמים

[עזריאל ברגר]

האם הביאו את הרמב"ם לגבי איסור בתו, ולגבי בשר בחלב?

[עושה חדשות]

תמורה ט.
ורבא אין עונשין מן הדין ואביי אמר לך הא לאו דינא הוא מי גרע טוב מרע

[חוות דעת]

בקובץ ביאורים ( בבא קמא אות כ) הביא ב' ראיות דאף בק"ו דבכלל מאתיים מנה אין עונשין מן הדין עיי"ש.

[מיללער]

תמורה ט.
ורבא אין עונשין מן הדין ואביי אמר לך הא לאו דינא הוא מי גרע טוב מרע

תודה רבה

האם זהו הביאור הפשוט בדברי אביי דטוב לגבי רע הווה כמו בכלל מאתיים מנה אין אומרין בזה אעמה"ד? ורבא חולק עליו, א"כ מצינו בזה פלוגתת אמוראים בסברא אם אמרינן אעמה"ד בכה"ג, האם ציינו לזה בספרי הכללים? (גם אפשר לומר דפליגי בזה גופא אם זה נקרא בכלל מאתיים מנה).

אוסיף עוד מראה מקום והוא בשער המלך הל' מאכלות אסורות פ"ב ה"א דן בזה מענין לענין חידושו של הרב המגיד דאם יש כבר איסור בדבר מפורש בתורה אז אמרינן עונשין ומזהירין מן הדין.

[אברך]

לא כ"כ מודגש בשאלה שהמהרש"א הוא אבי השיטה [סנהדרין סד] שהטעם שאעמה"ד הוא משום שאפשר שעונשו חמור יותר.
לגבי אחותו מאביו ואמו כבר העירו שאין זה שייך לבכלל מאתיים מנה, אלא זה הרבה יותר בעייתי, כיון שהיא גם אחותו מאביו וגם אחותו מאמו, ומדוע לא תהיה בכלל אחותו מאביו או מאמו בלבד. וכבר חידשו המפרשים שאחותו מאביו ואמו זה אחווה חדשה לגמרי, הרבה יותר חזקה, וממילא אין כאן בכלל מאתיים מנה.

[עזריאל ברגר]

ארבעים יכנו לא יוסיף פן יוסיף.
ומזה למדנו שאסור להכות אף יהודי שלא חטא.
גם זה סוג של "עונשין מן הדין".

[אברך]

לאחר שהוא קיבל את הארבעים הוא באמת לא חטא, נמחל לו החטא, מה ההבדל בינו לבין אדם שמעולם לא חטא?

[עזריאל ברגר]

לאחר שהוא קיבל את הארבעים הוא באמת לא חטא, נמחל לו החטא, מה ההבדל בינו לבין אדם שמעולם לא חטא?

סברא נאה. אם כי כמדומני שנאמר שם במפורש הלשון "קל וחומר".