אפקעינהו -בידו

[איש טלז]

תמוה אמאי מקדש לאחר שתמות אחותיך אינה מקודשת דהוי דבר שלא בא לעולם הרי בידו להפקיע קידושי אשתו ע"י שישלח גט ויבטלו ואיכא אפקעינהו כמבואר בגיטין דלב'

וכן יל"ע בעל שאומר גרשתי את אשתי אינו נאמן למפרע דאי"ז בידו למפרע ותמוה הלא בידו לשלוח גט ולבטלו ואיכא אפקעינהו והוא פליאה עצומה וצ"ע

[אמנם לשיטות דבאופן שיש איסור לעשות כן ל"ח בידו א"ש ואכ"מ וכן לשיטות דגם אחר אפקעינהו יש איסור קרובות [כשיטת הברית אברהם ורצב"ן כתובות ד"ג] א"ש אכן אי"ז דברים מוסכמים וצ"ע]

[עזריאל ברגר]

א. אולי לא כל דבר נחשב "בידו"? הרי בידו גם להרוג את אחותה...
ב. לא יודע להגדיר את הסברא בבהירות, אבל בערך: לאחר מותה של האחות - איגלאי מילתא למפרע שלא היה בידו לגרום להפקעת הקידושין.

[ביליצר]

לאחר שתמות אחותיך ג' מילות הללו מחקן הר"ר יהוסף ז"ל:

[נושא ונותן]

ייתכן שהכיוון לתשובה הוא במה שבשילוח גט אינו בעלים על מעשה הגירושין אלא רק גורם להפקעתם ע"י חכמים. והיינו, דכיוון דסברת בידו אינה שכיוון שיכול הדבר לקרות א"כ יכול לפעול בדבר שלב"ל, אלא שמוגדרת הפעולה בשליטתו ולכן בכוחו לפעול כלפי הזמן שתהיה, א"כ באפקעינהו הרי אינו בעלים על ההפקעה ואינה בשליטתו אלא דע"י פעולה שיעשה נגרמת הפקעת חכמים, וא"כ אין מצב ההפקעה בידו לעניין שיוכל לפעול אף כלפי הזמן שיהיה. וכ"ה לגבי נאמנות ע"ד שאין בידו, דכל דבר הוא תחת שליטתו אף יכול לקבוע את דינו ע"י נאמנותו, וכעין נאמנות בע"ד על ענייני עצמו.

כמובן שהדברים הם כפי מה שהבינו כל רבותינו דקידושין ע"ד משה וישראל אינם תנאי אלא מעין מסירת כח לחכמים וכדו'.