מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מה החיסרון בחמץ בתערובת.

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
הורודנאי
הודעות: 163
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 1:50 pm

מה החיסרון בחמץ בתערובת.

הודעהעל ידי הורודנאי » א' מאי 12, 2019 3:43 pm

בגמ' בפסחים מג ע"א מבואר, שחמץ שבא בתערובת יותר קל מחמץ רגיל. ומצריכה פסוק מיוחד שמרבהו ללאו, וכרת ודאי שאין. ויש מן הראשונים שכתבו שאין בו בל יראה ובל ימצא. וקשה טובא מאי שנא חמץ משאר איסורים שבתורה. שאם נתערבו בהיתר ויש טעם איסור ונמצא בתערובת ממשו של איסור, אסורים מן התורה.

הורודנאי
הודעות: 163
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 1:50 pm

Re: מה החיסרון בחמץ בתערובת.

הודעהעל ידי הורודנאי » ב' מאי 13, 2019 12:22 am

מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מה החיסרון בחמץ בתערובת.

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 13, 2019 12:36 am

בקצה הזיכרון עומד לי שבתחילת פ' אלו עוברין מבוארת שייכות בין נוקשה לתערובת, והביאור הוא שה'חמצות' של שניהם קלושה יותר. (וא"כ אין הכוונה לתערובת של מצה אפויה עם שאר ירקות, אלא דוקא תערובת מוקדמת לאפייה). מתנצל מראש אם הדברים אינם מקרבים לידיעת האמת.

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מה החיסרון בחמץ בתערובת.

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 13, 2019 12:45 am

שוב נזכרתי בדברי הטור, סי' תמב - ודוקא שאין בתערובות טעם חמץ כגון כל אלו שאין נותנין אותו בו אלא לקיוהא בעלמא אבל אם יש בו טעם חמץ מחייבים עליו דטעם כעיקר דאורייתא ומיירי נמי שאין בהם כזית בכדי אכילת פרס אבל אם יש בו כזית בכדי אכילת פרס חייבים עליה וע"כ השכר שעושין באשכנז מחיטין ושעורים חייבים לבערו.

הורודנאי
הודעות: 163
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 1:50 pm

Re: מה החיסרון בחמץ בתערובת.

הודעהעל ידי הורודנאי » ב' מאי 13, 2019 12:53 am

עושה חדשות כתב:בקצה הזיכרון עומד לי שבתחילת פ' אלו עוברין מבוארת שייכות בין נוקשה לתערובת, והביאור הוא שה'חמצות' של שניהם קלושה יותר. (וא"כ אין הכוונה לתערובת של מצה אפויה עם שאר ירקות, אלא דוקא תערובת מוקדמת לאפייה). מתנצל מראש אם הדברים אינם מקרבים לידיעת האמת.

בגמ' מבואר שמערבין חמץ שכבר החמיץ . כגון שיכר המדי שמערבין בו מי שעורין. וכותח הבבלי מעורב בו חתיכות פת.

הורודנאי
הודעות: 163
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 1:50 pm

Re: מה החיסרון בחמץ בתערובת.

הודעהעל ידי הורודנאי » ב' מאי 13, 2019 1:04 am

עושה חדשות כתב:שוב נזכרתי בדברי הטור, סי' תמב - ודוקא שאין בתערובות טעם חמץ כגון כל אלו שאין נותנין אותו בו אלא לקיוהא בעלמא אבל אם יש בו טעם חמץ מחייבים עליו דטעם כעיקר דאורייתא ומיירי נמי שאין בהם כזית בכדי אכילת פרס אבל אם יש בו כזית בכדי אכילת פרס חייבים עליה וע"כ השכר שעושין באשכנז מחיטין ושעורים חייבים לבערו.

אמנם הרמב"ם חו"מ פ"א ה"ו כתב להדיא שדווקא אכל כזית חמץ בתוך התערובת בכדי אכילת שלוש ביצים הוא שלוקה מן התורה. (וכרת לא יהיה כדכתב בתחילת דבריו)

מקדש מלך
הודעות: 4638
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 9:16 am

Re: מה החיסרון בחמץ בתערובת.

הודעהעל ידי מקדש מלך » ב' מאי 13, 2019 8:58 am

הורודנאי כתב:מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה

לפי שנגעת בסוגיא גדולה, שקשה לתמצת אותה בתגובה בפורום.
תעיין במראי מקומות המצוינים במנחת חינוך תחילת מצוה יב. ואם אחר כך יהיו נקודות לדון בהם, הביאם נא אלינו.
(ובתור התחלה, להרבה ראשונים אף שטעם כעיקר דאורייתא (וגם בזה נחלקו הראשונים כידוע), מכל מקום אין לוקים עליו ואין בו לאו, והסוגיא בפסחים דנה שיהיה לאו ומלקות).

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מה החיסרון בחמץ בתערובת.

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' ספטמבר 09, 2019 12:43 am

כעת מצאתי כתוב אצלי מלפני כמה שנים, אולי יועיל לך.

...ואמנם בלא"ה יל"ע מהי שי' הר"מ גבי תערובת חמץ, דהרי מבו' בדבריו גבי כותח הבבלי כמה שינויים משאר דיני מאכ"א, חדא דלא אסר כותח הבבלי אף שיש כזית בכדאכ"פ אלא מריבוייא ד'כל מחמצת', ועוד דלא חייבו כרת אלא הוי לאו בעלמא, ועוד דבגמ' מבו' דא"א לאכול כותח הבבלי כזית בכדאכ"פ ד"אי בעיניה דקשריף וקאכיל ליה בטלה דעתיה אצל כל אדם ואי משטר קשטר ואכיל לית ביה כזית בכדאכ"פ", ואי נימא דמ"מ כשאכל מהר חייב (וכמש"כ התוס' בנזיר), א"כ מהו שכ' הר"מ ד"אם אין בתערובת כזית בכדי אכילת שלש ביצים אע"פ שאסור לו לאכול אם אכל אינו לוקה", ולא כ' דאם אכל יותר מהר אז אפי' כשאין בתערובת כ"כ מ"מ לוקה. גם יל"ע דאם אין דרך אכילת כותח הבבלי כ"כ מהר, הרי ל"ח שיש בו כזית בכדאכ"פ, והו"ל כטעמו ולא ממשו דבשאר מאכ"א בטל ברוב. וביותר ק' בד' הר"מ דהרי בד' הגמ' מבו' דר"א אסר בכותח משום המל"א ואוסר כזית מהתערובת, ורבנן פליגי עליו ולא מיחייבי כיון דבכותח אין כזית בכדאכ"פ, וא"כ ד' הר"מ הם דלא כהגמ'. וכבר עמדו בזה קצת בנו"כ שם, וכן בהשג' הרמ"ך שם ובהשג' הרמב"ן על סהמ"צ ל"ת קצח ובשו"ת הרא"ש כלל טז ס"ב.
ולכאו' יש ליישב הכל וחדא מיתרצא בחבירתה, (בדרכו של הכס"מ שם), דבאמת כיון דאין דרך אכילת הכותח מהר כ"כ, א"כ ל"ח שיש בתערובת כזית בכדאכ"פ, אלא דמריבויא דכל מחמצת ילפי' לאסור גם כשאכל מהר כאילו היה הכותח דבר שדרכו להיאכל כרגיל, ואמנם אין בזה כרת אבל איסורא איכא כדילפי' מכל מחמצת, ולכן באופן שיש שם כזית בכדאכ"פ חשבי' ליה כטעמו וממשו, כיון דבאכילתו כך הרי יש בו שיעור לעבור עליו בלאו, וכפי השיעור שיש בו בתערובת לענין הלאו כך אמרי' דחשיב ממשו ולא בטל, אבל אם יש בו פחות מכזית בכדאכ"פ, דאז גם אם יאכל מהר לא נתרבה מ'כל מחמצת' לחייבו, בזה אמרי' דבטל ברוב כדין טעמו ולא ממשו דשאר מאכ"א, ולכך בעי' ריבויא ד'כל מחמצת' לחייבו על אכילת הכותח שלא כדרכו, דבלא"ה היה הדין דאפי' אם יש שיעור כזית בכדאכ"פ בכמותו, מ"מ הרי אינו עומד לאכילה זו ולא יתחייב על כך, ול"ה ממשו, ורק מכיון דגלי לן קרא לחייבו אהך אכילה כבר חשיב טעמו וממשו. ועדיין צ"ל מש"נ לעיל לענין בל יראה, כיון דאם נילף מסתימת ד' הר"מ בפ"ד דגבי בל יראה ליכא שיעור כלל, מבו' דאפי' כשאין בו חיוב על האכילה יש בו איסור בל יראה, וכגון שיש שם כזית ביותר מכדאכ"פ, ועל אכילתו אינו חייב אפי' מריבויא דכל מחמצת, אלא די"ל כש"נ דבל יראה שאני ואין בו שיעור של כדאכ"פ, ואדרבה חשיב ממשו בעצם מה שיש בו שיעור כזית בכלל התערובת, דהרי הוא כעומד בעינו ובחשיבותו לעבור עליו בבל יראה.
אבל קצ"ע בזה, לפרש דילפי' מריבוי דכל מחמצת הלכה בדין אכילה שלא כדרך, והיינו דאף דכותח הבבלי כשאוכלו במהירות עד שיש לו כזית חמץ בכדאכ"פ הוי אכילה שלא כדרך מ"מ חייב ע"ז, דהך קרא הא לא איירי באופני האכילה אלא במיני החמץ. וגם ק"ק איך שייך לחלק בזה בין שיעור כזית בכדאכ"פ לפחות מכך, והרי תרווייהו הוי שלא כדרך אכילה, (ואין לומר דבפחות משיעור זה בטל כדין טעמו ולא ממשו, דהרי נת' דאם חייב ע"ז אז הוי כממשו, דמה"ט החמץ בכותח לא בטל אע"פ דלפי דרך אכילתו הרגיל אין בו שיעור כזית בכדאכ"פ). ועוד יל"ע לפ"ז במש"כ הר"מ בהל' מאכ"א פט"ו הי"ב "יראה לי שאפילו דבר שיש לו מתירין אם נתערב בשאינו מינו ולא נתן טעם מותר, לא יהיה זה שיש לו מתירין חמור מטבל שהרי אפשר לתקנו ואעפ"כ שלא במינו בנותן טעם כמו שביארנו, ואל תתמה על חמץ בפסח שהתורה אמרה כל מחמצת לא תאכלו לפיכך החמירו בו כמו שביארנו", ולכאו' אם ילפי' מכל מחמצת רק הלכה בדין אכילה שלא כדרך, (ורק בתולדה מזה נפק"מ מה חשוב טעמו וממשו), אי"ז טעם להחמיר בביטול חמץ בשא"מ כשאין בו בנו"ט.
ואמנם מלש' הר"מ אפשר לדקדק עוד דבאמת גבי תערובת חמץ אפי' אם ליכא כזית בכדאכ"פ מ"מ לא נאמר בזה הדין דטעמו ולא ממשו אין בו איסור דאו', דהרי כ' ד"אם אין בתערובת כזית בכדי אכילת שלש ביצים אע"פ שאסור לו לאכול אם אכל אינו לוקה", ומשמע בסתמא דהאי 'אסור לו לאכול' איסורא דאו' הוא, וכבר עמד בזה המהרלב"ח בסי' פח, ז"ל שם "אפשר לומר בתירוץ זה שדוקא התם אסור מן התורה אפילו כשאין בתערובו' בכדאכ"פ מרבוי פסוק דכל מחמצת לא תאכלו ועם כל זה לא ילק' מפני שהוא כאוכל חצי שיעור אבל בשאר אסורין שאין לנו ריבוי אין איסור תורה כלל כשאין בתערובת כזית בכדאכ"פ". (והנה בד' הר"מ להלן שם מבו' דאיסור ח"ש בחמץ ג"כ ילפי' מהך ריבוי, וא"כ אם נפרש דלעולם ההיתר הוא מצד ח"ש בתערובת, ניחא טפי דחמץ שאני דאיסור ח"ש דידיה הוא מריבויא דכל מחמצת ולא מדין ח"ש דכה"ת). וא"כ מבו' דגבי חמץ איכא ילפו' דטעמו ולא ממשו אינו בטל כלל, ולכן לעולם יש בזה איסור דאו', ושיעור כזית בכדאכ"פ האמור שם אינו לאפוקי מביטול ברוב כדין טעמו וממשו, אלא הוי שיעור לענין מלקות, דמכיון דאכל כזית בכדאכ"פ לוקה, ובפחות מכאן אי"ז אלא איסור חצי שיעור. וניחא לפ"ז כל הקו' הנ"ל, דמחד ילפי' ליה מקרא ומאידך ליכא כרת, וגם אין בזה את הדין של טעמו ולא ממשו אע"ג דלפי דרך אכילתו לעולם אין בו כזית בכדאכ"פ, וגם ניחא הא דיש בזה איסוטר בל יראה אף בלי שיעורא דכזית בכדאכ"פ, כיון דלעולם לא בטל כל שיש בו בנו"ט, וגם ניחא ד' הר"מ בחומרא דדבר שיל"מ.
ואולי יל"פ עוד בשי' הר"מ, דהנה הנו"כ תמהו דלרבנן דר"א הרי פטרי' על כותח הבבלי, ולר"א דמחייב משום דהמל"א לא שמענו בזה שיעור כזית בכדאכ"פ, ואדרבה מכיון דהמל"א הרי יש לו ללקות על כזית מהתערובת. ונראה דהר"מ פסק בזה עפ"ד הירו' בפסחים, דאמרי' התם דאפי' לר"א דהמל"א מ"מ אין בזה חיוב מלקות, ול"מ המל"א אלא לענין איסור, ואמנם ילה"ק דהרי בלא"ה יש בזה איסור ח"ש ומאי נפק"מ בדין המל"א אם אין עליו מלקות, וי"ל דנפק"מ בגוונא דטעמו ולא ממשו, והיינו דבלאו דינא דהמל"א היה ראוי להתיר לגמרי בכותח הבבלי, כיון דלפי דרך אכילתו אין בזה שיעור כזית בכדאכ"פ וממילא דבטל ברוב, ולזה מהני דינא דהמל"א דכבר אין בזה ביטול ברוב, וממילא אם יאכל כזית מן החמץ עצמו יש בזה מלקות, וניחא טפי מה שדקדק המהרלב"ח ממש"כ הר"מ דאסור לו לאכול, דאין הכוונה רק לאיסור ח"ש אלא הוי איסור ממש, ומ"מ אין מלקות על המל"א, ואינו לוקה עד שיאכל מהאיסור עצמו כזית בכדאכ"פ. אבל לפי הביאורים הנ"ל יוצא דעכ"פ גם כשאין בתערובת כזית בכדאכ"פ מ"מ אם יאכל מהר כ"כ עד שיהיה לו כזית בכדאכ"פ יתחייב, ול"מ כן בסתימת ד' הר"מ.

הוה אמינא
הודעות: 1444
הצטרף: ג' ינואר 14, 2014 2:08 am

Re: מה החיסרון בחמץ בתערובת.

הודעהעל ידי הוה אמינא » ב' ספטמבר 09, 2019 2:15 pm

לא עיינתי באריכות שלפני,
אבל דומני שהגמ' בעצמה שם מבארת שמדובר באופן של תערובת שיש בכולה כזית ואין בה כזית מהחמץ עצמו. דלר"א שיש פסוק לאסור יש דין "היתר מצטרף לאיסור" כמו ביין דנזיר וכמו בהעלאת שאור למזבח, ולוקה על כזית התערובת בלי שיש בו חמץ כזית. ובהא פליגי עליה רבנן.
אבל אם יש חמץ בתערובת ואכל שיעור שיש מהחמץ כזית בכא"פ לכו"ע עובר.
ובזה שונה חמץ משאר איסורים. נכון שזה אסור גם בתערובת אבל על עצם התערובת אין מלקות אם לא על האיסור המעורב בו. כי לא מיוחד ע"ז לאו.
ואם טעיתי עמי תלין משוגתי.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 231 אורחים