והאחרונים האריכו בחילוקים רבים.
מצאתי עתה דברי רבינו המאירי, ואפשר שגם הוא דורך בשיטה זו.
והוא לענין מה שאמרו בתוספתא ביצה והובא בביצה לד א, שתנור וכירים חדשים אין מפיגים אותם בצונן, משום שבכך מתחסמים, ואם לאפות בהן, מותר.
והראשונים האריכו לבאר למה התירו לחסם התנור כשרוצה לאפות מה שלא התירו במקו"א (לענין רעפים). והמאירי ירד גם הוא ליישב קושיא זו וכתב וז"ל:
כלומר המאירי מעמיד בציור שמדובר בתנור חדש שהסיקו מערב יו"ט ולא גמר חיסומו בהפגה עד יו"ט, וכעת ביו"ט רוצה לאפות בו פת (קודם שהפיגו), אכן א"א לאפות בו מחמת חומו הגדול, ולכן מבקש להפיגו בצונן. ואע"פ שהפגה זו מחסמת את התנור מ"מ מותר לפי שאינו מכוון לחיסום.ואם צירפו קרוב לחשיכה ועדין חם ביותר ורוצה לאפות בו ביום טוב אחר שחשיכה ומתירא שמא ישרף הפת לרוב חומו ומפיגו בצונן להפיג את חומו מותר הואיל ואין כונתו לחסם
לא מצאתי שעמדו בדברי המאירי ביחס לדברי המ"מ הנזכרים. וישל"ע ברי"ד וריא"ז שם שאפשר שכולהו קיימי בחדא שיטה.
לדעתי לא כ"כ הבחינו בד' המאירי משום שלשונו דומה מאד לד' הרשב"א בחידושים וגם קצת לרש"י שם, וחשבו שהוא הוא. ולא קרב זא"ז.