מדוע הקפידה מרים במשה, והלא כל בני לוי גירשו נשותיהם במצרים כדין?

[אליהו בן עמרם]

כתב האור החיים בפרשת במדבר פ"ג פס' ל"ט חידוש גדול לענ"ד, וז"ל:
"והנכון בעיני הוא כי שבט לוי מעשה אחד להם כמעשה עמרם אשר שלח את אשתו בשביל גזירת הבן הילוד, והטעם לצד שהיו מעונגים ולא נשתעבדו לא נמס לבבם כל כך לראות נטעיהם מושלכים ביאור כמעשה איש ישראל אשר מצד השעבוד ועול העבודה הוזל והוקל בעיניהם ובלבם לראות ילדיהם מושלכים ביאור, גם שהיו מזלזלים בעצמן לילד ולעזוב בשדות ובמחילות הארץ אשר אין אדם נכבד שנפשו מכובדת עליו כשבט לוי עושה כן, וזה לך האות כי עמרם שלח את אשתו, ולא הוצרך הכתוב להודיע את הדבר שגם בעמרם לא הגיד הכתוב הענין אלא מהשכלת הענין נודע, וללמד על כל שבטו יצא, וזו היא סיבת מיעוטם כי אם אין גדיים אין תיישים, והגם שמצינו שעמרם החזיר גרושתו, אין ללמוד ממנו שכולם החזירו כי הוא זה אשר בא אליו הדבר בנבואה כמאמר חז"ל באגדה (שמו"ר פ"א סוטה יב) ובדברי הזוהר הקדוש (ח"ב יא ב) בפסוק וילך איש וגו', וכמו שאמרו ג"כ (שמו"ר פ"א) בפסוק ותתצב אחותו וגו' שהלכה לראות מה יהיה בנבואתה. ואם תאמר למה שבט בן תורה יעשה מיעוט פריה ורביה, אולי שדנו בה למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה, וכיוצא בזה מצינו שאמרו (תענית יא א) שאסור לשמש מטתו בשנת רעבון הגם שיש מניעת פריה ורביה, ודנו כמו כן לצד כלוי הבנים הזכרים נמנעו כל עיקר..."

וכאן הבן שואל:
א. אחר שראתה מרים, שכדין עשו בני לוי שגירשו נשותיהם, ונמנעו מפריה ורביה, בגלל שלא רצו שיושלכו הזכרים ליאור, ובגלל שלא רצו ללדת ולעזוב את הזכרים בשדות, א"כ מה טענתה של מרים על משה שגירש את אשתו בגלל נבואתו? והלא לכאורה "הדברים קל וחומר"? (מה עוד, שהטענה על משה לא היתה מצד ביטול פריה ורביה, לכאורה...)
(ומדבריו משמע לכאורה, שאין החשש מפני ספק הסכנה (ספק זכר ספק נקבה) מתיר את הדבר לכל אדם, אלא רק בגלל שנפשם של בני לוי היתה מכובדת עליהם, והיו מעונגים, ולא הוקל בעיניהם להכניס בניהם לסכנה זו, לכן גירשו. וא"כ יש ויש. יש כאלה שמותר להם, ויש כאלה שלא. וא"כ גם בנבואה כך, יש כאלה שמותר להם, ויש כאלה שלא...)
ב. ובשולי הדברים: למה בעצם צריך לגרש את האשה בכה"ג? האם בגלל שעדיף לבטל פריה ורביה מאשר לבטל מצות "עונה" בכל פעם?
ג. ועוד, אם נניח שבעל יודע שאשתו תלד רק נקבות או רק זכרים, האם יכול או אף מצוה לגרשה, כי ממילא לא יקיים פריה ורביה בבן ובת? (אם לדוגמא ילדה כבר שלוש בנות, האם לא הוחזקה לבנות? ויכול או אף חייב לגרשה, כי ממילא לא יקיים עימה "פריה ורביה"?

[אוצר החכמה]

אני לא מצליח לקשור את שאלותיך ולהבין את ההגיון שבהם.

אתה מביא שבני לוי גרשו נשותיהם כי לא רצו ללדת ילדים שיושלכו ליאור.
מה הדמיון בין זה לבין משה רבינו שגירש את אשתו בלי סיבה מוצדקת להבנת מרים שכן סברה שגם מי שה' מדבר עמו יכול לשמש מיטתו. (ואתה קורא לזה קל וחומר???)

את האות ב שכתבת איני מבין את מילותיך. אני מבין שאפשר לשאול למה משה רבינו לא ביקש מצפורה שתשאר עמו ותמחל לו על עונה במקום לגרשה. אבל את המילים שכתבת איני מבין.

מה ששאלת בג נידון באחרונים.

[אליהו בן עמרם]

אני יוצא מתוך נקודת הנחה בסיסית שהטעות של מרים אינה טעות של מה בכך, כטעות אנוש בן דורנו, להבדיל. אלא החלטה המבוססת על שיקול הדעת של מרים הנביאה.
ועוד, הטעות לפי הרמב'ם היתה שלא מצאה חילוק בינו לבין שאר הנביאים. וא'כ כמו ששאר הנביאים לא מגרשים נשותיהם על אף גילוי הנבואה אליהם, כך גם משה רבינו.
ועכשיו ננסה לפרוט את דברי האוה'ח כפי הנלענ'ד מדבריו:
א. אין מדובר כאן על חשש סכנה רגיל המתיר או המחייב כל אחד לגרש את אשתו. דאל'כ כל אחד מבני ישראל היה מחויב לגרש את אשתו, ומה השבח הגדול שילדו הנשים בשדות?
ב. האוה'ח מבאר שבני לוי היו מעונגים ולא נשתעבדו, ולכן לא יכלו לסבול מצב בו יהיה סכנת מוות לזכרים.
ג. לכאורה יש פתרון לחשש הסכנה, והוא: ללדת בשדות, כמו שאר נשות בני ישראל. אבל זה לא 'מתאים' להם. לנפשם המכובדת.
ד. לכאורה סיבות אלה אינן מצדיקות מיעוט פריה ורביה, אך האוה'ח מבאר שזה בכלל ההיתר של שנות רעבון.
ועכשיו, עולה לנו, שיש כאלה שלא 'מתאים' למעמדם/לנפשם/לכבודם ללדת ילדים באופן הנתון, וזאת סיבה מספיק מוצדקת לגרש את נשותיהם.
ומכאן למשה, בפשטות על פניו לא היתה בעיה של מיעוט פריה ורביה.
וכל השאלה האם מעמדו כנביא מתיר לו לגרש את אשתו, לבטל עונתה.
והלא כבר במצרים ראינו שיש אנשים מיוחדים שבגלל מעמדם גירשו את נשותיהם.
ולמה לא העלתה בדעתה, לאחר שראתה מה שהיה במצרים אצל כל בני לוי, שמשה רבינו אינו לכל הפחות כאחד מהם, שמעמדו/נפשו/ כבודו מחייב אותו לגרש את אשתו, כשאין בעיה לכאורה של מיעוט פריה ורביה.
ושוב, הרי אין להעלות על הדעת טעות של מה בכך.

[אוצר החכמה]

לא הבנתי שום דבר.
מה שכתבת הוא בערך כך. בני לוי גרשו את נשותיהם סתם אז מה מרים רוצה מאחיה גם הוא גירש את אשתו
סתם.
אם זאת השאלה לא נראה לי שיש עליה תשובה.

ואגב ביחס לשאלה של מרים אני בכלל לא מבין מה אתה רוצה ומה זה שייך לשיקול דעת ובני דורנו. מתשובת הבורא אנו רואים מה שחשבה. היא חשבה שמשה גירש את אשתו בגלל נבואתו. והטענה שהיתה לה על זה שנבואה לא מצריכה גירוש האשה (הלא גם בנו דבר ה'). והקב"ה השיב לה שנבואתה לא מצדיקה גירוש אבל נבואת משה שהיא שונה מצריכה גירושין. ואת ההבדל הזה היתה אמורה להבין או לפחות לשאול את משה ולא לדבר עליו ולכן נשאלת השאלה איך לא יראתם לדבר ונענשה.

[אוהב עמו]

גם דעתי הקלושה לא הבינה את השאלות ואת הקושי וכדברי הרב אוצה"ח.

אך מ"מ יש לציין עוד, ששבט לוי נהג כן לפני מתן תורה, ושם אפשר לומר שניתנו המצוות על פי הבנתם וראייתם ברוח קודשם [דומיא מש"כ על האבות שנשאו ב' אחיות וכדו'] ואילו טענת מרים היתה אחר מתן תורה, בו נצטווינו לקיים המצוות בלי חשבונות.

[מה שנכון נכון]

משה גירש או פרש?

[דמשק]

משה גירש או פרש?

עי' תוס' יבמות סב. ד"ה דכתיב וע"ע מהרש"א פסחים פז: ד"ה ב' בנים.

[אליהו בן עמרם]

לא הבנתי שום דבר.
מה שכתבת הוא בערך כך. בני לוי גרשו את נשותיהם סתם אז מה מרים רוצה מאחיה גם הוא גירש את אשתו
סתם.
אם זאת השאלה לא נראה לי שיש עליה תשובה.

ואגב ביחס לשאלה של מרים אני בכלל לא מבין מה אתה רוצה ומה זה שייך לשיקול דעת ובני דורנו. מתשובת הבורא אנו רואים מה שחשבה. היא חשבה שמשה גירש את אשתו בגלל נבואתו. והטענה שהיתה לה על זה שנבואה לא מצריכה גירוש האשה (הלא גם בנו דבר ה'). והקב"ה השיב לה שנבואתה לא מצדיקה גירוש אבל נבואת משה שהיא שונה מצריכה גירושין. ואת ההבדל הזה היתה אמורה להבין או לפחות לשאול את משה ולא לדבר עליו ולכן נשאלת השאלה איך לא יראתם לדבר ונענשה.

אם איני טועה, נראה כי עברת על דברי במהירות מעט מופרזת...
שכן השתדלתי לבאר את נקודת החידוש באוה'ח.
לא התכוונתי וגם לא כתבתי שגירשו 'סתם'.
כן כתבתי על איזשהו היתר יחסי.
יחסי למעמדו/לכבודו/לנפשו של המגרש.
וזה מה ששאלתי: אם מרים ראתה כל זאת, מדוע לא שיערה בנפשה שיכול להיות שגם יש היתר יחסי למשה, בגלל מעמדו/כבודו/נפשו...

ואם תמצי לומר: מה לך לשאול על טעויות. מרים טעתה, וזהו זה.
לחיי. לא מניח את הדעת, אבל אוכל בעז'ה להמשיך לחיות גם עם זה...

( אגב, על ההסבר המפורט שכתבת בענין מרים, אין חולק והוא פשוט, וכך גם כתבתי בדברי בקיצור...
אך אם אחר נסיון הסבר זה, לא הצלחתי להבהיר את שאלתי, כנראה האשם בי....ואפרוש מזה באהבה.....)

[אוצר החכמה]

נראה לי שהגבת במהירות בלי לחשוב.
אם אני כותב מה שכתבת הוא בערך כך. פירוש הדברים שאני חוזר על דבריך בשינוי קטן שמבהיר את הקושי וזה מה שביארתי את הקושי.

זה הדבר הראשון.
והדבר השני אם אתה מקבל את פירושי בטעות מרים אין המשך לכל דבריך. מרים סוברת שמשה טעה בעצם הרעיון שהוא צריך לפרוש מצפורה. מה זה משנה אם בני לוי נמנעו מסיבות אחרות שהיתה להם איזו הצדקה. כאן לפי דעתה אין לזה הצדקה כלל.

[אליהו בן עמרם]

נראה לי שהגבת במהירות בלי לחשוב.

אני רואה שמתקיים בשנינו הפסוק "ואת והב בסופה.....

אך כאמור לעייל, כנראה שהאשם בי...

[אוצר החכמה]

אכן את והב בסופה. אבל גם בתחילה לא היה כאן את אויבים בשער וכוונתי לפחות היה לדון במקל נועם כמנהג א"י.

[אליהו בן עמרם]

מה ששאלת בג נידון באחרונים.

אודה למראה מקום