הנה הסתפקתי אשה גויה ההולכת בלבוש פרוץ וידינו תקיפה לבקש ממנה ללכת בצניעות, האם שייך לדרוש ממנה זאת, או שמכיון שהיא לא מצווה על הדבר הזה א"א לדרוש ממנה זאת. וחשבתי שיש לדון להוכיח מפרשתינו, דהנה בפרשתנו צרור את המדינים והכיתם אותם כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה וגו' [כה יז יח] יש לשאול משום מה נתחייבו המדינים בעונש, הרי גוי אינו מצווה בלפני עוור לא תתן מכשול, ובכלל שהיה לישראל לפרוש מהחטא. וגם מדוע לא יפטרו ע"י טענת דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעים. ועל כרחך שגוי שהוא תקלה לישראל עובר באיסור, ושייך לדרוש ממנו לא ללכת בפריצות ולהיות תקלה לישראל.
ורק צל"ע ע"ז מהמעשה בברכות דכרבלתא, מכיון שהיה בגד פרוץ מה אכפ"ל שזה של גויה היא לא יכולה לגרום הרהור לגבי ישראל.- ויש לפלפל בכל זה הרבה.
[כמדומני שמעתי מעשה שהיה לפני כמה שנים בשכונת קרית הרצוג בב"ב, הייתה משפחה של גרים שההורים נתגיירו יחד עם ילדיהם, ובת אחת שהגיעה לגיל י"ב מיאנה בחיי היהדות, וחזרה לגיותה, והתחילה ללכת בלבושים פרוצים ונוראים, וזכרוני ששמעתי שאמרו הרבנים א"א לדרוש ממנה ללכת בצניעות כי היא גויה, ולדברינו ברור שהוריה יכלו לדרוש ממנה זאת, מכיון שנהפכה לתקלה לישראל.}