מה עושים כשהדינא דמלכותא סותר את דיני התורה

[זאב ערבות]

כידוע היום אין כח ענישה לבתי הדין על עבירות פליליות. מה עושים אם כן אם חוקי המדינה דורשים למשל לדווח על מקרי תקיפה של נשים וילדים, ואם לא מדווחים עונשים את הרופאים ע"י שלילת רשיונם, ולעומת זאת כמעט וודאי שאם התוקף יואשם יענש בחומרה למעלה מכל פרופורציה של חוקי התורה כפי שאירע לאחרונה. האם ניתן לקרוא לזה מסירה במלוא מובן המילה למרות שהרופא סך הכל עושה את שהחוק דורש ממנו - מה שנקרא דינא דמלכותא. מה עושים במקריים אלו?
למשל בשו"ת שדה אלחנן ח"א מאת רב אלחנן היילפרין מלונדון סימן ס"ט דן בענין האם מותר למסור למשטרה אדם שידוע שגונב יהלומים...

[אראל]

זה שדינא דמלכותא אין אומרים כשסותר דיני התורה, כבר כתב כן הש"ך בחו"מ סי' ע"ג ס"ק ל"ט, וז"ל: "ולא מיבעיא לאותן הפוסקים שסוברים דלא אמרינן דינא דמלכותא רק בדברים שהם להנאת המלך, ולא בין איש לחבירו, וכו', אלא אפילו לשאר פוסקים דסוברים דאמרינן דינא דמלכותא בכל דבר, היינו דוקא מה שאינו נגד דין תורתינו אלא שאינו מפורש אצלינו, אבל לדון בדיני הגוים בכל דבר נגד תורתינו, חלילה, ודאי לא יעשה כן בישראל, עכ"ל.

ובהאי גוונא אפשר אולי להוסיף עוד מש"כ התשב"ץ והרדב"ז דלא אמרינן דינא דמלכותא דינא כי אם לעניני ממון, אבל לא לענין איסור, ולמסור יהודי לעכו"ם להענישו עונשי גוף חמורים שאינו מגיע לו עפ"י דיני התורה, יתכן שזה בגדר 'איסור' ולא בגדר 'ממון' וצ"ע

ובענין אם יש איסור מסירה במקום שכך הוא דינא דמלכותא, אם אמרינן בזה דדמ"ד, עי' מש"כ בזה בשו"ת שבט הלוי ח"ב יו"ד סי' נ"ח

[גימפעל]

האם יש יהודי יר"ש שכשיראה גנב פורץ לביתו יתקשר לבי"ד להזמין תור כדי לתבוע את הגנב בדין תורה.

[אראל]

האם יש יהודי יר"ש שכשיראה גנב פורץ לביתו יתקשר לבי"ד להזמין תור כדי לתבוע את הגנב בדין תורה.

השואל לא שאל על שעת הפריצה, [וגם בזה יל"ע אם מותר לקרוא למשטרה וכדומה, אם ברור שהם יענישו את הגנב בעונש חמור, ביסורי גוף וכדומה, שאינו מגיע לו],

[וכן אם באמת ה'פוגע' הזה הוא איש מסוכן בעתיד, אולי יש לו דין 'רודף'...]

השאלה ששאל אם לאחר המעשה [או חשוד על המעשה] אם מותר למסרו, באופן שיענישו אותו יותר מכפי המגיע לו [אם הבנתי השאלה על נכון]

[זאב ערבות]

האם יש יהודי יר"ש שכשיראה גנב פורץ לביתו יתקשר לבי"ד להזמין תור כדי לתבוע את הגנב בדין תורה.

השואל לא שאל על שעת הפריצה, [וגם בזה יל"ע אם מותר לקרוא למשטרה וכדומה, אם ברור שהם יענישו את הגנב בעונש חמור, ביסורי גוף וכדומה, שאינו מגיע לו],

[וכן אם באמת ה'פוגע' הזה הוא איש מסוכן בעתיד, אולי יש לו דין 'רודף'...]

השאלה ששאל אם לאחר המעשה [או חשוד על המעשה] אם מותר למסרו, באופן שיענישו אותו יותר מכפי המגיע לו [אם הבנתי השאלה על נכון]

הלכה למעשה: מה לדעתך אמור לעשות בימינו אדם כשרואה את השכן החרדי שלו גונב מביתו בשעת מעשה? ומה עליו לעשות כשחוזר לביתו ורואה שכל הכסף נעלם מהשראנק ובמצלמת הוידאו רואה את השכן החרדי שלו מרוקן את החפצים לשקו? ומה עליו לעשות כשבנו חוזר מבית הספר כולו חבול ועם עין שחורה ומספר שהרבי הפליא בו מכותיו?
האם רק אם הפוגע הוא איש מסוכן בעתיד אולי יש לו דין רודף? מנין לך אם לא עשה זאת כבר בעבר או שיעשה זאת בעתיד? תגש אליו בשעת מעשה ותשאל אותו: תאמר לי בבקשה רב ייד, האם אתה מתכוין לעשות זאת גם בעתיד? ואם יענה לך בחיוב תתקשר למשטרה? האם זה משנה עם עשה זאת פעם אחת או כמה פעמים? האם בית דין עונשים רק אם יש להם אומדנא שיעשה את מעשהו פעמים נוספות? מה זאת אומרת שיענישו אותו יותר מכפי המגיע לו? מנין לדעת מראש מה יהיה עונשו או אם בכלל יענישו אותו? כיצד אתה מחליט אם העונש שיקבל מגיע לו או לא מגיע לו? מה זה עונש חמור בעיניך?
כאשר אתה גר במדינה שנשלטת ע"י גויים (או חילוניים) ויש להם מערכת חוקים מסודרת ואומרים לך מראש שאם תעשה עבירה זו וזו העונש שתקבל יהיה זה וזה וספר החוקים מפרט למשל שעל גניבה תקבל בין 3 לחמש שנים כלא, האם זה נקרא עונש חמור בעיניך? הזהירו אותך, ובמה זה שונה מחוקי התורה שמזהירה איזה עונש תקבל על כל עבירה ונניח עברת עבירה שחייבים עליה מלקות - האם 39 מלקות לא נחשב בעיניך עונש קשה? או אחת ממיתות בית דין? תשאל אדם שנתחייב באחת ממיתות בית דין האם הוא מוכן להמיר בישיבה בכלא ומן הסתם כל בר דעת יעדיף זאת למרות שזה עונש קשה כדבריך.
אך השאלה שלי מתמקדת בנקודה אחרת: כאשר גרים בין הגויים או בין ממשלה שלא פועלת על פי דיני התורה, כיצד עלינו לנהוג כאשר יש ביננו אנשים הפוגעים פיזית באחרים ואכן יקבלו עונש חמור אם יורשעו? יש שתי נקודות, האחת כפי שמובא בתשובה הנ"ל מפני תיקון העולם ואלמנט ההתראה - שידע מי שידע שאם יעשה מעשים כאלו ימסרו אותו ויענש. יש תשובה על אשה שזינתה והבית דין פסק להשחית את אפה (האם זה נחשב עונש קשה בעיניך?) למען ילמדו ויראו - איני יודע היכן זה היה ומן הסתם היה רשות באותו מקום לעשות זאת, אך איך תרתיע את הפושעים מביננו? אם ידעו שלא יסגירו אותם ולא משנה מה חומרת מעשיהם בגלל החשבונות שאתה מפרט, אתה נותן להם יד חפשית לעשות ככל העולה על רוחם שכן לא יפחדו.
ולבסוף לא ענית על שאלתי: נשכח לרגע מהקרבן ומיצר הנקמה שלו שרוצה שהפושע יקבל את עונשו, אך האם על הרופא לאבד את הרשיון שלו כיוון שלא ציית לדינא דמלכותא בגלל שהעבריין יקבל עונש?

[דרומי]

ראוי לציין כי האיסור למסור תקף גם לגבי יהודים שאינם נחשבים כ'חרדים'.

כלומר, אין הבדל לדינא ביחס בין גנב ממוצא גאליצאיני לבין גנב ממוצא עיראקי.

[בברכה המשולשת]

יש תשובה על אשה שזינתה והבית דין פסק להשחית את אפה (האם זה נחשב עונש קשה בעיניך?) למען ילמדו ויראו - איני יודע היכן זה היה ומן הסתם היה רשות באותו מקום לעשות זאת,

תשובת הרא"ש, זה היה בספרד. והיה להם רשות וסמכות מהשלטון.
ויש על זה ספר שלם של החוקר ר' שמחה אסף על העונשים בעמ"י אחרי חתימת התלמוד.

[זאב ערבות]

ראוי לציין כי האיסור למסור תקף גם לגבי יהודים שאינם נחשבים כ'חרדים'.

כלומר, אין הבדל לדינא ביחס בין גנב ממוצא גאליצאיני לבין גנב ממוצא עיראקי.

נכון מאוד, אך בכל אופן מה אמור לעשות בימינו אדם שנפגע בין אם הפוגע חרדי חרדל"י ספרדי או חילוני.
צריך להבין. נניח יהודי (וכאמור לעיל לא משנה מה מוצאו) הכה את בנך מכות נמרצות ונשברה לו עצם וצריך גבס או חבלות שצריך תפירות, בכל מדינה דמוקרטית היום על הרופא או על בית החולים יש חיוב לדווח על כך לשלטונות, אז מה יעשה ההורה? יעדיף שבנו לא יקבל טיפול רפואי העיקר שהפוגע לא ימסר? ומה יעשה הרופא, יאבד את רשיונו בגלל שלא דיווח? אף רופא לא יסכים אם כך לטפל במקרים כאלו ומצדו שבנך יסבול מהשבר כל החיים, למעשה מדובר פה בבעיה קשה, כיוון שאם כל הרופאים יהודיים, איש לא ירצה לטפל בגלל החיוב לדווח, ואם יש רופאים גויים - בין כה וכה הם ידווחו לשלטונות אז מה תעשה? אתה בין הפטיש לסדן.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

גם אם התוקף היה גוי, לא היה כאן שום דינא דמלכותא, דהא דדינא דמלכותא דינא לא נאמר כלל בעניינים אלו, ופשוט למי שלמד את הסוגיא. אני לא אומר שאין למוסרו, אבל אין זה משום דינא דמלכותא

[קראקובער]

הלכה למעשה: מה לדעתך אמור לעשות בימינו אדם כשרואה את השכן החרדי שלו גונב מביתו בשעת מעשה?

יש לדייק, השכן בלבוש חרדי כי אם הוא גונב בהכרח הוא לא חרדי כידוע..

[זאב ערבות]

הלכה למעשה: מה לדעתך אמור לעשות בימינו אדם כשרואה את השכן החרדי שלו גונב מביתו בשעת מעשה?

יש לדייק, השכן בלבוש חרדי כי אם הוא גונב בהכרח הוא לא חרדי כידוע..

איני רוצה להכנס לאשכול מוגנות אך שם חזרו כמה פעמים על כך שלמרות שמאן דהוא עשה עבירה הוא עדיין ירא שמים ועל כך פתחתי אשכול ושאלתי מה זה יראת שמים, ואם הוא ירא שמים משמע הוא חרדי, שאם לא - עכשיו אשאל מיהו חרדי

[אראל]

האם יש יהודי יר"ש שכשיראה גנב פורץ לביתו יתקשר לבי"ד להזמין תור כדי לתבוע את הגנב בדין תורה.

השואל לא שאל על שעת הפריצה, [וגם בזה יל"ע אם מותר לקרוא למשטרה וכדומה, אם ברור שהם יענישו את הגנב בעונש חמור, ביסורי גוף וכדומה, שאינו מגיע לו],

[וכן אם באמת ה'פוגע' הזה הוא איש מסוכן בעתיד, אולי יש לו דין 'רודף'...]


ולבסוף לא ענית על שאלתי: נשכח לרגע מהקרבן ומיצר הנקמה שלו שרוצה שהפושע יקבל את עונשו, אך האם על הרופא לאבד את הרשיון שלו כיוון שלא ציית לדינא דמלכותא בגלל שהעבריין יקבל עונש?

כן עניתי לך, ממש שאלה כזה נשאל מרן השבט הלוי, אלא שאתה מתעצל לעיין בפנים... ע"כ אצטט לך כל לשונו, כי כמה הלכתא גבירתא איכא למישמע מינה:

שו"ת שבט הלוי חלק ב סימן נח
כבוד ידידנו היקר הה"ג המופלג רבי אפרים גרינבלט שליט"א בארה"ב.
אחדשה"ט וש"ת בכבוד, יקרתו קבלתי ומה שלא השבתי בשנה שעברה לא מרמות רוחא ח"ו אלא שהקדמתי דברים נחוצים ובינתים יצא הדבר מלבי ועל עתה באתי להשיב בקיצור על ג' שאלותיו שאלות חכם.
א) באחד שעובד במשרד המכס וכשהוא רואה מי שרימה את הממשלה צריך למסור אותו בבית המשפט ורצונו לדעת אם הוא בגדר מלשין או דינא דמלכותא דינא.
הנה בעצם דין מכס לית דין ולית דיין שזה נכנס בגדר דינא דמלכותא דינא גם לדעת החולקים בחו"מ סי' שס"ט ס"ח ברמ"א, ועיין בש"ך חו"מ סי' ע"ג ס"ק ל"ט ובלבוש סוסי' שס"ט שם ובתשובת השיב משה סימן צ' בזה.
ולענין למסור למלכות הנה מש"ס ב"מ פ"ג ע"ב בעובדא דר"א בר"ש דהוי מסר גנבא למלכות מוכח דהוא מותר משום הורמנא דמלכא, ואף על גב דאמרו לי' עד מתי אתה מוסר עמו של אלקינו להריגה, היינו משום שנוגע לסכנת נפשות של ישראל וכן מש"כ אלי' זל"ט שם פ"ד ע"א לר' ישמעאל ב"ר יוסי, אבל מעיקר הדין משמע דגם בכזה איכא דין מלכות עיין היטב בריטב"א שבשטמ"ק.
ובבאר הגולה חו"מ סי' שפ"ח, כתב וז"ל וכבר פשט התיקון והמנהג שמנהיגי הקהלות עומדים על המשמר שלא לעשות שקר ועולה לאומות ומכריזים ונותנים רשות לפרסם ולגלות על האנשים אשר לוקחי' בהקפה וכו' יעש"ה וע"ש ברמ"א סי"א, מי שרוצה לברוח ולא לשלם לעכו"ם מה שחייב לו ואחר גילה אין בזה דין מוסר וכו' ואעפ"י שמסיים רמ"א דמ"מ רעה עשה דהוי כמשיב אבדה לעכו"ם היינו משום שמיירי מעכו"ם יחידי אבל מה שנוגע למלכות והוא ממונה על כך אין בזה איסור כנ"ל, אלא דלכתחלה כדאי שלא לקבל משרה כזאת דצריך למסור אפילו בהיתר דלאו משנת חסידים הוא וכדאיתא גם כן בירושלמי סופ"ח דתרומות בכיו"ב, וע"ע בתשובת מהר"ם אלשיך סוסי' ס"ו כ' בכיו"ב דאין בו דין מסור מטעם דינא דמלכותא דינא, ועיין עוד ברמ"א יו"ד סי' קנ"ז סוס"א ובפת"ש שם ס"ק י"ג, ועיין היטב בד"ת שם ס"ק נ"ג בשם הב"ח באיזה אופן מותר למסור לכתחלה. וע"ע בפת"ש יו"ד סי' רנ"א מש"כ בשם חו"י סי' קל"ט ועוד, ופשיטא דאינו דומה לנ"ד דהתם מיירי שיבא לידי סכנה אם ימסרוהו לגוים משא"כ כשמטילים עליו עונש בעלמא ואינו בא לכלל סכנה לעולם.

הדגשתי את המילים שבעיקר שייכים לנידון דידן, ולשאלתך שאמרת שלא עניתי לך..

יתר פרטי השאלה והאריכות שכתבת, אני לא פוסק לענות על שאלות כאלה, אך נראה לי שמתחשק לך לעשות מעשה, ואתה פשוט ממתין על 'היתר'..... [למדתי כן מן התופעה שלאחרונה אתה פותח אשכול אחר אשכול, מדי יום יום, בנידונים כאלה..]
המלמד שהכה את בנך עד כדי כך שחבל את עינו, מסתמא הוא שייגעץ גדול, ומגיע לו עונש חמור. אבל אם תמסור אותו למשטרה להעניש או לנקום נקם, יתכן שיש לך דין 'מסור' המבואר דינו בחו"מ סימן שפ"ח.. זה לא פשוט...., ואף שכהיום בעיני דעת בעל הבית נפרץ הדבר כ'היתר' רח"ל, [וכבר שמעתי על כאלה שחושבים בכך שאדרבא הוא 'מצוה' גדולה, ואולי אומרים לפני כן 'לשם יחוד' בהתלהבות ע"ז...] אבל כבר נודע דברי הסמ"ע דעת תורה היפוך דעת בעה"ב...

ההיתר של 'רודף' לא ניתן להאמר רק אם אין לך דרך אחרת האיך להציל עצמך, כדאיתא בסנהדרין, אם יכול להציל עצמו באחד מאבריו וכו'.
או שהלה הוא מסוכן בעתיד [וגם אז צריך שאלת חכם המוסמך לדון דיני נפשות]

תשובת הרא"ש שציינת עדיין לא מצאתי, אולי תציין למראה מקום
אך מצאתי לשון הרא"ש בתשובה כזה:
שו"ת הרא"ש כלל ו סימן כב
ישמרכם השומר אמת לעולם, הקהל הקדוש אשר באלאבילה; וברוך אשר הניחכם מעצבכם ומרגזכם והשבית מכם נוגש ומדהבה. כאשר הורד לשאול תחתית, אל ירכתי בור, המרשיע המסור, אשר שם אור למחשך, המכונה נהוראי. כי מלאו אזני חלחלה, לקול המולה גדולה, אשר שחת וכלה, הן יחיד הן רבים. ברוך המקום שעקרו, ותעבור הרנה במחנה, כי נחה שקטה כל הארץ; וכן יאבדו כל אויביך י"י. והכל חייבין בתשלום הוצאת ביעור הרע מקרבכם, כי היא תקנת ישוב העיר; כי הנשארים ישמעו וייראו, ולא יצאו עוד מקרבם בני בליעל להדיח את יושבי עירם. ובני העיר כופין זה את זה לבנות חומה דלתים ובריח וכל דבר שהוא צורך העיר; ואין לך צורך העיר גדול מזה, להתם את העיר ולכלות המורדים ולבער עושי רשעה. ולפיכך, כל הדרים בעיר, בין שפורעין מס במקום אחר בין שפורעין מס בעיר, חייבין ליתן חלקם לכל מה שהוציאו בביעור אותו רשע מן העולם: ואין שום אדם בעולם יכול לסלק עצמו מפרעון זה. נאם הכותב אבה"ר [אשר בן הרב רבי] יחיאל ז"ל

[יהודה בן יעקב]

המלמד שהכה את בנך עד כדי כך שחבל את עינו, מסתמא הוא שייגעץ גדול, ומגיע לו עונש חמור. אבל אם תמסור אותו למשטרה להעניש או לנקום נקם, יתכן שיש לך דין 'מסור' המבואר דינו בחו"מ סימן שפ"ח.. זה לא פשוט...., ואף שכהיום בעיני דעת בעל הבית נפרץ הדבר כ'היתר' רח"ל, [וכבר שמעתי על כאלה שחושבים בכך שאדרבא הוא 'מצוה' גדולה, ואולי אומרים לפני כן 'לשם יחוד' בהתלהבות ע"ז...] אבל כבר נודע דברי הסמ"ע דעת תורה היפוך דעת בעה"ב...

שמעתי ממקור ראשון, כי מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל הורה להורי תלמיד שהמלמד התעלל בו קשות, לפנות למשטרה, אם יתכן כי הם יתחייסו לענין ברצינות. [אך במקרה נוסף, שהתלמיד נפגע לפני כמה שנים, הורה שלא למסור למשטרה, מאחר והם לא יתייחסו לכך ברצינות].

[אראל]

המלמד שהכה את בנך עד כדי כך שחבל את עינו, מסתמא הוא שייגעץ גדול, ומגיע לו עונש חמור. אבל אם תמסור אותו למשטרה להעניש או לנקום נקם, יתכן שיש לך דין 'מסור' המבואר דינו בחו"מ סימן שפ"ח.. זה לא פשוט...., ואף שכהיום בעיני דעת בעל הבית נפרץ הדבר כ'היתר' רח"ל, [וכבר שמעתי על כאלה שחושבים בכך שאדרבא הוא 'מצוה' גדולה, ואולי אומרים לפני כן 'לשם יחוד' בהתלהבות ע"ז...] אבל כבר נודע דברי הסמ"ע דעת תורה היפוך דעת בעה"ב...

שמעתי ממקור ראשון, כי מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל הורה להורי תלמיד שהמלמד התעלל בו קשות, לפנות למשטרה, אם יתכן כי הם יתחייסו לענין ברצינות. [אך במקרה נוסף, שהתלמיד נפגע לפני כמה שנים, הורה שלא למסור למשטרה, מאחר והם לא יתייחסו לכך ברצינות].

העובדא שכתבת לכאורה מחוסר פרטים, אולי היה סכנה צפויה, ולא היה מנוס כ"א לפנות לשלטונות [כך מסתבר]

[זאב ערבות]

אני לא פוסק לענות על שאלות כאלה, אך נראה לי שמתחשק לך לעשות מעשה, ואתה פשוט ממתין על 'היתר'..... [למדתי כן מן התופעה שלאחרונה אתה פותח אשכול אחר אשכול, מדי יום יום, בנידונים כאלה..]
המלמד שהכה את בנך עד כדי כך שחבל את עינו, מסתמא הוא שייגעץ גדול, ומגיע לו עונש חמור. אבל אם תמסור אותו למשטרה להעניש או לנקום נקם, יתכן שיש לך דין 'מסור' המבואר דינו בחו"מ סימן שפ"ח.. זה לא פשוט...., ואף שכהיום בעיני דעת בעל הבית נפרץ הדבר כ'היתר' רח"ל, [וכבר שמעתי על כאלה שחושבים בכך שאדרבא הוא 'מצוה' גדולה, ואולי אומרים לפני כן 'לשם יחוד' בהתלהבות ע"ז...] אבל כבר נודע דברי הסמ"ע דעת תורה היפוך דעת בעה"ב...

ההיתר של 'רודף' לא ניתן להאמר רק אם אין לך דרך אחרת האיך להציל עצמך, כדאיתא בסנהדרין, אם יכול להציל עצמו באחד מאבריו וכו'.
או שהלה הוא מסוכן בעתיד [וגם אז צריך שאלת חכם המוסמך לדון דיני נפשות]

בקשר לתשובת הראש, ההודעה ההיא נכתבה ע"י הרב בברכה המשולשת.
תשובת שבט הלוי עוסקת במוסר עוברים על המס, לא בעוברים על דיני נפשות כגון מכים רוצחים ואנסים. אם החובל בבן הוא שייגעץ ומגיע לו עונש חמור כדבריך, כיצד אתה מציע להענישו? כיצד אוכל לדעת אם הוא מסוכן לעתיד?
שאלתי חכם המוסמך לדון דיני נפשות אך אינו מקובל עליך (מה שנקרא לא מחוגים שלנו) והתיר למסור, אתה תכבד את הפסק שלו? אתה צריך להבין שלא כל כלל ישראל רואים באותם משקפיים שלך ולא צריכים להסכים עם שיטותיך ודעותיך.

[אראל]

אני לא פוסק לענות על שאלות כאלה, אך נראה לי שמתחשק לך לעשות מעשה, ואתה פשוט ממתין על 'היתר'..... [למדתי כן מן התופעה שלאחרונה אתה פותח אשכול אחר אשכול, מדי יום יום, בנידונים כאלה..]
המלמד שהכה את בנך עד כדי כך שחבל את עינו, מסתמא הוא שייגעץ גדול, ומגיע לו עונש חמור. אבל אם תמסור אותו למשטרה להעניש או לנקום נקם, יתכן שיש לך דין 'מסור' המבואר דינו בחו"מ סימן שפ"ח.. זה לא פשוט...., ואף שכהיום בעיני דעת בעל הבית נפרץ הדבר כ'היתר' רח"ל, [וכבר שמעתי על כאלה שחושבים בכך שאדרבא הוא 'מצוה' גדולה, ואולי אומרים לפני כן 'לשם יחוד' בהתלהבות ע"ז...] אבל כבר נודע דברי הסמ"ע דעת תורה היפוך דעת בעה"ב...

ההיתר של 'רודף' לא ניתן להאמר רק אם אין לך דרך אחרת האיך להציל עצמך, כדאיתא בסנהדרין, אם יכול להציל עצמו באחד מאבריו וכו'.
או שהלה הוא מסוכן בעתיד [וגם אז צריך שאלת חכם המוסמך לדון דיני נפשות]

בקשר לתשובת הראש, ההודעה ההיא נכתבה ע"י הרב בברכה המשולשת.
תשובת שבט הלוי עוסקת במוסר עוברים על המס, לא בעוברים על דיני נפשות כגון מכים רוצחים ואנסים. אם החובל בבן הוא שייגעץ ומגיע לו עונש חמור כדבריך, כיצד אתה מציע להענישו? כיצד אוכל לדעת אם הוא מסוכן לעתיד?

ראה היטב סוף התשובה [המילים שהגדלתי], ומשם תדון לדינך, בדיון של מכלל לאו אתה שומע הן..

שאלתי חכם המוסמך לדון דיני נפשות אך אינו מקובל עליך (מה שנקרא לא מחוגים שלנו) והתיר למסור, אתה תכבד את הפסק שלו? אתה צריך להבין שלא כל כלל ישראל רואים באותם משקפיים שלך ולא צריכים להסכים עם שיטותיך ודעותיך.

לא אמרתי לך שתמצא חכם שיהא מקובל עלי, ולא כתבתי מעולם שמישהו צריך להסכים עם דעותי ושיטותי,
תפסיק עם הרעטוריק הטפשי שאתה סובב הולך שוב ושוב ושוב ככ. שב על ק.

עתה אני חושב אולי האיש אשר אתה חושב עליו למסרו למלכות, זה אותי?
אקעי, תמתין מעט, עד שאכין מעט צידה לדרך והטו"ת שלי ליקח עמי בכלא.....
[הלא כתבת באשכול הסמוך, שאחד מחמש אחוזים בין אנ"ש הוא בספק, או בחזקת, פוגע...., זאת אומרת שלשיטתך אחד מחמש של הציבור כולו מקומם בכלא]

[אראל]

בקשר לתשובת הראש, ההודעה ההיא נכתבה ע"י הרב בברכה המשולשת..

כתבת שיש תשובה [בלי מראה מקום] על אשה שזינתה ופסקו הבי"ד שצריך להשחית את אפה... שאלתי ממך מראה מקום, אם זה לא כתוב בתשובת הרא"ש א"כ ממי אתה מצטט?

[זאב ערבות]

אני לא פוסק לענות על שאלות כאלה, אך נראה לי שמתחשק לך לעשות מעשה, ואתה פשוט ממתין על 'היתר'..... [למדתי כן מן התופעה שלאחרונה אתה פותח אשכול אחר אשכול, מדי יום יום, בנידונים כאלה..]
המלמד שהכה את בנך עד כדי כך שחבל את עינו, מסתמא הוא שייגעץ גדול, ומגיע לו עונש חמור. אבל אם תמסור אותו למשטרה להעניש או לנקום נקם, יתכן שיש לך דין 'מסור' המבואר דינו בחו"מ סימן שפ"ח.. זה לא פשוט...., ואף שכהיום בעיני דעת בעל הבית נפרץ הדבר כ'היתר' רח"ל, [וכבר שמעתי על כאלה שחושבים בכך שאדרבא הוא 'מצוה' גדולה, ואולי אומרים לפני כן 'לשם יחוד' בהתלהבות ע"ז...] אבל כבר נודע דברי הסמ"ע דעת תורה היפוך דעת בעה"ב...

ההיתר של 'רודף' לא ניתן להאמר רק אם אין לך דרך אחרת האיך להציל עצמך, כדאיתא בסנהדרין, אם יכול להציל עצמו באחד מאבריו וכו'.
או שהלה הוא מסוכן בעתיד [וגם אז צריך שאלת חכם המוסמך לדון דיני נפשות]

בקשר לתשובת הראש, ההודעה ההיא נכתבה ע"י הרב בברכה המשולשת.
תשובת שבט הלוי עוסקת במוסר עוברים על המס, לא בעוברים על דיני נפשות כגון מכים רוצחים ואנסים. אם החובל בבן הוא שייגעץ ומגיע לו עונש חמור כדבריך, כיצד אתה מציע להענישו? כיצד אוכל לדעת אם הוא מסוכן לעתיד?

ראה היטב סוף התשובה [המילים שהגדלתי], ומשם תדון לדינך, בדיון של מכלל לאו אתה שומע הן..

שאלתי חכם המוסמך לדון דיני נפשות אך אינו מקובל עליך (מה שנקרא לא מחוגים שלנו) והתיר למסור, אתה תכבד את הפסק שלו? אתה צריך להבין שלא כל כלל ישראל רואים באותם משקפיים שלך ולא צריכים להסכים עם שיטותיך ודעותיך.

לא אמרתי לך שתמצא חכם שיהא מקובל עלי, ולא כתבתי מעולם שמישהו צריך להסכים עם דעותי ושיטותי,
תפסיק עם הרעטוריק הטפשי שאתה סובב הולך שוב ושוב ושוב ככ. שב על ק.

עתה אני חושב אולי האיש אשר אתה חושב עליו למסרו למלכות, זה אותי?
אקעי, תמתין מעט, עד שאכין מעט צידה לדרך והטו"ת שלי ליקח עמי בכלא.....
[הלא כתבת באשכול הסמוך, שאחד מחמש אחוזים בין אנ"ש הוא בספק, או בחזקת, פוגע...., זאת אומרת שלשיטתך אחד מחמש של הציבור כולו מקומם בכלא]

הרב אראל הנכבד תרגע, אין צורך להכין צידה. לחפץ חיים היתה מזוודה קטנה מוכנה בגדר בכל יום אחכה לו ושלא יצטרך להתמהמה, אז זה רעיון לא רע להיות מוכן ליום הגאולה וביאתו של משיח צדקינו.
אולי תראה לי איפה כתבתי שחמש אחוז... אתה מצטט אותי בלי הרף וכאשר אני מבקש שתראה לי היכן אתה מתעלם. איזה רטוריקה אתה רואה בדברי?
ושוב אינך מבין את דברי: אני רק כתבתי שיש תשובה כזו ואיני יודע היכן, והרב בברכה כתב שזו תשובת הרא"ש בלי לפרט מקום. תשאל את הרב בברכה המשולשת היכן התשובה.

[זאב ערבות]

מצורף שני מאמרים מתחומין כג ותחומין כד בענין מסירה.
בתחומין כג עמ' 369 סימן א. מובא בנדון יהודי הנוהג בדרכים אלימות כלפי אנשים אחרים (ובכללם ילדים) האם יהיה מותר עפ"י ההלכה להסגירו לידי השלטונות? וכותב
שלכל הדעות יש להסגיר אדם כזה למשטרה - בין משום שאיסור מסירה לא תופס במשטרים המבוססים על צדק, ובין משום שיש הכרה הלכתית בצורך לעצור, בכל מחיר אנשים אלימים, כולל הסגרתם לידי השלטון. (ומביא כמקור את הש"ך בחו"מ שפ"ח כ', וכן פתחי חושן כרך ה' ד, ו)

[בברכה המשולשת]

תשאל את הרב בברכה המשולשת היכן התשובה.

שו"ת הרא"ש, כלל יח, סימן יג.

[בברכה המשולשת]

מצורף שני מאמרים מתחומין כג ותחומין כד בענין מסירה.
בתחומין כג עמ' 369 סימן א. מובא בנדון יהודי הנוהג בדרכים אלימות כלפי אנשים אחרים (ובכללם ילדים) האם יהיה מותר עפ"י ההלכה להסגירו לידי השלטונות? וכותב
שלכל הדעות יש להסגיר אדם כזה למשטרה - בין משום שאיסור מסירה לא תופס במשטרים המבוססים על צדק, ובין משום שיש הכרה הלכתית בצורך לעצור, בכל מחיר אנשים אלימים, כולל הסגרתם לידי השלטון. (ומביא כמקור את הש"ך בחו"מ שפ"ח כ', וכן פתחי חושן כרך ה' ד, ו)

מחבר המאמר בתחומין כ"ג הוא זייפן ידוע, שנתפס מזייף מקורות ושאר שקרים. (כתבתי זאת מגדרי מפרסמים את החנפים)
להבדיל, מחבר המאמר בתחומין כ"ד הוא מחשובי הדיינים שליט"א.

[לבי במערב]

שו"ת הרא"ש, כלל יח, סימן יג.

שאלה. גדול העצה וגבור המליצה אדון השכל והחכמות אשר מעשיו הנעימות לא אוכל לנקוב אותם בשמות עטרת ישראל ראש גולת אריאל רוח השם בקרבו תל שהכל פונים בו הרב הגדול רבי אשר שצ"ו השם יבשרך משמי עילות אתה שלום וביתך שלום כחשקך וחשק אני הבא בחתום דורש טובתך ושלומך במפורש ובסתום המודיע לכבודך שבהיותי בקוקא עכשיו עם דון גואן שצ"ו נודע לי ממקצת יהודים אשר הם שם כי אלמנה אחת נתעברה מגוי אחד וכריסה בין שניה וקלא דלא פסיק נפק עלה ואני חקרתי ושאלתי הענין בכל יכלתי עם היהודים לידע אם יש עדים ברורים על זה כדי לאמת אותו על נכון ולא מצאתי שום יהודי שיעיד עדות ברורה עליה אבל אמרו לי כי כן נודע בעיר בקלא דלא פסיק ושהאלמנה הנזכרת נתנה רוב נכסיה לגוי שהיא חשודה עמו ושאלו ממנה היהודים כשראוה מעוברת ממי נתעברה והודתה בפניהם שמן הגוי שהיתה חשודה עמו ומפני שיראתי שמא תתחלף לא נראה לי לדרוש ולחקור בפרהסיא על זה וגם כן בא תרעומות זה ממני בקוקא בפני דון גואן שצ"ו מהגוי אשר שם והוא השיב להם כי זה הדין אינו שלו מאחר שהיא יהודית אבל אנו שנדין אותה על פי משפטי תורתנו ואח"כ כשהלכנו לקוליאר נודע לי שילדה זכר ונקבה כ"ד לאייר ומת הזכר והמירה הנקבה שלקחוה הגוים על פי הדברים אשר אמרתי שהגוים אומרים כי כן הוא על כן אני מחלה פניך היקרים והנעימים שתנחני בעצתך הנכונה כיצד אדון אותה כדי שלא יהיו משפטי תורתנו קלים ובזויים בעיני העמים שמאת השם היה לתת כזאת בלב דון גואן שצ"ו להעמידנו על דתנו יש לנו להחמיר הדין כפי שתיעצני ולא להקל וכמו שלמדתנו מעשה באחד שרכב על סוס וכו' ומעשה באחד שהטיח באשתו תחת התאנה ושכל הקהלות אשר סביבות קוקא מרננין כי יצא דבר הזונה על כל הגוים להבזות דתנו בעיניהם ולמען תשמענה כל הנשים ולא תעשינה כזמתה ומה שעלה בדעתי מפני שהענין כל כך מפורסם לחתוך חוטמה כדי לשחת תאר פניה שקשטה בפני הבועל ושתפרע לאדוני העיר קצת ממון ועתה אם תרצה בעצתך להחמיר יותר או לישאר בדיני כן אעשה ממנה לא אטה והוצרכתי לשלוח לפניך זה הדין כדי להעמידני על נכון ובחסדך שתאזור כח וחיל לשלוח לי מענה מיד ומאת השם יוסיפו לך מעלה על מעלתך וכבוד על כבודך נאם החותם מ"ד לעמר שנת פ' לפרט יהודה ב"ר יצחק נ"ע ואקר.

תשובה. הנכבד החכם רבי יהודה בן ואקר ש"צ יפה דנת ויחתכו חטמה כדי שתתגנה על מנאפיה ודבר זה יעשו פתאום כדי שלא תצא לתרבות רעה ולפי עושרה לקנסה בממונה ואתה וכל אשר לך שלום כנפש אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

המעיין בדברי 'תחומין' מאת הפרופ' יווכח שיש שם כמה טעיות וחסרון ידיעה. זה שארה"ב היא מדינה ניאורה ויש לה חקים הגינים אינה אמת כלל, כמו שיווכח כל מי שנכנס קצת לעניינים. הבתי סהר אינם משרתים את מטרתם אלא מקור הם להתעללות ורדיפות, ואינם עוזרים את החברה במאומה. והאפשרות להגיע לידי הרשעה עולה כפי מדת החפות מפשע שלך. הפרקליטים אינם מוגבלים בכלום, וכמעט ואין שום השלכות להנהגתם הפרועה.

[זאב ערבות]

מצורף שני מאמרים מתחומין כג ותחומין כד בענין מסירה.
בתחומין כג עמ' 369 סימן א. מובא בנדון יהודי הנוהג בדרכים אלימות כלפי אנשים אחרים (ובכללם ילדים) האם יהיה מותר עפ"י ההלכה להסגירו לידי השלטונות? וכותב
שלכל הדעות יש להסגיר אדם כזה למשטרה - בין משום שאיסור מסירה לא תופס במשטרים המבוססים על צדק, ובין משום שיש הכרה הלכתית בצורך לעצור, בכל מחיר אנשים אלימים, כולל הסגרתם לידי השלטון. (ומביא כמקור את הש"ך בחו"מ שפ"ח כ', וכן פתחי חושן כרך ה' ד, ו)

מחבר המאמר בתחומין כ"ג הוא זייפן ידוע, שנתפס מזייף מקורות ושאר שקרים. (כתבתי זאת מגדרי מפרסמים את החנפים)
להבדיל, מחבר המאמר בתחומין כ"ד הוא מחשובי הדיינים שליט"א.

איני מכיר את הנ"ל ומעודי לא שמעתי עליו, אך אם הדבר ידוע כדבריך מדוע נתנו לו במה לדבריו בתחומין?
אך עיינתי בפתחי חושן (מצורף בקובץ) ולפחות כאן לא נראה ששיקר.

[זאב ערבות]

המעיין בדברי 'תחומין' מאת הפרופ' יווכח שיש שם כמה טעיות וחסרון ידיעה. זה שארה"ב היא מדינה ניאורה ויש לה חקים הגינים אינה אמת כלל, כמו שיווכח כל מי שנכנס קצת לעניינים. הבתי סהר אינם משרתים את מטרתם אלא מקור הם להתעללות ורדיפות, ואינם עוזרים את החברה במאומה. והאפשרות להגיע לידי הרשעה עולה כפי מדת החפות מפשע שלך. הפרקליטים אינם מוגבלים בכלום, וכמעט ואין שום השלכות להנהגתם הפרועה.

לגבי דברי הפרופ' עיין בהודעה הקודמת.
לגבי דבריך על אי הצדק במערכת המשפט של ארה"ב, אתה צודק שיש הרבה מה לתקן, אך האם אתה מכיר מדינה בעולם שיש לה מערכת צדק הוגנת וישרה לחלוטין? אם כן אשמח לשמוע מהי. אומרים שלגרמניה הנאצית היתה מערכת שיפוט...
אני מכיר אדם אמיד במונסי שבמסגרת עבודתו נוסע ממקום למקום בעולם, לפני מספר שבועות אמר לי שהוא מחפש מקום אידיאלי שם יהודי יכול לחיות בשקט ושלוה, אך למרות מאמציו עדיין לא הצליח למצוא כזה מקום. לכל מקום יש את הבעיות שלו. אך לפחות בארה"ב למרות כל החסרונות, אדם השומר על החוק והסדר הציבורי אינו צריך לחשוש שישימו אותו בצינוק או שישלחו אותו לאלסקה.
כאן ברצוני להעלות נקודה פשוטה. אני מסכים שבהרבה מקרים אין צדק במערכת המשפט וגם במערכת בתי הדין של היום כבר ציינתי שיש הרבה סיפורים של אי צדק (לפחות לדברי המפסיד), אך האם שכחנו שהקב"ה מנהל את העולם, הלא הוא זה שמעניש והכי חשוד הוא שאנו נענשים ללא צדק?

[קראקובער]

מחבר המאמר בתחומין כ"ג הוא זייפן ידוע, שנתפס מזייף מקורות ושאר שקרים. (כתבתי זאת מגדרי מפרסמים את החנפים)
להבדיל, מחבר המאמר בתחומין כ"ד הוא מחשובי הדיינים שליט"א.

איני מכיר את הנ"ל ומעודי לא שמעתי עליו, אך אם הדבר ידוע כדבריך מדוע נתנו לו במה לדבריו בתחומין?

באותו שעה כשר היה, הסיפור הוא שתלה עצמו באילן גדול ונחנק, והשילו ממנו כל משרה תורנית ונתקיים בו מידה כנגד מידה; כי "גרשוני" היום מהסתפח בנחלת ה'.

[לבי במערב]

. . הוא מחפש מקום אידיאלי שם יהודי יכול לחיות בשקט ושלוה, אך למרות מאמציו עדיין לא הצליח למצוא כזה מקום. לכל מקום יש את הבעיות שלו . .

מה הי' הקס"ד בזה?
הלא עודנו בגלות מרה עד מאד, ועדי ביאת גוא"צ בב"א - אין "מקום אידיאלי ש[בו] יהודי יכול לחיות בשקט ושלוה".

[ליטוואק פון בודאפעסט]

ברוב מדינות המערביות, המצב של החק היא הרבה יותר טוב מבארה"ב. אולי לענין דברים אחרים אינו כן, אבל מזוית מבט החק והפלילות, ארה"ב הוא הכי גרוע.

מ"מ אין זה נוגע לענינינו. לפני חמש מאות שנה, לא היה מקום הוגן בעולם לגור, ונכתבו הל' דינא דמלכותא ואיסור מסירה ע"ז. להגיד שהיום בארה"ב נשתנה המצב, הוא טעות מרה.

[זאב ערבות]

ברוב מדינות המערביות, המצב של החק היא הרבה יותר טוב מבארה"ב. אולי לענין דברים אחרים אינו כן, אבל מזוית מבט החק והפלילות, ארה"ב הוא הכי גרוע.

מ"מ אין זה נוגע לענינינו. לפני חמש מאות שנה, לא היה מקום הוגן בעולם לגור, ונכתבו הל' דינא דמלכותא ואיסור מסירה ע"ז. להגיד שהיום בארה"ב נשתנה המצב, הוא טעות מרה.

זה נחשב בעיניך גרוע כיוון שכאן יש להם שיטה אחרת מאשר אצל האירופאים הנאורים שרוצחים באכזריות נוראה מליוני יהודים ונותנים לרוצחים שלהם בית סוהר כמו בית מלון 5 כוכבים. ואם החק פה לא טוב מדוע אתה מתגורר כאן? תעבור לשם.
או אולי יפן וסינגפור יותר טובות בעיניך? אתה יודע איזו אכזריות יש שם? זוכר את הבחורים מיפן ומה היה צפוי להם? השאלה מה האחוז שמקבלים דין לא צודק ביחס למדינות אחרות. והשאלה היא מה זה לא צודק? לא צודק בעיניך אך אולי צודק בעיני אחרים? לפי חוקי התורה מחלל שבת נהרג, תאמר זאת לגוי והוא יחדשוב שנשתשה עליך דעתך ושאתה אדם אכזרי.
האם אתה מנסה לרמוז על רובשקין וכדומה שלא קיבלו דין צודק? אין צורך לחזור על הדברים.

[לבי במערב]

הנפנוף בחוקי התורה כאלו "יזעזעו" כל גוי מצוי, אינו נכון כלל.
ראשית, ההשוואה בין קדש לחול, בין רצונו וציוויו של הבורא ית"ש לבין (להבדיל באי"ע) חוקי בו"ד, מעשה אנוש ותחבולותיו, מקומֵם וצורם קמעא.
אך גם בל"ז, ישנו הפרש עצום ביניהם:
כשאדם מתחייב סקילה על חלול ש"ק, פירוש הדבר הוא - שהתרו בו שני עדים, ופרטו בפניו את אב-המלאכה ותולדתה המדויקים(!) עליהם הוא עובר כעת, ובמקביל הודיעו לו את העונש המדויק שיקבל על מעשה זה.
אם אחר כ"ז, לא נרתע אותו אדם מלמלא את תאוותו החולנית - הרי שאדם כזה אינו נותן ל"ישובו של עולם" להתקיים, שכן אין דבר שיעצור אותו מלמלא את תאוותיו (אלו שיהיו וכמה שיהיו), ובמילא חייבים להרגו, לפני שיזיק בדברים קשים יותר (ש"ד וכו').
ובל נשכח, שגם אחרי זאת - סנהדרין ההורגת פעם א' בשבע שנים נקראת 'חובלנית'! זמן ארוך ביותר, ששום מערכת משפט (במדינות שהורגים בהם, כולל בארה"ב), לא תוכל להתפאר בו [הוא לשיטת ת"ק (מכות ז, א); ולשיטת ראב"ע שם, הסתפקו בכוונתו - אם אורח ארעא להרוג אחת לשבעים שנה, או שגם ההורגת אחת לשבעים שנה(!) נקראת חובלנית].
וכ"ז, אחרי חקו"ד כדת של תורה - שקשה מאד לשקר בה אפי' בדיני ממונות, וכ"ש בדיני נפשות.
ואחר כל זאת, אמרו ר"ט ורע"ק - שאלו היו יושבים בסנהדרין, לא הי' נהרג אדם מעולם! (ובפשטות, ראו זאת לעצמם לזכות).
היש השוואה?!

[בברכה המשולשת]

הנפנוף בחוקי התורה כאלו "יזעזעו" כל גוי מצוי, אינו נכון כלל.
ראשית, ההשוואה בין קדש לחול, בין רצונו וציוויו של הבורא ית"ש לבין (להבדיל באי"ע) חוקי בו"ד, מעשה אנוש ותחבולותיו, מקומֵם וצורם קמעא.
אך גם בל"ז, ישנו הפרש עצום ביניהם:
כשאדם מתחייב סקילה על חלול ש"ק, פירוש הדבר הוא - שהתרו בו שני עדים, ופרטו בפניו את אב-המלאכה ותולדתה המדויקים(!) עליהם הוא עובר כעת, ובמקביל הודיעו לו את העונש המדויק שיקבל על מעשה זה.
אם אחר כ"ז, לא נרתע אותו אדם מלמלא את תאוותו החולנית - הרי שאדם כזה אינו נותן ל"ישובו של עולם" להתקיים, שכן אין דבר שיעצור אותו מלמלא את תאוותיו (אלו שיהיו וכמה שיהיו), ובמילא חייבים להרגו, לפני שיזיק בדברים קשים יותר (ש"ד וכו').
ובל נשכח, שגם אחרי זאת - סנהדרין ההורגת פעם א' בשבע שנים נקראת 'חובלנית'! זמן ארוך ביותר, ששום מערכת משפט (במדינות שהורגים בהם, כולל בארה"ב), לא תוכל להתפאר בו [הוא לשיטת ת"ק (מכות ז, א); ולשיטת ראב"ע שם, הסתפקו בכוונתו - אם אורח ארעא להרוג אחת לשבעים שנה, או שגם ההורגת אחת לשבעים שנה(!) נקראת חובלנית].
וכ"ז, אחרי חקו"ד כדת של תורה - שקשה מאד לשקר בה אפי' בדיני ממונות, וכ"ש בדיני נפשות.
ואחר כל זאת, אמרו ר"ט ורע"ק - שאלו היו יושבים בסנהדרין, לא הי' נהרג אדם מעולם! (ובפשטות, ראו זאת לעצמם לזכות).
היש השוואה?!

ואדרבה, העיר בזה רבינו הר"ן לאידך גיסא בדרשה י"א בדרשות הר"ן.

[לבי במערב]

ואדרבה, העיר בזה רבינו הר"ן לאידך גיסא בדרשה י"א בדרשות הר"ן.

היוכל מר לציין מ"מ מדויק?

[בברכה המשולשת]

ואדרבה, העיר בזה רבינו הר"ן לאידך גיסא בדרשה י"א בדרשות הר"ן.

היוכל מר לציין מ"מ מדויק?

כל הדרשה עוסקת בשאלה איך אפשר לנהל חברה אם אין ענישה אפקטיבית, לכאורה.

[לבי במערב]

כל הדרשה עוסקת בשאלה איך אפשר לנהל חברה אם אין ענישה אפקטיבית, לכאורה.

ייש"כ.
לא הבנתי בתחלה כוונת כת"ר,
ולעבור כעת על כל הדרשה - אין ביכלתי, לצערי.

[ישא ברכה]

לא קראתי את כל האשכול, וגם אינני בקי בהלכות אלו. אבל אולי יש מקום לסברא. בשלמא כשיד בי"ד תקיפה, ויש בידינו להעניש את החוטאים לפי דין תורה, אז מובן שאין למסור לידי שלטונות הגויים או הכופרים, אבל כשאין ידינו תקיפה, אולי אפשר למסור לשלטונות, ולו כדי שלא להיפגע שוב על ידי הפוגע.

[זאב ערבות]

הנפנוף בחוקי התורה כאלו "יזעזעו" כל גוי מצוי, אינו נכון כלל.
ראשית, ההשוואה בין קדש לחול, בין רצונו וציוויו של הבורא ית"ש לבין (להבדיל באי"ע) חוקי בו"ד, מעשה אנוש ותחבולותיו, מקומֵם וצורם קמעא.
אך גם בל"ז, ישנו הפרש עצום ביניהם:
כשאדם מתחייב סקילה על חלול ש"ק, פירוש הדבר הוא - שהתרו בו שני עדים, ופרטו בפניו את אב-המלאכה ותולדתה המדויקים(!) עליהם הוא עובר כעת, ובמקביל הודיעו לו את העונש המדויק שיקבל על מעשה זה.
אם אחר כ"ז, לא נרתע אותו אדם מלמלא את תאוותו החולנית - הרי שאדם כזה אינו נותן ל"ישובו של עולם" להתקיים, שכן אין דבר שיעצור אותו מלמלא את תאוותיו (אלו שיהיו וכמה שיהיו), ובמילא חייבים להרגו, לפני שיזיק בדברים קשים יותר (ש"ד וכו').
ובל נשכח, שגם אחרי זאת - סנהדרין ההורגת פעם א' בשבע שנים נקראת 'חובלנית'! זמן ארוך ביותר, ששום מערכת משפט (במדינות שהורגים בהם, כולל בארה"ב), לא תוכל להתפאר בו [הוא לשיטת ת"ק (מכות ז, א); ולשיטת ראב"ע שם, הסתפקו בכוונתו - אם אורח ארעא להרוג אחת לשבעים שנה, או שגם ההורגת אחת לשבעים שנה(!) נקראת חובלנית].
וכ"ז, אחרי חקו"ד כדת של תורה - שקשה מאד לשקר בה אפי' בדיני ממונות, וכ"ש בדיני נפשות.
ואחר כל זאת, אמרו ר"ט ורע"ק - שאלו היו יושבים בסנהדרין, לא הי' נהרג אדם מעולם! (ובפשטות, ראו זאת לעצמם לזכות).
היש השוואה?!

הרב ל.ב. הנכבד, בדרך כלל אתה על הכוונת אך כעת לא הבנת את דברי. זה מה שכתבתי: לפי חוקי התורה מחלל שבת נהרג, תאמר זאת לגוי והוא יחשוב שנשתבשה עליך דעתך ושאתה אדם אכזרי. לא באתי להשוות ולוא כהוא זה בין חוקי התורה לבין חוקי הגויים אלא כל כוונתי היתה לומר שלכל אחד נראים חוקי האחרים כאכזריים. לנו נראה שלתת 27 שנים לרובשקין כאכזכרי ולגוי זה לא מפריע כלל וכלל, והמכשפה שגזרה את גזר דינו עשתה זאת בלי להניד אפעף ואם החוק היה מרשה לה היתה נותנת לו כפליים. באותה מידה אותו גוי מזדעזע כאשר בערב הסעודית עורפים למישהו את הראש על שעבר על אחד מחוקי הקוראן. כלומר חומרת העונש הוא דבר יחסי לחברה בה אתה חי ומה שמקובל בה. כך שגוי שישמע שיהודי קבל עונש מוות על חילול שבת שאינו מבין בחומרת הדבר מאומה - יזדעזע ויכנס את מועצת הבטחון.
כל ההסבר שאתה נותן מדוע חילול שבת כה חמור וכמה הסנהדרין זהיר במתן עונש אינו רלוונטי כלל וכלל, את זה אתה צריך להסביר לגוי המזועזע ולא לי - אך ספק אם יבין מה שאתה אומר.