כוכב אחד יום שני כוכבים בין השמשות לשיטת המהרם אלשקר ודעימיה

[מלבב]

בעניין זמן לילה לשיטת המהרם אלשקר ודעימיה שזה ג רבעי מיל אחר השקיעה לשיטת הגאונים, יש כמה אחרונים שכתבו שזה רק לרבי יהודה, ולרבי יוסי זה יותר מאוחר כיון שקשה להם שבמציאות לא רואים כוכבים כ״כ מוקדם, וגם מה שכתוב שני כוכבים בין השמשות שלושה לילה הוא רק לרבי יוסי דלרבייהודה אין שני כוכבים בינונים בשקיעה, ויש שכתבו שלא יתכן שזמן רבי יוסי הוא מופלג מרבי יהודה וכן ניתן לראות שלושה כוכבים דקים כחוט השערה לזכי הראות אחר ג רבעי מיל, רק שני כוכבים בין השמשות זה רק לרבי יוסי, ולרבי יהודה בין השמשות יותר מוקדם.

הבעיה ששני המהלכים לא מסתדר עם מה שכתוב בתשובת הגאונים, שהגאונים כותבים שסימן שני כוכבים בין השמשות הוא גם לרבי יהודה, וגם כתבו שם שזמן רבי יוסי הוא מיד אחרי רבי יהודה, אז איך יפרשו המהרם אלשקר והעומדים בשיטתו שהגאונים חולקים על ר״ת שני כוכבים בין השמשות וכו׳, הרי בשקיעה לא יוצא שום כוכב שלא היה לפני השקיעה, אז איך אפשר לפרש שהגאונים דברו על שקיעה הראשונה?

[יואל שילה]

לא לגמרי הבנתי את עומק דבריך
ומ"מ כדאי לדעת את אשר אמר מו"ר הרב זלמן קורן בשיעור - שאין זמן אחיד בכל השנה להראות הכוכבים, שהרי בכל יום תמונת הרקיע היא שונה במעט מאמש [כי הרי השמש נעה במשך השנה במישור המילקה, ומשלימה סיבוב פעם בשנה על פני כיפת הרקיע], ובכל מקום ברקיע יש כוכבים עם בהירות ומיקום שונים זה מזה, כך שהחשיכה שיש כך וכך דקות לאחר החשיכה מאפשרת לראות בכל יום כוכבים אחרים, והזמן לאחר השקיעה שהם יראו תלוי בבהירות של כל כוכב ובמיקומו ברקיע באותו רגע [קרוב או רחוק למקומות המוארים יותר או החשוכים יותר], וממילא זמן זה איננו זמן מוחלט.

[מלבב]

לא לגמרי הבנתי את עומק דבריך
ומ"מ כדאי לדעת את אשר אמר מו"ר הרב זלמן קורן בשיעור - שאין זמן אחיד בכל השנה להראות הכוכבים, שהרי בכל יום תמונת הרקיע היא שונה במעט מאמש [כי הרי השמש נעה במשך השנה במישור המילקה, ומשלימה סיבוב פעם בשנה על פני כיפת הרקיע], ובכל מקום ברקיע יש כוכבים עם בהירות ומיקום שונים זה מזה, כך שהחשיכה שיש כך וכך דקות לאחר החשיכה מאפשרת לראות בכל יום כוכבים אחרים, והזמן לאחר השקיעה שהם יראו תלוי בבהירות של כל כוכב ובמיקומו ברקיע באותו רגע [קרוב או רחוק למקומות המוארים יותר או החשוכים יותר], וממילא זמן זה איננו זמן מוחלט.

תפרש מה לא הבנת ואנסה להסביר.

מה שאתה כותב זה עוד קושיא על שיטת המהרם אלשקר, שהרי לשיטתו וכך כתבו הגאונים שגם לרבי יוסי ג רבעי מיל זה זמן צאת הכוכבים, והרי אין כוכבים שיוצאים בכל יום בדיוק אחרי ג רבעי מיל רק לפעמים קצת יותר מוקדם אן יותר מאוחר.

[הצעיר באלפי]

לא לגמרי הבנתי את עומק דבריך
ומ"מ כדאי לדעת את אשר אמר מו"ר הרב זלמן קורן בשיעור - שאין זמן אחיד בכל השנה להראות הכוכבים, שהרי בכל יום תמונת הרקיע היא שונה במעט מאמש [כי הרי השמש נעה במשך השנה במישור המילקה, ומשלימה סיבוב פעם בשנה על פני כיפת הרקיע], ובכל מקום ברקיע יש כוכבים עם בהירות ומיקום שונים זה מזה, כך שהחשיכה שיש כך וכך דקות לאחר החשיכה מאפשרת לראות בכל יום כוכבים אחרים, והזמן לאחר השקיעה שהם יראו תלוי בבהירות של כל כוכב ובמיקומו ברקיע באותו רגע [קרוב או רחוק למקומות המוארים יותר או החשוכים יותר], וממילא זמן זה איננו זמן מוחלט.

תפרש מה לא הבנת ואנסה להסביר.

מה שאתה כותב זה עוד קושיא על שיטת המהרם אלשקר, שהרי לשיטתו וכך כתבו הגאונים שגם לרבי יוסי ג רבעי מיל זה זמן צאת הכוכבים, והרי אין כוכבים שיוצאים בכל יום בדיוק אחרי ג רבעי מיל רק לפעמים קצת יותר מוקדם אן יותר מאוחר.

לא הבנת דברי הרב שילה.
הוא אומר שבכל יום יש כוכבים היוצאים, רק בכל יום הם יכולים להיות במקום אחר, וגם כוכבים אחרים, אבל הם נראים בכל יום.

[מלבב]

לא לגמרי הבנתי את עומק דבריך
ומ"מ כדאי לדעת את אשר אמר מו"ר הרב זלמן קורן בשיעור - שאין זמן אחיד בכל השנה להראות הכוכבים, שהרי בכל יום תמונת הרקיע היא שונה במעט מאמש [כי הרי השמש נעה במשך השנה במישור המילקה, ומשלימה סיבוב פעם בשנה על פני כיפת הרקיע], ובכל מקום ברקיע יש כוכבים עם בהירות ומיקום שונים זה מזה, כך שהחשיכה שיש כך וכך דקות לאחר החשיכה מאפשרת לראות בכל יום כוכבים אחרים, והזמן לאחר השקיעה שהם יראו תלוי בבהירות של כל כוכב ובמיקומו ברקיע באותו רגע [קרוב או רחוק למקומות המוארים יותר או החשוכים יותר], וממילא זמן זה איננו זמן מוחלט.

תפרש מה לא הבנת ואנסה להסביר.

מה שאתה כותב זה עוד קושיא על שיטת המהרם אלשקר, שהרי לשיטתו וכך כתבו הגאונים שגם לרבי יוסי ג רבעי מיל זה זמן צאת הכוכבים, והרי אין כוכבים שיוצאים בכל יום בדיוק אחרי ג רבעי מיל רק לפעמים קצת יותר מוקדם אן יותר מאוחר.

לא הבנת דברי הרב שילה.
הוא אומר שבכל יום יש כוכבים היוצאים, רק בכל יום הם יכולים להיות במקום אחר, וגם כוכבים אחרים, אבל הם נראים בכל יום.

ומ"מ כדאי לדעת את אשר אמר מו"ר הרב זלמן קורן בשיעור - שאין זמן אחיד בכל השנה להראות הכוכבים, שהרי בכל יום תמונת הרקיע היא שונה במעט מאמש [כי הרי השמש נעה במשך השנה במישור המילקה, ומשלימה סיבוב פעם בשנה על פני כיפת הרקיע], ובכל מקום ברקיע יש כוכבים עם בהירות ומיקום שונים זה מזה, כך שהחשיכה שיש כך וכך דקות לאחר החשיכה מאפשרת לראות בכל יום כוכבים אחרים, והזמן לאחר השקיעה שהם יראו תלוי בבהירות של כל כוכב ובמיקומו ברקיע באותו רגע [קרוב או רחוק למקומות המוארים יותר או החשוכים יותר], וממילא זמן זה איננו זמן מוחלט.

[יואל שילה]

הרב מלבב הבין את כוונתי נכון. ז"ל הרב קורן בשיעור המצ"ב [הרב עבר על הסיכום ותיקן והוסיף]
...בספר זמני היום בהלכה ערך תצפיות, ועמד על כך שאין אחידות מתי הכוכבים מתחלפים, כי בכל עונה כוכבים אחרים הם אלו שנראים, וממילא זמן הראותם שונה, ועשה טבלאות שבהם בניסן חד עין ראה את הכוכב הראשון השני והשלישי 6/9/12 דקות אחר השקיעה, וכן לבינוני בראיה, ולחלש ראיה, ובתשרי הזמנים הם 12/14/17 לחד עין, 17/20/22 לבינוני ראיה, 19/23/26 לחלוש ראיה, ודי שאחד הנתונים יתאים לנתוני הגמ' [כלומר, יש הבדלים גדולים בין העונות, שהרי כוכב הנראה בסתיו לאחר השקיעה - לא בהכרח נמצא בשמים בחורף בשקיעה, וממילא אותם כוכבים בינוניים הם כוכבים שונים, שנראים בשעות שונות, וממילא סימן זה אינו יכול להעיד על כמות דקות מדויקת (הדברים הנ"ל כבר הובאו בספר "זמנים כהלכה" ועפ"ז יצא לדון האם זמן צה"כ תלוי בכוכבים או בהחשכה עיי"ש, וכעי"ז יש לדון במה שיש שטענו שכיום כהתה עינינו (ולכן לא רואים כוכבים לאחר ג' רבעי מיל), כלומר אף דמהותו של הלילה הוא ה"חושך" מ"מ אפשר דנקבע תחילת הלילה בצאת הכוכבים)]...