"פרטי סידור נתינת פרשיות התורה ומקום זמן אמירתן - יש בזה עיון רב, וצריכת תלמוד, והרבה סוגיות הש"ס שקלו וטרו בזה" (חזון איש או"ח סי' קכ"ה).
'תרי"ג מצוות ניתנו למשה' (מכות כג), ובמדרשים נוסף 'בסיני'.
ונחלקו ר"ע ורבי ישמעאל אם כללות ופרטות ניתנו בסיני, או כללות בלבד ניתנו בסיני.
ויל"ע האם כללות - כל תרי"ג?
סיני - יש לפרש במעמד הר סיני, ועשרת הדברות כוללות כל תרי"ג.
ויש לפרש כל זמן שהייתם בסיני.
ברכות (ה ע"א): 'ואמר רבי לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש, מאי דכתיב ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד, מלמד שכולם נתנו למשה מסיני'. ובירושלמי פאה פ"ב: 'ריב"ל אמר, עליהם ועליהם, כל ככל, דברים הדברים, מקרא משנה תלמוד ואגדה, אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד להורות לפני רבו כבר נאמר למשה בסיני.
מאידך, בשמות רבה (מא): 'וכי כל התורה למד משה כתיב בתורה (איוב יא) ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים ולארבעים יום למדה משה אלא כללים למדהו הקדוש ברוך הוא למשה, הוי ככלותו לדבר אתו'. [ובלשם (דע"ה חלק ב דרוש ד ענף כ"א סימן ד) כתב שרבי אבהו אמר כן, דהוה שכיח עם מינים, ואמר כן כדי שלא לתת פתחון פה נגד תורה שבע"פ].
אך בהקדמת בעל התוספות יום טוב לפירושו למשנה כתב שאמנם הכל נאמר למשה, אך לא מסר משה לבני ישראל. ודייק מלשון 'שהראהו', ולא שנתן לו, שראה ולא קיבל. אך בברכות רשב"ל לא אמר 'שהראהו', ובשדי חמד כתב דפליגי אהדדי.
והרמב"ן בהקדמת התורה כתב שמשה קיבל את התורה בלי פיסוק מילים ופסוקים, והיה אפשר שתיפסק בצורה אחרת. ולולא זאת צ"ל שמשה רבינו ידע שהמרגלים יכשלו, וידע שיחטא במי מריבה ולא יכנס לארץ וכו'. ועדיין מצינו במפרשים שחלק מן המצוות נתחדשו מפני חטא, כגון המשכן מחמת העגל וכו'. א"כ אף מספר תרי"ג לא היה מסיני.
אלה הן חלק הנקודות שאני מנסה לברר בסוגיא זו, ובקשתי שטוחה, היכן אמצא מי שעושה סדר בדברים לפי השיטות השונות?
ושכמ"ה.