הכתב והמכתב כתב:תמהתי בפסוק שנותן טעם על איסור חיתון עם עמוני עם מואבי, ומטעים מחמת שלא קדמו אתכם וכו' וגם שכר את בלעם. בהמשך מוסיף הפסוק ויהפוך ה' אלוקיך לך את הקללה לברכה יכ אהבך ה' אלוקיך. וחוזר ואומר לא תדרוש שלומם וטובתם כל ימיך לעולם, לכאורה מה הקשר לענין שהקב"ה הפך את הקללה לברכה בשעה שבא להדגיש רעתם של עמון ומואב ?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 256 אורחים